מוסיקה, מסרים ומשמעות

בשנים האחרונות המוזיקה היהודית בכלל והחסידית בפרט זוכה לפריחה חסרת תקדים. אברהם פריד, מרדכי בן דוד ואחרים, פרצו ראשונים את הדרך מן המגזר החסידי החוצה, לקבוצות דתיות ומסורתיות.  אחריהם, נסללה הדרך לחוזרים בתשובה, המשלבים סגנונות מוזיקליים שונים, להתברג בדירוגי מצעדי הפזמונים. מתיסיהו, עם מסרים על שלום, אחווה ועתיד עולמי שכולו טוב, כובש את אמריקה. על שולי רנד, אביתר בנאי, דניאל זמיר ועמיר בניון אין צורך להכביר מילים. גילי שושן מצטרף לרשימה עם אלבום חדש ומקסים העוסק ביסודו בתפיסת הבורא ובנוכחותו במציאות היומיומית של האדם. לצדו ובאופן עצמאי גם נדב בכר וא-גרויסע מציאע מחדשים תכופות.

כל אלה ורבים אחרים מהווים משב רוח רענן החודר לתחום הסוציולוגיה היהודית. כל אמן, בדרכו הייחודית, תורם להפיכת היהדות לטרנדית, עכשווית, ססגונית ומלאת חיים. המראה היהודי מעולם לא היה אופנתי יותר, הרבה בזכות צמיחתם של סלבריטאים דתיים. מספיק סיבוב קצר ברחובות ירושלים על מנת להתפעל מההופעה היהודית החדשה שהולכת ונרקמת לה בשנים האחרונות. פאות משוכות לאחור באלגנטיות, כיפות צבעוניות, בגדים מעוצבים, ציציות מתנופפות לכל עבר – כל אלה יוצרים דימוי חזותי של יהדות ישנה בכלים חדשים.

"ראשון ואחרון" של גילי שושן - במילים של ר' שלמה קרליבך אנחנו באמת חיים, אבל בחלום של הקב"ה

השפעת המוזיקה

בנוגע לארכיטקטורה למשל, קיימת הסכמה בקרב חוקרי מדעי החברה כי זאת משקפת מגמות חברתיות, וכמובן גם מושפעת מהן. כך לדוגמא קתדרלות ימי הביניים ביטאו את אפסות האדם מול הכנסייה; רכבות הבטון במזרח אירופה (ובקרית גת), שנותרו מתקופת הקומוניזם, יצרו שכונות אנושיות צפופות ועלובות המזמינות הסתפקות במרחב מצומצם ומידה של שוויוניות; החלוקה ההודית למטבח מזה וחדר שינה/סלון משותף מזה, מעידה על מבנה המשפחה הכפרית המקריבה את האינטימיות של היחיד במסגרת החיים המשפחתיים.

האם המוזיקה גם היא משמשת בבואה של אופנות חברתיות?  ייתכן והמוזיקה מעודדת את לימודי היהדות.ייתכן גם שהמוזיקה היהודית היא רק אינדיקציה להתפשטות המחודשת של לימודי היהדות בסגנונות שונים וברבדים מגוונים.

בכל מקרה, מעבר להשפעות הסוציולוגיות של המוזיקה על מסורות חזותיות, עולה שאלת מפתח אחת. האם המוזיקה היהודית גם מקדמת מסרים יהודיים. האם היא מובילה לשינוי אישי וחברתי. האם האמנים מצליחים להשפיע על קהל מאזיניהם לקבל את זווית הראייה וההבנה של המציאות שמציעה היהדות, או שדווקא ההפך הוא הנכון. הרצון לחדור ולהתפרסם בקרב קהלים מגוונים מערפל את המסר, מפקיע אותו מקונטקסט ומאפשר לכל מאזין לפרש את הדברים לפי ראות עיניו, בהתאם למגמת העדר השיפוטיות.

התשובה לשאלה איננה פשוטה ובוודאי איננה חד משמעית או מאגדת את כלל האומנים היהודיים תחת מטריה אחת.

מחקרים שונים מעידים על הכוח הרב של מוזיקה במסגרת הפעילות של תנועות חברתיות ודתיות. המוזיקה מסייעת בגיבוש זהות משותפת, מעוררת תחושת לכידות ואחריות הדדית. המוזיקה מסוגלת לעורר לפעולה, להשפיע על האנרגיות וליצור אווירה. תדמיינו לרגע את הצעירים הרוקדים במסיבות, ועל החשיבות המוענקת ל-D.J. תחשבו על ההמונים שהתלכדו לכדי מחאה בפסטיבלי וודסטוק בתקופת ילדי הפרחים, ותיזכרו בשיר המפורסם של להקת U2 על יום ראשון המדמם, שעל-פי רוב הסברות נועד לקדם הזדהות עם מאבק המחתרת האירית.

בכל הדוגמאות, המוזיקה יצרה אווירה, וניסתה לקדם מסר של ‘תרבות נגד’ כלשהי. אולם בה בעת בכל הדוגמאות בסופו של דבר המסר המקורי נשכח והמוזיקה נותרה.

היכן ממוקמת המחשבה היהודית בקשר בין מסרים, משמעות פנימית וחוויה מוסיקלית?

נגינה לאור החסידות

נהוג לצטט בחסידות את אמרתו של בעל התניא כי ‘הלשון היא קולמוס הלב והשיר קולמוס הנפש‘. כלומר, השיר והניגון מבטאים דבר מה עמוק ביותר. לחסיד ר’ הלל מפאריטש מיוחסת גם האמירה כי ‘מי שיש לו חוש בנגינה יש לו חוש בחסידות’. כיצד ניתן להסביר לעומק את הקשר בין נגינה לבין גילוי המקור הגבוה ביותר בנפש?

ספרו של לב לייבמן בהוצאת חיש

באחרונה ראה אור ספרו של ר’ לב לייבמן, בהוצאת חיש, “נגינה לאור החסידות“. הספר מבקש לרדת לשורשי הערך של הנגינה במחשבה הקבלית והחסידית ומנסה לענות על השאלה מה הקשר בין עיון, מחשבה והבנה של רעיונות מעמיקים לבין נגינה. מסקנת המחבר, אם לתאר זאת בקצרה, היא כי ישנם סוגים שונים של ניגונים המבטאים מעמקים שונים בנפש האדם. ככל שהניגון מצליח לבטא מסרים או כוחות נפשיים פנימיים יותר, כך כוחו והשפעתו רחבים יותר. חשיפה לניגונים בעלי עומק רב יותר תובעת הזדככות פנימית. ומי שמסוגל להזדככות זאת הוא בדרך כלל גם בעל כישורים להעמיק בתכנים רעיוניים מעמיקים.

הספר מקשר בין נגינה לבין תחומים שונים במורשת ישראל, כמו: ההלכה היהודית, הסיפור החסידי, הכוח של ההתוועדות ומפגש חברים, המשמעות של כלי הניגון, תוך התבססות על מקורות רבים. במידה רבה יופיו של הספר הוא ביכולת המחבר לשלב בין תחומים ולהצביע על המקור של שילובים אלה בתורת החסידות.

הניגון, אם לסכם, הוא בעל משמעות באמצעות יכולתו לבטא כוונות פנימיות, ולגעת בנקודת אחדות מסוימת, אחדות מטאפיזית בין נשמות ובין מקורן. הבנה מעמיקה של קשר זה, דורשת לימוד של סדר השתלשלות האור האלוקי בעולם, המגלה מקור גבוה של תנועות הניגון. בניסוח אחר, בניגון נחשף מקור גבוה בנפש האדם, מקור הקרוב אל האלוקי ולכן מתגלות בניגון פעימות של סדירות אלוקית בעולם. סדירות החושפת את תנועת הרצוא ושוב שטבע הבורא בטבע. סוג של גיאות ושפל, שאיפה ונשיפה, סדר פנימי ונשגב המחבר בין אסתטיקה למשמעות ובין תנועה נפשית לדפוסי התנהגות.

תתרגלו למראה החדש של להקת רוק
Print Friendly

תבדקו גם

ממה מורכב ביטחון לאומי

ראיתי שבכנס מפקדים למען ביטחון ישראל דיבר אהוד ברק על משיחיות מזה ועל ביטחון לאומי …

תגובה אחת

  1. לנגינה ביהדות יש הרבה משמעות, מאז העליה להר סיני כשמשה ירד בתרועות של מנגינה של מלאכים, הנבל של דוד.
    כיום יש לנו תקליטנים שדי הרסו את המקצוע הכל כך עתיק הזה (כן, יותר עתיק משל רחב), מוזיקת נבל וחצוצרות תמיד יענגו לי את האוזן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Powered by WishList Member - Membership Software