בשר וחלב בשבועות ובכלל

איך אתם מרגישים כשאתם אוכלים ארוחה חלבית? קלים יותר? לבנים וטהורים יותר? ואיך אתם מרגישים כשאתם מתאספים לסעודה בשרית, “על האש” איכותי למשל? כבדים יותר? משוקעים יותר בתענוגות הסעודה?

אוכל, כבר דובר כאן, הוא גורם חשוב בחיינו. אנחנו זה במידה רבה מה שאנחנו אוכלים. האוכל הוא גם זירה חשובה להשגות רוחניות. מייד לאחר ההתרגשות של מעמד הר סיני, פונים זקני ישראל היישר לסעודה. סעודה חלבית.

ההיגיון של היהדות נטוע במידה במסוימת בהפרדת הבשר והחלב. ההיגיון הזה יכול לא להתקבל אצלנו בעיקר בגלל הנטייה הטבעית להאחדה של המציאות ולאי קבלת ההפרדות בין תחומים. דרך אגב, אחרי אכילת גבינה קשה צריכים גם להמתין, ויש האומרים 6 שעות (מדובר בד”כ בגבינה ששהתה במשך למעלה מחצי שנה). מה ההסבר על-פי ההיגיון הפנימי? אולי בגלל שזמן ההכנה הארוך של הגבינה מרחיק ממנה את הקשר למקורה, לחסד שבחלב

ישנן כמה סיבות נפוצות לנוהג הרווח בחג השבועות לאכול מאכלי חלב, כמו שהתורה ניתנה בשבת, ובשבת השחיטה אסורה ולכן בני ישראל לא יכלו לאכול בשר. את הבשר הישן לא יכלו לאכול כמובן מפני שלא נשחט על-פי כללי הכשרות. אולם על מנת לברר טעם עמוק יותר למנהג הרווח יש להקדים ולבחון מה המשמעות הפנימית של כל אחד מסוגי המזונות הללו? מה מבטא החלב ומה הבשר ברובד רוחני יותר?

אם אנחנו זה מה שאנחנו אוכלים, אזי ייתכן וישנו הבדל בהשפעה של מה שאנחנו אוכלים לא רק על מצבים פיזיולוגיים אלא גם על רגשותינו ועל מצבים נפשיים ורוחניים.

אחד הרעיונות הבסיסיים הקשורים למתן תורה הוא שבמעמד הר סיני בני ישראל לא זכו בידע אינפורמטיבי שלא היה בידיהם בעבר או שלא יכלו להגיע אליו בעצמם. במעמד הר סיני הוסר המפסק בין עליונים לתחתונים, בין הבורא לבינינו, ובהקשר הרלוונטי יותר בין המשמעות הפנימית של כל דבר במציאות לבין צורתו החיצונית. מעמד הר סיני עוזר לנו לגלות בהדרגה את המשמעות הפנימית של הדבר החומרי, ומכאן גם של אכילת בשר לעומת אכילת חלב.

חלב הוא חסדים בשר גבורות

המנהג הרווח הוא כי מי שאוכל בשר לא יאכל חלב עד שישהה שש שעות[1]. אצל ההולנדים המצב קל יותר ונדרשת רק שעת הפרדה בין בשר לחלב, ואילו הבריטים, שלא יכלו לפספס את שעת התה המפורסמת, הסתפקו בהפסקה בת שלוש שעות בין ארוחת הצהריים הבשרית לתה עם חלב. לעומת זאת מי שאוכל מוצרי חלב, יכול להדיח את פיו ולאכול בשר מייד לאחר מכן. מדוע ישנו הבדל בין בשר לחלב בסדר ההמתנה? מדוע לא צריך לחכות אחר אכילת חלב גם שש שעות?

בעיקרון ישנן שלוש סיבות רווחות. הרמב”ם גורס כי יש להמתין שש שעות שמא נותר דבר מה בשרי בין השיניים. סיבה אחרת, היא שהטעם של הבשר שומני יותר ונשאר זמן ארוך יותר[2]. סיבה מאוחרת יותר, שמביא החתם סופר, היא שזמן העיכול של בשר ארוך יותר.

תורת הקבלה והחסידות מספקת טעם פנימי יותר שנעוץ במאפיינים של הבשר והחלב.

ככל שצורכים יותר יש יותר

החלב הוא בחינת חסדים. הוא מבטא נתינה לעולם. בדרך כלל כשנותנים דבר גשמי, אותו דבר שנותנים חסר אצל הנותן. במישור הרוחני הדברים פועלים הפוך, ככל שנותנים יותר, משתפים יותר, לא רק שלא חסר מהדבר שנותנים אלה הוא אף מתרבה. חלב הוא אחד הדברים הגשמיים היחידים שפועל כמו ברובד הרוחני. ככל שהתינוק יונק יותר, כך כמות החלב מתרבה. אם יפסיק התינוק לינוק, תיפסק תפוקת החלב. צבעו הלבן של החלב והתהליך שעובר הגוף הגשמי עד שנוצר החלב מבטא נתינה והשפעה[3]. החלב שיונק התינוק מלמד על גילוי בעצם תרומתו לצמיחת התינוק ולגילוי אבריו. הצמיחה היא לא רק פיזית אלא גם קוגניטיבית ולכן החלב  מבטא את הרחבת הדעת[4].

הבשר לעומת החלב הוא בחינת גבורות[5]. הוא מבטא הסתר וצמצום. הצבע האדום מתקשר עם אש ועם גבורה. הנטיות האנושיות הבהמיות מצויות בתוך הבשר ובתאוות הבשר, והן מעידות על מידה של הסתר מלזהות גילוי של מציאות הבורא בעולם. הבשר הגשמי מעיד על הסתרת ההיבטים הפנימיים, הרוחניים ונסתרים.

מדוע אסור לאכול בשר וחלב יחד?

הארוחה הראשונה הנדונה בחומש, שבה אברהם מגיש לאורחיו, שלושת המלאכים, סעודה שיש בה גם בשר וגם חלב, מלמדת עד כמה הקשר בין מתן תורה למוצרי חלב הוא יסודי ועמוק. הללו אוכלים ושובעים, וכ-400 שנה מאוחר יותר לכאורה משלמים את החשבון. מדרש תהילים מגלה כי התורה לא ניתנה למלאכים משום שלא שמרו על הלכות הכשרות.הסיבה הפנימית אינה מוצאת פגם כשרותי אצל המלאכים. היא נוגעת לכך שבאופן אכילתם, חלב ולאחר מכן בשר ללא המתנה, העידו המלאכים כי התחתון באמת גובר ודווקא להם, לבני האנוש בעולם התחתון, מגיעה התורה.

 

בדרגה מסוימת, אכן אין הבדל בין בשר לחלב, בין גבורות וחסדים. לא ייתכן שתהיה נתינה שאין בה מידה של גבורה, של צמצום. נתינה בלא גבול לא מיטיבה עם המקבל. כדי שהחסד יתגלה וישפיע הוא זקוק לגבורה, להסתר והגבלה.

יחד עם האמור אחת המטרות של בריאת העולם היא לאפשר לאדם לייצר הפרדות בין דברים שונים. יכולת ההבחנה והברור היא המעלה האנושית והיא הדרך של האדם להתעלות מבחינה מוסרית ולהימנע מחיים של התבהמות. חלק חשוב מעבודת האדם בעולם הוא להיות מסוגל להבחין בין זמנים ובין מקומות, ולהתייחס לכל זמן ולכל מקום בצורה המתאימה לו.

למרות שלא ניתן להחיל על הבורא כללי טבע כלשהם, העולם נברא על-פי כללים, ברי הבנה והכרה, שבאמצעותם אפשר להסיק את תכלית העולם ולהגשימה. התיאור של סדר השתלשלות, סדר התהוות העולם, לפיו הקב”ה יורד מדרגה לדרגה, הולך ומסתתר, וכך בורא את העולם, נועד לגלות עבורנו את מבנה העולם ואופן הצמצום האלוקי בו. ההפרדה בין חסד וגבורה נועדה כדי שנוכל להבין את העולם ואת הנהגת הבורא בתוכו.

הערבוב של החסדים הגבורות הוא בלבול של סדר הבריאה. הנתינה, החסד מתערבבת לכאורה עם הצמצום וההסתר, ואי אפשר לזהות כל הבדל ביניהם. האיסור לאכול בשר וחלב מקביל לאיסור שעטנז וכלאיים[6]. ההפרדות המוחשיות הן תוצר של כוחות הבריאה הפנימיים והנסתרים, הפועלים בעולם בצורה של הפרדה.

תתאה גובר

ועדיין, מדוע צריך להמתין לאחר אכילת בשר שש שעות לפני ששותים נס קפה, ואילו לאחר שתיית כוס חלב אפשר כמעט מייד לאכול בשר?

הסיבה על פי פנימיות התורה היא שהבורא ברא את העולם כך, שבעולמנו תתאה גובר, התחתון גובר[7]. לעולמנו התחתון יש ערך רב יותר במימוש תכלית הבריאה מאשר לעולם העליון. הטעם, המשקל והמשמעות של הבשר, המבטא את העולם הגשמי, התחתון והמוסתר, חזקים יותר מאשר של החלב. ולכן אחרי הבשר צריכים לחכות זמן רב יותר. בעולמנו הכוח של ההסתר גדול יותר וכדי לשמר את ההפרדה בינו לבין החסד צריך להמתין זמן רב יותר לאחר אכילת הבשר.

בהיבט אחר, מה שאוכלים ראשון הופך להיות היסוד הדומיננטי. כשאוכלים קודם מוצרי חלב, אזי היסוד הגובר הוא החסד, ומאחר והמטרה היא להגביר את החסדים על הגבורות, אפשר לאכול מייד לאחר החלב בשר. לעומת זאת אם אוכלים קודם בשר, אזי מידת הגבורה גוברת, ועשויה לבלוע בתוכה את החסדים, ולכן נוהגים להמתין 6 שעות בין אכילת בשר לחלב.

חלב בשבועות

על-פי פנימיות התורה אנחנו אוכלים בערב חג השבועות מאכלי חלב, ולאחר מכן מפסיקים זמן מה וממשיכים לארוחה בשרית, בעיקר כדי להמחיש את הערך של התגברות החסדים על הגבורות. התגברות הרצון שלנו בגילוי שלמעלה מההסתר, בגילוי הרבדים הפנימיים, באמצעות התקשרות ולימוד. התורה נמשלת לחלב משום שהיא נותנת כלים להתקשר לדבר מה עמוק ונסתר מהמציאות החיצונית הגלויה לנו. בהקדמת אכילת מאכלי החלב, אנחנו מעידים על כך שהחסד, הגילוי, הרחבת המוחין גוברים.

ואם אתם מעדיפים פרווה, בגלל הטעם או בגלל הבריאות, אז יכול להיות, וכמובן לא מצאתי לכך אישוש בשום מקום, שאתם על דרך המלך, דרך האמצע בין החסד לבין הגבורה, שהיא גם מידת הרחמים.

[1] שולחן ערוך יורה דעה סימן פט.
[2] שפתי כהן יורה דעה סימן פט, ס”ק ב.
[3] אדמו”ר הזקן, תורה אור, וארא, נה, ג.
[4]אדמו”ר הזקן, ליקוטי תורה, פרשה שלח, לח, ב.
[5] מובא בלקוטי לוי יצחק לזהר חלק ב, עמ’ פט.
[6] מובא אצל הרבי מליובאוויטש התוועדויות שנת תשמ”ח כרך ד’ תמוז – אלול (בלתי מוגה), עמ’ 282.
[7] וראו הסוגייה בפסחים עו, א.

מומלץ להאזין לשיעורו הנפלא של הרב ג’ייקובסון בנושא, על בסיסו מיוסדת רשימה זו.

Print Friendly, PDF & Email

תבדקו גם

על סוד כוחן של נשים מצליחות ומאמינות – טלי אברהמי וצוות ה”רוח החיה”

על סוד כוחן של קבוצת נשים מצליחות ומשפיעות שרוצות לשנות את העולם

2 comments

  1. בין חלב לבשר – הדין מפורט כאן
    http://chabad.org.il/Questions/Item.asp?ArticleID=219&CategoryID=68

    לאחר אכילת מוצרי-חלב, ואפילו גבינה, מותר מן הדין לאכול בשר מיד, ללא ברכת-המזון, אף באותה סעודה – בתנאי שידיחו ידיים היטב מפירורי הגבינה ויאכלו דבר שמקנח את הפה כגון לחם, ולאחר מכן ישטפו את הפה במים או במשקה כלשהו. אולם על-פי הזוהר, וכן מנהג חב”ד, יש לברך תחילה ולהמתין שעה אחת מאכילת מאכלי-חלב למאכלי בשר.

  2. יש חובה לברך ברכת המזון בשבועות על הארוחה עם החלב או על הבשר ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Powered by WishList Member - Membership Software