להיות עצמי – חלק א’

לבנות מרחב עצמי

עצמי הוא לשון עצם. בניית מרחב עצמי היא במידה רבה התחברות למקור. אדם לעולם אינו יכול להיות עצמי מצדו הטבעי, מצד גופו הגשמי, הבהמי. עצם הוא יסוד שאינו משתנה כתוצאה מאינטרסים חולפים. החומרי הוא תמיד תועלתני, נתון להשפעות סביבתיות ותלוי בריבוי רצונות המתחלפים ומבלבלים את האדם. פעם החברה מטיפה לאופנה כזו ופעם לאחרת. האדם נתון, בעל כורחו, תחת מתקפת ריבוי רצונות.

הבשורה הפסימית היא שהאדם הרגיל, בשל מבנה נפשו, לעולם אינו יכול להיחלץ מהריבוי הזה. לעד הוא כבול בתוכו. הבשורה האופטימית היא שהאדם מסוגל לבנות לו בהדרגה מרחב שבו הוא בשלב הראשון מתרחק מריבוי הרצונות, מנהייה אחר הבלבול וחוסר המיקוד, ובהדרגה, מייצר לו מקום שבו הוא פנימי. שבו הוא מתחבר עם היסודות האיתנים שלו.

אותו מיקוד בדבר, שהוא חלק מבניית המרחב הפנימי, עוזר לאדם לאחר מכן בכל התמודדות. הוא חוזר אל המציאות טעון בכוחות של החיבור לעצמיות. הוא מצליח להתגבר לאחר ששאף אוויר צח ממעיינות עמוקים וזכים. מרחב עצמי זה לקבל את עצמי לא שלם. לקבל את עצמי כפי שאני, אך להכריז על פנייה מחוסר מיקוד לכיוון חיובי של התמקדות, וניסיון להיחלץ ממערכת הנורמות המונעת ממני להתרומם לעבר אפיקים חדשים.

יחד עם זאת, הגבולות והקשיים, החיצוניים והפנימיים, המגדרים את דרכו של האדם, ברובם אינם חסרי טעם. דווקא מתוך המיצר מוכנים להישבר ולהכיר בקיומו של כח אחר לאני. האדם לא רק מכיר באלוקים כשהוא במיצר, אלא הוא גם קורא לו ומבקשו. לכך הכוונה ‘מן המיצר קראתי י-ה’1. החלק השני של הפסוק הוא: ‘במרחב ענני י-ה’. המרחב העצמי האמיתי מושג דווקא מתוך המיצר2.

אדם הנעדר בעיות ממשיות והחיים נוחים עבורו, יכול להכיר עצמו פחות. יש לו סיכוי דל יחסית להשיג פריצת דרך בכינון בניין קדושה פנימי, ביצירת מרחב מוגן, העוזר לו להבקיע את דרכו בחיים. הסיבה לכך היא שהאדם הנתקל במהמורות בחייו מודע לעומק הקושי, ולכן מבקש לרתום את כל יכולותיו להשגת חרות פנימית. לעומתו מי שחי חיי רווחה קלילים, בקשתו אינה מתעלה מעל למצב הטוב שהוא חווה. הכוונה כאן איננה בהכרח לבעיות חיצוניות אוביקטיביות אלא גם ואולי בעיקר לקשיים הפנימיים שבהתמודדות עם הבעיות החיצוניות3. מזווית אחרת, העדר רצון להתפתחות נובע מהתמכרות לצד הבהמי שבאדם והתנתקות מהרגש הרוחני. הכניעה לתאוות הבסיסיות ביותר מהווה מחסום בפני שאיפה לצמיחה רוחנית, בירור וזיכוך החיים הגשמיים. כניעה שכזו מפיקה מהאדם מוטיבציה מועטה לעמוד במעט הנדרש למימוש תאוותיו ותו לא.

לחלק ב’, לחלק ג’

[1] תהלים קיח, ה.
[2] הרבי מליובאוויטש, תורת מנחם ו, חלק שלישי, ש”פ חוקת בלק, י”ב תמוז, ה’תשי”ב, עמ’ 36.
[3] מהסיבה שעבודת הצדיקים לא עולה מתוך אותו מיצר כמו אצל בעלי התשובה, מדגיש הרבי מליובאוויטש כי עבודתם של בעלי תשובה יכולה להיות בחילא יתיר, למעלה אפילו מעבודת צדיקים גמורים, שאין יכולים לעמוד . ראה: תורת מנחם, ל, חלק שני, פורים התשכ”א, ע”מ 127.
Print Friendly, PDF & Email

תבדקו גם

על סוד כוחן של נשים מצליחות ומאמינות – טלי אברהמי וצוות ה”רוח החיה”

על סוד כוחן של קבוצת נשים מצליחות ומשפיעות שרוצות לשנות את העולם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Powered by WishList Member - Membership Software