התמודדות עם עצבות שמקורה בסיבה אמיתית (שיעור 3 בסדרה)

מה קורה במצב שיש סיבה אמיתית, סיבה שלא חלפה ומעוררת, אפילו בצדק, תחושת עצבות? איך מתמודדים עם נסיבות שכאלה? האם לא יהיה נכון להתיר לאותה עצבות מקום, לתת לה שהות בתוכנו לפרק זמן מסוים?

שיחה זו עוסקת בהתמודדות עם עצבות המתעוררת בשל סיבה אמיתית.

לינק לשיעור (למנויים)

***

מקורות:

תניא, לקוטי אמרים, כו: “והנה עצה היעוצה לטהר לבו מכל עצב ונדנוד דאגה ממילי דעלמא ואפי’ בני חיי ומזוני מודעת זאת לכל מאמר רז”ל כשם שמברך על הטובה כו’ ופירשו בגמ’ לקבולי בשמחה כמו שמחת הטובה הנגלית ונראית כי גם זו לטובה רק שאינה נגלית ונראית לעיני בשר כי היא מעלמא דאתכסי’ שלמעלה מעלמא דאתגלייא שהוא ו”ה משם הוי”ה ב”ה ועלמא דאתכסיא הוא י”ה”

תניא, אגרת הקודש, יא:

“וביאור הענין הוא רק אמונה אמיתית ביוצר בראשית דהיינו שהבריאה יש מאין הנק’ ראשית חכמה והיא חכמתו שאינה מושגת לשום נברא הבריאה הזאת היא בכל עת ורגע שמתהוים כל הברואים יש מאין מחכמתו ית’ המחיה את הכל וכשיתבונן האדם בעומק הבנתו ויצייר בדעתו הווייתו מאין בכל רגע ורגע ממש האיך יעלה על דעתו כי רע לו או שום יסורים מבני חיי ומזוני או שארי יסורין בעולם הרי האין שהיא חכמתו יתברך הוא מקור החיים והטוב והעונג והוא העדן שלמעלה מעוה”ב רק מפני שאינו מושג לכן נדמה לו רע או יסורים אבל באמת אין רע יורד מלמעלה והכל טוב רק שאינו מושג לגודלו ורב טובו וזהו עיקר האמונה שבשבילה נברא האדם להאמין דלית אתר פנוי מיני’ ובאור פני מלך חיים וע”כ עוז וחדוה במקומו הואיל והוא רק טוב כל היום וע”כ ראשית הכל שישמח האדם ויגל בכל עת ושעה ויחיה ממש באמונתו בה’ המחיה ומטיב עמו בכל רגע ומי שמתעצב ומתאונן מראה בעצמו שיש לו מעט רע ויסורין וחסר לו איזה טובה והרי זה ככופר ח”ו וע”כ הרחיקו מדת העצבות במאד חכמי האמת. אבל המאמין לא יחוש משום יסורין בעולם ובכל עניני העולם הן ולאו שוין אצלו בהשוואה אמיתית ומי שאין שוין לו מראה בעצמו שהוא מערב רב דלגרמייהו עבדין ואוהב א”ע לצאת מתחת יד ה’ ולחיות בחיי עו”ג בשביל אהבתו א”ע וע”כ הוא חפץ בחיי בשרים ובני ומזוני כי זה טוב לו ונוח לו שלא נברא כי עיקר בריאת האדם בעוה”ז הוא בשביל לנסותו בנסיונות אלו ולדעת את אשר בלבבו אם יפנה לבבו אחרי אלהים אחרים שהם תאוות הגוף המשתלשלים מס”א ובהם הוא חפץ או אם חפצו ורצונו לחיות חיים אמיתים המשתלשלים מאלקים חיים אף שאינו יכול:

ויאמין שבאמת הוא חי בהם וכל צרכיו וכל עניניו משתלשלים באמת בפרטי פרטיותיהם שלא מס”א כי מה’ מצעדי גבר כוננו ואין מלה כו’ ואם כן הכל טוב בתכלית רק שאינו מושג ובאמונה זו באמת נעשה הכל טוב גם בגלוי שבאמונה זו שמאמין שהרע הנדמה בגלוי כל חיותו הוא מטוב העליון שהיא חכמתו יתברך שאינה מושגת והיא העדן שלמעלה מעוה”ב הרי באמונה זו נכלל ומתעלה באמת הרע המדומה בטוב העליון הגנוז:

Print Friendly, PDF & Email

תבדקו גם

העולם כגן

איזה משקפיים נכון להרכיב כדי להימנע מאיבוד כוחות? באילו היבטים המשקפיים שאנו מרכיבים משפיעים על הסיכוי שלנו לחיות חיים משמעותיים ולגלות את פוטנציאל שלנו? שיחה על אודות צוואתו העיקרית של הרבי הריי"צ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Powered by WishList Member - Membership Software