ביטחון ואמונהרשימות קריאה

חשוב טוב ויהיה טוב

אתם עומדים בפתחה של הרצאה מול קהל מגוון. אחד, זה היושב ממש מולכם, אינו חדל מלחייך. חיוך רחב, נראה אולי קצת ציני. אולי מגחך. אחר, גופו רכון לפנים והוא מאזין בקשב רב. במי תעדיפו להתמקד? מחשבה חטופה אודות מי מהם תשרת את הרצאתכם? שמעתם חס ושלום על תאונה באזור הצפון. שם בדיוק מתגורר חבר קרוב. לאיזו מחשבה תעניקו מרחב תנועה, הכל בסדר או שבמוחכם מתרחשים תסריטי אימה?

אין כמעט מגמה פופולארית יותר בעידן של צרכנות גואה, מאשר להורות לנו לחשוב טוב. אנו חרדים מהמשכנתא, מפיגועים, ממינוס בבנק – נחשוב טוב ולא ייוותר זכר למציאות הרעה, כך מובטח לנו בכמה מתורות העידן החדש. האם למחשבה באמת יש כוח השפעה על המציאות?
אולי יהיה זה מפתיע לגלות שלמגמה המדוברת יש שורשים עמוקים ומעמיקים בתורת הקבלה והחסידות, עוד טרם התפשטות הקפיטליזם. כבר לפני כמאה וחמישים שנה, הרבה לפני פרסום הסרט "הסוד", טבע ה"צמח צדק", נכדו של בעל התניא, את האמרה – 'חשוב טוב ויהיה טוב'. בפירוש הנפוץ, ביקש ה"צמח צדק" ללמד כי המחשבה החיובית, עצם המחשבה והביטחון שיהיה טוב – מקרבים את הטוב בפועל, בצורה ממשית וגלויה לעין.
עיקרון יסודי זה במחשבת החסידות מתבסס על מגוון הנחות יסוד הנשענות על סדר השתלשלות האור האלוקי ואופני השפעתו בעולם. הנחה אחת היא שהמחשבה כמגלה נפש אינה יכולה 'להעלם' או להיוותר בואקום. המחשבה היא כמו לבוש לנפש. כשם שאדם יכול להתלבש כך או אחרת, כך המחשבה יכולה להיות ממוקדת ופורה או לזרום באפיקים הרסניים. המחשבה לעולם אינה נחה ולעולם אינה נייטרלית. 'כמלך אסור ברהטים', הם המים הזורמים בשקתות, המחשבות אינן מפסיקות מתנועתן. לאן הן נעות – זו כבר שאלה אחרת.
הנחת יסוד שנייה היא ש'אין רע יורד מהשמיים', ו'טבע הטוב להיטיב'. במקור, בדרגה העליונה של סדר השתלשלות אין מציאות של מידת הגבורה. על כך אומר הזוהר כי 'לית שמאלא בהאי עתיקא, אלא כולא ימינא'1. ימין הוא קו החסד, ואכן עולם 'חסד ייבנה'. לשון אחר, המציאות בשורשה היא לא 'רעה'. רק הנטייה הטבעית של הצד הבהמי שבנו יכולה להציג תמונה שהיא לכאורה 'רעה'. באופן מעט פרדוכסלי המציאות בפועל היא של תמונה שהיא תמיד חיובית. לכן המחשבות הטובות הן לא אשליה – כי אם גילוי של המציאות האמיתית2. מנגד, מחשבות אודות קטסטרופות גורמות בדרך כלל נזק רוחני רב. הן מכבידות על האדם ומעקרות ממנו כל כוח הנעה. מחשבות שליליות מעידות גם על מצב רוחני נמוך. שכן במהותן הן מלמדות כי האדם אינו סומך שהדברים עתידים להסתדר. הוא מצוי במצב של חרדה וחוסר ביטחון כתוצאה מאי אמונה מספקת3.
הפתרון היחיד למחשבות שליליות הוא המחשבה הטובה. אין חלל סתמי בעולם המחשבה. צריך כל הזמן לבחור במה להתמקד. זהו בזווית אחת הפירוש לרעיון 'מדה טובה מרובה ממדת פורענות'4.כשאדם מהרהר בכיוון חיובי, הרעיון הופך עבורו לעמוד של אור לכל היום. הוא הולך לישון עם הרעיון ומתעורר עמו. הוא ממשיך באמצעות המחשבה החיובית והאופטימית שפע רוחני מהיכלות של טוב. לעומת זאת המחשבות השליליות מזרימות אווירה שלילית ומנוונת.
יסוד נוסף לרעיון טמון באמונה כי לא די בכך שבידי הבורא היכולת לחלץ את האדם מצרה, אלא שהמאמין נושא בביטחון מלא שהוא יעשה כן בפועל. המחשבה החיובית מגלמת שלווה ומנוחת נפש. הרוגע הפנימי נובע מהביטחון שהבורא יפעל עבור המאמין בדרך הנכונה והטובה ביותר עבורו באותו מצב5. הבוטח מביא עצמו לכך שלמרות הטרדות בהן הוא מצוי הוא מצליח לדחות ממנו כל דאגה.
למשל, כשמישהו סובל קשות מאהבה נכזבת, מחשבה חיובית היא אמונה כי כישלון היחסים נועד לטובת שידוך נכון יותר, של בן או בת זוג האמורים להוות את הצד המשלים האמיתי. כך שהכישלון או הדחייה של אחד מבני הזוג את השני, נועד לכוון את האדם למסלול מתאים יותר עבורו.
האמונה בעבודה
חובת האמונה המוטלת על היחיד איננה מורכבת רק מהתפיסה שהכל בידי שמים והבורא הוא חנון ורחום ולכן מן הסתם השגחתו בעולם תביא לתוצאות חיוביות בעניינים שונים. חובת האמונה היא עבודה בפני עצמה, שמהותה היא שהאדם יבטח בבורא כמשענת עליה מבוסס גורלו.
הביטחון אין פירושו שהאדם יזכה מחסדי הבורא ללא עבודה ויגיעה מצד עצמו. הביטחון הוא הידיעה שהעבודה העצמית תוליד תוצאות. הסדירות בטבע אינה מאכזבת, כמו גם הסדקים שבה. על-ידי הסתמכות על הבורא, תוך מאמץ להשיג הישגים, האדם מעורר את הקב"ה להתנהג עמו באופן דומה ולהיטיב עמו גם אם הוא אינו ראוי לכך באופן מוחלט. שכן 'מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה'6, וכן באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, בהתעוררות מלמטה, כשהאדם דוחף עצמו לחשוב בכיוונים חיוביים, חלה גם התעוררות מלמעלה7. האדם המתחיל לפנות לכיוון טוב זוכה בעזרה רבה מהעליונים.
פעמים רבות אנו מצויים בתחושת חוסר אונים וכבדות רק מרוב מחשבות טורדניות. באם אנחנו מתרוממים ממושבנו ומתחילים בפעולה, אנחנו מגלים שדלתות חדשות נפתחות עבורנו. תחושה זו בולטת אצל מי שלא עבד במשך תקופה ארוכה. היציאה ממעגל העבודה פוגעת בביטחונו העצמי. רק כשיקבל עליו שוב עבודה כלשהי, כשיתחיל 'להתגלגל', ישוב אליו בהדרגה הביטחון העצמי.
המחשבה הטובה היא תוצאה של יכולת ההשפעה של היחיד על העליונים. השגחה פרטית היא צד אחד של המשוואה, אולם בפעולותיו, או קודם לכן, במחשבותיו, האדם מסוגל לעורר שההנהגה עמו תהיה בדרך של מידה כנגד מידה. עליו להכין כלי לקבלת השפע, לפעול כדי לממש את המחשבה החיובית, ובה בעת לסמוך על הבורא בכל הנוגע לתוצאות מעשיו, גם אם לא היה ראוי לתמיכה החיובית8.
יחד עם האמור מחשבה חיובית היא לא מטה קסמים. היא מוגבלת וגדורה ביכולתה לפעול בעולם ולהשפיע על המציאות. ההגבלה והפוטנציאל, כפי שנעמיק בפוסט הבא, הם מפירות הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים.
זח"ג קכט, א.
כמובן שרעיון זה זקוק לפיתוח עמוק יותר במסגרת ההוצאה, ולהתמודדות עם שאלות כמו משמעותם של אסונות וטרגדיות כדוגמת אובדן אישי וציבורי.
הרבי מליובאוויטש, מאמרים מלוקטים, חלק א, מוצאי ש"פ נח, בחדרו, ה'תשל"ח, 246.
יומא עו, א; סוטה יא, א.
כמבואר בספרו של רבנו בחיי, חובות הלבבות, ש"מהות הבטחון הוא מנוחת נפש הבוטח, ושיהי' לבו סמוך על מי שבטח עליו שיעשה הטוב והנכון לו בענין אשר יבטח עליו". ראו: שער הבטחון רפ"א. ועד"ז בפתיחה שלו לשער הבטחון (ד"ה אך תועלת הבטחון) ועוד. מובא אצל הרבי מליובאוויטש, לקוטי שיחות, כרך לו, שמות, שיחה א.
קידושין מ, א. מובא בתניא, לקוטי אמרים, פרק טז, מד ובעוד מקומות.
מובא בכמה מקומות, ראו למשל תניא, לקוטי אמרים, פרקים יד, כד.
להרחבה ראו: הרבי מליובאוויטש, לקוטי שיחות, כרך לו, שמות, שיחה א.

עוד בקטגוריה זו:

Back to top button
דילוג לתוכן