היכן לחוות את הרבי?

בשש בבוקר כבר עמדתי עם כוס קפה ביד בפינת הרחובות קינגסטון-איסטרן פארקווי. שוקולטה, בית הקפה המקומי פתוח רצוף, 24 שעות ביממה.

תמונת השליחים מהבוקר. הוודסטוק של חב"ד. לדעת אחד שליחים הבולטים בארה"ב, ר' דויד אליעזרי,  יש כיום יותר מוסדות חב"דיים מאשר רפורמיים. אם סופרים את מקורבי חב"ד, כמו את מקורבי בתי הכנסיות הרפורמיים, יש כבר 10% חב"דניקים מקרב יהודי ארה"ב. לטענתו זה אחד מהשניים או שאתה מתבולל או שאתה הופך מקורב.
תמונת השליחים מהבוקר. הוודסטוק של חב”ד. לדעת אחד השליחים הבולטים בארה”ב, ר’ דויד אליעזרי, יש כיום יותר מוסדות חב”דיים מאשר מוסדות רפורמיים. אם סופרים את מקורבי חב”ד, כמו את מקורבי בתי הכנסיות הרפורמיים, יש כבר 10% חב”דניקים מקרב יהודי ארה”ב. לטענתו זה אחד מהשניים. או שאתה מתבולל או שאתה הופך מקורב.

“בוא תעלה!” קרא לעברי השליח מבאזל, כשראשו מגיח מג’יפ מפואר. לנוכח המבטים התנצל. “הזמנתי רכב וזה מה שהגיע”. הנהג הדליק את תוכנת הניווט. תוך 40 דקות כבר היינו במקווה ליד האוהל. בדרך הוא סיפר על הקשיים בשליחות. הקהילה בבאזל מגובשת ועשירה. היא משקיעה בתכנים יהודיים. בכל חודש מגיעים אלינו מרצים מכל רחבי העולם, כשבמרכולתם תכנים יהודיים. היה צריך להסביר להם למה צריך כאן שליח חב”ד. למה הקהילה חייבת לגעת גם במעגלים רחבים יותר. להפיץ את בשורת היהדות גם החוצה. החיים בבאזל יקרים מאוד, וכך גם עלות אחזקת המשפחה. אבל בכל יום אנחנו רואים פירות לעמלנו. לאוהל אנחנו באים להודות. להודות ולקבל כוחות.

הכל תפאורה. אמר השליח מבנגקוק. כאן, באוהל באמת תפגוש את הרבי. כאן כולם באים לבקש, להתפלל. כאן זה המקום. כל השאר זה לבושים. שליח אמיתי יוצא מהשדה ועוצר כאן. בדרך חזרה לשדה הוא גם עוצר כאן.

מחוץ לבית העלמין היהודי הוקם מבנה רחב ידיים המספק למבקרים במקום את כל הדרוש. עטים עפרונות, קפה וארוחות. מאות שלוחים החלו בתפילת שחרית. חיבוקים ונשיקות השתלבו היטב עם התפילה. כולם שמחו לפגוש את כולם. לאחר שהסירו את התפילין והטליתות, התיישבו השליחים, יראה נסוכה על פניהם, לכתוב מכתבים לרבי. אחד סיפר על הקשיים שלו בשליחות. אחר נשא עמו רשימות ארוכות של בני קהילתו לבקשת ברכה על הציון. שלישי הכין ספר חדש שהוציא לאור וביקש ברכה להצלחה בהפצתו.

בציון עצמו הרצינות הרבה ניכרה בכל. דמעות זלגו פה ושם. היו שלמרות הדוחק פרצו בבכי, כאילו הם לבדם במקום. הם ובורא עולם. הם הרבי ובורא עולם. לאחר התפילה הוגשה ארוחת בוקר לכל דכפין. שליחים מאזורים עשירים ישבו בצוותא עם כאלה שקוששו בקושי רב את דמי לטיסה לניו יורק. הרב לאזאר, השליח הראשי והרב הראשי של רוסיה שהה במחיצת שלוחים צעירים וחדשים לערים בלתי מוכרות.

“במירון אצל רשב”י מתקיימות תפילות. במערת המכפלה מתקיימות תפילות, אז ברור שגם כאן בשבת ובראש חודש יתקיימו תפילות. זה המקום. כאן זה לא ארוע חברתי. כאן זה הדבר האמיתי”. אמר ר’ שלומי פלס, אחד מחשובי פעילי חב”ד. הוא דחה את הטיעון של שליח אחר שהתעקש שבראש חודש ובשבת אין להגיע לציון. מתוך אלפי השלוחים, אכן עשרות רבות בחרו לישון בציון בשבת. הם הרגישו קרובים לרבי ולשם כך באו. לבקש, להתפלל לקב”ה, כשהרבי הוא המתווך. קדושה אינה זזה ממקומה, וכאן מקום הקדושה הם מאמינים. (כאן כתבתי בעבר על הרציונל שבהשתטחות)

***

במוצאי שבת הרגשתי שראשי סחרחר. ניכר שהמקור של החסידות הוא ברוסיה. המשקה זורם כמים בכל פינה. צהוב ולבן. ויסקי וודקה. לסרוגין. ואני, שאיני מורגל בכך, הרגשתי שאני חייב לנוח קצת מהאינטנסיביות של ההתוועדויות, מעוצמת המפגשים ומכמות האנשים האינסופית שפוגשים כאן. הנחתי את הראש לכמה רגעים והטלפון צלצל.

“הגעת ל-770? אני לא בטוח. אתה פה כבר שלושה ימים ועדיין לא פגשת את הרבי. תתעורר ותגיע מייד”. בצד השני של הקו היה ר’ בועז קלי. פעיל חב”ד בולט מהקריות. כרבים אחרים הוא היה בדיעה שאת הרבי אפשר לפגוש רק ב-770.

“יש דברים שאנחנו רואים ויש דברים שאנחנו לא רואים”. גם מה שאנחנו לא רואים מתקיים. הרבי עכשיו יורד להתוועדות והוא מברך את השלוחים. זה קורה עכשיו. צריך רגישות רוחנית כדי להכיר בכך. אמר חסיד אחר. 770 זה המקום, ולמטה, בבית המדרש. הקדושה כאן דבוקה לחפצים הגשמיים. לקירות. העצמות של הרבי, היותו נשיא כלל ישראל יוצאת מכאן ומכאן היא משפיעה. אם אתה לא יושב כאן בהתוועדויות במשך כל השבת, אתה לעולם לא תצליח לחוות את חווית ההתקשרות.

צריך לאעביר לאפעס
צריך לאעביר לאפאעס. מכונת השתייה של 770. המחירים גם כך זולים בהרבה בניו יורק מאשר בישראל (כמה מעצבן. וזה חוזר על עצמו בכל: תחבורה, מזון, לבוש וכו’) אז לא נורא לתרום את ההפרש

ר’ שימי גולדשמיט, השליח בפושקר, תרגם בפני הצעירים הלומדים במקום שיחה באופן דומה. עבור חלק מהחסידים, אלה ההולכים לציון בעצם מבזבזים תפילות. הם מתפללים לאבנים. אין שם חיות ואין שם קדושה. ההתרחשות האמיתית היא כאן, בבית המדרש, המלא עד אפס מקום.

למרות ההבטחה לפגוש את הרבי בבית המדרש העמוס בעולם לא הצלחתי להתעורר. אולם השכם בבוקר כבר קיבלתי טלפון נוסף. למדת משהו היום? באת ל-770 ואתה רק מסתובב? כל הקדושה מצויה בלימוד. ההתקשרות האמיתית היא דרך הלימוד. תגיע בהקדם ונעבור יחד על מאמר. בלי הלימוד אתה לא תצליח לחוות את החוויה. זה הסדר בחסידות. קודם כל להבין בשכל ואז הרגשות מתעוררים.

בערב שבת הוזמנתי לסעודה אצל משפחת לוין. חשבתי שאיחרתי, אבל בחב”ד מסתבר שאף פעם אי אפשר לאחר. במהלך הסעודה, בכל עשר דקות לערך נכנס אורח נוסף. אורח ממקום אחר בעולם. לא בטוח שכולם הוזמנו, אבל הדלת הייתה פתוחה. לכל אחד מהאורחים נמצא מקום, צלחת ואוכל. המאפיין אולי הבולט ביותר של שכונת קראון הייטס הוא הכנסת האורחים. במהלך השבוע תושבי השכונה עובדים קשה למחייתם. המשפחות גדולות והצרכים מרובים. שולחן השבת זוכה בהידור יוצא דופן מהמוכר במקומות אחרים. מטעמים, משקאות מיוחדים – כל הברכה באה מהשבת והתושבים מאמינים כי הוצאות שבת ויום טוב אינן נחשבות וחוזרות תמיד. המארח סיפר שבכל ימות השנה יש כאן אורחים, זרם בלתי פוסק. מאיפה הכוח שאלתי. על החסד העצום הזה שמעתי מכמה מקומות. “לא מתחשק לכם קצת שקט?” “מתחשק. גם עכשיו מתחשק” ענה. נו אז מה? הרבי החדיר בנו את תחושת השליחות בהכנסת אורחים. הארוח הוא חלק ממפעל השליחות של הרבי. הארוח מאפשר להשפיע. להעביר את רוח הרבי.

מחוץ לבית המדרש נתקלתי בשני חסידים מתווכחים ביניהם האם לנסוע לאוהל או לא. לכל אחד היה ארסנל מלא טיעונים מה הרבי רצה. היכן ניתן באמת לפגוש את הרבי. הטיעונים מורכבים ומתבססים על לוגיקה, שיחות של הרבי, סיפורים וכהנה אמצעים רטוריים ולשוניים. כל אחד באמת משוכנע שהוא צודק. ולא רק שהוא צודק אלא שגורלו האישי כמו גם הגאולה העתידה תלויים בצדקתו.

משטרת ניו-יורק מאבטחת את הטאוע בצורה חסרת תקדים כמעט. רואים שוטרים כמעט בעל פינה. אפילו מגדלים ניידים עם מצלמות מוצבים ברחובות
משטרת ניו-יורק מאבטחת את הארוע בצורה חסרת תקדים כמעט. רואים שוטרים כמעט בעל פינה. אפילו מגדלים ניידים עם מצלמות מוצבים ברחובות

הויכוחים האלה חוזרים ומתלהטים תדיר. אולם אי ההסכמות מחביאות כמיהה עזה. כמיהה לקדושה, לחיזוק האמונה, להתבוננות שונה במציאות. להסרת הקליפות. סדר היום של כינוס השלוחים רצוף סדנאות ושיחות המזכירות ימי עיון בנושאי שיווק ומכירות. אולם זהו רק הצד החיצוני של הפעילות. הצד הפנימי שכולם כמהים אליו הוא השלמת תכלית הבריאה. שינוי זווית הראייה של מיליוני יהודים ולא יהודים ברחבי העולם, כך שיגלו את הצד הפנימי של המציאות. גילוי שבעיניהם הוא תכלית הפעילות של הרבי.

לאן הויכוחים האלה לוקחים את התנועה האדירה הזאת? הפסימיסטים מאמינים שיש כאן הרבה ‘קליפות’ שצריך לסלק. העדר הסכמות שמונעים את בוא הגאולה וביאת המשיח. האופטימיסטים רואים בפלורליזם המחשבתי, בסגנונות השונים תהליך הכרחי לקראת אותה גאולה.

הבוקר, בעוד אני מתלבט אם לצאת לאוהל או להתפלל תפילת ראש חודש ב-770, גער בי אחד החסידים. “אדם עצמי הוא אדם שיש לו סדר יום. לא משנה מה דעתך, העיקר שתהיה לך דעה ותלך איתה עד הסוף”. דבריו נשמעו משכנעים, אבל לאור המחלוקות לא בטוח כל כך שהוא צודק.

Print Friendly, PDF & Email

תבדקו גם

דיאטה סלולרית. מדוע אנו מתמכרים לסמארטפון ומה אפשר לעשות בנדון

הערות על "התנועה לשפיות סלולרית"

4 comments

  1. אם מצאתם שגיאות כתיב אני מתנצל מראש. המקלדת חסרת אותיות בעברית… ואם כבר הערה לאמרגנים, המחשבים בהודו מהירים יותר מאשר אלה בעמדות המיועדות לשלוחים

  2. ב”ה
    ר’ יחיאל מה איתך?
    תפתח את שיחת פר’ בא ה’תשנ”ב.שהרבי מלך המשיח מסביר מה החידוש של הדור השביעי שאין הסתלקות וזה מתחיל מנשיא דורינו. וכידוע שכל דור הולך אחרי הנשיא וכשהנשיא מסתלק אז אנחנו בדור שלאחמ”כ.והרבי כבר במאמר הראשון באתי לגני קובע שאנו בדור האחרון לגלות והראשון לגאולה.וכן בליקוטי שיחות חכ”ו פר’ שמות קובע הרבי שאע”פ שכל צדיק דאתפטר ה”ה יתיר מבחיוהי מ”מ רק על משה ויעקב מובא “לא מת” וההסבר על יעקב עיין שם ועל משה ההסבר הוא מפני שנשמתו של משה היא אמת ואמת=נצחיות.ולכן היא חייבת להיות בעוה”ז הגשמי דווקא ע”י שהיא מתלבשת “בגופו הגשמי” של משה שבדור היינו נשיא הדור. וכן אחד היסודות בה”א הידיעה של תורת החסידות הוא שיש נשיא בדור שהוא ממוצא המחבר דהיינו שהוא מחבר בין שני ניגודים מצד אחד אין סוף ומצד השני גוף וכך היא רצון העליון שהחיות לנבראים באה דווקא על ידו ולכן חייבים נשיא בגוף גשמי. והרבי הריי”ץ כותב שככה הוא מבריאת העולם כי אין מציאות שהעולם יתקיים ואפי’ לרגע בלי מציאות של משה בגוף גשמי! רק שמהתגלותו של הבעש”ט נוסף חידוש שאנו יודעים את זהותו. ועיין שיחת כ”ב שבט ה’תשנ”ב מתי באיזה שנה ואיזה יום ובאיזה חלק מהיום התחילה נשיאותו של הרבי שליט”א. וג’ תמוז זה יום כפי שהרבי מגדיר אותו “אתחלתא דגאולה” וההסבר עיין שיחת י”ט כסלו ה’תשנ”ב. ומהתנ”ך נגלה ראשונים ואחרונים כדוגמת החת”ס בפירושו על התורה בספרו תורת משה פר’ שמות שמקביל בין תקופתנו לגאולת מצרים שמשה יבוא להודיע שהוא גואלנו ויראה כאילו המצב ח”ו החמיר עיין שם.וברט בשער הגלגולים פי”ג מביא רבי חיים ויטאל ממורו האר”י הק’ שאחרי שמשיח יבוא לגאול אותנו “נראה” כאילו מת. עיין שם והיום רואים זאת בגלוי איך שהרבי הולך ומתגלה ויה”ר שעכשיו ממ”ש יתגלה הרבי מלכנו משיחנו לעיני כל ויוליכנו עכשיו מיד קוממיות לארצינו.
    יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

  3. המתכנסים באוהל מייצגים את שלוחי העבר ואת השליחות הקודמת בשנות ה60 70 80 אבל בהווה הם מועלים בשליחות היחידה שנותרה, הם העדיפו את ההשתלטות על הקופה הגשמית על פני השליחות היחידה עם המסר הנעלה של ה’תשנ”א-ב. זו הסיבה שהם לא מרגישים בנוח ב770 (אין צורך להכביר מילים על מקום נעלה זה אחרי שהרבי חילק אישית את קונטרס ‘בית רבינו שבבבל’) ומאידך שופכים עפר על הרבי באיזכורי הסתלקות וההילולא סביב ה’אוהל’ שסותרים מאד חסידות שמובן לה למעלה מכל ספק שהרבי הוא אכן הרבי הנוכחי ודורינו הוא דור הגאולה. בבחינת ‘דוד מלך ישראל חי וקיים’. אולי תלו שם תקווה שה’משקה’ והכסף יסחרר אותך. אבל אם שמת לב ב770 התכנסו שלוחים העוסקים במסירות נפש ממש בציבורים העניים ביותר ולא מוותרים גם אצל הגבירים הגדולים על העקרונות שלהם גם במחיר פרנסתם הגשמית. לומר שזו תפאורה? האם מסירות נפש היא תפאורה?

    אני לא מבין מה הקושי הגדול שלך אם אכן קראת את קונטרס בית רבינו שבבבל? הרבי מפנה את כל היהודים ואפילו גויים לשם. ‘כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים’ זה ‘מקום המקדש דלעתיד גופי’ה’ אז מה היא ההתלבטות?

    ובעניין כינוס השלוחים. ממה נפשך, על פי ההלכה אם המשלח מת, נגמרה שליחותו של השליח. נקודה. בקיצור הגעת לכינוס השלוחים לשעבר ופיספסת את כינוס השלוחים האקטואלי. חבל. טחו עיניך מראות את ההפרש בין ענף ירוק לבין ענף יבש.

    אולי בפעם הבאה כשתכתוב על סודותיו של הרבי תבין שמדובר כאן במלחמת בית דוד.

    בהצלחה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Powered by WishList Member - Membership Software