יום שישי , מרץ 24 2017

תניא או לקוטי מוהר"ן? חב"ד או ברסלב?

מספרים שבתחילת דרכו בעולם התשובה, אביתר בנאי התלבט. להיכן הוא שייך מבחינה נשמתית, הגותית, רעיונית, אינטלקטואלית וריטואלית – לרבי מליובאוויטש ולאדמו"ר הזקן או לרבי נחמן. לתניא או לליקוטי מוהר"ן. לתפילה בעשר או השכמה לפני הנץ. בסוף נטה אחרי הרב עופר גיסין, משפיע ברסלברי מבוקש, שגם הוא למד את תורת חב"ד, ובחר בברסלב. כמוהו רבים אחרים מתלבטים ובסוף מחליטים. אך יש גם שבוחרים לא לבחור. שמחים ללמוד מכאן ומכאן. להיות מושפעים מכל החסידויות, מהראי"ה קוק והרב אשלג. ובכל זאת, הם מעידים על נטיית לב. משיכה לסגנון מסוים של תפילה, של עבודת הבורא, של לימוד והתעמקות, סגנון של התבוננות.

אני לא חושב שאני ראוי להיקרא חב"דניק. אני לא מתפלל בעשר. לא יודע לשתות משקה, ישן בסוכה ואין לי סירטוק. מצד שני אני לומד ומלמד חסידות. כך שבכל מקרה יהיה מעניין. האירוע יתקיים במרכז לשם ייחוד ברח' יגאל ידין 35, מודיעין כדאי להרשם מראש  אצל אסתי בטל': 0545254358; מייל: esterben5@walla.com
אני לא חושב שאני ראוי להיקרא חב"דניק. אני לא מתפלל בעשר. לא יודע לשתות משקה, ישן בסוכה ואין לי סירטוק. מצד שני אני לומד ומלמד חסידות. כך שבכל מקרה יהיה מעניין. האירוע יתקיים במרכז לשם ייחוד ברח' יגאל ידין 35, מודיעין כדאי להרשם מראש אצל אסתי בטל': 0545254358; מייל: esterben5@walla.com

האם שיטת חב"ד מתאימה לכולם? למי שיטת ברסלב מתאימה? האם ההשתייכות היא תוצאה של שורש נשמתי? מהם ההבדלים ההיסטוריים והרעיוניים בין חב"ד לברסלב? ומהם ההבדלים הפרקטיים, בעבודה היומיומית? ואם מוצאכם ספרדי שורשי, האם תמצאו את מקומכם באחת החסידויות האשכנזיות הללו? האם נכונה החלוקה שגישת חב"ד מתאימה יותר ללמדנים ואילו ברסלב לאמנים?

לא צריך להיות בקיא בספרות החסידית כדי להצביע על הייחוד של שתי החסידויות הללו ביחס לשאר החצרות והחסידויות. פני שתי החסידויות החוצה, אל העולם היהודי הגדול, ובמקרה של חב"ד גם אל העולם הלא היהודי. כנגזרת מכך, בשתיהן בעלי תשובה הם כוח מוביל, אם כי בברסלב (דווקא בשל קוטנה של הקהילה לאחר השואה), הם מהווים יסוד משמעותי יותר.

ביום שלישי הקרוב, נר שביעי, בשעה 19:00, אני פוגש את ר' רן ובר, משפיע ברסלברי מוכר, להדלקת נרות משותפת ושיח על הנושא. לקראת השיח ישנן מספר נקודות המזמינות דיון:

  1. – היכן הברסלברים בחנוכה? – תסתובבו ברחובות הערים. כמעט בכל צומת גדולה ניתן לראות חנוכיה גדולה דולקת ועליה הלוגו של חב"ד. לאן שתצאו, משחק כדורסל של מכבי או אסיפת ועד הורים של ביה"ס, תמצאו איזה חב"דניק ממקם מנורה ומזמין את אחד האורחים להתכבד בהדלקת החנוכיה. את ההזדמנות הוא בדרך כלל גם יינצל להגיד כמה דברים כלליים על אור וחושך, גלות וגאולה, אמונה ואובדנה ואפילו מתייוונים ורפורמיים. כמובן שגם בברסלב חג החנוכה הוא רב משמעות פנימית. אולם עד היכן מגיע רעיון הפצת המעיינות? מה היחס בין עבודה פנימית לעבודה חיצונית? ובאופן פרקטי יותר, היכן אפשר לפגוש את הברסלברים בחנוכה?
  2. – התבודדות או התבוננות? התשובה נעוצה אולי בשאלות הייסוד של שתי החסידויות. שתיהן שואלות 'מי אני?' ושתיהן מציגות מערכת טיפולוגית שלמה ומורכבת להבנת הנפש, כוחותיה ולבושיה (אם כי מסיבות ברורות של אורך השושלת, הספרות החב"דית עשירה ורחבה כמה וכמה עשרות מונים). אולם מערכת הידע, הדומה בבסיסה ובמקורותיה, משרתת תכליות שונות. בברסלב, כך נרגש, פרויד והפסיכואנליזה תופסים יותר מקום, בצורת עיסוק אינטנסיבי ועמוק בהכרת האני ולימוד עצמי. בחב"ד עונים על השאלה מי אני, אלא שעכשיו כשאתה מכיר את עצמך טוב יותר באמצעות מערכת הידע, הריפוי האישי נמצא ביציאה מעצמי. במיקוד בדבר החיצוני לאדם. ההתבודדות החב"דית היא בתוך ההמולה, בתוך הרעש, תוך כדי תנועה ועשייה. ההתבודדות הברסלברית דורשת גם סביבה מאפשרת. ההבדלים ביחס אל שני המושגים הללו – התבודדות והתבוננות דורשים הסבר והבהרה ועומדים אולי ביסוד ההכרעה – חב"ד, ברסלב או גם וגם.
  3. – יעילות הטיפול – ירידת ערך האידיאולוגיות הגדולות, קומוניזם, לאומיות, ציונות ובה בעת התעצמות הניכור העירוני והליברליזם הקפיטליסטי חידשו את החיפוש העצמי של הפרט אחר משמעות וערך. החסידויות נותנות מענה מבריק, אך גם מחייב, לחיפוש אחר משמעות. אולם אליה וקוץ בה. שוב ושוב צצות פרשיות המגוללות תלונות של מטופלים בשיטות טיפול שונות. אין דבר יותר רגיש מאשר להיפתח, להיחשף ולתת למדריך כריזמטי להלך במבוכי הנפש של האדם הסובל ממצוקה נפשית. המדריך הוא לא הרבי, ולא תמיד הוא יידע להימנע משימוש מוטעה בכוח שהועבר לידו. מכמה טעמים, הקשורים במערכת בלמים רעיונית ומעשית, בחב"ד פרשיות כאלה, למיטב ידיעתי, לא צצו עד כה.מה ההבדל בין העיסוק בשאלת "מי אני?" בחב"ד לבין העיסוק בשאלה בברסלב? האם ישנו הבדל בשיטות הטיפול במופעי עצבות, דיכאונות, מלנכוליה, חוסר משמעות בין החסידויות? וכמובן – היכן נרשמת אפקטיביות רבה יותר בשיטות הטיפול.
  4. – ביטול. צריך להעמיק במחשבה החסידית כדי להסביר התבטאויות של הצדיק המעידות על שיעור קומתו. לא רק רבי נחמן אמר על עצמו – 'ממני ועד משיח לא יהיו עוד חדשות' או 'חידוש כמוני לא היה עוד'. גם רשב"י מכנה את עצמו ואת בנו בני עלייה. אולם נדמה לי שאצל שבעת אדמו"רי חב"ד אי אפשר לשמוע התבטאויות כאלה. יחד עם זאת בהחלט תמצאו דברים שכאלה מנשיא אחד על קודמו. הרבי מליבאוויטש לעתים נדירות יחסית השתמש בגוף ראשון. המילה 'אני' כמעט ונעדרה מאלפי שיחותיו. יתרה מכך, גם לא תמצאו הבטחות למאמינים בדבר עזרה להציל מהשאול את מי שיבקר באומן בראש השנה. ההבטחה היחידה לעזרה היא למי שיעזור לעצמו. אולם השיח כאן לא עוסק בתנועות הנפשיות ובמעלות של הצדיקים, אלא במאמינים. ופה, מעניין יהיה לשמוע מה משמעות ומשקל רעיון הביטול בברסלב, לעומת זה בחב"ד וכיצד רעיון הביטול בא לידי ביטוי בחיי היומיום של החסידים.
  5. – משיח לא בא? פרופ' דוב שוורץ, מחבר הספר "מחשבת חב"ד מראשית ועד אחרית" צודק. כמעט ואין חב"דניק, משיחיסט או לא משיחיסט, שאינו סבור שבוואריציה מסוימת ישנה הקבלה בין הרבי למשיח. מה לגבי רבי נחמן? עד היכן המשיחיות שלו מגיעה באמונת היומיום של החסידים? האם הכוונה בקריאות החוזרות על עצמן, רבנו רבנו, היא גם ל'משיחנו משיחנו'?
  6. – בן או עבד? לפני זמן מה שכן שלי שבר את היד אחרי שהתרסק בטיול אופניים. שאלתי אותו אם אמר הגומל. "הגומל?!" הפטיר בבוז מבין שפתיו. "סך הכל החלקתי מהאופניים. להטריח את הקב"ה על כאלה זוטות? במהירות אחלים ואשכח מהשבר ומהאירוע כולו".
    באחרונה התארחנו אצל ידידים הנוטים לתורת ברסלב. דיברנו על כמיהות ותוכניות גשמיות ורוחניות. העצה שלהם לכל כמיהה הייתה – "נו, והתפללתם על זה?"
    בציונות הדתית וגם בחב"ד לא רגילים להתפלל על כל דבר כבברסלב. יש לי ילדים מתוקים. אבל כשהם מתחילים עם ה'אבא, אבא' הזה, אני במהרה מאבד סבלנות. "דיי!! אבא. תהיו קצת עצמאיים. תתמודדו. בגיל 12 אפשר לקום מהמיטה לבד ולקחת כוס מים או לבחור בגדים".
    אני בטוח שהקב"ה אוהב את ילדיו לפחות כמו שאני אוהב את ילדיי. אבל כיצד הוא מקבל את קריאות ה'טאטע'? האם מדובר בחיבור עוצמתי יותר לבורא או בהסרת אחריות? בהעדר ביטול של עבד לפני קונו או בהתקרבות בן לאביו? בהעצמת כל מהמורה בחיים או בשיתוף הבורא בעולם של קטנות? 

    ביום חמישי שעבר התקיימה הדלקת נרות מסורתית של עובדי וסופרי הוצאת ידיעות. לא התכוונתי, וממש לא מגיע לי לשבת ליד הרב סבתו. אבל איכשהו דובי איכנוולד, עורך ידיעות ספרים, סידר כך את הדברים. את החמימות והייחודיות של הרב סבתו אי אפשר שלא להרגיש. התמונה התפרסמה בעיתון ידיעות ביום שישי האחרון
    ביום חמישי שעבר התקיימה הדלקת נרות מסורתית של עובדי וסופרי הוצאת ידיעות. לא התכוונתי, וממש לא מגיע לי לשבת ליד הרב סבתו. אבל איכשהו דובי איכנוולד, עורך ידיעות ספרים, סידר כך את הדברים. את החמימות והייחודיות של הרב סבתו אי אפשר שלא להרגיש. התמונה התפרסמה בעיתון ידיעות ביום שישי האחרון
  7. – נקודה טובה – תפיסת החיים בתורת חב"ד היא תפיסת חיים של מאבק. מאבק איתנים מתמיד. רגע אחד מנצחים ורגע יוצאים מנוצחים. מאבק בין שתי תנועות נפשיות, שתי נפשות. זה לא קל להיות יהודי וזה לא קל לעשות תשובה וזה לא קל לאהוב את הבורא. זה דורש לימוד והתבוננות מתמדת. זה דורש מודעות וערנות לגבי כל פעולה ופעולה. בברסלב נראה שהמסר הוא אחר. לא של מאבק, אלא של קבלה, זרימה. יהדות פשוטה למימוש. מסר שאולי קל יותר לקבלה והזדהות. מה נכון? איזו פרספקטיבה מתאימה יותר למתקרב לעולמה של היהדות? 

 תבואו, יהיה מעניין. בטח לר' ובר יהיו תשובות משכנעות. וחוצמזה, מיד לאחר השיח ב-20:30 מתחילה סדנא שלי, בת ארבעה מפגשים בנושא זוגיות ואהבה. אפשר להישאר למפגש אחד, ואולי נשכנע גם את רן להישאר ולהמשיך את השיח, והפעם בנושא זוגיות ואהבה.

למטה לינקים לרשימות ישנות אך משומרות היטב בנושא חנוכה.

Print Friendly

תבדקו גם

שמחה בלתי מותנית

האם ניתן להגיע לשמחה בלתי מותנית ובלתי תלויה במאורעות החיצוניים? מה ניתן ללמוד מהמאפיינים הפסיכולוגיים של מרדכי מזה והמן מזה על העבודה הפנימית שלנו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *