יום שבת , מרץ 25 2017

בין קואצ'ינג (אימון) לקואצ'ינג יהודי

אפרוריות חודש מר-חשון בפתח ואתם חשים לא ממוצים? רחוקים מלהגשים את הפוטנציאל האישי? תחושת חסך או מחנק מלווה אתכם עם השיבה לשגרה?

בימים עברו, יכול להיות שהייתם מתלבטים בין ישיבה חד או דו פעמית על ספת הפסיכולוג לבין קביעת שיחת עידוד עם הרב המקומי. כיום כנראה שהחלופות הללו כלל אינן עומדות על הפרק.

אני מניח שגם לכם יש ידידה שסיימה בהצלחה תואר ראשון בניהול ארגוני, וממש בשנים האחרונות ערכה הסבה למאמנת מוסמכת, או שכן חייכן שעסק ברייקי וציור ועתה הוא מייעץ ליחידים וארגונים כיצד להגביר תפוקות ולמצות אפשרויות, והם כבר הסבירו לכם מדוע עדיף לזנוח את החלופות המסורתיות ולהיוועד אחת לשבוע עם מאמן אישי. הם גם בטח חידדו כי האוצר, הרצון, הכישורים, הידע וכנראה גם הכלים כבר מצויים עמוק בתוככם, רק צריך לעזור לכם לדעת כיצד להביאם לידי גילוי. האימון, אם תשאלו הם ירחיבו, הוא ממוקד מטרה ומניב תוצאות ברות כימות ומדידה. ובכלל, בגיל 40, ואפילו 30, רחמנא ליצלן, הגיע הזמן להתבגר, לזנוח את פרויד והחפירות האינסופיות בעבר שמתלמדיו שיכללו, להפסיק להאשים את ההורים בכל הצרות שלנו, ולהתחיל לקחת אחריות על החיים.

בישראל יש כיום למעלה מ-40 אלף עורכי דין. באופן פרדוכסלי, ככל שמספר עורכי הדין גדל, אנחנו זקוקים ליותר עורכי דין. ההיגיון פשוט, הפעילות הענפה שלהם מגבירה את הביקושים. פעם ריב שכנים היה נגמר בסולחה. היום לאחד הצדדים יש בן שבדיוק במקרה סיים את הסטאז' ומחפש הזדמנות להוכיח עצמו. ואם לשכן יש עו"ד קרוב וזול, אז גם השכן השני צריך עו"ד.

בקצב הנוכחי, בתוך זמן לא רב יהיו בישראל לא פחות מאמנים מעורכי דין. המספרים מדברים על כמה אלפים. בכל חודש מוכשרים למעלה מ-50 מאמנים, בכ-20 בתי ספר פרטיים להכשרת מאמנים. חלקם מאוגדים בארגונים המבקשים לקדם אמות מידה מקצועיות לאימון ואחרים נתפסים כחובבנים במקרה הטוב ושרלטנים במקרה הפחות טוב. האם כולם מצליחים להתפרנס מכך? תבדקו אצל החברה והשכן. על פניו נדמה שלא, אבל זאת גם לא השאלה.

אימון והעידן החדש (New Age)

למרות שהאימון איננו קשור במובהק לחקירה רוחנית, אפשר בכמה מובנים לשייכו לתנועות העידן החדש, ולכן גם לנתחו בהתבסס על ספרות המחקר אודות העידן החדש. האימון, כמו העידן החדש, מבטל את העליונות המוחלטת של הנרטיב התבוני-רציונאלי, ששלט בעולם המערבי מאז המאה השמונה עשרה, ומציע תחליפים המפחיתים מערך הפרופסיה, ומעניקים מקום רב יותר במסגרת ההתנהלות האנושית לאינטליגנציה רגשית ואינטואיציות. כמו הרפואה האלטרנטיבית, גם האימון הוא במידה רבה תוצר, אלטרנטיבה שהתפתחה כתוצאה מחוסר הנחת מהניכור המודרני והמוסדות המודרניים. אולם כפי שהרפואה האלטרנטיבית אומצה בחיבוק דוב על ידי הממסד הרפואי, כך גם מערכת ההדרכה החלופית להגשמה עצמית והצלחה בחיים מאומצת על ידי הזרם המרכזי. כך לא רחוק היום שפסיכולוגים יהיו גם מאמנים, ורבנים יהיו מכשירי מאמנים.

תופעת האימון מכירה כי בידי הפרט כוח כמעט מוחלט, שטרום האימון הוא כמובן לא מודע אליו, לעצב את חייו ולהשפיע על מציאותו החיצונית והפנימית. ליחיד יש פוטנציאל, שרק הגשמתו תביא למיצוי טעם החיים. בלעדי מיצוי פוטנציאל זה החיים עלולים להיתפס כתפלים, לא מוגשמים. האימון, שכמובן אינו מקבל את התזה כי ישנה דרך אחת "לעשות את הדברים", מבקש להעצים את הפרט ובתוך כך מותיר מקום נרחב לאקראיות וצירופי מקרים.

פעם לא היה קשר ישיר בין תחושת מיצוי עצמי והגשמת פוטנציאל לבין החלפת רכב כל שנתיים, טיסה לחו"ל אחת לשנה ותנועה אופקית בעבודה. בשביל לא מעט חבר'ה דווקא הצורך להתקדם בעבודה באופן פרדוכסלי גרר אותם אחורה

כמובן שהקאוצ'ינג מאמץ, או ליתר דיוק נשען, על מה שמכנה פרדריק ג'יימסון, "ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר". בבסיס היגיון זה, המנהל את התרבות והכלכלה של החברה המערבית, ניצבת ההנחה, הפוסט מודרנית, שהרצון החופשי והחוויה הסובייקטיבית של היחיד הם הקובעים את הטוב עבורו, ובאחריותו הבלעדית להגשים טוב זה. הבחירות האישיות והסובייקטיביות הופכות את הנבחרים למוצרים ואת התוצאות לחזות הכל.

במצב זה אובד היסוד הביקורתי בתרבות. הכל מותר ואפשרי, הכל רלטביסטי. אי אפשר ליצור מדרג של איכות או להגיד על דבר מסוים שהוא טוב פחות מהאחר. ההטייה הסובייקטיבית יוצרת חוסר עומק ולעתים מלאכותיות, תוך דחיית המודלים הרציונאליים של המודרניות. ומאחר והכל נתון לבחירתו והעדפתו של הפרט, כל מפגש או רעיון, כל מאמן וכל שיטת אימון, אמורים להיות ארוזים כמוצר, כזה שניתן לצרוך, במסגרת ברורה של התקשרות, וכזה שניתן לשווק.

מעל לאמור, האימון, כמו תנועות העידן החדש, הנשענות גם הן על התרבות הפוסט מודרנית, מציע את השינוי כמטרה. המאמנים ממהרים להבין ולקדם שינויים ולהציע דרכים להסתגל אל השינויים, ליחידים וקבוצות הנתפסים כמיושנים או מקובעים מדי.

איך זה עובד?

ישנם אימונים מסוגים שונים. בדרך כלל המתאמן מצביע על התחום שהוא רוצה לקדם ולשפר, והמאמן עוזר לו להתבונן באותו תחום, לעצב את מטרותיו ולבנות יחד תוכנית עבודה על מנת להשיג מטרות אלה. כמו כל מסלול אימון אופרטיבי, ההדרכה מגדירה תוצאות ומתייחסת למדדים שיבחינו בין כישלון להצלחת האימון.

המאמן הוא במידה רבה בן שיח, שהוא כמובן אינו אובייקטיבי, אך נטול אינטרסים אישיים. באימון הוא אמור לאפשר למתאמן להכיר את הגלום בו, להיות מודע לעצמו, לכישוריו וכוחותיו, ולנסות להביאם לידי ביטוי, לעתים על ידי התעלות מעל לחצים חברתיים, מוסכמות סביבתיות, אמונות טפלות ודפוסים מקבעים.

דאגה בלב איש – ישיחנה

האימון מתבסס על עיקרון יסוד במחשבת היהדות – והוא ערך השיחה בין רעים. נושא הכרחי להצלחת האימון הוא שהמתאמן יהיה מסוגל לדבר בפתיחות וכנות על מצוקות, קשיים, הצלחות ושאיפות.

אחד הפרושים על עצתו של שלמה המלך כי 'דאגה בלב איש ישיחנה'[1]  היא כי על האדם הדואג להסיח את הדברים לחברו[2].

השיתוף מסייע לנו, במקרים רבים, להסיח את הדעת ולהתגבר על חרדות, דיכאונות ועצבויות. על ידי השיתוף אנו יוצרים מסגרת לניתוח והבנת המאורעות.

השיח עוזר לנו ליצור סדר בתוך חוסר הסדר. הוא מציע דרכים להכיר את חיינו טוב יותר ולשלוט בהם במידה מסוימת, על ידי כך שהוא מתיר לאנשים להתבטא, בגלוי או במרומז, בנוגע לחוויותיהם, תקוותיהם וחרדותיהם. בכך השיח מסייע לשומעים ולדוברים לכמת, להבין ולהגיב לסיטואציות שונות.

כל החוויות שאנו עוברים והמצבים אליהם אנו נקלעים, אינם תהליכים ניטראליים או אובייקטיביים – השיח הוא המבנה את המסגרת התפיסתית לאירועים השונים ופורש אפשרויות פעולה כתגובה להם.

השיח עם האחר, כשהוא מתנהל בכיוון חיובי, הוא סוג של פעולה משחררת, של הסחת הדעת מן המצוקות הפנימיות המאיימות לכרסם בתפקודנו השוטף. בדרך זו, ההתרחשויות מוכלות בתוך מסגרת השוואתית, המאפשרת לייחס להן ערך בהתאם לתגובת הסביבה. באמצעות שיחת רעים אנו מצליחים להקטין את ממדיהן של חלק נכבד מהבעיות התוקפות אותנו במהלך חיינו, על ידי כך שאנו מפרקים אותן ליחידות קטנות וברות מדידה הניתנות לטיפול.

האימון היהודי-חסידי – הקב"ה כחלק מהמשוואה

נטייה רווחת בקרב דרשנים, שגם אותה אפשר לייחס לפוסט מודרניזם, היא לאתר עיקרים פסיכולוגיים הפונים למכנה המשותף הרחב ביותר, כאלה שכולם יכולים להסכים איתם, ולמצוא להם מקורות בארון הספרים היהודי. האמת האוניברסאלית ניתנת לכאורה לאיתור גם בפרשות השבוע, במדרשים ובהלכות.

אלא שישנו הבדל מהותי בין טרנד האימון למה שיכול להתפתח להיות אימון יהודי. האימון היהודי אינו מיוחד בכך שהוא נשען על מקורות יהודיים. גם לא הערכים ומורשת היהדות הם העיקר באימון היהודי. החשיבות של אימון יהודי היא בכך שהקב"ה מצטרף כחלק מהמשוואה בשיח בין המאמן ומתאמן.

תנועה הפוכה מהאימון הרגיל

באימון הרגיל המתאמן מציב את עצמו, שאיפותיו וכמיהותיו במרכז, והמאמן עוזר לו להתגבר על פחדים ומחסומים בדרך להגשמה עצמית. אימון יהודי אמור לעזור לאדם לפעול בתנועה ההפוכה לחלוטין. הדרך היחידה על-פי המחשבה החסידית לחזק את הביטחון העצמי, לשפר את הזוגיות, לאפשר תחושת מיצוי עצמי בעבודה או להתמודד עם שינוי תעסוקתי, היא דווקא על ידי ביטול העצמי ולא על-ידי הצבתו במרכז. ביטול עצמי הוא ביטול תפיסת ה'אני', תפיסת הישות העצמאית המנותקת ממקורה. ביטול זה הוא ההכרה שיש מקור פנימי ועמוק יותר לעולם ולחיים בתוכו. את הכרת הביטול נדרש האדם להחדיר לתוך מסגרת חייו הרגשית, המוסרית וכמובן השכלית.

באופן פרדוקסאלי, תורת החסידות, מלמדת כי דווקא ההתמסרות ותחושת הביטול העצמי לערך שהוא נעלה מהתועלת האישית, הן המרשם היחיד הנתון בידי האדם להגיע למידה של סיפוק ותחושת מיצוי פוטנציאל אישי.

יתרה מכך, באמצעות תחושת הביטול האדם יכול לזכות בתועלת הגדולה ביותר שהיה מייחל לעצמו – האושר (כאן השוואה לאושר ושמחה על-פי סטיב ג'ובס ורוח הקפיטליזם). ניתוח מבנה נפש האדם מורה כי זה סובל ממקור אחד לכל בעיותיו – תחושת הישות. העמדת ה'אני' במרכז היא המקור לסבל האנושי, לחוסר איזון בנפש, לתחושת חסך, לעצבות, דיכאון, כעס, יהירות, אטימות ואלימות. הדרך היחידה להתמודד בצורה יסודית עם החולי האנושי, המידות הרעות שבטבע האדם, היא על ידי ידיעת הבורא והכרת מבנה הבריאה.

באופן טבעי הישות מונעת הזדהות עם הבורא. היא לכל היותר סקרנית לגבי מופעיו בעולם. עצם ההכרות עם הבורא מחייבת את הנפש להצטמצם, לפנות מקום, להכיר במשהו שהוא לא רק גדול ממנה אלא המקור לה. תנועה זו עומדת בסתירה לאגוצנטריות הבסיסית ושאר מאפייניה הטבעיים של תחושת ה'אני'.

הישות היא כלי מניע ראשון במעלה. היא גורמת ליחיד להשתכנע כי רק אם ישיג פרסום נוסף, יוערך על ידי סביבתו, יצליח יותר בעסקיו או בתפקידיו הוא יגיע אל נחלת האושר הפנימית. החסידות מבשרת כי הערכה זו היא לא יותר מאשר אשליה. בתפקידה ככוח מניע הישות היא בעלת חשיבות רבה לחיינו, אך רק כשהיא מנוטרלת מגרורותיה ההרסניות. האדם נברא כמרכז העולם, כנזר הבריאה, רק על מנת שיזיז מעצמו ויפנה מקום בתוכו לבוראו. אושר הנובע מסיפוק תחושת הישות הוא תמיד זמני, מתעתע ולעולם צפויה לאחריו נפילה. כל הצלחה היא כשלון בשינוי זווית הראייה או אמת המידה.

תענוג שהוא תוצאה של התבוננות באפסות האדם מתירה למתבונן, מצד אחד, לקבל את עצמו כפי שהוא, בעל הכרה ש'פגימותו', מעלותיו וחסרונותיו הם רצון הבורא מעצם בריאתו, ולכן גם אין מקום 'להתרגש' ולהתדרדר לתהומות רגשיים מכל קלקול או משבר. מצד שני אותה התבוננות סוללת למתבונן מסלול חיים שבו סיפוק ישותו ותאוותיו אינם עיקר חייו.

אימון שכזה, הנשען על הכרת מבנה הנפש, כוחותיה ולבושיה, יכול לעזור לאדם להגיע לא רק להשלמה עם מקומו, עם חלקת האלוקים הקטנה שלו, אלא גם לדחוף אותו לעשייה ברוכה שלא מתוך תחושת 'אני ואפסי עוד'. עכשיו נותר ליישם את ההכרה הזאת שאמורה הייתה להתפתח תוך כדי החוויות המרגשות והנעלות של חגי תשרי, לאורך השנה כולה, ובעיקר בזמנים שבהם שולטת אפרוריות השגרה.

[1] משלי (יב, כה); [2] 'דאגה בלב איש, ישחנה', נאמר במשלי יב, כה. חכמים מציגים שני פרושים לאמור, האחד כי יסיחנה מדעתו, והפרוש השני כי יסיחנה לאחרים. ראו יומא ח, דף עה, סנהדרין, פרק יא, דף ק; סוטה, פרק ח, דף מב; מובא גם אצל הרבי מליובאוויטש, היום יום, כה סיון. 

Print Friendly

תבדקו גם

שמחה בלתי מותנית

האם ניתן להגיע לשמחה בלתי מותנית ובלתי תלויה במאורעות החיצוניים? מה ניתן ללמוד מהמאפיינים הפסיכולוגיים של מרדכי מזה והמן מזה על העבודה הפנימית שלנו?

11 comments

  1. שלום..
    כבר יש אימון כזה.."דעת ותבונה"-הרב יצחק ארד.
    בהצלחה:)

  2. התוכנית של הרב ערד בהחלט מומלצת בחום

    • נהניתי מאוד לקרוא את הכתבה! בדיוק יצא ספר חדש של בני גל בשם "סוד הקאוצ'ינג היהודי" והוא פתח לי עולם שלם שלא הכרתי! הוא גרם לי להבין את הפער בין המצוי לרצוי ולעשות ממש סוויצ שלם לחיים שלי! קאוצ'ינג יהודי זה פשוט מה שהיה חסר לי!

  3. לכאורה, מי שזקוק למאמן, דומה לשוליה שתפקידו לרכוש מיומנויות מסוימות. השוליה לא יילך למישהו שאיננו סנדלר, אך מתיימר ללמדו את מלאכת תיקון הנעליים.

    אלה הקוראים לעצמם קואוצ'ים אינם "סנדלרים". כלומר, הם לא מיליונרים, חתני פרס נובל או מצליחנים מכל סוג אחר. זכור לי סיפור על מאמן מסוים שנבעט מבנק גדול משום שהיה חסר השכלה כלכלית, אך התעקש ללמד כלכלנים בכירים כיצד להצעיד את הבנק קדימה באמצעות דקלום קלישאות נבובות.

    להבדיל, משפיע חב"די טיפוסי או משגיח בישיבה ליטאית ברוב המקרים עונה על הגדרת ה"סנדלר". הוא בהחלט יכול ללמד את שומעי לקחו יראת שמיים ועבודת המידות.

    • שאול, נדמה כי המאמנים לא מבקשים להידמות לפסיכולוגים או משפיעים או משגיחים – כלומר בעלי מקצוע, אלא יותר לשמש כאוזן קשבת, חברים, המתיימרים לדעת גם לעזור לארגן את השאיפות, מטרות ומחשבות של בני שיחם לכדי תוכנית פעולה ממשית. האם זה שווה משהו? האם זה מחליף פרופסיה? לא יודע, לא ניסיתי, אבל זה בוודאי תלוי באיכויות של המאמן ובכימיה בינו לבין המתאמן.

  4. בס"ד

    יחיאל מאמר נפלא! מזדהה עימו.

    שאלותיי
    1. האם וכיצד אני יכולה לבטוח באדם עימו אני מתייעצת וכן שעצותיו אכן אובייקטיביות.
    או שפשוט עצם הדיבור על הסיטואציה משחרר אותי.
    כיוון שכאשר ישנה מצוקה אני מבקשת מהשם עזרה ומנסה לבדוק כיוונים אך חוששת.

    2. בעידן של היום כפי שאתה מתאר זאת. בעצם כיצד אני מבטלת עצמי בפני הקב"ה.

    3. אחיזתי, בפרט בתקופה זו שלאחר החגים, בה מגיעים אליי משברים שונים היא, שהשם מנסה אותי במצבים הללו. אך כיצד להתמודד ולא ליפול.

    4. לדעתי יעזור מאוד באם תיתן קורס של מס' מפגשים בנושא.
    לימוד הנושא והדרך ליישומו יעזור לרבים וימנע מהם ריצות למאמנים שהם בשר ודם ואינני יודעת אם הם כלל מחברים את המציאות לקב"ה. או לכל מיני בבות.

    תודה מקרב לב

    זהבה (אחות של אילנה).

  5. בס"ד

    יחיאל שלום!

    האם תוכל לכתוב מאמר חיזוק.
    כיצד לשמור על הרמה הרוחנית והשמחה שחווינו בחודש אלול, תשרי.
    כיצד אנו שומרים עליה?
    כיצד אנו לא מתייאשים מניסיונות/קשיים שבאים אלינו
    לצורך הדוגמא: אני לאחר נפילה עמוקה התרוממתי.
    היצר הרע עובד כעת שעות נוספות.

    אני מניחה שעוד רבים עוברים תחושה זאת.

    או שאתה ממליץ על ספר כלשהו.

    ללא קשר ברצוני לשבח כאן את ספריך! אופן כתיבתם והעניין הרב שבהם.

    שהשם יתן בידך להמשיך ללמוד ללמד ולכתוב לכלל העם היהודי.

    בברכה,

    זהבה

    • זהבה, תודה על הדברים.
      שאלות בהחלט חשובות לכיוון המעשי.
      סוד הביטול הוא על ידי מיקוד בדבר ולא מיקוד בעצמי.
      הירידות והעליות שאת מתארת הן טבעיות, וכולם חווים אותi, אולם ככל שה'אגו' פחות בולט, 'העליות' פחות גבוהות, ולכן ההתרסקויות פחות כואבות.
      הדרך הטובה ביותר להתמודדות היא לא להפסיק ללמוד ולהיות מודעים. בעיקר כי כך המוח הופך להיות שליט על הלב.
      על-פי מחשבת החסידות, העבודה שאת מתארת, היא תכלית הבריאה מכיוון הנבראים, כך שזו בעצם משימת חיים.
      הסדנאות נפתחות ונסגרות מדי פעם. אעדכן כשתפתח סדרה באזור ראשל"צ.
      בהצלחה

  6. תודה לך ד"ר יחיאל הררי על האתר המתבונן שלך. זה נפלא בעיני שאתה לוקח את הזמן לכתוב ולהגיב על ענייני דיומא. ובכלל, האתר שלך מאפשר שיחה כאילו נפגשנו בככר העיר ומצאנו זמן לשוחח על מה שחשוב באמת.
    הנושא של קאוצ'ינג קרוב אלי ולכן הפעם לוקחת זמן להגיב למאמרך.
    קאוצ'נג יהודי… כמו כל דבר שהחכמה היהודית נוגעת בו גם המושג קאוצ'ינג מקבל רבדים נוספים וכמו שהרחבת – יש הבדל מהותי בין תפיסת האינדוידואל ורצונותיו במרכז ההויה לבין הצימצום העצמי שמאפשר לאדם להיכנס לפרופורציות לגבי מציאות חייו, מורכבת או כואבת ככל שתהיה.
    כבוגרת בי"ס "אורות וכלים" להכשרת מאמנות אישיות בדגש חסידי, בי"ס שהוגדר כאחד מתוך ארבעה בתי הספר הרציניים והמקצועיים בשוק הכללי וכמאמנת מוסמכת ב"לשכת המאמנים בישראל" חשוב לי להוסיף על מאמרך את הנקודה ולהדגיש ש: בעינינו האימון האישי נתפס כפרופסיה. כמקצוע לכל דבר ועניין. המקצועיות של האימון הולכת ומתעצמת עם הזמן ככל שאנו צוברים יותר שעות טיסה בארץ ובעולם.
    בכנס מקצועי שנערך לפני כשלוש שנים בלשכת המאמנים הביאו מומחה מאנגליה בתחום האימון ובין יתר הדברים הוא אמר שעל מה שמתרחש בחדר בין המתאמן למאמן אפשר לקשור כתרים רבים וכולם יהיו נכונים, אך מי שמבקש להתייחס ברצינות למקצוע האימון צריך לדעת שמאחורי כל מפגש יש השקעה עצומה של לימוד והכנה עצמית לפני ורפלקציה אחרי ולעבוד תוך כדי תהליך מול סופרויז'ן מקצועי. בבי"ס "אורות וכלים" אנו מוסיפות שהרפלקציה העיקרית דהיינו חשבון הנפש המקצועי ואישי של המאמן הוא קודם כל כלפי שמיים.האחריות העצומה שיש בידי המאמן האישי אינה כמו שיחת רעים או מנטורינג, או הדרכה כזו או אחרת. המתאמן שיושב מולי מביא את חייו לפני. יש כאן עניין עם דיני נפשות. למשל, כבוגרת "אורות וכלים" בניהולה של גב' אסתר מייזליש אנחנו לומדות להיות "פנסאיות" [כפי שמביא הרבי בשיחתו הידועה את סיפורו של אדמו"ר הריי"צ על התוועדות אביו אדמו"ר הרש"ב בנוגע לחסיד ששאל את הרבי מהו חסיד? ותשובת האדמו"ר הרש"ב היתה שחסיד הוא פנסאי. מובא שם בהרחבה מהו תפקיד הפנסאי ואיך הוא מעמיד את עצמו מול הפנס שהוא בא להדליק.] עם כל העומק שבשיחה הזו של הרבי (שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב)אנחנו יוצאות, חברותי למקצוע בוגרות בי"ס "אורות וכלים" עם תחושה עמוקה של שליחות ומחוייבות למקצוע.
    הלוואי שתחושה זו תהיה נחלת כלל המאמנים בשוק.
    אך האמת לאמיתה היא שהמאמן הראשי של כולנו זה הקב"ה. כל פרשה בתורה הקדושה יש לה קשר עם עולם האימון והנה דוגמא מאפיינת:הקב"ה מלמד אותנו איך לשאול שאלות: "אייכה?" הוא שואל את אדם הראשון אחרי החטא. שאלה כל כך מדוייקת במקומה שעודנה מהדהדת באזניו של כל אחד בכל יום ובכל שעה למי שמעוניין להקשיב.
    שיהיה חורף בריא,
    תימורה

    • תימורה מה שלומך? זה באמת אחד הדברים המרתקים בבלוג. אני גם עוקב אחר כמה בלוגרים, וזה מעניק תחושה כאילו אתה באמת מנהל שיח עם הכותבים.

      לגבי מידת הפרופסיה של האימון. את צודקת שיש מכונים ומאמנים שמשקיעים יותר ויש פחות. יש שרלטנים ויש כאלה שמוסרים את עצמם לעבודתם. יחד עם זאת, ביחס לאימון הכללי, הכוונה במקצועיות היא לא במידת הרצינות של המאמן או במידת ההשקעה שלו, אלא במידה שהמתודות על-פיהן הוא עובד נבחנו בצורה שיטתית, ואם אפשר לומר מדעית, ועומתו עם קריטריונים סדורים. לא הייתי רוצה שבמקרה של ניתוח לב, המנתח יהיה איש הרפואה האלטרנטיבית, גם אם הוא יהיה רציני ומשקיען.
      באותה נשימה, באשר לאימון יהודי-חסידי, וכאן אנחנו מסכימים לגמרי, כי תורת הנפש היהודית, המתוארת בחסידות, עמוקה, רצינית, שיטתית, ונבחנה לאורך אלפי שנים, בדרכים הרבה יותר אמינות מאשר התורות הנלמדות במחלקות לפסיכולוגיה.
      רוצה לומר, וכאן אני מחזק את ידיך, שאימון על בסיס תורת הנפש היהודית יכול להיות פרופסונלי, מאחר והוא נשען על גוף משמעותי של ידע, לעומת סוגי אימון אחרים ששואבים בצורה אקלקטית ולרוב לא יסודית, מתפיסות תיאורטיות שונות. זו גם במידה מסוימת הייתה אחת המטרות של הרשימה, להצביע על ההבדלים המהותיים בין אימון כללי לאימון יהודי על-פי תורת הנפש.
      והוסיף שעל "אורות וכלים" והגב' מייזליש שמעתי רק דברים טובים.
      בהצלחה בעבודת האימון וההתמסרות

  7. זה לא בדיוק תגובה של תוכן, אבל נראה לי שלאחר הכתבה חלק מהגולשים ישמחו לדעת שאפשר לקנות בקלות את הספר סודות הקואצ'ינג היהודי במבצע במדף היהודי:
    http://www.hamadaf-y.co.il/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94/%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%A0%D7%92-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *