להיגמל מהנטייה למרמור ולהכיר בערך הזמן – העבודה של השבוע

ההכרה, בגיל עשרים או בגיל שמונים, שהחיים אינם מאחורינו אלא לפנינו, ושכל רגע של חיים קובע ומשמעותי, היא תנאי עיקרי לכל תנועה של תשובה.

***

עוד מעבודת השבוע, להיגמל לגמרי מהאוף והנטייה למרמור.
אלה לא רק חסרי תועלת ומכלים זמן חיים יקר, הם גם מביאים לחלישות הדעת ובעקבותיה חלישות הגוף והבריאות.*

ואולי אפשר להוסיף שכשם שאנחנו צריכים להיגמל, לא תמיד כדאי לנו לשמש קולטנים לאופניקיות שמסביבנו.
הרצון של אחרים לשתף במרירות שלהם ולגרור אותנו לתוכה, לא בהכרח עוזרת להם ובוודאי אינה מועילה לנו.

(אגרת הקודש ה’, קפב)

***

ואחרון, גוף עניינו כלי לנפש. ואם נקטע הקשר ביניהם האדם נקרא מת.*

וכך הוא מת בכל פעם שהנפש מתרחקת, לא מורגשת, נאטמת.
וזוכה בחיים חדשים, בתחיית המתים, כשהוא קושר חזרה את הנפש לגוף.
וזאת הקשירה המחודשת, גם היא מנפלאות התשובה.

(וראו הרבי מלובביץ’, אגרות קודש חלק ב, עמ’ ה)

 

Print Friendly, PDF & Email

תבדקו גם

שתי דרכים לרומם קצת את הנפש

איך? שתי דרכים לרומם קצת את הנפש. “יש שהאיש נפשו פזורה, ומחשבותיו נפרדות וקטנות בלא …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Powered by WishList Member - Membership Software