לבקר או לשתוק?

יש לי לא מעט דברים להגיד בעקבות המלחמה הזאת, ובכלל. הרמטכ”ל לא מספיק אסרטיבי. נתניהו לא נחוש. עופר וינטר קיצוני. אשתי מתמידה לשכוח לכבות את האורות בלילה. בן-דוד שלי לא מרוויח מספיק, וזה מאמלל את אשתו. והילד אוכל בפה פתוח.

לבקר, להוכיח, לפרוק מהלב או לשתוק ואולי לפרגן. מה נכון יותר ומתי.

1. לבקר – כי אם לא, איך הוא יידע שהוא טועה. איך הוא יתקדם בחיים אם הוא לא יפנים שהוא כזה. שזה לא התחום המתאים לו. שהוא לא יוצלח במה שהוא עושה. מישהו צריך לבשר לו על כך, ורק במקרה זה כרגע אני.

2. לשתוק – כי הביקורת יוצרת הסתגרות והתחפרות. הדרך הכי פחות טובה להשפיע על מישהו לשנות את התנהגותו, לשפר את דרכיו, לדייק בעבודתו, היא על ידי ביקורת ארסית ונוקבת. שיח חביב, הפניית תשומת לב, מתן מרחב לשיפור עצמי – יעילים בהרבה.

 

1. לבקר – ניחא כשמדובר בחבר, אבל הערך כאן הוא כללי. ללא ביקורת, ללא גילוי פגמים, החברה אינה משתפרת. אחד התפקידים של התקשורת הוא לנבוח ככלב השמירה של הדמוקרטיה. היא מתריעה בפני סכנות שעלולות לפגוע בחיים הדמוקרטיים, בליברליזם. היא חושפת שחיתויות, עוולות, נפוטיזם. בעידן האינטרנטי את התפקיד הזה ירשו גם בלוגרים וטוקבקיסטים. לכן חייבים לסרוק לגלות ולהצביע על מומים ופגמים בהתנהלות האישית. ובגלל שאנשים וגופים פיתחו “עור של פיל”, הביקורת חייבת להיות חדה דיה כדי שתחדור שכבות.

2. לשתוק – כי אנשים הם הרבה יותר אינטליגנטים ממה שנדמה לנו, לפעמים. לרוב הם מבינים גם בלי שנאמר להם. לעתים גם רמיזה קלה מספיקה. עידוד ודחיפה יעילים יותר ממעיכה. כמה מאמנים החליפה מכבי תל-אביב בשנים האחרונות? כמה שחקנים לא ממוצים עברו תחת ידי אותם מנהלים? יכול להיות שהיה אפשר להפיק מהשחקנים והמאמנים יותר, הרבה יותר, עם גישה מכילה.

 

1. לבקר – כי ככה צומחים. כשאני משפיל אותו אני מגביה את עצמי. הביקורת מושכת תשומת לב ממנו אלי. אם אני מבקר אותו, כנראה שאני טוב ממנו.

2. לשתוק – כשאתה מפסיק “לחפש” את הזולת, מפסיק למקד את ההתבוננות בשלילי שבחבר, אתה גם מפסיק להיות מאוים. כשאתה לא רואה רע באחר, כנראה גם אותו רע אינו מצוי בך, כפי תורת הבעל שם טוב. ללא הצורך לקטרג מתגלה ביטחון עצמי אמיתי, האדם מגלה שהוא אינו מאוים מההצלחה של חברו. כשהאדם מבקר הוא מרגיש כאילו נגזל ממנו דבר מה. כשהוא נגמל מכך הוא מתבגר בהשקפתו והופך בן חורין. הוא מעיד על עצמו שהוא התיר לקב”ה לשכון בעולמו. ומלוא כל הארץ עולמו.

 

1. לבקר – כי זה לטובתו. ‘אהוב את הביקורת כי היא תעמידך על גובהך האמיתי’. מי שאינו אוהב את הביקורת או אינו מסוגל לקבל ביקורת הוא אדם שהאגו שלו חשוב לו יותר מהאמת.

2. לשתוק – כי ביקורת תמיד פוגעת, מעליבה ומלבינת פנים. אתה לא יודע מה מעלתו של אדם. עם אילו תנאים הוא התמודד. מזווית אחת דברים יכולים להיראות נכונים אולם מזווית אחרת הם אינם נכונים. כאשר לא מבקרים מאפשרים מקום לתיקון. מכילים.

 

1. לבקר – כי ככה גם שומעים עליך. כשאתה מדבר בגנות הרמטכ”ל דבק בך משהו מהרמטכ”ל, למרות שנתקעת בצבא בדרגת סגן. כשאתה מגנה רב מסוים, יכול להיות שיהיה מי שיחשוב שאתה יודע לא פחות ממנו.

2. לשתוק – כי זה בומרנג, תבקר אותו יבקרו אותך. מי שאינו אוהב שמזכירים את פגמיו שימנע מלהעיד עליהם בפני חברו. עדיף להיות רואה ואינו נראה. להכיר בליקויים, בבעיות, בזדונות אבל לא להפוך את הביקורת לסגנון חיים. כשמישהו מבקר, אומר מילה שלילית, הוא כמו לוקח את חייו של חברו. כשהוא מפרגן, אומר מילה טובה, הוא כמו נותן חיים.

 

1. לבקר – כי לכל אדם יש כמה צדדים. חלקם מוצלחים יותר חלקם פחות. לא יקרה כלום אם הצדדים המוצלחים פחות יזכו למעט ביקורת.

2. לשתוק – מקצוע הקטגור הוא אכזרי מפני שהוא כרוך באימון בזוי בלראות את החולשות של הזולת ולא את מעלותיו. נכון, לכל אדם כמה פנים, אבל עדיף לבכר את החיובי על השלילי.

 

1. לבקר – כי ברור שהאמת אצלי בכיס. וחייבים הלימה בין אידיאולוגיה למעשים. אי אפשר שתוכו של האדם לא יהיו כברו. שהוא יגיד דבר אחד וינהג אחרת.

2. לשתוק – כי מחר אני בעצמי יכול לשנות את דעתי. זה קרה כבר יותר מפעם אחת. גם, כאמור, מה שנראה מזווית אחת ככישלון, מזווית אחרת, או בחלוף זמן יכול להיתפס כהצלחה גדולה.

 

1. לבקר –מתוך אהבה אמיתית.

2. לשתוק – הזולת הוא מראה. מי שרע לו עם עצמו, עם גופו, עם מצבו, יהיה חסר סובלנות כלפי סביבתו. כל דבר יטריד אותו. קל לו לאדם לראות את הדבשת של הזולת בעוד חטוטרת גדולה לו על גבו. קל לראות את הפגמים באחר מאשר לחפש אותם בעצמי. אם בא לכם לבקר – כנראה שזה כדי שתגלו פגם פנימי. על כל הפשעים מכסה האהבה. כשמישהו אוהב את עצמו הוא ממהר לסלוח לעצמו. אם יאהב את הזולת כפי שהוא אוהב את עצמו, יוכל לסלוח גם לזולת, כלומר לא לראות בו את מגרעותיו.

 

Print Friendly, PDF & Email

תבדקו גם

כללי היסוד הנפשיים-רוחניים לכל חוויה, אירוע וחג

בדיוק כפי שיש כללי עשה ואל תעשה מבחינה התנהגותית, כך לכל ארוע יש כללי עשה ואל תעשה נפשיים-רוחניים. כללים שחובה לאמץ כדי שהחוויה לא תהיה סתמית אלא בעלת ערך אמיתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Powered by WishList Member - Membership Software