מהיכן בנפש נובע הכעס? (שיעור 2 בסדרה)

שיחה זו מעמיקה את ההבנה במנגנון של הכעס ומבקשת לענות על השאלות: מה מעורר אצלנו את רגש הכעס, אילו מנגנונים פנימיים הוא מפעיל ועד כמה המציאות האובייקטיבית משפיעה על התעוררות הכעס.

שיחה שנייה בסדרה שמטרתה לעזור לנו להתמודד עם הכעס ונזקיו.

אורך השיעור: 34 דקות. לינק לשיעור

מקורות:
הרבי הריי”צ, מאמרים מלוקטים, ויאמר ה’ אל אברם:

רבי נחמן מברסלב, תורה סח: 

“ודע, שראוי שכל ישראל יהיו להם ממון, אך יש מידה אחת שמפסדת ומאבדת מהם הממון, והיא מידה רעה מגונה, שקשה מאד להנצל ממנה. ואפילו אם ירצה אחד להנצל ממנה, ובפרט בשביל תאות הממון, כדי שלא תפסיד לו את הממון, עם כל זה המידה רעה הזאת מתגברת עליו בילדותו ובקטנותו, ועל ידי זה מפסדת ממנו הממון שהיה ראוי שיהיה לו.

האדיטש, הנהר הסמוך לאוהל אדמו”ר הזקן. (צילם ראובן גורביץ’). מקום מעורר לתרגולי התבוננות
והמידה רעה ההיא הוא מידת הכעס, שעל ידי זה מפסיד ומאבד הממון הראוי לו, כי בבחינת שורש ההשתלשלות, שמשתלשל הממון ממקום שמשתלשל משם, הוא בחינה אחת עם הכעס ממש, ועל כן הבעל דבר, כשרואה שמשתלשל ויורד שפע לאדם שיהיה לו ממון, אזי יורד ומזמין לו כעס, ועושה לו מבחינת ההשפעה והשתלשלות שיורד אליו שיהיה לו ממון, עושה לו ממנו כעס, כי הכעס הוא ממש בחינת אחת ועניין אחד עם הממון במקום שורש ההשתלשלות, ואין ביניהם שום הפרש, כי שניהם יורדים מגבורות, ונמשכין ממקום אחד ממש, בבחינת (איוב לז): מצפון זהב יאתה, וכתיב (ירמיה א): מצפון תפתח הרעה, היינו בחינת כעס, כמו שכתוב (קהלת יא): והסר כעס מליבך והעבר רעה מבשרך.
כי הממון והעשירות היא בחינת חומה, כמו שכתוב (משלי יח): הון עשיר קרית עוזו וכחומה נשגבה וכו’. והכעס הוא קילקול החומה, כמו שכתוב (שם כה): עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצור לרוחו. והבעל דבר, כשרואה שיורד לאדם השתלשלות שפע של ממון, שהוא בחינת חומה כנ”ל, אזי הוא עושה לו מזה ההשתלשלות כעס, שמזמין לו דבר לכעוס, ונתקלקל בחינת החומה על ידי הכעס כנ”ל. כי הכעס והממון הם בחינת אחת בשורש ההשתלשלות כנ”ל. ועל כן בקל מהפך לו ההשתלשלות שפע של ממון, שהוא בחינת חומה, לכעס, שהוא היפך החומה, ועושה לו מ”חומה” “חֵמָה”, שמהפך הממון לכעס כנ”ל. כי תחילת שורש השתלשלות הממון הוא מקום שהנפש באה משם, בבחינת (דברים כד): ואליו הוא נושא את נפשו, הנאמר על ממון של שכיר יום, וכמו שכתוב (איכה ה): בנפשנו נביא לחמנו, ועל כן הנפש מתאווה ותאב לו כנ”ל. ועל ידי כעס מאבד נפשו, בבחינת (איוב יח): טורף נפשו באפו, כמובא בזוהר (תצוה ד’ קפ”ב):
ודע, שאפילו אם כבר הגיע לו השפע, ונתהווה ממנה ממון, וכבר יש לו הממון, שהוא בחינת חומה כנ”ל, על כל זה לפעמים הבעל דבר מגרה אותו בכעס גדול כל כך, עד שמפסיד ומאבד ממנו אפילו הממון שיש לו כבר, אף שהיה ראוי שלא יוכל אז להפסיד לו הממון על ידי הכעס, מאחר שכבר נתהווה מהשתלשלות השפע ממון, ושוב אי אפשר להתהפך לכעס, ואדרבא, הממון שיש לו, שהוא בחינת חומה, ראוי שיגן עליו שלא יוכל להפסיד לו ולהזמין לו כעס, שהוא היפך בחינת חומה, על כל זה, יש כח ביד הבעל דבר להתגבר על האדם בכעס גדול כל כך, שיפסיד ממנו אפילו הממון שיש לו כבר. כי כשהממון יורד לאדם, הוא בבחינת (תהלים קיא): טֶרֶף נתן ליראיו, והוא מהפכו לכעס, ונעשה מזה טוֹרֵף נפשו באפו כנ”ל. ה’ ישמרנו ויצילנו ממידה המגונה הזאת, אמן כן יהי רצון:

תבדקו גם:

העולם כגן

איזה משקפיים נכון להרכיב כדי להימנע מאיבוד כוחות? באילו היבטים המשקפיים שאנו מרכיבים משפיעים על הסיכוי שלנו לחיות חיים משמעותיים ולגלות את פוטנציאל שלנו? שיחה על אודות צוואתו העיקרית של הרבי הריי"צ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Powered by WishList Member - Membership Software