מה חושבים עלי? בירורים או ניסיונות

אני בסדר? אמרתי את הדברים הנכונים? לא שגיתי בלשוני? אולי הייתי רציני מדי? אולי בדחן? העלבתי בטעות? מה עם הבגדים? החולצה לא חריגה?

שתי תגובות חיוביות, מייל מעודד ואני על גג העולם. מושלם בהנהגותיי. עושה בדיוק את שצריך. חביב על הבריות.

שתי תגובות שליליות, קצת חוסר בטחון, חברים מסתודדים וקרקע המציאות נשמטת לי מתחת לרגליים. אוי ואבוי, מה אמרתי, איך כתבתי דברים שכאלה. כשהעסקה מצליחה, סימן שהתלבשתי כראוי. אמרתי את הדברים הנכונים. חייכתי בזמן. כשהיא מתפקששת, סימן הוא שלא פעלתי כראוי. שתי עסקאות לא נתפרות ואני כבר לא יוצלח.

המציאות מזמנת לנו שני סוגי התמודדויות כלליים. בשפת החסידות הם נקראים עבודת הברורים ועבודת הניסיונות. עבודת הבירורים היא מושג קבלי יסודי ומוכר. במובן הפרקטי משמעותו היא שיש להתמודד עם המציאות ולבחון מה טוב בה ומה רע. לבחון ולנסות להפריד בין הטוב לרע, בין האמיתי לשקרי. בדרך זו מתקנים את העולם, הופכים אותו לדירה, מקום שהבורא יכול לשכון בו. התמודדות מסוג שונה היא עבודת הניסיונות. עבודה הדורשת גילויי כוחות עמוקים ופנימיים יותר.

בירורים
בעבודת הבירורים המברר מתעסק עם הדבר המתברר. ישנה בעיה אמיתית, פסיכולוגית או חיצונית, שצריך לטפל בה. הבעיה דורשת תשומת לב. עבודת הבירורים בדרך כלל קשורה לצורכי האדם. מי שסובל מבעיות הקשורות לתזונה צריך לבצע עבודת בירורים. להחליט מה הוא בוחר לאכול, מתי וכמה. משלל המזון הנגיש לו הוא בוחר את זה הבריא עבורו.

בכמה היבטים הדברים נכונים גם לגבי טרדות הפרנסה. זה הנתון לדאגות כלכליות נדרש לבנות לעצמו שתי תוכניות, אחת מעשית, כזו שתעזור לו להתגבר על המשבר ולצמוח ממנו, ואחת פסיכולוגית, שתסייע בידו לפתח ביטחון בבורא. ביטחון בכך שהקב”ה הוא הזן ומפרנס לכל, ולכן הדאגה אינה במקומה.

המאפיין את עבודת הבירורים, בין אם היא דוחפת למעשה ובין אם היא מעודדת הימנעות מפעולה ושליטה ברצונות, היא שיש קשר בין האדם לבין הדבר המתברר. לדבר המתברר יש ממשות שצריך לטפל בה. התעלמות תביא להחרפת המצב. עבודת הבירורים אמנם תובעת התעסקות עם הדבר החיצוני אך גם עם האדם עצמו. כמעט תמיד בעיות במציאות ימצאו את השפעותיהן הפסיכולוגיות ולהפך, בעיות פסיכולוגיות ימצאו את השלכותיהן על המציאות.

הגמילה מההתמכרות לפלאפון ולרשתות החברתיות זו עבודת הבירורים או הניסיונות או גם וגם?
הגמילה מההתמכרות לפלאפון ולרשתות החברתיות זו עבודת הבירורים או הניסיונות או גם וגם?

ההתמודדות בעבודת הבירורים כרוכה בדרך כלל במאמץ, מאבק, התגברות. המברר נדרש להתבונן בשורש ההתמודדות, בשורש הדבר המתברר, ולזהות את מקור הבעיה. הדינים מומתקים בשורשם. הבעיה של ילד אלים יכולה להיות מחסור בתשומת לב. הבעיה של ליקוי אכילה גם היא יכולה לנבוע מחרדות או פחדים. עבודת הבירורים תובעת פעמים רבות שליטה ביצרים. התגברות על דחפים. מאבק עם התאוות. מאבק הנשען על ערנות, מוכנות וכרוך בהסתמכות על טכסיסים וטכניקות שיגרמו לאדם לזהות את נקודת הטוב בסיטואציה הבעייתית אליה נקלע או שבה הבחין.

ניסיונות
לעומת עבודת הבירורים עבודת הניסיונות תובעת אי התמודדות. התעלמות. דחייה וביטול של המציאות. ביסוד עבודת הניסיונות עומדת ההנחה ששם בחוץ אין באמת מציאות מעכבת, משפילה ופוגענית. מדובר רק בניסיון. עמידה בניסיון מולידה מיד נס המבטל את המציאות המאיימת. לעומת זאת אם מקיימים דיון, משא ומתן עם המציאות החיצונית, ובעיקר עם החשש מפני מה שיחשבו אחרים, הניסיון מתעבה. הוא מעיב על האדם ומקשה עליו להיחלץ ממנו. נוצר קשר בין האדם לבין המציאות והקשר הזה מקשה את העמידה בניסיון.
הניסיון נועד לעורר באדם את הכוח הפנימי, את התוקף, את האמונה שאינה נתונה לשקלה וטריא. עבודת הניסיונות תובעת מהאדם להכיר בדרכו, בערכו ולפני הכל באמונתו. לא להתבייש בה. מעצם העמידה הבלתי מתפשרת על הזהות האישית, מתבטל ממילא הניסיון החיצוני.

מדוע מתבטל הניסיון? כי לאחר שהאדם עומד בניסיון ומתעלם מרעשי הרקע, מתגלה שמלכתחילה הניסיון לא היה בגדר מציאות אמיתית. עתה כשהוא לא מתייחס לרעשים הללו אין בעיכובים ובקשיים עוד צורך.
הניסיון הוא מצב שבו כוח הבורא, ניצוץ הבורא, בנברא מוסתר בצורה כזאת שאי אפשר לזהותו. הדרך היחידה להכיר בכך שאין מקום נעדר מנוכחות הבורא ושהבורא הוא הכוח המחייה אותו היא על-ידי התעקשות שהיא למעלה מהסברים. למעלה מטעם ודעת. למה? ככה. אני נחוש בדעתי לשמר את אותה ברית אותה נאמנות שכרתתי בעבר מבלי לבחון את התועלת בה בכל רגע ורגע.

בעקידת יצחק למשל, מודגש כי לא הייתה בכלל שאלה האם אברהם יסכים לעקוד את בנו. העמידה בניסיון הייתה החיפזון שבו יצא כדי לממש את שליחות הבורא. כלומר הניסיון האמיתי של אברהם הוא לא שהלך לעקוד את בנו, אלא שהזדרז לכך. המדרש מספר כי בדרך השטן ניסה להניא את אברהם ויצחק. הוא התחפש לזקן, ניגש לאברהם ושאל אותו להיכן הוא הולך. כשאברהם דחה אותו הוא הקשה עד שגילה את שליחותו האמיתית. רצה השטן להפריע לו ממשימתו והפך עצמו לנהר גדול של מים שחסם את דרכו של אברהם ובנו. אברהם לא נרתע והמשיך ללכת בתוך המים, עד שאלה הגיעו לצווארו, תוך שהוא קורא לבורא עולם: “אתה אמרת לי להעלות את בני לעולה – אך אם נטבע, כיצד יתקדש שמך בעולם”. מיד גער הקב”ה בשטן, הנהר התייבש והשניים המשיכו בדרכם.

ברגע שאברהם עמד בניסיון, גם הגזירה נתבטלה ולקב”ה לא היה צורך בעקדה. המסר שאברהם ביקש להעביר הוא כשמחליטים שאין קושי, שהמציאות רק מסתירה את כוח הבורא בנברא, אז המציאות מתבטלת. התוקף ומסירות הנפש של העומד בניסיון, המתעלם ממנו, מבטל את הניסיון. הניסיון הופך לנס.

אברהם, המודל היהודי לעמידה בניסיונות, מומשל לאדם שעבר ממקום למקום עד שראה מקום אחד שיש בו אור. הציץ ושאל עצמו – ייתכן שתהיה בירה זו ללא מנהיג? באותו אופן אברהם הסתובב בעולם וחיפש את מנהיגו. הציץ עליו הקב”ה ואמר לו אני בעל העולם. גילוי הבורא של אברהם הוא גילוי ניצוץ הבורא בתוך הנברא. במחשבה היהודית מדובר בגילוי מקור עוצמה, כוח מסירות הנפש, שנתגלה ועבר בירושה דרך אברהם לכל הדורות הבאים כך שיוכלו לעמוד בכל ניסיון עתידי.

NO SHARING
בשעת הניסיון ניצוץ הבורא מוסתר בבריאה כך שעבודת הניסיונות היא לא לגלות שיש עולם ויש בורא והבורא מושל בעולם. אלא שהעולם והבורא הם אחד. עבודת הניסיונות היא לא לאפשר למחשבה כי יש מציאות אמיתית מלבד מציאות הבורא. עבודת הבורא דוחה בתוקף אפילו את איסור השיתוף. אם אתם מאמינים כי יש בורא לעולם, ואתם מתפללים שלוש פעמים ביום, נותנים צדקה ומאמינים בהשגחה פרטית מלאה, אך עדיין חוששים שבעל העסק יחליט לא לקבל אתכם לעבודה – אתם חוטאים בחטא הקרוב לעבודה זרה. חטא השיתוף. לבעל העסק ניתנת מידה מסוימת של חופש בחירה, המפקיעה את הבורא מהמשוואה, ולו לצורך החלטה אחת קטנה.

בעלון “קרוב אליך”, בטור השבועי של הרב שבתאי סלבטיצקי הופיעה השבוע דוגמה טובה לשני סוגי העבודות המתקיימות זה לצד זה – עבודת הניסיונות ועבודת הבירורים.

את ר’ מענדל פוטרפס, המשפיע הנודע, “עצרו עקב כל ה”פשעים” שלו נגד המשטר הקומוניסטי ושלחו אותו לכלא. נו, מה עושה יהודי חסיד במצב כזה? חוזר על פרקי תניא ומאמרי חסידות בעל פה. מכניסים אותו לתא בכלא, והוא מוצא לעצמו פינה, וממלמל. כל הזמן ממלמל. חוזר על מאמרי חסידות בעל פה. סוהר נכנס עם ארוחה לאסיר, אבל הוא רואה שר’ מענדל בכלל לא שם לב שהוא נכנס, הוא שקוע בעצמו. אז הסוהר מפטיר לעצמו: “נו, הנה עוד אחד שכל הזמן מדבר לעצמו”. ר’ מענדל קלט את המילים הללו. הן הקפיצו אותו. הוא הבין מיד שאיתו בכלא יושב עוד חסיד. הוא נכנס לשיחה עם הסוהר, התחבב עליו, וכשהגיע הזמן הוא ביקש ממנו: “עשה לי טובה. תוכל למסור לאסיר השני שמדבר לעצמו שבשעה חמש אחר הצהריים היום יפגוש אותי ליד החור של השירותים בתא שלו?…”

מבחינת ר’ פוטרפס המשטר הסובייטי, המעצר, ההגבלות – כל אלה הן רק ניסיונות. הן לא מציאות אמיתית. אם יתרכז במציאותו הפנימית, הניסיון החיצוני ייעלם. הוא לא מתמודד איתו. לא מעניק לו משקל או תשומת לב. הוא ממשיך בשלו. הניסיון הוא קליפה, חיצוניות חסרת ממשות, שאינה זקוקה לבירור כי אם להתעלמות. המציאות הסובייטית נועדה, גם כפשוטו, להסתיר את מציאות הבורא, ור’ פוטרפס עמל להסיר את ההסתר הזה. אבל הנה, רמיזה קלה ועקיפה של הסוהר שיש בכלא יהודי נוסף, שאולי זקוק לעזרתו. עכשיו זו כבר עבודת הבירורים. כאן הוא צריך לצאת מעצמו ולהתעסק עם מישהו אחר שזקוק לעזרתו, כפי שמתברר מהמשך הסיפור.

מכירים כמה מהסיפורים האלמותיים על חסידים כמו ר' זושא, והברדיטשבר? על המשפיע האגדי מענדל פוטרפסט יש לא פחות סיפורים. מי אמר שאין אגדות מודרניות. במכחולו של יחיאל אופנר, שעל אתרו מתנוססת האמירה - "אני ציירתי את החסידים של פעם, אתה תצייר את החסידים של היום".
מכירים כמה מהסיפורים האלמותיים על חסידים כמו ר’ זושא, והברדיטשבר? על המשפיע האגדי מענדל פוטרפסט יש לא פחות סיפורים. מי אמר שאין אגדות מודרניות. במכחולו של יחיאל אופנר, שעל אתרו מתנוססת האמירה – “אני ציירתי את החסידים של פעם, אתה תצייר את החסידים של היום”.

עבודת הניסיונות היא במידה רבה אמונה פנימית שאני על המסלול הנכון. תנועה נפשית המתעלמת מרעשי הרקע ומייצרת בטחון שכל כולו נובע מתוך אמונה איתנה. הבוטח אינו מקיים דיון פנימי או חיצוני עם הסביבה, במצב של ניסיון. כל דיון שכזה רק יוריד אותו ממדרגתו ויגרור אותו מטה, בסופו של דבר לאי אמונה.

נסתיימה עבודת הבירורים? קדימה לניסיונות

מה המטרה של הניסיון? לאפשר לאדם לגלות את נקודת העצמיות שלו. את הנקודה העמוקה שאליה הוא מתחבר והיא המרוממת אותו. על-ידי ההתגברות על הניסיון האדם כמו גובר על טכסיסי היצר ומגלה את דרגתו הגבוהה. הניסיון לא חייב להיות דבר האורך זמן. הוא יכול להתקיים ברגע אחד. יש אדם הקונה את עולמו בשעה אחת, בפנייה אחת בנפש, בגילוי רגע אחד של מסירות, של נקודה פנימית.

בספרות הקבלית לעבודת הבירורים יש ערך משמעותי כחלק ממהלך התיקון המפורסם שהדגיש האר”י. במידה רבה התיקון הזה נמשך, אך המכסה שלו נסתיימה. הקושי הגדול יותר בימינו הוא לא לאסוף שברים ולחברם מחדש, אלא לגלות מהי ממשות ומהי מציאות שקרית, לא אמיתית. מציאות כזאת המבקשת לשנות אותנו, להשקיע אותנו בטרדות ובדעת הקהל. עבודת הניסיונות נועדה כדי לגלות בנו קצת עמוד שדרה. הגילוי עצמו מעיד על ביטחון, שממילא מושך אליו לבסוף הערכה ודעת קהל חיובית. ההתקפלות, החרדה, חוסר האמונה, משאירים את החושך על כנו, ומעניקים ממשות למציאות המאיימת.

1. בשפת הקבלה הוא גם מגלה את הניצוץ האלוקי הגנוז בתוך המאכל, על-ידי שהוא בורר אותו ממאכלים שבהם הניצוץ חבוי ולעתים בלתי ניתן לגילוי. הרשימה מבוססת על מאמר נתת ליראיך נס להתנוסס, ש”פ חוקת-בלק, י”ב תמוז ה’תשל”ו.
2. ראו תנחומא וב”ר לוירא.
3. ב”ר רפל”ט.

Print Friendly, PDF & Email

תבדקו גם

על סוד כוחן של נשים מצליחות ומאמינות – טלי אברהמי וצוות ה”רוח החיה”

על סוד כוחן של קבוצת נשים מצליחות ומשפיעות שרוצות לשנות את העולם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Powered by WishList Member - Membership Software