חסידות וציונות ללא סתירה

מלכתחילה חשבתי להתעלם מהביטוי שניתן לקולות אנטי ציוניים ופוסט ציוניים בחב”ד בעקבות הדלקת המשואה על-ידי הרב שמעון רוזנברג (וכאן וכאן לקריאה נוספת). אולם מאחר והדיון התפרץ בזירות תקשורתיות רבות ומגוונות, וגרר עמו ביקורת חריפה וקשה כנגד התנועה החסידית, נראה שאין מקום עוד להתעלם מהדברים. מה גם שלטעמי האוחזים בעמדות השונות סובלים משימור משקעי העבר ומשימוש בטרמינולוגיות שאינן רלוונטית לחיים שלנו כיום במדינת ישראל.

האם ישנה סתירה בין מחשבת החסידות לבין הציונות? כיצד בכלל ניתן להגדיר את המגמה הציונות בימינו?

1. אני מדלג לרגע על הויכוח ההיסטורי בין שומרי אמוני ישראל לבין התנועה הציונית. מה זו היום הציונות? זו מפלגת העבודה? הליכוד? לא! זו ההכרה בזכותנו לחיות בארץ ישראל במסגרת מדינת ישראל, ובכוחנו להקים כאן חברה מוסרית או לפחות להשפיע על קיבוץ האנשים החי כאן לצעוד לעבר חברה מוסרית. עכשיו כשאנו כבר כאן, אנחנו מקיימים דיון ער ומרתק על אופי החברה, גבולותיה, יסודותיה, היחסים בתוכה, בין חבריה ובינם לבין הבורא. בהיבט הזה, מי שלא רוצה לקחת חלק בדיון, מי שדוגל בסגרגציה, הוא באמת לא ציוני. חב”ד כפי שניכר, בהחלט לוקחת חלק ער ופעיל בדיון על אופייה של המדינה ועל עצם ההצדקה לקיומה ולכן בהגדרה הזו היא בהחלט תנועה ציונית.

2. מה מעדיפים אותם אנטי ציונים? לחזור לוורשה? סוריה? אלג’יר? ארה”ב? אני אוהב את הארץ הזאת. היא חשובה לי ואני מבכר לגור כאן מבכל מקום אחר בעולם. יש קלקולים? איפה לא? טוב מעשה אחד מאלף אנחות. צריך לקחת חלק בתיקון המעוות ולא להרים ידיים ולפרוש מהמערכה.

3. היהדות הייתה במצב טוב יותר בימינו ללא מדינת ישראל? בבקשה להיזכר בתנועת ההתבוללות וזריקת המחשבה היהודית במאה השנים שקדמו להקמת מדינת ישראל. אפשר גם ללמוד קצת על תופעת ההתבוללות באירופה ובארה”ב. מדינת ישראל, גם עם פחות מחשבה יהודית מזו המיוחלת, וגם עם אי הסכמה בתחום הגיורים וחוק השבות, היא מקום יהודי לאין ערוך מכל מקום אחר בעולם.

4. אי אפשר להיות א-ציונים, כלומר ניטרליים. צריך לבחור צד. בעד או נגד. אדישות היא עמדה שמגלמת בתוכה לא רק רפיסות וסכנה לעתיד המדינה אלא טענה קשה שליהדות אין עמדה ביחס לשיבת עם ישראל לארצו. זוהי טענה שישנה מציאות אלוקית שהיהדות איננה מצליחה לפרש. וטענה כזו נשמעת מוזרה לחלוטין ורחוקה מרוח ספרות החסידות.

5. במחשבה החסידית אין כזה דבר ‘סתם מציאות’ או ‘מציאות קיימת ותו לא’, כפי שהתבטאו כנגד המדינה. הכוונה ב”בשבילי נברא העולם” היא שאם מאורע מתרחש אזי הוא אמור להגיד לי משהו. לשאת עבורי מסר פנימי בעל משמעות. לא ייתכן שהקמת מדינת ישראל היא ‘סתם מציאות’ שכאילו מלמדת על מציאות הפנויה מהנוכחות האלוקית. זה הרי הפוך לכל מחשבת החסידות ותפיסת הבורא ביהדות. לכן קשה להאמין שהרבי מליובאוויטש התבטא כך על משהו, ועל אחת כמה וכמה על מדינת ישראל.

ניתן לבחון את הדברים מגמרא המלמדת כי איש האמונה, המנהיג הדתי, הרבי, צריך לכבד אדם עשיר[1], בצורה אמיתית ופנימית. מדוע? לא די בכך שעשיר פלוני נהנה מחלוקה לא שוויונית של משאבים, הוא עוד אמור לנחול כבוד בשל כך? מדוע דווקא מי שיש לו די והותר לכלכלתו אמור לזכות ביחס רם יותר מזה המתקשה להשיג כדי מחייתו? האם העשיר מייצג ערכים נעלים שבשמם הוא ראוי ליתר הכרה? ואולי הוא השיג את הונו בדרכים לא כשרות, או שזכה בו בירושה ואת ימיו הוא ממלא בהתבהמות מוחלטת? שהרי אם הוא מקיים מעשים טובים, בהחלט מגיע לו כבוד, אך כבוד זה מגיע במידה לא פחותה לעני. ואילו המאמר מרמז כי הכבוד מגיע דווקא לעשירים שהם לא בהכרח צדיקים או ישרי דרך[2].

יום העצמאות הוא יום שמחה, המציין ניסים גלויים שקרו לעם ישראל. אלא מהי? הדבר דומה למלך גדול שמראה את אהבתו לאדם ומכניסו להיכלו. וזה נכנס ומסלק את המלך מההיכל
יום העצמאות הוא יום שמחה, המציין ניסים גלויים שקרו לעם ישראל. אלא מהי? הדבר דומה למלך גדול שמראה את אהבתו לאדם ומכניסו להיכלו. וזה נכנס ומסלק את המלך מההיכל. הקישו על התמונה כדי לקרוא את מכתב הרבי

את העשיר מכבדים כי הקב”ה עשה אותו עשיר. וכי כעת הוא בעל יכולת השפעה, הרבה יותר מאיש עני. הכבוד וההזדהות הם על שום פוטנציאל ההשפעה שאנחנו מקווים שיממש.

מעלת תפקיד העשירים בלטה דווקא בזמן אמירת המאמר, לאחר חורבן בית שני, בתקופה של מעבר בחיי עם ישראל, מחיים שלווים יחסית לתקופה של גזרות ורדיפות. רבי יהודה הנשיא נדרש באותה תקופה לגייס את כל הכוחות שעמדו לרשות עם ישראל, ובכלל זאת היה עליו למצוא את היתרון ואפשרות התרומה של כל אדם ואדם, כדי לאפשר לעם לעמוד בניסיון ולצאת ממנו מחוזק. רגש הכבוד שהובע כלפי יכולת ההשפעה של העשירים נוצל כדי להגן על הדברים הקדושים לעם. רוצה לומר, מבחינה היסטורית פעולת הכבוד כלפי עשירים היא בעלת היגיון רב שנועד לשמר את ערכי היהדות, כוחה ומקורותיה[3].

הדיון מהגמרא הובא כדי ללמד – אם מדינת ישראל הוקמה ברצון הא-ל, ויש בה פוטנציאל השפעה עצום ומכריע על עתידו של העם היהודי, היא ראויה לכבוד אמיתי ולהזדהות. שכן באמצעות מסגרת זו, בין היתר, ניתן לשמר את ערכי היהדות, כוחה ומקורותיה.

6. איך אפשר להגיד למי שחי כאן, שירת כאן בצבא, איבד חברים במלחמות ישראל, ילדיו מתחנכים בארץ הזאת וכהנה – להפסיק להאמין בארץ הזאת במסגרתה הקיימת, במסגרת מדינת ישראל שנוסדה בכוח הציונות? מי שאומר זאת יכול לוותר מראש על הלגיטימיות שלו לקדם מסרים ורעיונות הקשורים לפנימיות התורה. אי אפשר לערער לחלוטין על לגיטימיות אופני החיים והאמונות של אנשים, ואחר כך לצפות שיקשיבו לך. זהו לכאורה רק טיעון טכני רטורי, אבל למען האמת הוא הרבה יותר פנימי. הוא נוגע בקשר בין צמיחה אישית לבין קבלת האחר. השני הוא תנאי לראשון.

7. לכל מי שמגדיר עצמו כאנטי ציוני – מה הבהלה לחפש את המפריד, השונה, המרחיק? ממה החשש? מה הדחף למאבקים ריקים? מה ההישג בצעקה על לא כלום? מניין הדחף להפוך את תורת החסידות לתורה אזוטרית, נחלת קבוצת מעטים שחושבת באופן חריג ומתייחסים אליה בצורה חריגה? מלחמות לא חסרות לנו וגם לא להט אש קדושה שלא מוכנה להקשיב, להתפשר לעיין, לבחון. קנאות שאינה מבינה את מורכבות המציאות תמיד איימה על שרידותנו, והיא בדרך כלל גם לא תורמת לקידום מערכת חיים הלכתית או מחשבה יהודית מעמיקה. היא מעוררת ריב, מחלוקת, התקבעות בעמדות, חוסר יכולת לחשוב בצורה עצמאית בהתבסס על ארון הספרים היהודי בכלל והחסידי בפרט וכן הלאה. סובלנות וקבלה של האחר הן בדרך כלל הדרך היחידה לקדם עמדות, לשכנע, להפוך את האמיתות שלנו למשמעותיות. ובבקשה לא למהר עם ציטוטים מהנהגות הרבי מליובאוויטש. כן הרבי הקפיד על קלה כחמורה. אך רוח דבריו והנהגותיו היא חשובה לאין ערוך מכל דוגמא הניתנת לפרוש בכמה מובנים. הרבי ביקש לקדם את החסידות, האמונה, היהדות, ולא את התגרה והמחלוקת.

8. עדיין לא מתיישב לי כיצד ניתן להיות נגד מדינת ישראל ובה בעת להיאבק על עתיד שטחי ארץ ישראל. הסתירה כאן היא עמוקה מדי. מי שרוצה לקחת חלק בוויכוח על אדמת ארץ ישראל חייב לתמוך ביושבים כאן כציבור. אחרת זה לא נשמע אמין ולא משכנע.

9. אם לחזור למחלוקת מתחילת המאה הקודמת, הציונות בהחלט הייתה תנועה של דתל”שים. זמנים משתנים ויחסי כוחות משתנים. מתקרבים, רוחניקים, חובשי הכיפות הסרוגות, חרדלניקים וחב”דניקים מוכיחים במעשה היומיומי כי הציונות היא כבר לא רק תנועה של דתל”שים. היא לאט לאט לובשת צביון חדש. צביון של תשובה, אמונה, חסידות, שמחה, נחישות וחיפוש אחר הבורא. ואשתדל להימנע שוב מקטלוגים.

10. זה תרגיל אינטלקטואלי נחמד לדמיין באיזה צד הייתם נוקטים לו הייתם חיים בתקופה טרום הקמת מדינת ישראל. הייתם מפתחים עמדה נייטרלית כלפי הציונות? מתנגדים לה? מצטרפים אליה? מחזקים בה את המחשבה הדתית? האמת, שהשאלה מעניינת רק כתרגיל אינטלקטואלי. ולא משנה באיזו תשובה תבחרו, היום ההכרעות הן אחרות. והיום אנחנו רוצים לפתח ולקדם את המדינה, לחזק אותה ואת הלגיטימיות שלה, להאדיר בה את לימוד התורה ואת האמונה כי דברים לא קורים סתם. הם בעלי משמעות עבורנו. ולכן גם החיים כאן במדינת ישראל הם בעלי משמעות מכרעת עבורנו.

11. בעיני, להיות יהודי, מאמין, חסיד וציוני אינה בבחינת סתירה הדורשת יכולת נשיאת הפכים. זו הדרך הנכונה עבורי לחיות בארצנו.

12. ומכיוון אחר, אירוני לגלות שדווקא אותם פוסט ציונים שמקיימים טכסי זיכרון אלטרנטיביים וכל מיני טקסי ציון ל”נכבה” מבקרים את מי שאינו מגדיר עצמו כציוני.

 

קצת בשביל הזעזוע, ועדיין תישארו סובלניים

הנה הגרסה האנטי ציונית בוריאציה הקיצונית שלה. גם הם דרך אגב רואים עצמם חסידים. אבל לא נראה לי שדעותיהם ממש קשורות לתוכן החסידות. ומה נראה לאדם השפוי, שהם מקדמים את היהדות או פוגעים בה? בסרט הם שוטחים את עיקרי טיעוניהם בעניין היחס בין הציונות ליהדות, שנראה כנובע, בכמה היבטים, מאותו יצר הרס ושנאה עצמית שמניע קיצוניים מהעבר השני של המתרס.

 

[1] ‘…ר’ עקיבא מכבד עשירים’. ראו: עירובין פ”ו, ע'”א. הרבי מליובאוויטש עצמו התבטא על מאמר חז”ל, בפורים תש”ל, כי ‘מאמר תמוה ביותר, ורבים מתעכבים עליו’.

[2] הרבי מליובאוויטש, תורת מנחם ז, חלק ראשון, שיחת ליל שמחת תורה ה’תשי”ג, עמ’ 102.

[3] הרבי מליובאוויטש, אגרות קודש, כרך יח, ו’תקכט.

Print Friendly, PDF & Email

תבדקו גם

על סוד כוחן של נשים מצליחות ומאמינות – טלי אברהמי וצוות ה”רוח החיה”

על סוד כוחן של קבוצת נשים מצליחות ומשפיעות שרוצות לשנות את העולם

13 comments

  1. יישר כח!
    חיכיתי לקול השפוי הזה…
    (עוד חסיד ציוני)

  2. B”H
    PLEASE READ THE SEFER BEIN OR LECHOSECH OF RABBI WOLPO.YOU SEE CLEAR THE REBBES OPINION.WHY DID THE REBBE TAKE OF HIS NAME FROM A MOSAD FOR JUST SINGING HATIKVAN.WE CAN ALSO SAY THAT ABOUT ANYTHING IN THE TALMUD AND TORAH “WE MIGHT NOT UNDERSTAND IT JUST BE A GOOD PERSON”
    BEHATZLOCHA=

  3. הרב נוסבאום, אני מכיר את הספר של הרב וולפא והאמור בו. הטענה שהבאתי כאן היא שאין יותר מקום להתנגדות כנגד תנועה היסטורית שלא קיימת בווריאציה ההיסטורית שלה (להבדיל זה כמו להתנגד לגרמניה בטענה שהייתה נאצית. אפשר להסכים לאמירה זאת אך היא לא אומרת הרבה). לחיות היום בישראל ולפעול בה זו בכלל זירה אחרת של פעילות, תמיכה וציונות. ומי שנעדר ממנה כנראה ולא ישפיע על הלב הפועם והמכריע של החיים היהודיים. מבחינתי, אנחנו כאן קצת כמו לומדי התניא בא”י שבעל התניא כל כך ביקש לחזק ולשמר, כמובא באגרת הקודש.
    תודה

  4. מבלי להיכנס בכלל לענות שהבאת במאמרך, שלכל מי שמעמיק בנושא, הם לא ראי’ לשום דבר (ומן המפורסמות היא, שהרבי מצד א’ מתנגד בשיא החריפות לציונות, וביחד עם זה, שותף מלא ופעיל בבנין הארץ, וכל ילד מבין מדוע אין בזה סתירה), הכותרת למאמר שלך אינה נכונה לפענ”ד.

    כתבת חסידות וציונות ללא סתירה. מתוכן המאמר, בחסידות, אתה מתכוון לחסידות חב”ד.

    א”כ, חסידות חב”ד כפי שמנהיג אותה הרבי, לא מקבלת את הציונות, ומתנגדת לה בשיא התוקף.

    מספיק אם נזכיר, כי הרבי הוריד את הנשיאות ממוסד ששר התקווה, עודד את אוריאל צימר לפרסם את הספר שלו ועוד ביקר אותו ע”כ שזה לא מספיק חריף, הסיר מהזמנה לאירוע את כתובת הרחוב, רק מפני שזהו רחוב העצמאות, ועוד כהנה וכהנה רבות.

    עוד דוגמא: אתה לא מבין איך אפשר להתנגד לציונות, ולהילחם על ארץ ישראל השלימה. גם את זה הרבי לימד אותנו, וביקש להדגיש בפירוש, שמלחמתו היא אך ורק מצד פיקוח נפש, ולא מצד ישוב הארץ, ואם היתה אותה הסיטואציה בישוב יהודי בחו”ל, הוא נלחם את אותה המלחמה.

    לסיום, כדאי שלהבא לפני שאתה מחווה דעה בנושא כה רציני, תתייעץ עם המומחים לנושא.

    • מענדי היקר, תודה על הייעוץ, אבל אני לא מבין איך אתה מייעץ מבלי להתייחס לכתוב. אולי כן תקרא ותתייחס לנאמר.
      תמיד יותר קל להביא דוגמאות במקום תשובות וטיעונים וזה תמיד פחות ענייני.
      אם לא שמת לב אני מגדיר כאן את הציונות באופן אחר ואת התפקיד שלנו בתוכה. ולכן ההתייחסויות שאתה מביא פחות רלוונטיות. זה בערך כמו לומר שאדמו”ר הזקן העדיף את רוסיה על-פני נפוליאון ולכן היום אנחנו צריכים לצדד ברוסיה על-פני צרפת.

  5. האאאאחחחחחחחחחחחחחחח איזה אנחת רווחה לנוכח הבלוג החשוב הזה שכתבת,בוקע מתוכך אהבת המולדת,אהבת הארץ,אהבת העם,חוכמת העכשיו,הלוואי כל חבדניק וכל ברסלבר וכל ליטאי יקרא ויפנים שאין לנו ארץ אחרת,אין לנו בית אחר,וכל היהודים פה ראויים,כולם צריכים הכוונה,אבל קודם כל צריך לאהוב,בלוג זה חשוב לכל מי שמנצל את צורת המשטר,משתמש בו ובמקביל מזלזל בו במישרין ובעקיפין,ראוי לאותו אחד ללמוד מהו לגשר ומהי הכרת טובה.

  6. ב”ה
    שלום ד”ר הררי,
    מאמר מענין ומעודד ביותר.
    אני חושבת שלהרבה חוזרים בתשובה היה קשה ביום העצמאות הזה. כי בסה”כ, ציוני מגיע מהמילה ציון, והעיניים שלנו והלב שלנו פונים וכמהים לא”י.
    כמה שאלות:
    האם הרבי באמת טען שהמלחמה על ארץ ישראל היא רק מצד פיקוח נפש ולא מצד ישוב הארץ?
    האם הרבי לא זעק על מסירת שטחים? והאם זה לא ענין ישוב הארץ?

    אשמח לתשובות,
    תודה

    • נעם שלום, מה שלומך?
      יש הרבה מכתבים של הרבי שמזכירים את נושא פיקוח הנפש, כפי שהזכיר מענדי, אולם יש לא פחות מקורות אצל הרבי המביאים זוויות אחרות ומתייחסים לזכות העם על הארץ, החשיבות במעורבות מעשית בכל מה שקורה בארץ (למשל ‘קראתי ואין עונה’ 472). וכי נתינת הארץ היא מתנה מהבורא, ולא משיבים מתנה וכהנה. זה בהחלט נושא הראוי לעיון בפני עצמו שב”ה נידרש לו בהזדמנות קרובה.

  7. ב”ה
    ליחיאל היקר שלום רב!
    אני אוהב לקרוא את מאמריך וגם מאמרך הנוכחי מעניין וחשוב.
    חשוב להעיר מס’ הערות: הסרת הכתובת דרך העצמאות ע”י סימון של עיגול עדיין אינה אומרת דבר יתכן שהרבי השמיט זאת מסיבות אחרות טכניות הקשורות לטקסט. אני מניח שאם זאת הכתובת, אז הרבי לא ביקש לא לציינה מסיבות אידיאולגיות כי אחרת אנשים לא ידעו להגיע לאירוע.בקשת הרבי מאוריאל צימר ז”ל לכתוב מאמרים חריפים נגד הציונות היו בתקופה שרבים נאמנים וטובים חשבו שהציונות היא התגשמות חזון הנביאים בזמן הגאולה
    בה בשעה שהבסיס לרעיון הציוני נוגד לחלוטין את חזון הנביאים שהגאולה תהי’ ע”י משיח בן דוד וע”י שישראל עושים תשובה ומיד הן נגאלין ולא ע”י החלפת התורה והאמונה בה’ ובתורתו בשיטת כוחי ועוצם ידי ובניתוק מוחלט מהעיקרון שאומה זו אינה אומה אלא בתורותיה.
    לכן ההתנגדות לציונות היתה תקיפה וברורה בראשית דרכה
    וגם כיום איננו מאמינים במדינה כחלק מתהליך הגאולה אלא בסייעתא דשמיא לאפשר לחלק גדול מעם ישראל לנהל חייהם בארץ הקודש על פי התורה.אבל עצם תהליך הגאולה מראשיתו מתחיל אך ורק על ידי משיח צדקנו מלך מבית דוד ולא שום דבר אחר. כל מלכות אחרת אפילו חרדית ומושלמת מבחינה תורנית נחשבת ל”זר” ביחס למלכות דוד ועל זה נאמר:על כסאו לא ישב זר.על אחת כמה וכמה מדינה שהינה מדינת חוק ולא מדינת הלכה ועם כל זכויותיה (ויש כאלה והרבה)גרמה במישריןובכוונה תחילה לניתוק של מאות אלפי יהודים ממרוקו תימן ועוד להתנתק מתורה ומצוות משמירת שבת וטהרת המשפחה וכו’ וכו’. וללא ספק הדרך הזו הרחיקה את הגאולה על ידי משיח בעשרות שנים. אז בתכל’ס צריך לחזק את המדינה כי היא המגן הטבעי כיום לקיומנו באיזור ואפילו בעולם כולו.המדינה היא כלי נהדר שאם נשתמש בו נכון נוכל להגיע להישגים מדהימים בגשמיות וברוחניות אבל הזדהות רעיונית עם העקרונות הציוניים של מלכות ה’ וכסא ה’וכו’ זה בשום פנים ואופן לא. מדינת ישראל המכירה בגויים כיהודים ומגרשת יהודים מאדמתם ומונעת ממאות אלפי ילדים חינוך יהודי מסורתי אינה יכולה לזכות להכרזתינו: לתפארת מדינת ישראל” עם כל הכבוד יש יותר מידי ערכים מקודשים ויקרים לליבנו שמדינת ישראל רומסת ברגל גסה ובשרירות לב לא בשוגג אלא בזדון וכעיקרון יסוד שלה. אני אוהב את ארץ ישראל את עם ישראל כולו את תורת ישראל ואת ה’ אלוקי ישראל.
    עושה מאמצים לשמור ולהגן על המסגרת הזמנית קרי מדינת ישראל צבא הגנה לישראל וכו’ ויחד עם זה מתפלל שכבר נזכה בקרוב לביאת המשיח שיפנה את הארץ ממוסדות המדינה וינהיג את מלכותו מלכות ה’ בכל הארץ כולה ובכל העולם כולו.

    • משה, כדי להשפיע ואפילו כדי להתווכח צריכים מכנה משותף כלשהו, על בסיסו אפשר לקיים מחלוקות. וכפי שציינת היום הציונות שונה לחלוטין מתקופות קודמות. ועוד, איך בדיוק תהיה משמעות לחשיבה היהודית והחסידית על סוגיית מיהו יהודי, למשל, אם כל מה שחשוב זה לא לתת לגיטימציה ולא לקחת חלק במה שקורה כאן.
      מי שרוצה להשפיע חייב לרדת מהגדר, לקבל ולהשתתף.

      השיטה בישראל היא השיטה שבה צריך לפעול ולקדם שינוי, ולקדם מחשבה יהודית ואת החזון היהודי. וזה שאתה פועל בה לא אומר שאתה מזדהה עם כל מה שקורה בה. ובזה נראה לי שאנחנו מסכימים.
      תודה על הפרגון

  8. יש אמת בשגעון
    האמת ..
    יש אמת במה שאומרים נטורי קרטא
    אומנם הדרך שלהם לומר את דעתם היא פסולה .
    וכל יהודי צריך להתאחד — דברי חכמים בנועם נשמעים .
    אבל יש אמת מאחר ו..
    נכון הוא ש
    עליינו לחיות באמונה רבה בענווה
    והכי חשוב כל מה שיש לנו כאן
    זה לא כוחי ועוצם ידי
    . נכון הוא שהממשלה הקיימת /הציונית עושה הכל שלא נזכה להיות ברוחניות יהודית אמיתית .
    אנחנו ממש במצריים. חברות ענק עושות מאתנו בובות .
    ויש כל מיני תוכניות ריאלטי שזה ממש אופיום להמונים .
    בתי הספר גם כל מה שמעניין אותם זה הבגרות או סתם … ואין טיפת קדושה אמיתית .
    בקיצור רמסו כאן את היהודי . הפכו אותו ליותר אמריקאי מכל מקום אחר בעולם הזה ..

  9. מאמר חשוב מאד!
    גם אני קצת במבוכה בימים האחרונים, וטוב לדעת שיש עוד קולות בתוך מי שרואה עצמו קשור בדרך זו או אחרת לחב”ד. גם אני ציונית, לגמרי, בניי שירתו ומשרתים בצבא, כולנו עובדים ומשלמים מיסים, ומאמינים גדולים במדינה כ”ראשית צמיחת גאולתנו”. וגם אני רואה עצמי כחסידה מן המנין, לומדת בצימאון ובשקיקה את חכמת התניא, וצמודה ל”דבר מלכות”. הייתי מציעה לגורמים בחב”ד שלא יהיו נחרצים כל כך ויקבעו בכך למעשה שאנחנו לא שייכים. המטרה היא הרי קירוב ולא הרחקה נכון?…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Powered by WishList Member - Membership Software