זוגיות ואהבהרשימות קריאה

'זוגות מעורבים' – ביקורת סרט שלא ראיתי

אין דבר קשה יותר מאשר להתאים בין בני זוג. מלאכת השידוכים היא כה נשגבת וקשה, עד, שעל פי המדרש, היא נתונה ישירות בידיו של הקב"ה.

המדרש מספר על מטרוניתא, גברת נכבדה אחת, ששאלה את רבי יוסי בן חלפתא, אחד מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא ורבו של רבי יהודה הנשיא: כמה ימים ברא הקב"ה את עולמו? אמר לה: לשישה ימים. אמרה לו: ומאותה שעה ועד עכשיו מה הוא עושה? אמר לה: יושב ומזווג זיווגים, בתו של פלוני לפלוני.

אמרה לו: וזוהי אומנותו? אף אני יכולה לעשות כן. כמה עבדים וכמה שפחות יש לי, ובשעה קלה אחת אני יכולה לזווגם. אמר לה: אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים-סוף. הניחה רבי יוסי בן חלפתא והלך לו.

מה עשתה? נטלה אלף עבדים ואלף שפחות, והעמידה אותם שורות שורות ואמרה: פלוני יינשא לפלונית ופלונית תינשא לפלוני, וזיווגה אותם בלילה אחד. למחרת באו לפניה רבים מן הזוגות, זה ראשו פצוע, זה עינו שמוטה, זה זרועו פורקה, זה רגלו שבורה. אמרה להם: מה לכם? זה אמר איני רוצה בזו, וזו אמרה, אינה רוצה בזה. מיד שלחה והביאה לרבי יוסי בן חלפתא ואמרה לו: רבי, אמת תורתכם[1].

השגחה פרטית וזוגיות

השאלה האם ההתאמה של בני זוג היא תוצאה של דבר קבוע מראש או דבר הניתן להשפעה מוקדמת כתוצאה ממעשי האדם, היא קריטית לא רק כמסד של ידע תיאורטי, אלא בעיקר כגורם המעצב את אופי הזוגיות. כך למשל, במצבים מסוימים, כשבני הזוג סבורים כי הם חולקים את חייהם עם המיועד להם משבעת ימי בראשית, הרי שהם יתייחסו אל כל בעיה או סכסוך הפורץ ביניהם כאל 'תקלה זמנית' המחויבת בפתרון, תוך שמירה על המסגרת הזוגית. ההשלמה וההתגברות על כעסים איננה בגדר המלצה בלבד התלויה במצב רוח, אלא הכרח קיומי. מנגד, סברה לפיה כל בן זוג עשוי להתאים מבחינה תיאורטית כדי להשיג שותפות ושלמות, עלולה לדחוק לפרוד או להמעטת ערך שותפות אחת לטובת אחרת.

פעילות לט"ו באב?

ומדוע הפתיחה הארוכה הזאת על מעורבות הבורא בשידוכים, והערך של אמונה בהשגחה פרטית בחיים הזוגיים? בליל ט"ו באב אמור להגיע אלינו ליישוב במאי בשם יורם שפר, שצילם באחרונה סרט על זוגות מעורבים, כלומר דתיים וחילוניים להגדרתו. לסרט הוא קרא בשם המקומם: 'עד שא-לוהים יפריד בינינו'.

אולי אני קצת נוקדני בעניין, אך למרות שאני ואשתי מתאימים לכאורה לקהל היעד, כנראה לא אלך לצפות בהקרנת הסרט, מכמה טעמים, שכולם נוגעים בשם הסרט:

הראשון והעיקרי שבהם הוא כי אפשר היה למצוא שם פחות פרובוקטיבי מזה. לייחס לקב"ה את מסר הפרוד, כאשר היהדות מדגישה כל העת ובכל המקורות את מסר האחדות ושמירה על שלום הבית בכל מחיר ובכל אמצעי, נראה לי מטעה וקשה לעיכול. בקלות היה אפשר למצוא שם בעל מסר המבליט את ההצלחות של זוגות לכאורה מעורבים ולא את הסיכוי שלהם להיפרד.

שנית, השם מחביא הנחת יסוד מסולפת לפיה החילוניות היא הדרך הנכונה לחיות חיים זוגיים. ולכאורה הכנסת הקב"ה על ידי המאמינים בדרך כלשהי לזוגיות, היא המקור העיקרי לפרוד. מצטער להרוס את המסיבה אבל העובדות מצביעות על למעלה מ-30 אחוזי גירושים בישראל, שרובם במגזר החילוני ובמקומות בהם השמרנות והמחויבות בין בני זוג מהווים מונחים מיושנים ולא רלוונטיים. מה עוד שבסקרים בינלאומיים אחוזי הגירושים הולכים וגדלים ככל שתושבי המדינה הם בעלי אופי חילוני יותר.

שניים שהופכים לאחד

שלישית, יחסים זוגיים טובים הם כאלה שיש בהם השפעה מתמדת בין בני הזוג. הזוגיות היא לא שותפות בין שני גופים זרים הנותרים זרים, אלא הפיכה של השניים לאחד. לעולם בן הזוג או בת הזוג הדתיים ינסו לשכנע את בני זוגם ולהפך. השכנוע הזה מתרחש לא רק כשאחד מבני הזוג הוא דתי, אלא בכל היבט של החיים. לכן ההגדרות של בני הזוג כדתי או כלא דתי הן תמיד נזילות וזמניות.

רביעית, דיון מעמיק ויסודי בסוגיה מחייב לבצע הפרדה בין זוגיות שבתוכה מתנהלים תהליכי חזרה בתשובה של אחד מבני הזוג בתוך חיי הנישואין, לבין בחירה מוקדמת של בן או בת זוג דתיים להתחתן עם בן או בת זוג שאינם נאמנים לחיי תורה ומצוות. כשבת זוג דתייה מבכרת להתחתן עם שאינו דתי היא לא בהכרח מצביעה על פגם עמוק ויסודי באמונתה ובדתיותה, אך היא בהכרח מצביעה על נכונותה לוויתורים בכל תחומי החיים, מהשבת ועד חינוך הילדים. ויתורים שכאלה אינם מתכון לפרוד, אלה הסכמות ראשוניות של בני הזוג טרם הכניסה לחופה. הדברים נכונים בוודאי גם כשבן זוג שאינו דתי מעדיף להתחתן עם דתייה, ובכך הוא מסכים לוותר ולהתפשר על חלק ממנהגיו. המפגש בין דתיות לחילוניות, כשהוא מוסכם מראש, הוא מקור להשלמה, פשרה וותרנות ולא לפירוד ומחלוקת.

לגבי החוזר בתשובה, הדברים פשוטים יותר. היא או הוא לעולם לא יראו עצמם כזוג מעורב, כי אם זוג בתהליך, שאחד מתקדם בו קצת יותר והאחר קצת פחות. יש שיבקרו זווית ראיה שכזו וימצאו בה חוסר יכולת לקבלה של האחר כפי שהוא, ללא רצון לשנותו. אולם בהשקפה שבה בני הזוג מהווים יחד שלמות אחת, ובהנחה שהחזרה בתשובה היא תהליך פנימי ועמוק המשפיע על כל תחומי החיים, אין אפשרות אמיתית שבן הזוג החוזר בתשובה יחריג מתהליך זה את בן או בת זוגו.

ואחרון, סרט, כמו כל אמצעי תקשורת, אינו יכול להציג נקודת מבט ניטרלית. תמיד העריכה, הבחירה וההשמטה של חומרים מסוימים על פני אחרים, אופני הפרשנות, יקפלו בתוכם העדפה ערכית מסוימת. אם הסרט נועד לקדם את האמונה בזוגיות כערך מקודש ולהציע פתרונות למוקשים אפשריים בין בני זוג, הרי הוא מבורך וראוי לצפייה. אך אם, כפי שמעיד שמו, הוא נועד להתסיס, לפוצץ מוקשים במקום לטפל בהם, להצביע על בעיות במקום על פתרונות, עדיף להתנזר ממנו, בוודאי ביום כל כך חשוב למסגרת הזוגית, שלא היו לנו ימים טובים שכמוהו.


[1] ויקרא רבה ס"ח, א. על הקב"ה המזווג זיווגים, ראו: הרבי מליובאוויטש, תורת מנחם יא, חלק שני, שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ה'תשי"ד, עמ' 173.

עוד בקטגוריה זו:

17 Comments

  1. "הפוסל – במומו פוסל"

    יחיאל, למרות דברי ההסבר שלך בתגובות אני בכ"ז חושב שהסתכלת בקנקן ולא טרחת לבדוק מה יש בו.
    גם אני כשקראתי את כותרת הרשימה שלך – "סרט על 'זוגות מעורבים' שכנראה לא אלך לראות", הבנתי לאיזה כיוון הטקסט שלך יוביל ומה המסקנה הסופית שלך ולמרות זאת הואלתי להשקיע כמה דקות ולקרוא אותו.
    הקביעה הנחרצת הזו בטרם אפילו הבנת במה הדברים בסרט אמורים היא בעייתית לא פחות.
    להבדיל מהסרט, אשר לא כשמו כן הוא, והמסר שנובע ממנו הוא של פשרה ופיוס, הרשימה שלך משקפת בהחלט את הכותרת שלה.
    אני חושב שיורם, גם בסרט וגם בפורום שהוא מנהל, עושה עבודת קודש של קירוב לבבות ואהבת ישראל, והמעשים האלו נתנו הרבה תקווה ללא מעט זוגות (ואנוכי בינהם) שהשד לא כ"כ נורא ושהכל אפשרי.
    אני דוקא כן מסכים איתך שהשם (הן של הסרט והן של הפורום) יכול להיות בעייתי, וכבר הצעתי בעבר להחליף אותו ל-"הכל פתיר", אבל אני בטוח לגמריי שקהל היעד של הסרט, רובו ככולו, ישכיל לצלוח אותו ולהגיע לטקסטים החשובים שהוא מכיל. משימה שאתה, לעניות דעתי, נכשלת בה.

    1. אורן שלום, לא הבנתי מדוע כל הפוסל במומו פוסל, והיכן אתה בדיוק לא מסכים איתי. הרי אתה מסכים שהשם לא ראוי. ולכן עבור מי שלא ראה את הסרט, השם אמור לשקף את התוכן הפנימי (כפי שקורה בכל היצירות בדרך כלל). ואם השם אינו משקף, יש להביע ביקורת כנגד בחירת השם חסרת הרגישות, ולפי דבריך גם חסרת ההתאמה לסרט.
      לא ברור לי איזה מן רעיון זה שצריך לצלוח שם של סרט? למה לא לתת שם שמשקף את התוכן של הסרט? מדוע להעביר מסרים של פיוס, פשרה וכו' בשם כל כך מפריד, מרחיק ובעייתי?
      יחד עם האמור, אם ליורם יש חברים כל כך טובים ונאמנים עלי (כנריה), אני בטוח שהסרט טוב, ולמרות שמו גם מקדם תכנים חיוביים, והביקורת רק תואיל.  

  2. שלום יחיאל,

    חבל שלא באת, אני חושב שהיית נהנה והיה יכול להיות לנו וויכוח מענין. אני אוהב ויכוחים ויותר מזה אוהב להקשיב לטיעוני האחר.
    לא התכוונתי ליצור פרובוקציה וגם לא לטעון באופן מובלע או מפורש שדרך החיים החילונית נכונה יותר.
    סתם חשבתי שיש בזה קצת הומור. בסרט באופן כללי יש ניסיון להומור, שהוא לדעתי דרך נפלאה להתמודד עם קשיים הנובעים מזוגיות כזו.
    טוב, אז זה לא מצחיק אותך (ואולי כן היה אילו לא היית כועס כל כך ומגיע להקרנה?…).

    לעצם הענין, ברור לי שלא הקב"ה הוא שמפריד בין בני אדם, אלא הם תולים את הפירוד בגורם חיצוני הגדול מהם, בעוד שהענין תלוי בהם בלבד.
    אם תרצה, זוהי אפילו ביקורת מסוימת כלפי אלו שאומרים "זה גדול ממני, זו דרך החיים שמפרידה בינינו, זה לא האישה/ה אלא ה – issue."

    ענין ההערה על שיווק קצת מזלזל בי שלא בצדק: את הסרט הזה אני עושה ללא כל סיוע ציבורי למרות שבישראל מוקדשים 60 מליון ש"ח לקולנוע על ידי המדינה. בסרט שלי היא בחרה שלא לתמוך (למרות שמו).

    בנוסף לסרט, אני מנהל פורום פעיל בו אני עונה לכל אחד ואחת בסבלנות אין קץ, אתה מוזמן להיכנס אליו (בתפוז, נושא את השם המרגיז אותך כל כך).

    לא מעט אנשים פונים אלי ומבקשים להיפגש פנים אל פנים. אני עושה זאת בשמחה ומקדיש לכך שעות ארוכות מתוך תחושת שליחות. בדרך כלל אנשים אלו נמצאים בשלב מאוד רגיש במערכת היחסים שלהם ולכן – לא רק שאין מצלמה נוכחת בפגישות האלה, אלא שאני לא מזכיר את קיומה ולו במילה אחת בבלוג, בפורום או בסרט.

    בנסיבות האלה, לפטור אותי כמי שענין השיווק לנגד עיניו מבלי שביררת את הענין אפילו על ידי ביקור פשוט באתר הסרט – זה קצת שטחי.

    אתה מוזמן להיכנס לאתר הסרט – hidati.com. יש שם קישור לקטעי וידאו, לפורום ולבלוג.
    תודה,
    יורם

  3. לענת ישראל,

    אני מצדד בעמדה של חיליק, כיון שלימוד זכות הוא צעד נכון כאשר אין בו השפעה שלילת על מלמד הזכות. לא מלמדים זכות על מי שמטמין מוקש, בודאי לא מנסים לדרוך במקום המוקש, וזאת גם אם ספק מדובר במוקש.

    דיון עם בעלי דעות שונות הוא חיובי, כאשר שני המתדיינים נמצאים בעמדה שווה. לעומת זאת כאשר העמית לדיון הוא עורך הערב שאת באת לצפות בסרט שלו, עצם הימצאותך במקום מחזקת את כוחו וממילא את עמדתו. אני נוטה להניח שבסיטואציה אחרת חיליק לא יהסס לדון עם יוצר הסרט.

    1. מי אמר שאנחנו בעלי דעות שונות?
      ומדוע הינך סבור שהיותי עורך הערב (ולא הייתי כזה, אלא אורח של הישוב חרוב) נותן לי איזו עמדת כוח?
      ומה רע בלחזק אותי? האם אנחנו בצדדים שונים?
      האם אנחנו בהורדות ידיים?
      אלוהים ישמור, אני לא נגדכם!

      1. היי יורם, טוב לארח אותך. נדמה לי שהדבר הכי טוב שיכול לקרות לכל יצירה זה שיבקרו אותה. וככל שהביקורת קשה יותר, כך גוברים סיכויי ההצלחה של היצירה. התעלמות היא בוודאי הנזק הכי גדול. במובן הזה הערכתי שאני דווקא עושה שירות לסרט…

        וברצינות, אני הכי רחוק שאפשר מלכעוס ומסכים כי צחוק הוא הדרך הטובה להתמודד עם דברים (כאן יש אפילו רשימה לא רעה בעניין). וכמי שעוסק ביצירה אני יודע כמה זה קשה ליצור סרט ללא תמיכה, וכמה זה יקר, וכמה היחסים עם הקהל קשים ותובעניים (אך גם מספקים).
        יחד עם זאת ברשימה ביקשתי להביע עמדה, לפיה צחוק הוא נפלא כשהוא עם דברים ולא על דברים. אני משוכנע שאם היצירה מושקעת, אזי גם בחירת השם לא נעשתה כלאחר יד.
        אני גם בטוח שלא הייתה לך כוונה שלילית, או רצון להציג את הקב"ה בצורה שלילית, אבל בה בעת אני חושב שהתפקיד של האדם המאמין הוא להשתדל לצחוק כל הזמן אבל להיאבק ככל יכולתו במידה של ציניות.
        דרך אגב, אם במקום הקב"ה היה שם של כל אדם אחר, או אפילו מקום, זה היה מעליב לא פחות.
        ואחרון בוודאי שאנחנו באותו צד, ובוודאי שלא בהורדות ידיים, והביקורת שקראת היא של הקורא יהושע (שלפי התרשמותי עד כה הוא כנראה גם רב חב"די מוערך), ומן הסתם עוסק כל ימיו בפרסום מציאות הקב"ה בעולם וכו'…

  4. נראה לי מעט יומרני לנתח באופן כה מלומד ומעמיק סרט שלא ראית, רק על פי שמו. כפי שאתה בוודאי יודע, מתן שם ליצירה אנושית, הינו תהליך קשה ומורכב, ובניגוד לשמות שניתנים לבני אדם בלידתם, בחירת שם ליצירה משמשת פעמים רבות ככלי שיווקי שמטרתו לעורר את הקהל הפוטנציאלי לראות את הסרט (או לקרוא את ה'פוסט' ולרכוש את הספר – אם נשתמש בעולם המוכר לך כל כך). נראה לי שמטרתו של השם שנתן יורם שפר לסרטו ,היתה לסקרן ולעורר – אותי ואת זוגתי, הוא הצליח (ונראה לי שגם את זוגתך שתחיה…)

    (גם מבלי להסתמך על ההיכרות שיש לי עם יורם ויעל אשתו) אני חושב שיוצר הסרט מתייחס לזוגיות בין בני זוג שלהם תפיסות שונות לשמירת תורה ומצוות, כזוגיות אפשרית, ואף למעלה מזה – זוגיות רצויה בעלת איכויות של הפריה הדדית, זוגיות אשר "שווה יותר מסכום חלקיה".
    נראה לי ברור שאפיון ה"זוגיות המעורבת" כתופעה בחברה הישראלית – טומן בחובו את ההנחה המוקדמת כי זוגיות כזו קיימת, והיא מסקרנת ומעניינת עד כדי כך שיעשו עליה סרט שיציג אותה בפני כל מיני סוגים של זוגות (ושל יחידים).
    אולי יוצגו שם מודלים שונים ומיוחדים של זוגיות מעורבת? אולי יתוארו דרכים שונות בהם הזוגות הצליחו להתמודד עם קשיים?
    אני בעזרת השם, אגש לצפות ולראות יחד עם אשתי, ואם ענת תרצה – נשמח לארח לה לחברה…

    1. נריה, לא שפטתי את הסרט כי אם ביקרתי את השם שניתן לו. ברור ששם של סרט הוא נגזרת של צרכים שיווקיים ובה בעת אמור לאפיין את הסרט. אני חושב שאם לפחות חצי מהקהל הוא דתי, צריך להבהיר ליוצר שעשה בחירה שיווקית מוטעית (ואולי יחליף את השם..). ואם השם באמת מאפיין את הסרט, אזי אני לא טועה והוא לא ראוי לצפייה.
      תפקיד המאמין בחייו ובזוגיות שלו הוא למצוא, לשתף, להמליך, לבנות דירה בתחתונים לבורא. שם שכזה מקדם פעולה הפוכה, יוצר זילות של הבורא, ואני חושב שגם בגבולות ההומור, השיווק וכו' הוא לא לגיטימי אם רוצים לקדם באמצעותו תכנים הנוגעים ל'בני זוג מעורבים'.
      האם אתה לא בוחן את האריזות של המוצרים לפני שאתה קונה אותם? נניח והמוצר רציני, האם תרכוש אותו כשהוא ארוז באריזה פרובוקטיבית וקונטרוברסלית בלשון המעטה?

  5. חיליק אישי (המיועד לי משבע ימי בראשית…)
    אולי בכל זאת ראוי ללמד זכות על היוצר, שטרח ועמל ובחן תופעה, ומנסה להשמיע את קולו האותנטי, כחילוני.
    אני מציעה שנלך, יחד, נצפה בסרט ונשוחח עם היוצר, ויכול להיות שזה יניב פוסט נוסף, אוהד יותר.

  6. האם זוגיות אמיתית יכולה לבוא רק כאשר אנו מחוברים לאמת שלנו ?
    או פשוט כתוצאה ממעשים שלנו ורצונו של הקב"ה ?

    1. לגבי התאמה בזוגיות יש מספר גישות הנעות בין תפיסת הזיווג כגזרה לבין הזיווג כבחירה חופשית. ככלל הנושא נשען על המושגים ה'כבדים' ביותר בתורת הקבלה והחסידות, וביניהם: תורת הגלגולים, סדר השתלשלות הנשמות וכהנה.

      הספר 'על זוגיות והתאמה' מתאר בארוכה את הגישות השונות, את גישת החסידות המתווכת בין הגישות, ומה דרכי הפעולה לקידום הזוגיות המתאימה.

      לעניין עצמו, תמיד רצוי לעשות כדי לקדם את מציאת בן הזוג, ורצוי שהמעשה יהיה מתוך חיבור לאמת הפנימית, כך שאין ממש סתירה בין האפשרויות שהוצגו.  

Back to top button
דילוג לתוכן