מדוע בכל יום אני שוקל לנטוש את פייסבוק ומדוע אני מחליט להישאר – כללים לגילוי קשרים פנימיים

בכל יום אני שוקל לנטוש את פייסבוק, ובכל יום אני מחליט להישאר.

מדוע לנטוש? נו זה ברור. הרשת מעצם טבעה מנוגדת למגמה של להיות אדם פנימי ושלא לדבר על הזמן שהיא גוזלת.

מדוע להישאר? כי עד כמה שזה יישמע מוזר, הפלטפורמה הזאת גם מאפשרת ליצור ולגלות קשרים מיוחדים בעלי אופי פנימי.

בזמן שהדף פעיל, התעצבו כאן בהדרגה כמה כללים, שנדמה לי שכולם מכוונים למטרה הזאת. הייתי רוצה להצביע על חלקם:

א. לא התקשורת משתלטת על סדר היום של הסטטוסים, ואלה אינם תגובה לאותו סדר יום. הלימוד והפנימיות הם הקובעים כאן את סדר היום.

ב. להשתדל לא לפגוע באף אדם. הדף לא מחפש את הביקורת ו”המחלות” האנושיות אלא את הדרך לרומם קצת את יומנו. כשמתעלים, מתרוממים, אז ממילא “המחלות” מתפוגגות.

ג. כשמטפסים קצת פנימה, לעומק הנפש, החיצוניות נופלת. שם הרבה פחות חשוב ימין, שמאל, חילוניים, דתיים, חרדיים וכדומה. ושם נרקם קשר פנימי חזק ועמוק למעלה מעטיפות וקליפות. קל ליצור אהדה על בסיס זהות פוליטית. הרבה יותר קשה לגלות את האחדות הפנימית, שהיא מטרה לא מוצהרת של הדף.

ד. לעולם יהיה אדם רך כקנה. בעל התניא מביא זאת ביחס לקבלה של דעות שונות. בכל מקום יש מידה של אמת. כל אדם הוא בפנימיותו טוב וצריך לעזור לטוב הזה להתגלות. פסילה, קטלוג, דחייה, מחלוקת מסתירים לחלוטין את אותה אמת ואותו טוב. בכלל דיבור טוב על אדם אחר “ממתק את הדינים”.

ה. יחד עם כל האמור, לדף אין הרבה סבלנות לציניות, חיפוש תגרות, ויכוח לשם הויכוח, דיבור שלילי ומנמיך. לשם כך לא חסרות פלטפורמות אחרות.

הכרעות לעתיד? לא יודע. כל יומא ויומא עביד עבידיתיה. לכל יום העבודה המיוחדת שלו. בינתיים באמת נוצרו כאן כמה קשרים פנימיים ומיוחדים. לחיים.

Print Friendly, PDF & Email

תבדקו גם

מה מקור הסמכות שלנו כהורים וכמחנכים? מתי הילדים מקשיבים לנו (ומתי לא) ומה יגרום להם להקשיב?

בניגוד לסברות נפוצות, מקור הסמכות, על-פי תורת הנפש ביהדות, הוא לא העובדה שהבאנו את הילדים לעולם, וגם לא העובדה שיש לנו יותר ניסיון וידע ואנו לכאורה יודעים יותר טוב מה נכון עבורם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Powered by WishList Member - Membership Software