מעגל השנהרשימות קריאה

למה להאמין לו?

אחד היסודות העיקריים ביהדות הוא, בהכללה רחבה, שישנו ממד סמוי מן המציאות הגלויה לנו. כלומר, לקבל את התפיסה הדתית הוא לקבל שבמקרים רבים אנחנו לא יודעים בוודאות מה מידת ההשפעה של הפעולות שלנו, או של העדרן, על העולם.

היסוד הזה הוא מחד הרעיון אולי החשוב ביותר בתפיסת האמונה ומאידך הוא גם פתח ומקור לשרלטנים, מעלים באוב וכהנה טיפוסים ומכשפים שגורמים לאנשים להאמין בהם. כיום, כמו לאורך כל ההיסטוריה האנושית, ניתן למצוא בני אדם שהאמינו בדברים שהם במקרה הטוב מוזרים וחריגים בהשקפה הרווחת, ובמקרה הפחות טוב מסוכנים לסביבה.

אדמו"ר הזקן נלקח לחקירה למבצר הפטרובלי בעיר פטרבורג ברוסיה הצארית, ציור שמן של ר' יחיאל אופנר

כוח הקשרים החברתיים

ישנן סיבות רבות שבכוחן להסביר מדוע אנחנו מאמינים לאנשים מסוימים ולא לאחרים. האחרון שבהם, או הפחות חשוב שבהם, הוא טיעונים ולוגיקה. אנחנו הכי פחות משתכנעים מטיעונים. אם אתם אנשי ימין, נסו להיזכר מתי הקשבתם באמת, אבל באמת, כלומר נטולי מחסומים ובראש 'נקי' לח"כ אילן גילאון. אם אתם אנשי שמאל נסו להיזכר מתי האזנתם לטיעונים הלוגיים ששטח אריה אלדד בנאומו.

בדרך כלל אנו משתכנעים בדברים בגלל שהם חלק מהמסגרת הקהילתית והחברתית שלנו. הקשרים החברתיים הם המקדמים או מגבילים שינויים ואמונות. ובכל זאת, אנחנו גם בוחרים להאמין במה שהוכח עבורנו כעובד. אם השמש זורחת כל בוקר מחדש, אנחנו נאמין שגם מחר היא תזרח. אם אחד מחברינו לצוות הוביל אותנו בניווטים מבלי 'להתברבר' פעם אחר פעם, בניווט העשירי נצעד אחריו בעיניים עצומות.

אמינות ותיווך

ככלל, הידע שלנו על העולם והחיים בו הוא ידע מתווך. תמיד ישנו צד שלישי המתווך בינינו לבין הידיעות שלנו על העולם. ככל שהמקור המתווך נתפס בינינו כאמין יותר, הידע הוא בעל ערך רב יותר, וסביר שנאמין בו יותר.

כשאנו רואים פרסום בעיתון על נפלאות נעלי ה-CROCS אנחנו עשויים להתעניין, אך ניוותר חשדניים. האינטרס של הגורם המתווך ידוע לנו. החברה האמריקאית רוצה למכור כמה שיותר נעליים ולהרוויח כמה שיותר כסף. כשחבר מספר לנו על נפלאות הנעליים, נוחותם ויתרונותיהן הבריאותיות, אנחנו עתידים להשתכנע בקלות רבה יותר. מתווך נטול אינטרס לכאורה, הוא בעל כוח שכנוע רב יותר. מסיבה זו קמפיינים המתבצעים באמצעות רשתות חברתיות הם מוצלחים יותר מאלה הממומנים בדרכים הממוסדות.

אם לסכם, האמונה היא חלק בלתי נפרד מההתנהלות שלנו במציאות, גם אצל אלה שהרציונאליזם ככלי לקבלת החלטות הוא נר לרגליהם. אנחנו כל הזמן מאמינים לאנשים ולדברים. למוסכניק, לרופא, למדען. ככל שדובר מוכיח את אמינותו במעשיו ובדיבורו ובה בעת הוא מתגלה כחסר אינטרס, או לכל היותר כבעל אינטרס החופף לזה שלנו, הקהל, הוא בהדרגה צובר את אמוננו.

האמונה שלנו בדברים היא בעלת תוקף רב יותר, ואם תרצו שטותית פחות, ככל שהגורם המתווך לאותה אמונה הוא אמין יותר.

להישען על כתפי ענקים

אפילו גוגל, מנוע החיפוש הפופולארי בעולם, מדגיש עבורנו את הדרך הטובה ביותר להעשיר את הידע שלנו ואת יכולת ההבנה שלנו את העולם: Stand on the shoulders of giants, עימדו על כתפי נפילים[1]. במילים אחרות, גם אם בכל עת נוסף לנו ידע אודות העולם שאנו חיים בו, אנו משולים בהבנתנו את העולם לננס הנשען על גבי ענק[2]. אם אתם רוצים לדעת משהו באמת – תבדקו מי או מהו הגורם המתווך של אותו ידע ומה האינטרס שלו.

הפניות

המחשבה היהודית מנסה לדבוק בקו זה. ביהדות יש ערך רב לא רק לתוכן הדברים המושמעים, לסדירותם הלוגית ולמי אומר אותם, אלא למידת הישענותו של הדובר על מערכות קודמות של ידע. זוהי אחת הסיבות לכך שגם שיטת הלימוד, המחקר והכתיבה היהודית מבוססת, בדומה לשיטה האקדמית, על הפניות ומקורות. חכמים אומרים כי 'כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם'[3]. הרעיון הוא שעל-ידי גילוי אומר הדברים, מגלים את השורש של הדברים, את הנקודה הנעלמת שבהם. הגילוי הוא הגאולה של פנימיות התורה[4]. אזכור אומר הדברים אינה חלוקת כבוד סתמית כי אם הצבעה על כך שדברי התורה הם לא רק סברות או טענות אישיות, אלא סדרה של הסכמות משותפות המתווכות על-ידי סוכן אמין.

מכאן, אנו יכולים להרחיב את הבנתנו כשאנו נשענים על ענקי רוח שביררו את ההשקפה היהודית לאורך ההיסטוריה, והציגו מארג שלם ומרשים של היקף ידיעות, עומק השגות, מידות ומעלות רוחניות ושכליות. ניסיוננו האישי עשוי רק להעניק תוקף או אישור מחודש לקיום הדברים.

היוצר והיצירה

מיהם אותם מתווכים העשויים להיות אמינים בעינינו? ככל שדובר מוכיח את אמינותו במעשיו ובדיבורו, הוא צובר בהדרגה את אמוננו. אנחנו, כאמור, מפתחים אמונה במה שהוכח עבורנו.

ועוד, היהדות אינה מנתקת את הקשר בין היצירה ליוצרה. יצירת מופת לא תהיה משכנעת אם מחברה לא יהיה דמות המשמשת דוגמא חיה לכתיבתו. כתביו של הפילוסוף הצרפתי הנודע, ז'אן ז'אק רוסו לדוגמה, שהטיף לשוויון וצדק, לא היו זוכים למעמד קנוני גם אם היה יהודי מאמין, ולו משום ששלח את חמשת ילדיו לבתי יתומים. התפיסה היהודית דורשת לתעל את פרץ היצירה לתוך מסגרת ברורה של מעגל חיים מופתי. משימת היחיד היא לעמוד באמות המידה המוסריות שהוא מציב לאחרים. המעשה, בחיים היהודיים, הוא התוצר החשוב ביותר של הידע.

הדוגמה האישית אליה נדרש היוצר קשורה קשר הדוק ליכולתו להיות חלק מקהילה. מערכת מסוימת של ידע הופכת בולטת או מפורסמת ממערכות אחרות באמצעות אנשים הדוחפים אותו מן הפריפריה למרכז התודעה האישית והמשותפת. אותם אנשים הדוחפים את הידע הם ההופכים אותו למשותף ומוסכם. גם ספר מעמיק וחדשני יידחק לקרן זווית אם לא יהיה מי שיעסוק בו ויקדם אותו.

בעל התניא

ההקדמה הארוכה הזאת נועדה להצביע על אחד המתווכים האמינים ביותר לידע יהודי, רבי שניאור זלמן מליאדי, שיום הולדתו יחול בשבת הקרובה.

אדמו"ר הזקן הצליח להותיר אחריו אנשים שיישאו את מורשתו בין היתר משום שהיווה מודל חי להגותו.

בעל התניא שימש כמנהיג תנועת החסידות ברוסיה לפני כמאתיים שנה ומקובל לתארו כנכדו הרוחני של הבעל שם טוב[6]. מכתביו ניכר כי היה אדם בעל צמא עצום לידע, שלט בכל תחומי התורה והיה בקיא בנושאים רבים נוספים.

התניא

את ספרו העיקרי, ספר התניא, פרסם בשנת תקנ"ז (1797), שנתיים לפני סיום המהפכה הצרפתית וקצת לאחר המהפכה האמריקאית, בזמן שאירופה סוערת ומתנדנדת בין מאבק לשמירה על זכויות אדם וזכויות טבעיות לבין קנאות דתית ומלוכנות, ובעת שמחשבת המודרנה וניצני הקפיטליזם מתחילים להתפשט באירופה[7].

בדרך כלל מאורעות התקופה הם בעלי השפעה על כל כותב. התקופה מעצבת את גישתו הבסיסית כלפי טבע האדם, ומכאן את רוב פרטי הגותו. ההקשר ההיסטורי שבו פורסם ספר התניא רלוונטי משום שהוא מלמד עד כמה הקדימו רעיונותיו את זמנם והם מהווים סיכום מגובש למחשבה היהודית. רעיונות המציבים את האדם במרכז ומדגישים את ערך תיקון המידות והתמודדות היחיד עם מופעים של חוסר איזון בנפשו.

אמנם ספר התניא הוא אחד הספרים השיטתיים, המקיפים והעמוקים ביותר בכל הנוגע להבנת האדם, הבריאה והבורא, אולם אם לא היו מאחוריו אנשים שהיו מקדמים אותו, סביר שהיה נזנח בקרן זווית. שכן מדובר בספר קשה לקריאה, המורכב ממשפטים ארוכים ממושגים עמוקים שאינם נהירים לקהל הרחב. בהקשר הזה נהוג לומר כי הגאון מווילנה השאיר אחריו ספרים. הבעל שם טוב, מייסד החסידות, שגם הוא נולד בח"י אלול, הותיר אחריו אנשים. אדמו"ר הזקן השאיר גם ספרים וגם אנשים[8].

 

נגד הזרם

בעל התניא ייסד והנהיג את חסידות חב"ד, אך מעולם לא ראה עצמו מוגבל להשפעה על חסידיו בלבד. בכל ימיו הוא ראה עצמו כמנהיג של כלל העם היהודי, ולכן כמי שמציג תורה כלל יהודית, ואף אמת אוניברסאלית. שיטתו לא נתפסה בעיניו כזרם חסידי, אלא כתמצית היהדות. גם את ספר התניא לא כתב רק לחסידים כי אם לכלל.

למרות שהיה מקובל בקרב קהילות רבות, התמודד אדמו"ר הזקן עם התנגדויות לא מעטות לשיטתו. במהלך חייו הציב חלופה משמעותית לכמה וכמה תפיסות ואמונות רווחות. חסידיו נוהגים לתארו כמהפכן מבחינת החדשנות והמקוריות. כמי שבדומה לאברהם אבינו הלך נגד הזרם בניסיונו להנחיל את האמיתות בהן האמין[9]. אברהם הכריז, בניגוד לאמונה הנפוצה באותם זמנים, על קיומו של א-ל מונותיאיסטי שאותו יש להכיר ולעבוד. באופן דומה בעל התניא תבע מכל יהודי, כמובן בגישה סבלנית ומכבדת, להכיר את אלוקיו, ומתוך הכרות זאת להתמלא בתחושת דחיפות וחיות בכל מעשיו. במקרים רבים ניכר כי הוא לא התפשר עם יראת שמים פשוטה ודרש עיון מתמיד בתורת האלוקות[10].

כדי שהעיון וההתבוננות יעשו כדבעי, הדגיש בעל התניא כי אנו צריכים להרחיב ולהעמיק את הידע שלנו על העולם. את זאת אנחנו יכולים לעשות באמצעות גורמים מתווכים לידע, כאלה שאמינותם ניכרת. אחת האינדיקציות לכך שאיננו נסחפים אחר אמונות שווא היא שאנו נשענים על מתווכים אמינים לידע ושהם משוללי אינטרסים זרים לנו. בעל התניא משמש מופת לגורם מתווך שכזה.

[1] מופיע בשער Google Scholar.

[2] ראה שבלי הלקט בראש הספר (בשם ר' ישעי' מטראני). הקדמת החוות דעת לפירושו לשו"ע יו"ד. המשך תרס"ו ע' ת.

[3] אבות פ"ו, ו (בסופו); מגילה טו, סע"א ובעוד מקומות. ומהכיוון ההפוך, "כל שאינו אומר דבר בשם אומרו עובר בלאו (נדרים פ"ק) ומקורו במדרש (תנחומא במדבר כב; יל"ש במדבר רמז תרצה; יל"ש משלי עה"פ רמז תתקס). "אמר רבי חזקי' אמר רבי ירמי' בר אבא בשם רבי יוחנן כל שאינו אומר דבר בשם אומרו עליו הכתוב (משלי כב, כב( אומר אל תגזול דל כי דל הוא וצריך אדם כשהוא שומע דבר לומר אותו בשם אומרו".

[4] ראו: הרבי מליובאוויטש, לקוטי שיחות, כרך לו, תשא, שיחה ב', 185.

[6] למרות שהבעש"ט נפטר כששניאור זלמן היה בן 15 לערך, ולא עמד עמו בקשר ישיר, מסופר כי הוא מסר להוריו הוראות מדויקות בנוגע לאופן גידולו ודרכי חינוכו. גם טקס החלקה, הגזיזה הראשונה של שיער הראש, של רבי שניאור זלמן בגיל שלוש, נערך אצל הבעל שם טוב. אביו של שניאור זלמן נחשב לחסיד הבעש"ט, אך הוא לא גילה זאת לבנו בזמן לימודיו, ונתן לו לבחור לבדו את דרכו. לחסידות הגיע שניאור זלמן באמצעות המגיד ממעזריטש.

[7] ספר התניא נכתב בעברית. מאז הדפסתו הראשונה התפרסם בלמעלה מ-5000 מהדורות ותורגם לשפות רבות. ראו: אברהם שמואל בוקיעט, נזר התניא, תאריכים שונים בהתפתחות ספר התניא ובהפצתו, בהוצאת איגוד השלוחים, כפר חב"ד, 5768.

[8] מובא אצל:  שלמה יוסף זיון, רבי שניאור זלמן מלאדי, מחניים מ"ו, ה'תש"ך, באתר "דעת.

[9] המדרש מלמד כי אברהם נקרא אברם העברי, הרבה לפני שבני ישראל זכו בכינוי יהודים (הכינוי יהודי מופיע לראשונה בירמיהו לו, יד). הוא זכה בשמו זה על שום שחצה את הנהר נגד הזרם, מעברו האחד, בעוד שכל העולם, כל עובדי האלילים באותה תקופה, היו בצד האחר של הנהר.  ראו: ב"ר ספמ"ב. על כך שאברהם 'הקריא לשמו של הקב"ה בפה כל עובר ושב' ראו: סוטה יו"ד סע"א.

[10] על קורותיו של  אדמו"ר הזקן ניתן לקרוא בביוגרפיה מקיפה באנגלית:

Nissan Mindel, Rabbi Schneur Zalman Of Liadi, Kehot Publication Society, 770 Eastern Parkway, Brooklyn, 1969.

עוד בקטגוריה זו:

15 Comments

  1. ואיך אידע ? שאתן לך איזה אמרות חז"ליות כמו על שתי כליותיו של אברהם או שתעשה לך רב שיראה לך שהשמאל שלך הוא ימין וכו'?

    או אדרוש תשובה אלוהית נכון לך כן ועכשיו. והנה בקשתי אבא אל תיתן לי ליפול כי הגאולה והתשובה כבר מסרת לנו "לא בשמים .. כי עם בלבבך"

    האם אתה מוכן להאמין (לא בתיאוריה אלא בפועל) ש "סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים:

    ההשתדלות הוא ראשית כל באמונה ורק אחר כך בענינים אחרים.

    1. איילת, את כותבת יפה מאוד. לא נראה לי שאנחנו בעמדות סותרות. הלוואי וכולם היו יכולים לקפוץ למדרגה שאת מתארת, או להסתובב כאברהם, רואים אלוקות בכל דבר. וברוח ראש השנה, אם יש שלושה ספרים, את נדמה לי שמציעה את הספר של צדיקים. ברשימה תיארתי יותר את עבודת הבינוני.

      בהערכה… 

  2. נ.ב

    כדי שנוכל לשמוע את קול אלוהים המופיע בקול דממה דקה, צריך להשתיק את השכל, את הראש שרוצה כל הזמן להבין בעצמו, לנתח, ואין לו סבלנות לחכות.

    עכשיו ניזכרתי, שסיפר לי אבי שבלימוד גמרא כשהיה עסוק בקושיה ורצה להשתיק את השכל היה פשוט קורא את הפשט ללא עמקות ואז הופיעה תשובה. חבר סיפר לי שהם היו ניכנסים לניגון.

    מניסיוני , פשוט להרפות להיות כמו מכשיר קשר שמקבל את השידור. והכי הכי עוזר לבקש ממי שיכול לעזור לנו בצורה הכי טובה ונכונה.

    זה לא מצב חד פעמי של הרפיה טכנית ,ככל שיום יום ניכנסים לקשר ולעבודה, הניקוי וטהור המחשבות הם חלק מאיתנו.

  3. יחיאל שלום

    אתה שואל שאלות נכונות. ההפרדה בין מה שאתה קורא מסורה לבין הלימוד ישירות מאלוהים היא הכרחית,למרות שהיא מפחידה עד מוות את האנושיות הרוצה להישען על סמכות, להיות בטוחה שהיא אינה טועה וכו'.

    הדרך להר סיני לשמוע את קול ה', דורשת מאיתנו, להיפרד מהידוע והנעים למעשה לצאת למידבר ,ליובש לסכנת נחשים ועקרבים, מחשבות זרות ולהאחז רק באמונה.

    לצערינו ההישענות על המסורה משאירה אותנו על מדפי הספרים. הקשר עם אלוהים הוא תמיד דרך מתווך. ולא קשר חי.

    אתה מנסה להבין בשכל האנושי, איך לדעת שאלוהים עונה לך. המענה של אלוהים מופיע ברוח ולכן צריך לעבור קודם כל מהרוח האנושית לרוח האלוהית.ואז בחוויה תחוש את ההבדל ותדע .

    לכן אני מציעה לפנות לאלוהים, בבקשה הכי כנה, שאלוהים יראה לך איך הוא רוצה את הקשר איתו היום? ושילמד אותך לזהות ברוח מענה שבא ממנו או מהאגו.

    רק אלוהים יכול לומר לך, על איזה ספרים אפשר להיסתמך היום ואם בכלל.

    הקשר עם אלוהים מצריך אמונה מעל הדעת וההבנה , רק לסמוך על אלוהים שהוא יכול לענות לך, שתבין ותדע להבחין בין שקר לאמת.

    אם רוצים את אלוהים מעבר לכל דבר, נהיה מוכנים לוותר על כל מה שהחיה ונישענו עליו.

    אם אנחנו רוצים את אלוהים ומתקשים לוותר, גם את הקושי לוותר צריך להביא לפני אלוהים, ולומר לו שאנו רוצים אותו, אבל מודים שהאגו נאחז בדברים ולבקש שישחרר אותנו כי איננו יכולים.

    רק כשנהיה בטוחים, שזה רצונו של אלוהים, אפשר לעשות שינויים חיצוניים, ולא בגלל שמישהוא אמר לנו.

    אלוהים עונה, אלוהים יודע להתגלות לפנינו בצורה שנזהה אותו , השאלה אם אנו מוכנים לשמוע אותו וסומכים עליו, שהארה , ההשגה והמענה מרוחו, אכן יופיע.

  4. נראה לי שהכל תלוי מה המטרה של האדם. מה הוא מחפש ? שהוא בא לחפש (וזה לא משנה איפה שהוא מחפש) מה הוא רוצה ? אם הוא רוצה האמת האלוהי יהיה משיהיה. בטוח שגם אלוהים מחפש אותו והם עוד יפגשו.

    לסמוך אסור על אף אחד. ללמוד מכל אחד. להאמין רק לחלק אלוהי המצוי בתוכך. לזה שאתה 100% אחראי אילו שבא לעולם לבד וילד מהעולם לבד ויעמוד לפני המקום לבד.

    1. ואיך ידע האדם להבחין בין הצד האלוקי שבו לזה הבהמי אם הוא סומך רק על עצמו (למרות שחכמים אומרים אל תאמן בעצמך עד יום מותך). איזה קריטריון יש לו כדי להבחין בין האלוקי לבין רצונותיו, תשוקותיו, תאוותיו וכו'. הלא יש כאן סתירה מובנית, אם הוא הולך לפי רצונותיו, למה שישמע את האלוקי ולא את רצונותיו.

  5. וואו, ממש מרתק, נשמע שעברת חוויות ייחודיות. למרות שעדיין אני לא מבין מדוע מדובר בדיכוטומיה בין מסורה לבין חוויות אישיות. שכן כפי שהעליתי קודן ארון הספרים היהודי אמור לסייע לנו להשיג את הבורא בצורה נכונה.
    לגבי הכפתור, יש כנראה עוד כמה באגים ומחסור בתוספים שאני מקווה ומאמין שיסתדרו במהרה…

  6. עוד נקודה בתהליך האישי עם אלוהים. כשרציתי להתעמק בסיפרי הקבלה של אשלג , כמהתי לידע הנימצא שם מנביא אמת בדורינו. אלוהים העמיד אותי בפני השאלה ממי את רוצה ללמוד עלי, מהספרים או ממני.בחירה לא קלה כלל לאגו הרוצה לאחוז בידע הזמין לעומת אמונה ללא כל אחיזה בידע. בחרתי באלוהים.

    אילת השחר

    היכן ללחוץ אם אני רוצה לקבל תגובה במייל?

  7. ליחיאל שלום .

    התלבטתי אם להביא את ניסיוני האישי, לפעמים אין ברירה כדי,
    להביא עדות חיה.

    אני יכולה להעיד על עצמי שאני חווה את אלוהים ללא מתווכים.

    כשהתייאשתי מכל המחלוקות הקיימות בין הזרמים הדתיים,בין הפלגים והרבנים, הטוענים שהאמת בידם ולא אצל השני.

    פניתי ישירות ואמרתי לאלוהים שמהיום רק הוא המורה שלי ורק עליו אני סומכת שיעשה לי סדר בכל הבילבולים ויראה לי, את דרכי.ידעתי שאני יכולה לטעות אבל אני סומכת על אלוהים שישמור עלי ויוציא אותי מכל טעות לדרך אמת, כי גם על השכל והפרשנות שלי או של אחרים, כבר איני יכולה לסמוך. תפילה מתמדת היתה בליבי שלא יתן לי להידבק בטומאה אלא רק בקדושה.

    אלוהים לימד אותי, שמר עלי ללא מתווכים. בחוויה , ברגש , בשכל, במציאות החיים.{ליפעמים הוא הפגיש אותי עם פסוק או טקסט הם לא היו המענה. המענה בא רק ברוח.כדי להבין את ההבחנה צריך לחוות.מי שחווה ברוח ויכול להעיד שירשום לפניו, אני לא מדברת על רגש מהאנושיות.}

    אני מאחלת לכל עם ישראל קשר אישי ללא מתווכים, לשמוע ישירות את קול אדוני בחמשת החושים.

    עוד נגיע לימים בהם כולם יחוו קשר אישי ללא מתווכים.

    כל אחד יכול להתחיל היום.

  8. אני רואה שיש כמה מושגים שצריך לברר אותם, כיון שניראה לי

    שאיננו מתכוונים לאותו דבר בדיוק, וכתוצאה מכך יכולות

    להיווצר אי הבנות.

    נכון שמיצדך וגם מצידי יש רצון וניסיון לרדת לעומק

    הכוונה , אני מרגישה שברור מסוג זה עדיף בשיחה פנים אל פנים,

    כדי שנוכל להשתמש באותה מערכת מושגים, שמאחוריהם עומדים אותם

    פירושים וכוונות.

    מאחר והקשר הוא מעל הכתוב, אנסה להבהיר בשפה פשוטה עד כמה שאני

    יכולה.

    אני מסכימה שאלוהים הוא הידע הוא הכל.נבואת ירמיהו שציטטתי

    מנבאת שאלוהים יתן את תורתו בקירבינו ויכתבנה בליבינו.

    ולכן הענין פשוט אם אלוהים הוא הידע והוא זה שאמור לכתוב אותה

    בליבינו, הוא גם הדרך,ואין לנו צורך היום בספרי הדרכה, או

    מורי דרך . המורה הוא אלוהים וכדי להגיע אליו זה פשוט, בפיך

    ובלבבך לעשותו,לבקש בפה עם כוונת לב אמיתית, כל מה שנחוץ

    ללימוד יבוא מאלוהים, חוויות, רגשות , ניסיונת אולי גם ספר

    וכו' .ולכן אלוהים כבר ילמד אותו מהו כריש ואיך להיזהר וכו'.

    לא קודם ספר ומורה כדי להגיע לאלוהים. אלא קודם אלוהים גם אם

    אין לנו מושג איך זה יקרה. חוץ מאמונה ותפילה אין צורך

    במאמצים, כי אלוהים פה,הוא יענה, הוא יוליך והוא יוביל.

    אני רוצה להביא פסוק מקהלת שמבטא את הבעייתיות להבין את הפשטות

    שבקשר עם אלוהים."לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלוהים את האדם

    ישר והמה חישבו חשבונות רבים."

    1. איילת שלום, אני מסכים לגבי הצורך במערכת מושגית בהירה. אני חושב שיצירת מערכת שכזו הייתה המפעל הגדול ביותר של בעל התניא.
      ולעניין עצמו, זו סוגיה מרתקת האם האדם יכול להתפתח מעצמו ולבדו, באמצעות החיבור שלו לאלוקיו, בכל אופני התגלותו, או שהוא זקוק לגורמים מתווכים. המקרה ההיסטורי הבולט ביותר הוא המידה שבה הפרוטסטנטיות איתגרה את הקתוליות בשאלה זו.
      כדי להבהיר למה אני מתכוון אפשר לספר בדיחה.
      ילד אחד מבקש מאביו 100 $. האב כמובן מנפנף את הבן שפונה לאמו. זאת נותנת לו דולר ושולחת אותו לקנות לעצמו ממתק. בצר לו הילד פונה לאלוקים במכתב, שבו הוא מתאר מדוע הוא צריך 100$. את המכתב הוא מבייל וממען לאלוקי אמריקה. בדואר לא מבינים למי המכתב מיועד ומחליטים לשלוח לבית הלבן. הנשיא מתרגש ושולח לילד מכתב ארוך עם 5 דולר. הילד פותח את המעטפה ומתיישב לכתוב לאלוקים מכתב חדש: "אלוקים תודה על הכסף, אבל אלה מוושינגטון הורידו לי 95% מס, עשה לי טוב ושלח שוב, אבל הפעם ישירות אלי.."
      גם אם את צודקת, אם מפנים מבט ימינה ושמאלה ניכר כי רוב בני האדם, כיחידים או כקהילות, הבינו פעמים רבות את הבורא באופן שגרם די נזק לעולם. רבים מדי פועלים בשם הא-ל כשהם חסרי מערכת מתווכת. התורה מוצעת כמערכת שכזו. ובלעדי לימוד מדוקדק תמיד יש סכנה להבנה מוטעית או אמונה שוטה.
      יחד עם זאת ודאי שלכל אחד יש את מלאכת האזנה וההקשבה העצמית, ואלה אינן סותרות את הלימוד והעיון.

  9. למעשה אנחנו לא מסוגלים להבין דבר. אם ניראה לנו, שהבנו בחוכמתינו ובשיכלנו, זו טעות משום שההבנה ניתנה לנו במתנה מהבורא, גם אם ההרגשה אומרת שזה אנחנו.

    אני לא יודעת אם הבנתי למה אתה מתכוון כשאתה אומר, מערכת מושגית ורעיונית. אשמח אם תבהיר ענין זה.

    בכל אופן אני התכוונתי לומר שאיננו זקוקים היום לגורמים מתווכים לידע, משום שהבורא הוא הגורם המתווך היחידי.

    1. הבורא הוא לא גורם מתווך לידע, אלא הוא הידע. בכמה היבטים הבורא הוא הכל. אולם אנחנו לא מסוגלים להוריד הבנה זו לידי הפנמה ללא מערכת מושגית, כלים שיבארו לנו זאת ויביאו זאת לידי ביטוי ברגשות. לדוגמא אם אדם שומע שכריש שוחה לידו הוא יפחד פחד מוות. אך אם הוא לא יודע מה זה כריש, כנראה שהוא לא יפחד כל כך, כי הוא לא יידע ממה.  

  10. שלום.

    אתה צודק שהמתווך לידע אמור להיות אמין וללא אינטרסים אישיים.

    עם כל הכבוד לגורמים מתווכים בתולדות עמינו ובגלות, שחלילה אינני מזלזלת בהם. הגענו לזמנים שאין צורך בגורם מתווך לידע . הבורא עצמו רוצה ללמד אותנו ישירות.והבורא קודם, לכל מתווך ואם הוא רוצה ללמד בעצמו עלינו להפוך תלמידים אישיים שלו.

    בהר סיני אחרי שתי הדיברות הראשונות שנאמרו על ידי הבורא, העם ביקש מתווך לא אתה תדבר עימנו כי אם משה. אחרי ארבעים יום כשהמתווך משה לא הגיע, חטאו בחטא העגל. הקושי היה להישאר באמונה ללא כל מתווך.

    יש לי פיתוי להביא עדות על דברי ממתווך ידוע כאשלג, משום שאני יודעת כפי שכתבת שהדברים מתקבלים יותר כשהמתווך ידוע מקובל ואמין. אבל לא אעשה זאת כי כל אחד צריך ללכת לאלוהים ולבקש ממנו את העדות והידע הדרוש לו לדבקות בבורא, ישירות ממנו .גם אם הם נאמרים על ידי אדם אמין, איננו פתורים מהברור האישי שלנו על מנת שהידע יהיה בחוויה האישית, לא כידע שנירכש דרך בן אדם אלא כידע ודאי שאין עליו עוררין ממקור ראשון.בדיוק כמו כל אותם אנשי אמת שהגיעו למצב זה ואנו נוטים להישען עליהם.הגענו לתקופה חדשה בה כל אחד יכול להגיע לקשר אישי. הדרך פשוטה, בפיך ובלבבך לעשותו.

    אחרי אלפיים שנות גלות אלוהים מחזיר אותנו למעמד הר סיני כדי לשמוע ממנו את דברו ללא מתווך. כפי שניבא ירמיהו פרק לא' פסוקים ל'- לג':

    "הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה.

    לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואני בעלתי בם נאם יהוה.

    כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל ליבם אכתבנה והייתי להם לאלוהים והמה יהיו לי לעם.

    ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה כי אסלח לעוונם ולחטאתם לא אזכור עוד."

    הנביא ניבא לימינו,הגיע הזמן לפנות למקור ללא מתווך וליסמוך עליו שהוא יטפל בנו מכף רגל ועד ראש ועוד ניראה ניפלאות.

    1. אני מסכים ועוד יותר מכך, תמיד הבורא רוצה ללמד אותנו משהו בכל דבר. הכוונה היא שאנחנו לא מסוגלים להבין כמעט שום דבר, מהתרחשויות במציאות ועד חלומות, ללא מערכת מושגית ורעיונית. וזאת זקוקה לגורמים מתווכים.

Back to top button
דילוג לתוכן