על חברה, זוגיות, שוויוניות והתעלמות מפגמים

אחרי שדנו ארוכות בסדר שאילת הבגדים הלבנים בט”ו באב, אפשר לעבור להיבט נוסף של היום: החשיבות של התעלמות מפגמים חיצוניים, הערך בטשטוש אי שוויון חיצוני והמעלה ביכולת לסלוח ולהחליף את הנטייה לשיפוטיות, בעבודה עצמית, אישית, שמטרתה ללמוד לתת.

ט”ו באב מדגיש במידה רבה כי הציבורי או החברתי הוא לעולם גם אישי, או זוגי ליתר דיוק. ששת האירועים שתרמו להפיכת ט”ו באב ליום טוב הם בחלקם אירועים בעלי משמעות חברתית ואפילו לאומית ובחלקם התרחשויות הקשורות לעבודת הקודש הקולקטיבית. ביום זה פסקו מתי המדבר. ביום זה הותרו השבטים לבוא זה בזה, כלומר בוטל האיסור לחיתון בין שבטים בתוך העם. ביום זה הותר שבט בנימין, שכמעט נכחד לאחר מעשה ‘פלגש בגבעה’, לבוא בקהל ישראל. ביום זה בוטלו המחסומים שהציב ירבעם כדי שהעם יעבוד עבודה זרה ויימנע מלעלות לירושלים. ביום זה פסקו מלכרות עצים לטובת עבודת המזבח. וביום זה ניתן היה לקבור את הרוגי ביתר (לקריאה נוספת על אירועים אלה).

הביטוי למעלה הגבוהה של ט”ו באב, הוא דווקא בשידוכים. שכן שידוכים וזוגיות מבטאים שלמות. השלמות הזוגית היא חלק מההקבלה המתמדת בין החיים הזוגיים לבין יחסי כנסת ישראל והקב”ה. מכאן, יום זה נושא את דגל האהבה וההתאמה, משום שהוא מסמן גם סוג של פיוס מחודש עם הבורא, לאחר השבר והחיסרון הגדול של תשעה באב. הבורא כמו סולח לכנסת ישראל על המחסור באהבת חינם ומתעלם מפגמיה.

חיזוק לרעיונות אלה אנו מוצאים באופן שבו היו יוצאות בנות ישראל לשידוך. המחולות בבגדים שאולים מבטאים קריאה לבחורים להסתכל על המעלות הפנימיות, ולהתעלם מכתמים חיצוניים שליליים. בן הזוג המיועד נקרא להגביה עיניו[1] לעיקר הטמון בשידוך. הקריאה ‘שא עיניך’, מגלמת כוונה לא להסתכל על התאווה הגשמית, כי אם בשורש הענין – שהזוגיות אמורה להיות ייחוד, ברית משותפת להתמודדות עם חיי היומיום ולבניית מסגרת להכלת האלוקות בתוכם.

ההוראה של הקריאה היא להימנע מיניקה לחיצוניים, מגניבת כוחות לעבר דברים טפלים ודלי משמעות. בדרך כלל כשמסתכלים מטה ניתן לראות בעיקר גשמיות. התבוננות בעיניים הקשורות לחומר מובילה לרוב למציאת פגמים וליצירת מערכת שיקולים אינטרסנטית. האופי האנושי לא נבחן כלשעצמו אלא במידה בה הוא משרת את האינטרסים של המסתכל. אולם אם מנסים להביט על השורש של בן הזוג, אזי הדברים החיצוניים כמו יופי, ייחוס ועושר כלכלי, תופסים פחות משקל בתהליך הזוגי.

האירועים החברתיים המתבטאים ביחסים זוגיים, ודאי חוזרים ונושאים מסר ציבורי. התיקון לט’ באב הוא אהבת חינם. אהבת חינם היא דפוס התנהגות הממעט בשיפוטיות של האחר, בהאשמות, בהתגרות, בצדקנות יתרה, בהסתגרות, בשנאת הזר והשונה. כן, אלה יכולים לצוף בתוכנו, אבל משימת אהבת חינם היא להתמודד עמם במהרה. כאן בולט המסר החסידי המפורסם, במקום להלחם בחושך, צריך להשתדל להפיץ מעט אור. האור ממילא מגרש את החושך. במילים אחרות, במקום למצוא מה לא בסדר אצלהם ואצל ההם, צריך לנסות להיות בעצמנו קצת יותר בסדר, קצת יותר מפיצים חום, אהבה, אכפתיות, מעורבות וסולידריות. זה לא קל, אני יודע. לכעוס, לשנוא, להתעצבן ולהאשים הם רגשות טבעיים. לאהוב – זהו רגש התובע עבודה, ועבודה קשה. שכן, בלשון הזהר, ‘לית פולחנא כפולחנא דרחימותא’, אין עבודה כעבודת האהבה.

[1] מלשון ‘שאו מרום עיניכם’, ישעיהו פרק מ, פסוק כו.
Print Friendly, PDF & Email

תבדקו גם

על סוד כוחן של נשים מצליחות ומאמינות – טלי אברהמי וצוות ה”רוח החיה”

על סוד כוחן של קבוצת נשים מצליחות ומשפיעות שרוצות לשנות את העולם

2 comments

  1. מקסים ומעורר מחשבה בימים אלו…
    תודה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Powered by WishList Member - Membership Software