קצרים
רגשות שמבלבלים את השכל ורגשות שעוזרים למימוש האינטלקט
יש רגשות שכשהם מתגלים הם מבלבלים את השכל ומונעים את המיקוד והעמקה. כלומר הם יתגלו לאחר הפעולה השכלית אך לא יאפשרו לה להימשך. אלו הם הרגשות החיצוניים, שיש בהם "הרגש עצמי" חזק.
אני דואג, אני אוהב, אני פוחד. הדומיננטיות של ה"אני" ברגש מפריעה לשכל לפעול שכן השכל מעצם טבעו עניינו הוא לצאת מה"אני" ולהשכיל את הדברים שמחוצה לו.
לעומתם ישנם רגשות שלא מבלבלים את המוחין. להפך, הם עוזרים לנביעה ולמימוש האינטלקט. אלה הן מידות הנובעות מהכוחות הפנימיים, הנעלמים, בנפש. המידות האלה אינן קשורות להרגש עצמי אלא דווקא להרגש של יופי האינסוף המתגלה בעולם. כך שככל שאני יותר מתפעל מהדברים אני יותר רוצה לחקור אותם.
(וראו המשך תער"ב, ש"פ מטות תער"ג)
