כיצד להתמודד עם כעס ופגיעה (שיעור 1)

נפגעתם ממישהו או מהתנהלות כלשהי. מישהו אמר לכם כך או עשה אחרת. כיצד מתמודדים עם תחושת הכעס?

ממה נגרם הכעס? מהם נזקיו? האם יש מקום או תרומה לתנועה רגשית מוגבלת של כעס? כיצד ניתן להתגבר ולדחות את הכעס?

סדרה בת שלושה שיעורים העוסקת בכעס, השפעתו ההרסנית על חיינו ובעיקר כיצד ניתן להיפטר מהכעס.

אורך השיעור הראשון: 33 דקות. לינק לשיעור

***

מקורות לשיעור הראשון:

רמב”ם הלכות דעות ב, ג.

ויש דעות שאסור לו לאדם לנהוג בהן בבינונית אלא יתרחק מן הקצה האחד עד הקצה האחר והוא גובה לב שאין דרך הטובה שיהיה אדם עניו בלבד אלא שיהיה שפל רוח ותהיה רוחו נמוכה למאד ולפיכך נאמר במשה רבינו ענו מאד ולא נאמר ענו בלבד ולפיכך צוו חכמים מאד מאד הוי שפל רוח ועוד אמרו שכל המגביה לבו כפר בעיקר שנאמר ורם לבבך ושכחת את ה’ אלקיך ועוד אמרו בשמתא מאן דאית ביה גסות הרוח ואפילו מקצתה וכן הכעס מדה רעה היא עד למאד וראוי לאדם שיתרחק ממנה עד הקצה האחר וילמד עצמו שלא יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו ואם רצה להטיל אימה על בניו ובני ביתו או על הציבור אם היה פרנס ורצה לכעוס עליהן כדי שיחזרו למוטב יראה עצמו בפניהם שהוא כועס כדי לייסרם ותהיה דעתו מיושבת בינו לבין עצמו כאדם שהוא מדמה כועס בשעת כעסו והוא אינו כועס אמרו חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודת כוכבים ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו ואם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו ובעלי כעס אין חייהם חיים לפיכך צוו להתרחק מן הכעס עד שינהיג עצמו שלא ירגיש אפילו לדברים המכעיסים וזו היא הדרך הטובה ודרך הצדיקים הן עלובין ואינן עולבין שומעים חרפתם ואינם משיבין עושין מאהבה ושמחים ביסורים ועליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.”

משנה אבות ב׳: י׳

הם אמרו שלשה שלשה דברים. רבי אליעזר אומר יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך. ואל תהי נוח לכעוס. ושוב יום אחד לפני מיתתך. והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים. והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה. שנשיכתן. נשיכת שועל. ועקיצתן. עקיצת עקרב. ולחישתן. לחישת שרף. וכל דבריהם כגחלי אש:

משנה אבות ה׳: י״א

ארבע מדות בדעות. נוח לכעוס ונוח לרצות. יצא שכרו בהפסדו. קשה לכעוס וקשה לרצות. יצא הפסדו בשכרו. קשה לכעוס ונוח לרצות. חסיד. נוח לכעוס וקשה לרצות. רשע:

ברכות ז׳ ב: ד׳

ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו

משנה תורה הלכות תשובה

אסור לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס, אלא יהא נוח לרצות וקשה לכעוס. ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול, מוחל בלב שלם ובנפש חפיצה, ואפילו הצר לו וחטא לו הרבה, לא יקום ולא יטור.וזהו דרכם של זרע ישראל ולבם הנכון. אבל העובדי כוכבים ערלי לב אינן כן, אלא “ועברתן שמרה נצח” (עמוס א, יא). וכן הוא אומר על הגבעונים לפי שלא מחלו ולא נתפייסו, “והגבעונים לא מבני ישראל המה” (שמואל ב כא, ב).

אגרת הרמב”ן

תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבַזֶּה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחְטִיא בְּנֵי אָדָם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (נדרים כב ע”א): כָּל הַכּוֹעֵס – כָּל מִינֵי גֵיהִנּוֹם שׁוֹלְטִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יא י): “וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ”. וְאֵין “רָעָה” אֶלָּא גֵיהִנּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז ד): “וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה”.

ג וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה, שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב ד): “עֵקֶב עֲנָוָה, יִרְאַת ה'”.

לא רק מצד חומר הענין דכעס יותר מכל שאר הענינים [כידוע שהכעס פוגם בעצם הנשמה, כמארז”ל58 “כל הכועס נשמתו מסתלקת ממנו”, וזהו הטעם שע”י הכעס יכולים לשכוח הלכות התורה59 (שהם אמת לאמיתו60), כיון שנשמתו מסתלקת ממנו], אלא שלהיותו תכלית הטוב והחסד, לא שייך אצלו ענין של כעס –

“ריש לקיש אמר: כל אדם שכועס, אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו…

הרב קוק, עין איה ברכות פרק א’ אות סט:

“הורונו, שכל המידות שחקק השי”ת בטבע האדם ונפשו, אין בהן אחת שתהיה רעה בהחלט, עד שהיתה טובה לנפש בהיותה נעדרת. כי הפועל הטוב פעל הכל לטוב. רק צריך שישתמש בכל אחת כשעתה וכמידתה. מזה יצא שאין לדחוק אפילו המידה הרעה יותר מדאי, באופן שלא ליתן לה שום מקום, כי אם מקומה המצומצם ראוי ליתן לה, ולהשתדל לתקנה. על כן בשעת כעסו אין מרצין לו לאדם, שהאדם השלם גם כן אפשר שיכעוס. על כן צריכה מידת הכעס להימצא, וראוי להירצות מיד, אבל לאמור שלא יהיה אל הכעס שום מקום, מורה כאילו כוח נברא בנפש להרע, זה לא ניתן להיאמר (ודברי החסיד במסילת ישרים פרק י”א, שכתב שמעלת הנקי והמעולה היא שלא יעשה הכעס מעולם רושם בו כלל, צריך עיון לעניות דעתי)”.

תניא – ליקוטי אמרים – פרק יב

והבינוני הוא שלעולם אין הרע גובר כל כך לכבוש את העיר קטנ’ להתלבש בגוף להחטיאו דהיינו ששלש’ לבושי נפש הבהמית שהם מחשבה דבור ומעשה שמצד הקליפ’ אין גוברים בו על נפש האלהית להתלבש בגוף במוח ובפה ובשאר רמ”ח אברים להחטיאם ולטמאם… אבל אחר התפלה בהסתלקות המוחין דגדלות א”ס ב”ה הרי הרע חוזר וניעור בחלל השמאלי ומתאוה תאוה לתאות עוה”ז ותענוגיו. רק מפני שלא לו לבדו משפט המלוכה והממשלה בעיר אינו יכול להוציא תאותו מכח אל הפועל להתלבש באברי הגוף במעשה דבור ומחשבה ממש להעמיק מחשבתו בתענוגי עוה”ז איך למלאת תאות לבו כי המוח שליט על הלב [כמ”ש בר”מ פ’ פינחס] בתולדתו וטבע יצירתו שכך נוצר האדם בתולדתו שכל אדם יכול ברצונו שבמוחו להתאפק ולמשול ברוח תאותו שבלבו שלא למלאת משאלות לבו במעשה דבור ומחשבה ולהסיח דעתו לגמרי מתאות לבו אל ההפך לגמרי… הרהור זה הרע העולה מאליו מהלב למוח כנ”ל אלא מיד בעלייתו לשם דוחהו בשתי ידים ומסיח דעתו מיד שנזכר שהוא הרהור רע ואינו מקבלו ברצון אפי’ להרהר בו ברצון וכ”ש להעלותו על הדעת לעשותו ח”ו או אפי’ לדבר בו כי המהרהר ברצון נק’ רשע באותה שעה והבינוני אינו רשע אפי’ שעה אחת לעולם. וכן בדברים שבין אדם לחבירו מיד שעולה לו מהלב למוח איזו טינא ושנאה ח”ו או איזו קנאה או כעס או קפידא ודומיהן אינו מקבלן כלל במוחו וברצונו ואדרבה המוח שליט ומושל ברוח שבלבו לעשות ההפך ממש להתנהג עם חבירו במדת חסד וחיבה יתרה מודעת לו לסבול ממנו עד קצה האחרון ולא לכעוס ח”ו וגם שלא לשלם לו כפעלו ח”ו אלא אדרבה לגמול לחייבים טובות כמ”ש בזהר ללמוד מיוסף עם אחיו:

תבדקו גם:

העולם כגן

איזה משקפיים נכון להרכיב כדי להימנע מאיבוד כוחות? באילו היבטים המשקפיים שאנו מרכיבים משפיעים על הסיכוי שלנו לחיות חיים משמעותיים ולגלות את פוטנציאל שלנו? שיחה על אודות צוואתו העיקרית של הרבי הריי"צ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Powered by WishList Member - Membership Software