נפש הנוטה לעצבות ללא סיבה מיוחדת (שיעור חמישי בסדרה)

מה עושים במצבים שבהם הנפש נוטה לעצבות ללא סיבה מיוחדת וגלויה לעין?

מהיכן נובעת הכבדות הזו של הנפש וכיצד מתמודדים איתה?

לכך מוקדשת השיחה החמישית בסדרה העוסקת בנושא העצבות.

לינק לשיחה (למנויים)

לרכישת מנוי

***

כמה מהמקורות לשיחה:

מכתב הרבי מליובאוויטש (אגרות קודש, כרך ו, א’תקמא)

“במענה למכתבו, בו כותב איך שלפני זמן הי’ שרוי בעצבות ורואה הסיבה בזה שלפי דעתו, בכמה מעניניו אינו מצליח וכו’ וירא שלא יבוא למצב רוח כזה גם בעתיד, ושואל עצה בזה.

אף שאינו כותב מצבו בעניני יהדות לימוד תורה וקיום מצותי’, מעמידו הנני על חזקתו, כלשון חז”ל שליח עושה שליחותו והרי כאו”א מישראל שלוחו של מקום הוא בורא עולם ומנהיגו, לחיות חייו בעולם זה מתאים להוראת תורתנו תורת עולם ותורת חיים.

ועל פי האמור בודאי שלא רק יודע כי אם גם מקיים הענין דברכות השחר שכולן מתחילות בטופסי ברוך אתה, ז.א. הבעת תודה, וגם לפני זה, מודה אני לפניך שהחזרת בי נשמתי. במלות אחרות, אשר החזרת הנשמה וחיים חיותו של האדם עלי אדמות יש בהם ענין להבעת תודה ליוצר האדם ומנהיגו, אלא שמטעם הידוע ליוצר האדם, בחירה חפשית ניתנה להאדם, האם לחיות חייו באופן המתאים לפניו, בכדי שיהיו החיים ראוים לשמם, חיים, מלאים תוכן טוב וקדושה. וכשניתנה הבחירה, בודאי שניתנו הכחות והאפשריות לכאו”א להביא את כל זה בפועל, ורואים במוחש, שאף שכמה פעמים עושים באיזה ענין ואין מצליחים, אין זה הוכחה כלל, שגם בעתיד יהי’ כן, ואפשר שבפעם הנוספת, אף אם הוא פעם המאה או פעם המאה ואחד דוקא, אז יצליח ובהצלחה מרובה.

ומובן שאין כוונתי לבאר השקפת עולם על פי התורה באופן עיוני לבד, כי אם שכן הוא בפועל בחיי המעשים של כאו”א מאתנו. ובלבד שהאדם יעשה המוטל עליו, ואין דורשים ממנו אלא לפי כחו, ואז סוף סוף יצליח, ואין לך אדם שהוא כלשונו במכתבו לא מצליח, כי אם החילוק הוא בין האדם העצל ובין אדם שמשתמש ומנצל האפשרית והכחות הנתנים לו בעין יפה ע”י בורא העולם.

ומובן וגם פשוט שבכל זמן זקוקים לברכת השי”ת וכל הוספה בעניני תורה ומצות מוסיפה בברכות השי”ת בהמצטרך לאדם.”

**

ד’ מנ”א, תשי”א ברוקלין.

שלום וברכה!

קבלתי מכתבו (בלי הוראת זמן כתיבתו) עם הפ”נ המוסגר בו, ולכשאהי’ על ציון כ”ק מו”ח אדמו”ר זצוקללה”ה נבג”מ זי”ע אקראהו, ובודאי יעורר ר”ר עליו לבריאות הנכונה לו ולזוגתו שתחי’ ולהמצטרך להם בגשמיות וברוחניות.

וכבר כתבתי לו את דעתי, שלא נכונה מחשבתו, ואין כל יסוד להחששות שלו, ובודאי אין זה אלא עצת היצר, ומה טוב שימעט במחשבה ע”ד עצמו, היינו אפילו ע”ד מה שנדמה לו שצריך לתקן בעניניו, ויחליף מחשבה זו בענינים שנוגע ע”ד לזולתו, ומה טוב במחשבה ע”ד השי”ת, וכמבואר במקומות אין מספר בדא”ח בזה, ומבואר ג”כ ברמב”ם הלכות יסוה”ת רפ”ב: וכיצד יבוא לאהוי”ר כו’.

ובפרט ע”ד המבואר בספרי החסידות באחד החילוקים שבין תורת המוסר לתורת החסידות, אשר בכללות בתורת המוסר מדגישים את ההסתכלות ואת ההתבוננות בפחיתות בנ”א במדות הלא טובות ובהענינים הלא טובים, והתקונים ע”ז, ובמילא – אפילו אם מצליח להביא בפועל את התקונים על הענינים הלא טובים, וה”ז טוב, אבל בכ”ז במה בלה את זמנו במחשבות והתבוננות ברע ועכ”פ בהלא טוב, משא”כ בתורת החסידות שמדגישים את ההסתכלות וההתבוננות האסתכלא ביקרא דמלכא, או עכ”פ בהתבוננות בעניני מין האדם אדמה לעליון, בעניני אהבת ישראל, שאז אפי’ אם לא הוציא המסקנא המתאימה, היינו שלא הצליח לתקן את עניניו בפועל, הרי עכ”פ במה בלה זמנו – בקיום המצוה דע את אלקי אביך, בהסתכלות בטוב, במעלת הקדושה וכו’.

וככל הדברים האלה הוא ג”כ בנדון דידי’: הנה ההתעסקות שלו בענינים שאינם מתאימים הרי מי יאמר שאפשר שאין זה אלא דמיון בלבד, ואפילו אם יש לו חשש ויסוד להחשש שלו וצריך תיקון, הרי כבר נתבאר בתניא שזה צ”ל בעתים מיוחדים ומזומנים לכך, ונוסף עכ”ז מי יאמר שגם אחרי ההתבוננות והמרירות (כי עצבות ח”ו מאן דכר שמי’) אין ספק הדבר אם יוציא את המסקנא המתאימה לכל המאה אחוז, משא”כ אם מתעסק בהתבוננות בגדולת הבורא שהוא המהווה מחי’ ומקיים את כל בכל רגע ורגע במילא הרי צריך להיות תמיד כח הפועל בנפעל וכו’ הרי ראשונה מבלה זמנו בקיום המצות דע כו’ בגדלות ה’ כי הוי’ הוא האלקים, ואהבת את ה”א ומכש”כ אם יגרום זה להטבת המצב בפועל הרי משתכר הוא מכל הצדדים, ובמלות אחדות: מה לו להתעסק בקו העבודה דסו”מ בשעה שהברירה בידו להתעסק בקו העבודה דועשה טוב, אשר בד”מ יבוא עי”ז ג”כ לסו”מ.

ויה”ר שיהפכו ימים אלו לנו ולכל ישראל לששון ולשמחה במהרה בימינו בעגלא דידן ובכאו”א מאתנו יושפע ג”כ שמחה וששון ולקיים את הציווי הכללי ועבדתם את ה”א בשמחה ובטוב לבב מרוב כל (ראה רמב”ם סוף הל’ לולב).

Print Friendly, PDF & Email

תבדקו גם

העולם כגן

איזה משקפיים נכון להרכיב כדי להימנע מאיבוד כוחות? באילו היבטים המשקפיים שאנו מרכיבים משפיעים על הסיכוי שלנו לחיות חיים משמעותיים ולגלות את פוטנציאל שלנו? שיחה על אודות צוואתו העיקרית של הרבי הריי"צ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Powered by WishList Member - Membership Software