קצרים

מה תענו כשמתעוררים קולות חלישות הדעת

לפעמים מתגברת חלישות דעת שכזו. בשביל מה לך לשקוד על ספרך הבא. להלאות אנשים? הלא כבר עייפים הם מכמות הספרים שנולדו עד כה. שלא לדבר על כך שלא חסרים מחברים בזמן הזה. ובכלל מהו תכליתו של חיבורך ומי כבר יקרא בו. אנשים בכלל קוראים ספרים בימינו? ואתה? מי אתה ומה אתה שתכתוב בנושא חשוב שכזה.

וכך אני עונה לעצמי ולכם ודוחה את אותה חלישות.
א. יקרים בעיני דברי הפרי מגדים ש"יותר הועילו מחברי הספרים מהמלעיגים עליהם". העשייה לעולם מועילה יותר מהעדרה. מעשה אחד יעיל מאלף אנחות.

ב. בודק אני בתוכי ומבקש גם מכם. דונו אותי לזכות ולא לחוב. כי נקי מאנוכיות אנוכי. כי גלוי וידוע לא-לוהי האמת כי לא לתפארת ולהרבות כבודי כוונתי. ואף לא אהבת הכסף (ובכלל עוד לא ראיתי מחבר תורני אחד אשר עמל והצליח ועשה פרי, כסף, מעמלו.) ורק רוב העמל וכובד היגיעה המה לבד מנת חלקו.

ג. תבדקו מה קורה איתי בלילות. שנתי נודדת והמחשבה אינה נותנת מרגוע. בוערים בי הרעיונות מחפשים דרך לצאת החוצה. להיוולד. ואם לא ייוולדו, ימותו הם בקרבי. וגם זוכרים החכמים הקדמונים את עוצמת התשוקה המוטבעת בנפש כל משכיל להודיע לזולתו מה שהשיגה יד שכלו.

ד. ואולי מישהו כן יקרא. והרעיונות שיקרא יפעמו גם בו. וכמו שהרעיונות מרפאים אותי, ירפאו הדברים את נפשו העגומה, ובכך שכרי. 

ה. ואולי גם יש כאן באמת חידוש. אפילו אחד קטן שבשבילו שווה כל הטורח. שהרי חידוש זה דבר גדול הוא. והלומד מחברו אפילו הלכה אחת או דבר אחד צריך לנהוג בו כבוד. כך אנהג כבוד ברעיונותיי.

ועתה מנוי וגמור עמדי שמכל קולות חלישות הדעת ודוברי הרעות לא יפול לבבי, ומגודל תשוקתי אעמוד הכן כנגד כל חצי פיות חורשי און, ואמשיך בשקידתי על ספרי הבא.

(יוסף הלוי משעדליץ, (תרס"ח, 1907) עוזר לדחות את קולות חלישות הדעת. והרי טיעוניו שרירים וקיימים בכל התחומים ובוודאי בתחום הכתיבה, למרות שמאז שכתב את דבריו התווספו עוד עשרות אלפי ספרים לארון הספרים היהודי. ראו: דברי אמונה, על ויכוח רבי יהושע בן חנניא עם סבי אתונא)

עוד בקטגוריה זו:

Back to top button
דילוג לתוכן