רבנים בפייסבוק

שתי הערות מקדימות:

מודעות לא בהכרח משפיעה על המעשים. עובדה שמעשנים מודעים לנזקים ועדיין מעשנים. עובדה שידעתי שחייבים לגבות את רשימת התפוצה, וכשלוש שנים לא מצאתי לכך זמן. אבל ברוח הימים בין תשעה באב לטו באב, אחרי הירידה חייבת לבוא עלייה…

* אתר התבוננות נפל באחרונה ואיתו רוב רשימות התפוצה, הלייקים וכו’. כך שאם נרשמתם בעבר או שאתם מכירים מי שנרשם, אתם מוזמנים לחדש את ההרשמה ולהזין את המייל שלכם מימין.
* לפני כשלושה חודשים, כך כתבתי:

יש הרבה דברים שאני רוצה לשתף סביב הספר: לספר על תהליך הכתיבה, לחרוז תודות לכוחות שנתנו יד בכתיבה והוצאה לאור; להצביע על החידוש של הספר; להציג את השאלות המרכזיות עמן היה צורך להתמודד; לתאר את נקודת המבט והמתודולוגיה דרכה נכתבה הביוגרפיה; אולי להעלות איזה פרק לקריאה והתרשמות וכהנה. אבל בינתיים אני דוחה את כל אלה לכשיהיה הספר בחנויות וגם אתם תוכלו להגיב ולהשתתף בדיון.

בינתיים התפרסמו כמה וכמה ראיונות וביקורות באמצעי התקשורת ודווקא גולשי האתר יצאו נפסדים, בשל הפעילות הנמוכה (אולי בשל כך נפל האתר? :)). ניסיתי להשיג חלק מהחומרים ולרכזם כאן לכל המעוניין.

***

זה נכון שעדיין לא כל ואולי גם לא רוב הציבור הדתי ומסורתי מבלה באינטרנט ומתעדכן בפייסבוק. יתר על כן, גם מבין הגולשים, הרוב אינם מעורבים בדיונים. ההשתתפות במרחב הקיברנטי תובעת אוריינות דיגיטאלית, כלומר משאבים תקשורתיים, יכולת כתיבה וניסוח, תפעול ונווט בסביבות חדשות וכישורי חשיבה ביקורתית.

בישראל יש כ-4 מיליון גולשים ביום, על-פי נתוני הועדה למדרוג. השיעור הגבוה ביותר של גולשי אינטרנט הוא בקרב בני 15-17 (97.1%), כשקצת פחות ממחצית מבני 65 ומעלה גולשים באינטרנט. הנתונים הללו מלמדים שהאינטרנט אמנם חדר בעוצמה לתוך חיינו, אך הוא עדיין איננו חזות הכל. ככל שמתרחקים ממנו מגלים יותר ויותר שיש חיים שם בחוץ.

ובכל זאת, ההשפעה של הרשת על החיים הדתיים בכלל ועל מעמד הרבנים בפרט היא עצומה. הרשתות החברתיות מעצבות מחדש את מעמד הרבנים ויחסי הגומלין שלהם עם הציבור. הרשת השפיעה לא רק על יחסים תוך קהילתיים, אלא הקימה ערוצים חדשים להבעת אמונות ורגשות, ולגילויי אהדה, שנאה, אלימות וכדומה.

רב/ד”ר גוגל

מה שקרה לרופאים קרה גם לרבנים. הרופאים איבדו מכוחם כמקור הסמכות בזכות שליטתם הבלעדית בידע. המטופל הנכנס לרופא אוסף מידע על מחלתו ובכוחו להקשות על הרופא. האינטרנט הפחית את התלות ברב ובאינטראקציה ישירה בתוך קהילה מוגדרת. בהדרגה גדלה ההישענות החלופית על השיח האינטרנטי, פורומים ותגובות.

בעולם הרפואה, כתוצאה כמעט ישירה של התהליך המדובר, התרחבה פעילות הרפואה האלטרנטיבית. משהפסיק הרופא להיות הבעלים הבלעדיים של הידע, נותר בידו תפקיד ניתוח הידע והתאמתו למקרה הספציפי של המטופל.

הרב נדרש לעבודה דומה בתחומו. הפסיקה ההלכתית זמינה ברשת ועל הרב לפרשה על-פי תנאים ספציפיים. אולם תהליכי הסוביקטיביזציה העניקו יותר ויותר משקל לאינדיבידואל כמתאם עצמאי בין הידע לבין האירועים. במילים אחרות, חלק גדל והולך מבני האדם הופכים להיות הפוסק של עצמם, בהתבסס על הידע העצמאי שרכשו ברשת. תוצר בולט לכך הוא הרחבת הלגיטימציה לקהילות היהודיות הרפורמיות/קונסרבטיביות/”מתחדשות” בעקבות האינטרנט.

עד לפני עשור הכינוי רפורמי לא היה מקובל באהדה בישראל. כיום המילה יותר ויותר מקובלת, עד כדי כך שהדוברים הבולטים של טרנדים יהודיים כמו “יהדות מתחדשת”, או “יהדות חילונית”, כבר לא מבקשים לגיטימציה. הם תובעים להשתלט על השיח, לדחוק את הדוברים האורתודוקסים לפינה, לדרוש מהם התנצלות על עמדותיהם ולהגביר את אחיזתם בקרב הקהל החילוני. השפעת האינטרנט היא כה רבה, עד כדי כך שבימינו הקבוצות האורתודוכסיות הן הנזקקות לטיעוני הפלורליזם כאמצעי הגנה.

אוטוסטרדת המידע חייבה את הרב לשנות תחומי התמחות. לא עוד בקיאות הלכתית או אינפורמטיבית. אלה נגישים ברשת. בעידן הפייסבוק הרב נדרש לרגש את הקהל. להפוך את המידע לרלוונטי לחיי היומיום של שומעיו.

רלוונטי לחיים האישיים או הקולקטיביים?  

אמנם עדיין רוב הרבנים המשפיעים מתרחקים מהאינטרנט ומהרשת, ובכל זאת השאלה האם רב צריך לפעול במרחבי האינטרנט או לא איבדה את הרלוונטיות שלה. כולם מבינים שאין מנוס. הרשת היא זירה משמעותית. אפשר לא להימצא בה, אולם ההימצאות בה מגדילה משמעותית את טווח ההשפעה. גם מי שלא נמצא ברשת, תלמידיו ומוקיריו מקפידים לפעול בה.

הרב דוד סתיו הבין זאת היטב. קרוב ל-35000 לייקים בעמוד הפייסבוק שלו, המתעדכן תדיר, מעידים על כך. הרב דוד לאו גם הוא הבין זאת. אולם 600 האוהדים סך הכל מלמדים כי לא בטוח שהפנים את דרך העבודה הנכונה ברשת.

ניצחון של הרב לאו ילמד שצריך לקחת בפרופורציה את כוחה של הרשת ואת מידת השפעתה ביחס לאינטרקציה המסורתית ולמגע הבינאישי. אולם ברור שכבר כמעט ואין רבנים הסבורים שצריך להימנע מפעילות ברשת. אפילו בקרב חסידי הרב יורם אברג’יל מתנהלת קבוצה פתוחה.

השאלה היותר משמעותית היא לכן לא האם על הרב להשתמש באינטרנט וברשתות החברתיות אלא כיצד. איזו מין תורה צריכה לצאת מהסטטוסים המלומדים. האם תורה כזאת העוסקת בעולם האקטואלי, או כזאת הנותרת גדורה בסוגיות התלמודיות.

סגרגציה או פוליטיזציה 

גיוס חרדים; נישואים חד מיניים; חידוש המשא ומתן עם אבו-מאזן; ההתבטאויות של הרב עובדיה; גלגולי חוק השוויון בנטל; הלוק החרדי של דניאל מעוז; ואפילו ידידיה מאיר על בנט והקונסרבטיבים. כלל הסטטוסים בפייסבוק נעים על רצף בין דיון לוהט בנושאים השונים שהתקשורת מציבה על סדר היום, לבין סטטוסים אסקפיסטים, מלאי תובנות אקזיסטנציאלסטיות, רוחניות ופסבדו רוחניות, שמנסות לגלות לנו כיצד לחיות את החיים טוב יותר. כמובן תוך ניתוק מוחלט מהבעיות שעל סדר היום. ניאו מרקסיסטים יכנו את האסקפיזם הזה כשיטה החדשה של הקפיטליזם להשתיק מחאות פוליטיות. הרוחניקים, ברובם, יצביעו על ניכור ביחס לעיסוק בבעיות הפוליטיות. העידן החדש מודיע כי השינוי מתחיל בתוכנו. נתגבר, נצמח, נתעדן, ואז ממילאיפחת ערך הבעיות.

הרצף האמור קיים גם בסטטוסים של רבנים בפייסבוק. כך לדוגמה, הסטטוסים המוצלחים של הרב חיים נבון למשל, נוטים לאקטואליה ולהתמודדות עם סדר היום הישראלי. הרב בנימין לאו, כשידידיה מאיר לא מעורר אותו לתגובה, מקפיד על רעיונות בעלי אופי תורני, הקשורים למעגל החיים היהודי. הרב עופר גיסין בעיקר מעדכן בשעוריו ובהתרחשויות מעניינות ברשת, הקשורות לתפיסת עולמו. כך נוכל לקטלג כל אחד מהרבנים והמשפיעים ברחבי הרשת על-פני אותו הרצף.

כיצד ראוי יותר לרב לנהוג? האם רב אמור להביע בפומבי את דעתו בעניינים השוטפים שעל סדר היום? האם העיסוק האקטואלי לא בא בהכרח על חשבון לימוד, עיון והוראה?

התורה מצד אחד אמורה לכלול כל פרט ותג בחייו של המאמין. היא איננה מצטמצמת רק להיבטים ההלכתיים העוסקים במצוות ואפילו לא רק להשקפות הנכונות. היא מרחיבה את יריעתה על מכלול חייו של האדם. ככזאת, בוודאי שאמורה להיות לרב אמירה ברורה על כל אחת מהסוגיות שעל סדר היום. אמירה העולה מתוך הבנתו וקריאתו התורנית הייחודית.

מאידך, זה מתיש לרדוף אחר סדר היום. האקטואליה מסיטה ופוגעת בלימוד. אם לתורה שבעים פנים, אזי כנראה לכל נושא ולכל עמדה יש פנים לכאן ולכאן. יתר על כן, יש משהו מפתה בחיים על-פי תורה המנותקים מהמתרחש בעיתון. בחיים שכאלה חשובה המגמה, כיוון התנועה. המגמה החשובה היא שהתורה אמורה לשמש משקפיים באמצעותם מבינים את המציאות ולא שבאמצעות ההתרחשויות במציאות נבחנת התורה. זה גם בדרך כלל מושך הערכה רבה יותר לצפות ברב שאינו מלכלך ידיו בשפיר ושלייה. כזה שמקור כוחו הוא לימודו בנגלה ובנסתר ולא עמדותיו הפוליטיות. כשנודע למרדכי שהוא נרדף על-ידי המן, הוא לא דרש בפני תלמידיו נאומים נוקבים ואקטואליים אלא המשיך בלימוד הלכות מצוות העומר.

דוגמאות היסטוריות מלמדות על דגמים שונים של רבנים על-פני הרצף המדובר. מה עדיף בתקופתנו? עדיפות היא תוצר של פרספקטיבה וסולם ערכים. אולם מה שבטוח הוא שכדאי שהרב הראשי החדש שייבחר, אחרי הסאגה הנוראה הזאת, יציע לרבנים קורסים במיומנויות ברשתות החברתיות.

 

Print Friendly, PDF & Email

תבדקו גם

על סוד כוחן של נשים מצליחות ומאמינות – טלי אברהמי וצוות ה”רוח החיה”

על סוד כוחן של קבוצת נשים מצליחות ומשפיעות שרוצות לשנות את העולם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Powered by WishList Member - Membership Software