עצבות הנובעת מהרהורי חרטה על דברים שאמרנו או עשינו (שיעור 2 בסדרה)

סוג אחד של עצבות הוא כזה הנובע מהרהורי חרטה על דברים שעשינו או אמרנו. פגענו בילד או בבן הזוג, אמרנו דבר מה לא במקום בפגישה עסקית ואנו מלאים צער על הפגיעה או על שהפסדנו הזדמנו בשל ההתנהגות שלנו.

שיחה זו עוסקת בסוג זה של עצבות ובשאלות מהותיות ובהן: כיצד להיפטר מתחושות הצער והעצבות שמעוררים בנו הרהורים אלה? מתי יש מקום להרהורים שכאלה, אם בכלל?

לינק לשיעור (למנויים)

**

כמה מהמקורות עליהם מבוססת השיחה:

תניא, פרק לא: הנה אף אם כשיאריך הרבה להעמיק בענייני’ הנ”ל כשעה ושתי’ להיות בנמיכת רוח ולב נשבר יבא לידי עצבות גדולה לא יחוש ואף שעצבות היא מצד קליפת נוגה ולא מצד הקדושה כי בצד הקדושה כתיב עוז וחדוה במקומו ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה וכן לדבר הלכה וכו’ אלא שאם העצבות היא ממילי דשמיא היא מבחי’ טוב שבנוגה [ולכן כתב האר”י ז”ל שאפי’ דאגת העונות אינה ראויה כ”א בשעת הוידוי ולא בשעת התפלה ות”ת שצ”ל בשמחה שמצד הקדושה דווקא] אעפ”כ הרי כך היא המדה לאכפיא לס”א במינה ודוגמתה. כמארז”ל מיניה וביה אבא לשדי’ ביה נרגא ופגע בו כיוצא בו. וע”ז נאמר בכל עצב יהיה מותר והיתרון היא השמחה הבאה אחר העצב כדלקמן. אך באמת אין לב נשבר ומרירות הנפש על ריחוקה מאור פני ה’ והתלבשותה בס”א נקראים בשם עצבות כלל בלשון הקודש כי עצבות היא שלבו מטומטם כאבן ואין חיות בלבו אבל מרירות ולב נשבר אדרבה הרי יש חיות בלבו להתפעל ולהתמרמר רק שהיא חיות מבחי’ גבורות קדושות והשמחה מבחי’ חסדים כי הלב כלול משתיהן.

ומהתבוננות זו יומשך הדאגה והמרירות ע”ד משארז”ל אין מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו.

**

תניא, פרק כו: אך העצבות ממילי דשמיא צריך לשית עצות בנפשו לפטר ממנה אין צריך לומר בשעת עבודה שצריך לעבוד ה’ בשמחה ובטוב לבב אלא אפילו מי שהוא בעל עסקים ודרך ארץ אם נופל לו עצב ודאגה ממילי דשמיא בשעת עסקיו בידוע שהוא תחבולת היצר כדי להפילו אח”כ בתאוות ח”ו כנודע שאל”כ מאין באה לו עצבות אמיתית מחמת אהבת ה’ או יראתו באמצע עסקיו. והנה בין שנפלה לו העצבות בשעת עבודה בת”ת או בתפלה ובין שנפלה לו שלא בשעת עבודה זאת ישים אל לבו כי אין הזמן גרמא כעת לעצבות אמיתית אפי’ לדאגת עונות חמורים ח”ו. רק לזאת צריך קביעות עתים ושעת הכושר בישוב הדעת להתבונן בגדול’ ה’ אשר חטא לו כדי שע”י זה יהיה לבו נשבר באמת במרירות אמיתית וכמבואר עת זו במ”א ושם נתבאר ג”כ כי מיד אחר שנשבר לבו בעתים קבועים ההם אזי יסיר העצב מלבו לגמרי ויאמין אמונה שלימה כי ה’ העביר חטאתו ורב לסלוח וזו היא השמחה האמיתית בה’ הבאה אחר העצב כנ”ל:

**

צוואת ריב”ש: לפעמים מטעה היצה”ר לאדם ואומר לו שעבר עבירה גדולה אע”פ שאינו אלא חומרא בעלמא או שאינה עבירה כלל. וכוונתו שיהא האדם בעצבות ומכח זה. יבוטל בעצבותו מעבודת הבורא ית’ וצריך האדם להבין הרמאות הזה ויאמר להיצה”ר איני משגיח על החומרא שאתה אומר שכוונתך לבטלני מעבודתו יתב’ ושקר אתה דובר. וגם אם הוא באמת קצת חטא. יותר יהי’ נחת רוח לבוראי שלא אשגיח על החומרא שאתה אומר לי לגרום לי עצבות בעבודתו. אדרבא אעבוד אותו בשמחה. כי זהו כלל גדול כי אין כוונתי בעבודה לצורך עצמי רק לעשות נחת רוח לפניו יתברך וא”כ אף שלא אשגיח על החומרא שאתה אומר לא יקפיד הבורא עלי כי כל עיקר שאיני משגיח הוא מחמת שלא אבטל מעבודתו ית’ ואיך אבטל מעבודתו אפילו רגע אחד. וזהו כלל גדול בעבודת הבורא ית’ שיזהר מעצבות כל מה שיוכל.

כב ואל ירבה בדקדוקים יתירים בכל דבר שעושה שזה כוונת היצה”ר לעשות לאדם מורא שמא אינו יוצא בדבר זה כדי להביא אותו לעצבות. ועצבות היא מניעה גדולה לעבודת הבורא ית’ ואפי’ נכשל בעבירה לא ירבה בעצבות שיבוטל העבודה. רק שיעצב על העבירה ויחזור לשמוח בהבורא ית’ כיון שהוא מתחרט בחרטה גמורה ובדעתו שלא ישוב לכסלתו בשום פעם ואפילו כשיודע בודאי שאינו יוצא בדבר אחד מחמת מניעות הרבה לא יהי’ עצב ויחשוב שהבורא ית’ בוחן לבות וכליות שהוא יודע שרצונו לעשות מן המובחר רק שאינו יכול. ויחזק עצמו לשמוח בהבורא ית’ וכמ”ש עת לעשות לד’ הפרו תורתך שפעמים יש מצוה שיש בה קצת נדנוד עבירה אל ישגיח על היצה”ר שרוצה לבטלו מלעשות המצוה ויאמר ליצר הלא אין כוונתי באותה המצוה רק אני רוצה לעשות נחת רוח להבורא ית’ במצוה זו ובזה יסתלק היצה”ר ממנו בעז”ה אבל מ”מ צריך להבחין בשכלו אם יעשה המצוה הזאת אם לא וכל מה שכתבתי הם כללים גדולים ונחמדים מפז רב כל דבר ודבר הוא כלל גדול:

***

לקוטי מוהר”ן ג: וְהִזְהִיר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְאֹד, לֵילֵךְ עִם הַתּוֹרָה הַזֹּאת, כִּי הוּא יְסוֹד גָּדוֹל לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְבַל יֹאבַד עוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, כִּי רֹב בְּנֵי אָדָם שֶׁרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עִקַּר רִחוּקָם הוּא מֵחֲמַת מָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת, מֵחֲמַת שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים בְּעַצְמָם גֹּדֶל קִלְקוּלָם שֶׁקִּלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶם, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם נוֹפְלִים בְּדַעְתָּם, וְרֻבָּן מְיָאֲשִׁים עַצְמָן לְגַמְרֵי, וְעַל יְדֵי זֶה אֵינָם מִתְפַּלְּלִים בְּכַוָּנָה כְּלָל, וְאֵינָם עוֹשִׂים אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת עֲדַיִן. עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַשְׂכִּיל מְאֹד עַל דָּבָר זֶה, כִּי כָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁבְּדַעְתּוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מֵחֲמַת מַעֲשִׂים רָעִים שֶׁעָשָׂה בֶּאֱמֶת, עִם כָּל זֶה, הַנְּפִילָה שֶׁבְּדַעְתּוֹ, וְהָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה שֶׁנּוֹפֵל עָלָיו עַל־יְדֵי־זֶה, הַכֹּל הוּא רַק מַעֲשֵׂי בַּעַל דָּבָר, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְהַפִּילוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד, לֵילֵךְ עִם הַתּוֹרָה הַזֹּאת, לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ בְּעַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה מְעַט טוֹב וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה יְחַיֶּה וִישַׂמַּח אֶת עַצְמוֹ, וִיצַפֶּה לִישׁוּעָה עֲדַיִן, וְיוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְזַמֵּר וּלְהוֹדוֹת לַה’, בִּבְחִינַת: אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לָשׁוּב בֶּאֱמֶת אֶל ה’ כַּנַּ”ל]”

***

הרבי מליובאוויטש, מכתב יא אייר, תשל”א: “… כשנופלים לאדם מחשבות והרהורי חרטה על הנהגה ומעשים בלתי רצוים ובתכיפות — צריך הוא לברר מאיזה “צד” באו: מיצרו הטוב, או ממנגדו. והבחינה העיקרית בזה — “תולדות” מחשבות אלו: באם המחשבות מולידות הוספת מרץ וחיות בקיום המצות, חיזוק בהנהגה יומית ע”פ שו”ע (כולל — בנוגע אלי’ — שמירת סדרי בית הספר וכו’) — ראי’ שמקורן טהור וטוב הוא. באם מולידות עצבות ורשלנות ועצלות או רגש של יאוש — הרי זו הוכחה שבאו מיצר הרע (אלא שנתלבש ונתחפש בלבוש של ירא שמים) כי כל אלו (עצבות וכו’) מפריעים לאדם בעבודת השם.

תבדקו גם:

העולם כגן

איזה משקפיים נכון להרכיב כדי להימנע מאיבוד כוחות? באילו היבטים המשקפיים שאנו מרכיבים משפיעים על הסיכוי שלנו לחיות חיים משמעותיים ולגלות את פוטנציאל שלנו? שיחה על אודות צוואתו העיקרית של הרבי הריי"צ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Powered by WishList Member - Membership Software