מבנה הנפש והאישיותרשימות קריאה

פסיכולוגיה יהודית – האם יש דבר כזה?

הצלחת החסידות בתקופה המודרנית נשענת במידה רבה על יכולתה לפענח את מבנה הנפש ולהעניק ליחיד משמעות לחייו. אך האם העצות שמעניקה החסידות מתאימות רק לקהל היהודי? האם ישנו הבדל במבנה הנפש בין יהודי לשאינו יהודי? האם קיימת פסיכולוגיה יהודית ואם כן, במה היא שונה מהפסיכולוגיה הכללית?

ממה שאני שומע דעת תבונה, המכון של הרב יצחק ערד הוא המכון המצליח ביותר להוראת תורת הנפש היהודית בארץ וכנראה גם בעולם, תוך שילוב של תכנים ומושגים מעולם הפסיכולוגיה הכללית. למי שאינו מכיר הרב ערד הוא תופעה ייחודית ומהפנטת. הוא מדבר שעות רצוף, ללא ניירות מולו, וקהל השומעים שותה בצמא את דבריו. יש מעט מאוד דוברים בארץ או בעולם שיכולים להחזיק כך קהל. תלמידים מוכשרים שאני מכיר ולומדים אצלו, מספרים שכשהם שבים לביתם, לאחר שעות לימוד ארוכות, הם חוזרים ושומעים את הקלטות השיעורים
דעת תבונה, המכון של הרב יצחק ערד הוא כנראה המכון המוצלח ביותר להוראת תורת הנפש היהודית בארץ וכנראה גם בעולם, תוך שילוב של תכנים ומושגים מעולם הפסיכולוגיה הכללית. למי שאינו מכיר הרב ערד, מעבר לצניעותו, הוא תופעה ייחודית ומהפנטת. הוא מדבר שעות רצוף, ללא ניירות מולו, וקהל השומעים שותה בצמא את דבריו. יש מעט מאוד דוברים בארץ או בעולם שיכולים להחזיק כך קהל. תלמידים מוכשרים שאני מכיר ולומדים אצלו, בחלקם כלל לא דתיים וכולם לא מוגדרים כחסידים, מספרים שכשהם שבים לביתם, לאחר שעות לימוד ארוכות, הם חוזרים ושומעים את הקלטות השיעורים

שאלה זאת נשאלה בעלון "קרוב אליך", פרשת עקב. התשובות היו מגוונות. ר' ניר מנוסי טען כי פסיכולוגיה היא מושג בלעז המגלם שיטה מחקרית וטיפולית שמקורה איננו במחשבה היהודית. נכון יותר לשאול האם יש ליהדות תורת נפש. וליהדות בוודאי שיש כזו.

ר' ד"ר ראובן פרידמן גרס כי לא יתכן מושג כזה "פסיכולוגיה יהודית". הנחות היסוד של הפסיכולוגיה הכללית רחוקות מאלה של היהדות. לכן הפסיכולוג הכללי לא יכול לטפל ביהודי חדור אמונה המקפיד על המצוות. הפסיכולוגיה הכללית נטולת מוסר אלוקי. המחשבה העומדת ביסודה היא הרבה יותר תועלתנית. היא מניחה שהאדם הוא סוג של פרא מתורבת. לעומתה היהדות מחויבת לעבודת הבורא.

פרופ' מרדכי רוטנברג הציג עמדה שונה, שסותרת לחלוטין את היסודות האמוניים של עורכי "קרוב אליך", ויפה שעמדה זו קיבלה במה. רוטנברג טוען שישנה פסיכולוגיה יהודית, כלומר מתוך הפסיכולוגיה הכללית הרחבה ישנו זן יהודי המתייחד בהתאמתו לקהילה, לתרבות ולדת של בני העם היהודי. הפסיכולוגיה היהודית עושה שימוש בשפה היהודית ובארון הספרים היהודי כדי לאבחן ולטפל באדם.

אותו האתגר

כדי להחליט האם יש פסיכולוגיה יהודית, צריכים להגדיר למה הכוונה במונח. במובן המילולי פסיכולוגיה היא תורת הנפש. בהשקפה רחבה יותר היום מחקר הפסיכולוגיה עוסק בכיוונים שונים של ההתנהגות האנושית. הוא מבקש להבין את האדם, את מאפייניו ומניעיו, בתוך חייו הפרטיים אך גם בתוך מסגרות שונות. מסגרות ארגוניות, חברתיות, כלכליות, תרבותיות. מתוך כך הפסיכולוגיה ייבאה עקרונות מתחומי מדעי הטבע. היא מנסה לעמוד על חוקיות בהתנהגותם של בני האדם ומתוך חוקיות זו לנבא התנהגויות עתידיות, ולנסות לסייע במצבים של חוסר יציבות או העדר הגשמה. דוגמאות נפוצות הן באילו מקרים למשל חרדות יגררו הסתגרות; מתי חוסר ביטחון יביא לידי שיפוטיות, ותסכול יעורר אלימות.

הפסיכולוגיה כפרקטיקה מנסה לקחת תובנות מחקריות בנוגע לחוקיות שהתגלתה וליחסים בין סיבה לתוצאה, וליישם תובנות אלה כדי להביא את האדם או הקבוצה לידי שיפור ביצועים. המגיעים לספת הפסיכולוג מבקשים כיוון ומשמעות לחייהם. הם חשים לא מסופקים ולא שמחים, חווים חרדות ופחדים, בודדים, תקועים במערכות יחסים לא בריאות. הפסיכולוג אמור לאתר את מקור הבעיה ולהציע ליווי נפשי שיביא להתמודדות עמה.

תורת הנפש היהודית מדברת בשפה שונה מזאת הכללית. גם המקורות עליה היא נשענת וממנה היא נובעת שונים. תורת הנפש היהודית נשענת על ספרות הקבלה כדי להבין את הנפש ואילו הפסיכולוגיה נשענת על מחקר, תצפית וניסוי. אולם האתגר של הפסיכולוגיה הכללית דומה לזאת היהודית. שתיהן מבקשות למצוא חוקיות שתביא לניבוי התנהגויות ומתוך כך לסיוע במצבים של חוסר איזון. ספרות הקבלה, בפרשנות החסידית, פורשת מבנה נפשי שלם, המקביל לסדר השתלשלות. מתוכו היא מנסה להבין את המצב בו נמצא האדם. לאחר אבחון הבעיה, תורת הנפש משרטטת עבור האדם את המצב הרצוי אליו הוא צריך להגיע ומתווה לו את הדרך המתאימה להלך בה כדי לעבור מהמצב המצוי לזה הרצוי.

אם כך הוא המצב, אזי נכון יהיה לאחוז בעמדתו של פרופ' רוטנברג, לפיה ישנה פסיכולוגיה יהודית, שהייחודיות שלה נעוצה בשפה, במערכת המושגים ואפילו במתודות בהן היא משתמשת. אך פסיכולוגיה זו אינה שונה מהפסיכולוגיה הכללית במטרות שלה, באתגרים המוצבים לפתחה.

יהדות של תודעה? 

האם ההבדל בין הפסיכולוגיה היהודית לבין זאת הכללית מבוסס רק על הבדלים תרבותיים, לשוניים, דתיים ומתודיים? נראה שהבעיה איננה מונחת בהגדרה מהי פסיכולוגיה אלא בהסכמה על הגדרת היהדות. לדעתו של פרופ' מרדכי רוטנברג פסיכולוגיה יהודית היא פסיכולוגיה שמדברת עם היהדות באותה שפה. "אני מאמין שאין מבנה נפשי מיוחד ליהודים. בסופו של דבר נמצא אצל כל אחד צד אלוקי וצד בהמי, גם אם קוראים לזה בשמות אחרים."

מהז'רגון ומתיאורית הצמצום בהם משתמש פרופ' רוטנברג ניכר כי הוא נחשף לתורתו של בעל התניא ולתורת הקבלה. עמדתו ותורת הצמצום אותה הוא מיישם בעבודתו היא בהחלט מעניינת, הרמונית וייתכן אף יעילה, אולם היא רחוקה מתורת הקבלה ותורת בעל התניא, עד שהיא מחסירה בהם עקרונות יסוד המשמשים את הבנין כולו.

על-פי בעל התניא פסיכולוגיה יהודית או תורת הנפש שהוא מציע ייחודית לעם היהודי בגלל המבנה הנפשי השונה שלו ולא בגלל השפה התרבותית של העם היהודי. קיומה של נפש אלוקית באדם היא חלק יסודי מתפיסת הבריאה של בעל התניא והיא מלמדת על מאבק פנימי, פסיכולוגי ייחודי עמו מתמודד היהודי, בשונה מהלא יהודי.

רעיון זה קשה לקבלה ואינו פופולארי. בגינו היהדות מואשמת לעתים בגזענות. אך זהו היסוד העיקרי במחשבת החסידות והקבלה. הנושא הזה הוא קריטי לפסיכולוגיה הייחודית של התניא אך לא פחות מכך להגדרת המאפיינים של היהדות.

במאמר שפרסם אסף וול באתר צו פיוס, הוא סיפר כי נשאל כיצד ינהג האם ילדיו שלו "יביאו הביתה גויה וירצו להתחתן איתה". לתדהמת הקהל וול ענה כי אין לו שום בעיה עם כך. טיעונו הוא כי לא הגנטיקה מעניינת אותו אלא התודעה של האדם. המלחמה בהתבוללות היא בעיניו גזענות. שכן יהדות היא עניין של תודעה ולא של גנטיקה. "אני יהודי משום התרבות הספוגה בי, ההיסטוריה המשותפת שלי עם יהודים אחרים ושאר עניינים מטאפיזיים".

אם היהדות היא רק עניין של תודעה, כל אחד יכול להצטרף אליה ולהיחלץ ממנה כרצונו ולפי בחירתו. מדוע אם כן להתנגד לאחוזי ההתבוללות הבלתי נתפסים? אסף שגיב במאמרו ה"רומנטיקה של ההכחדה הזוחלת" מסכים כי ההתבוללות היא האיום הגדול ביותר על העם היהודי ומוסיף טיעון נוסף. לדידו דחיית ההתבוללות איננה גזענות מפני שיהדות נשענת על "מורשת תרבותית". היהדות, בניגוד לנצרות ולאיסלאם, אינה אוניברסלית. היא כרוכה ותלויה בעם היהודי. לדידו המסורת מעניקה לקולקטיב האנושי זהות, סדר, זיכרון ותחושת ייעוד; הקולקטיב נוצר את המסורת, מפיח בה חיים ומאפשר לה לצמוח ולהתפתח. "לו פסו בני הלאום היהודי מן העולם", מסכם שגיב, "לא הייתה היהדות שורדת אפילו שעה אחת נוספת".

מניעת ההתבוללות נתפסת בעיניו כמנגנון הגנה תרבותי המבטיח את שימורה של הזהות היהודית. מניעת ההתבוללות נדרשת כי הניסיון מעיד על נחיצותה. מי שמתחתן בנישואי תערובת, מוכיח הניסיון לדעת שגיב, מתנתק משורשיו ומזהותו היהודית.

הנפש האלוקית 

שבת הוא יום ההולדת של הבעל-שם-טוב ושל אדמו"ר הזקן. מדוע קראו לו אדמו"ר הזקן, למרות שהיה לאדמו"ר בגיל צעיר יחסית? הנהגותיו, רצינותו וכושר קליטתו זיכו אותו כבר מגיל צעיר בכינוי "הישיש הצעיר". על-פי המורשת החסידית הוא היה גבה קומה, חזק מאוד, דיבורו היה מתנגן, כמו תפילתו, ומבטו היה חזק וחודר. כמו הרבי הוא ניהל יומן אישי, שנשרף, היה רווי מלחמות מבית ומחוץ וביקש לעצמו בעיקר זמן עיון ולימוד
בשבת יחול יום ההולדת של הבעל-שם-טוב ושל אדמו"ר הזקן. מדוע קראו לו אדמו"ר הזקן, למרות שהיה לאדמו"ר בגיל צעיר יחסית. הנהגותיו, רצינותו וכושר קליטתו זיכו אותו כבר מגיל צעיר בכינוי "הישיש הצעיר". על-פי המורשת החסידית הוא היה גבה קומה, חזק מאוד, דיבורו היה מתנגן, כמו תפילתו, ומבטו היה חזק וחודר. כמו הרבי הוא ניהל יומן אישי, שנשרף, היה למוד מלחמות, שלא רצה בהן, מבית ומחוץ וביקש לעצמו בעיקר זמן עיון ולימוד

בעל התניא לא היה מקבל את העמדה כי ההתבוללות אסורה רק מפני שהיהדות היא חלק ממורשת תרבותית. והוא בוודאי היה דוחה גם את העמדה שהיהדות נקבעת על-פי התודעה. מאותה סיבה על-פי תורתו ישנה פסיכולוגיה יהודית השונה מהפסיכולוגיה הכללית לא רק משום שהיא נשענת על ארון הספרים היהודי והפסיכולוגיה הכללית נשענת על תצפיות ומחקרים. עמדתו אינה מנסה להתגונן מפני ביקורת ליברלית. היהדות היא סלקטיבית. מה שנכון ליהודי אינו נכון גם ללא יהודי. הסיבה לכך אינה השוני התרבותי או המורשת ההיסטורית או מבנה תודעתי מסוים. השוני קשור בראש ובראשונה עם מבנה שונה של נפש.

יהודי יישאר יהודי ויהיה קשור לבוראו גם אם יהיה נטול תודעה של מורשת היסטורית וזהות יהודית. החידוש של רבי שניאור-זלמן הוא שהסוד של היהדות טמון בנפש האלוקית שננפחה ביהודי. הקיום היהודי כעם מובטח בזכות שיתוף הבורא, שהכניס עצמו כביכול, בברית עם בני ישראל. כלומר הקיום העל-טבעי של העם היהודי הוא הסוד לקיומם.

הייחודיות של עם ישראל היא לא רק במורשתם ההיסטורית או בחכמה שירשו ופיתחו אלא בנשמה אלוקית שיש להם. נשמה שהמאפיין המרכזי שלה הוא ההתנתקות מחיי העולם ויכולת ההתדבקות בבורא. קביעה זו לעצמה, שיש משהו ביהודי, גם אם הוא רוחני ולא פיזי, שאין בלא יהודי, כשלעצמה מזמינה ביקורת. אולם בעל התניא אינו מתנצל וכבר בפרק הראשון עומד על ההבדל בין היהודי ושאינו יהודי מבחינת הנשמה.

שרטוט הנפש האלוקית, באופן שבה מציגה בעל התניא היא לא רק ניסוח המהות המלכדת את העם היהודי כעם. היא גם מסבירה סוגיות כבדות משקל לגבי הקשר בין הבורא לבריאה. הניסוח אמנם אינו עומד בכללי התקינות הפוליטית, אך הוא הוא מעיד על-פי בעל התניא על תפקיד היהודי – להוות את נקודת ההמרה בין בורא לנברא. היהדות על-פי בעל התניא, אינה מנותקת מהיהודים. לפני שהיהדות היא דת ומערכת חוקית ותרבות ולשון היא הקשר של העולם עם הבורא. לשיטתו, בבחירתו של היהודי לגלות את הקשר הזה במציאות או להדחיקו.

השוני של היהודי, שעליו מבוססים לא מעט עקרונות בעולם הקבלה והחסידות לדעת אדמו"ר הזקן, נועד למלא תפקיד בעולם למען כל הברואים ולא רק למען היהודים. הרעיון לא פשוט לקבלה ולאורך רוב ההיסטוריה שילמנו בגינו מחירים כבדים, אבל בתפיסה הקבלית, הוא סוד קיומו של העם היהודי.

עוד בקטגוריה זו:

10 Comments

  1. בעז"ה

    שלום נעמה

    למה כשמדובר על שונות מייד נכנסים לפאניקה שלא נחשב לגזענים ושלא נשנא את האחר…?

    שום דבר ואף אחד לא נברא שווה. יש הררכיה ושונות מובנית בכל הבריאה ובכל הנבראים. יש להכיר בכך.
    גם הורים לא מכירים בכך ולא מודים בכך, שאינם אוהבים את כל ילדיהם בשווה !!! יש פחד כזה עמוק ופנימי מכך,עד כדי שהשונות וההעדפה מתפרשות על ידינו מיד כאפלייה או כגזענות…

    התורה מביאה לנו פעם אחר פעם את העובדה הנפשית המובנית הזאת של השונות וההעדפות: האבות המעדיפים בן זה על פני בן אחר, אמהות המעדיפות ילד זה על האחר, יש בכור מועדף…וכמובן יש את האלקים המעדיף את עם ישראל ואוהבו מכל העמים, בן …עם נבחר, לא כי הוא עם טוב יותר מכל העמים, אלא נבחר ,כי אותו השם אוהב מכולם, ומעדיף אותו על פני כולם. האם האלקים גזען או שונא את העמים האחרים? הרי כשהמצרים טבעו בים סוף, כעס הקב"ה על ישראל ואמר:" מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?"

    למה הכרה בשונות מיד מתפרשת כאפליה וכגזענות?
    עובדה :עמנו מורכב משניים עשר שבטים, שכל אחד מאופיין בתכונות ובעיסוק משלו, ולא נברא כשבט אחד בו כולם "אותו הדבר"… עובדה: יש בגופנו תאים ואיברים שונים, שלכל אחד תפקיד ואפיון משלו, האם הראש חשוב מהרגל או הלב מהראש, או….
    ובכל זאת כדי להגדיר אדם כמת, האם הפסקת פעילות הלב או הפסקת פעילות המוח קובעת ? יש הררכיה וסדר עדיפות.

    הבעיה איננה בהררכיה ובהעדפות. הבעיה היא באמונות ובפרשנויות הנקשרות בההררכיה ובהעדפות.האמונות והפרשנויות שאנו מייחסים להררכיה, להעדפות, לשונות…
    אפשר להמיר אמונות ופרשנויות. המציאות נשארת כשהיתה, אך ההרגשה כלפיה משתנה…

    כל זה כמובן בהנחה שמדובר באנשים בריאים נפשית. אין להתפס למקרה קיצון היוצא מן הכלל, וממנו להסיק על הכלל…

    בברכה, כרמלה

    1. נעמה, החשש שאת מביעה הוא נכון ובריא. הייתי מוסיף על כרמלה שלא צריך להיות כל קשר (ואפילו קשר הפוך) בין התנהגות אגרסיבית, חוסר קבלה של האחר (יהודי ולא יהודי), גזענות, שיפוטיות לבין גילויי הנפש האלוקית. זאת אמורה להוביל את האדם לביטול עצמי ולאהבת הבריאה ולא להתנשאות עליה.
      בהשקפה של הבעש"ט אפילו בתלישת עלה שלא לצורך יש התנהגות הפוגמת בבריאה. על אחת כמה בהעדר יחס האהבה הנדרש לכל נברא.
      בעניין של להב"ה הייתי מוסיף כי החתונה של מורל נראית פחות בעייתית וכשייכת להתבוללות מהסוג הישן מאשר מאות אלפי זוגות של נישואי יהודים עם נוצרים ברחבי העולם. הדוגמה של צ'לסי קלינטון ומארק מזווינסקי היא טובה, כי מארק לא וויתר על יהדותו, אלא הגחיך אותה. מורל בחרה לוותר על יהדותה מתוך מודעות. נדמה שההפגנות כנגד זכות זו יצרו פעולה הפוכה.
      כך שהדרך לצמצום ממדי התבוללות היא על-ידי אהבה, הסברה, לימוד, חינוך, הדגשת הייחודיות.

  2. בעז"ה

    שלום ישעיה

    סליחה, הנה התחלתה של התגובה שלי לשאלתך

    במה ההבדל בין רב, לפרופסור , לרוכל בשוק ולסנדלר?
    המצב הסוציו-אקונומי, ההשכלה, תכונות האופי,ועוד היבטים נרכשים אחרים, מבדילים ביניהם.

    אך אם ארבעתם יהודים, למרות ההבדלים הנ"ל, אין הבדל במבנה הנפש שלהם.
    לכן, כשמתעוררת בעיה נפשית, ההתייחסות אליה מצד היועץ, נובעת מאותו המקום המשותף לארבעתם –
    ממבנה הנפש, ונוגעת במבנה הזה, שנפגם…

    תיקון הפגם הוא ע"י תיקון המידות. בכל גיל, מין, השכלה, עיסוק….חילוני או דתי…

    אומנם הרמה ,השפה , הדימויים וכו' ביעוץ לכל אחד מהם, עשויים להיות שונים, בהתאם ליכולת התפיסה וההשגה השכלית,
    על פי יכולת ההכלה הרגשית, לפי המושגים הנהירים לכל אחד מהם וכדומה.

    בהשאלה,כשילדים שואלים בגילים שונים את השאלה "מאין באים התינוקות" ,בכל הגילים עונים להם בדיוק אותה תשובה,
    (ומכאן תמשיך לקרוא בקטע השני. תודה)

    1. יחיאל היקר,

      מרתק! אבל קצת קשה לעיכול…
      איך מקבלים את העקרון הזה בלי לגלוש לגזענות ושנאת האחר?
      איך מציע אדמו"ר הזקן להמנע ממופעים מבישים בנוסח להבה?

  3. אך במילים אחרות, ברמה שונה, בהסבר כללי יותר או מפורט יותר,בהתאם לגיל ,לבגרות הרגשית והשכלית שלהם וכו'.

    עם זאת, בכל גיל התשובה לילד תמיד מבוססת על האמת… על אותה אמת אחת ויחידה…

    והאמת והמהות של היהודי היא התורה והקב"ה ,ומבנה הנפש היהודית שלו, המקבילה לעשר הספירות ,על חמשת רבדיה .

    ובזה, במהות ובאמת , אין הבדל בין הרב, לפרופסור,לרוכל בשוק ולסנדלר…בהנחה שארבעתם יהודים ;

    וגם אם אינם יודעים דבר וחצי דבר ביהדות, וגם אם מצהירים בריש גלי שאינם מאמינים בהשם, התייחסותם ליהדותם

    ולאמונה בקב"ה ,אינה משנה כהוא זה את מבנה הנפש היהודית שלהם, ממנה יהודי אינו יכול להתחמק,

    גם לא אם חס ושלום יצא לשמד…

    (משהו שהיטלר ימח שמו וזכרו, הבין היטב, ולכן לא הסתפק בדרישה להמרת דת גורפת ע"י כל היהודים
    כבימי האינקויזיציה למשל, אלא התעקש להשמיד אותנו פיזית, כדי להכחיד את המבנה הזה, הקושר את היהודי עם הקב"ה,
    עם תכלית בריאתו ויעודו… היטלר ימ"ש הבין שיהודי שונה מהותית מהגוי, ולא רק בלבושו ,בשפתו ובמנהגיו…)

    מבנה הנפש של היהודי, ללא קשר להכרתו ואמונתו המוצהרות, הוא אקסיומה, נתון קבוע שאינו בר שינוי.
    ועם הנתון הזה, היועץ עוזר לנועץ למצוא את דרכו חזרה…

    הכיוון התורני, כפי שאתה מכנה אותו, פועל על כל הרבדים של הנפש… ניתן לעבוד מבחוץ פנימה או ההפך, מן הנמוך אל הגבוה או ההפך, מלמעלה למטה או ההפך.

    תלוי בנועץ, בנסיבות, ביועץ…והכיוון עשוי להיות "מוכתב" גם ע"י ההבדל שבין רב, לפרופסור, לרוכל בשוק ולסנדלר…

    כפי שניתן להבין את התורה ברמות שונות: ברמת הסיפור גרידא, ברמה הסמלית של הסיפור על משמעויותיו וכו', כך ניתן לעבוד איתה ברמות שונות, ביחס לרבדים השונים של הנפש…

    בברכה, כרמלה

  4. כלומר אתה מודה שרוב גדול של הבעיות המגיעות בימינו לפסיכולוגים: דיכאון חרדה תסביכים וכו׳ פתרונן יהיה זהה ליהודי ולגוי, אלא שאתה תרצה בנוסף לפתרון בעיה מקומית, גם להחזיר אותו בתשובה בצורה הוליסטית ולהגיע לדבקות , ואז יהיו הבדלי יכולות?

    1. בעיקרון אתה צודק. הדיכאון, החרדה, העצבות הם תוצר של הנפש הטבעית, הקיימת בכולם (הכוונה למי שנפשו היא מקליפת נוגה. ועוד, השוני באופי המאבק יכול להוסיף היבטים שונים למחלות הנפשיות הידועות). המילה להחזיר בתשובה לא ממש שייכת כאן, אבל המילה דבקות בהחלט כן, כדי לאפשר לנפש האלוקית להתגלות ולפעול דרך הנפש הטבעית, כרוכב על סוסו.

  5. יחיאל עדיין לא מובן לי: אם בא אליך אדם עם דיכאון- זה לדעתך משנה אם יש לו חיה ויחידה של יהודי או רק נשמה רוח ונפש של אומות העולם? האם שיטת הטיפול לא תהיה זהה למרות היכולות של המטופל? האם יש טיפול פסיכולוגי מיוחד לרבנים ופרופסורים ואחד לסנדלרים? דומה שהשאלות שהפסיכולוג עונה עליהן הן צריכות כיוון תורני אבל עסוקות דווקא ברבדים הנמוכים בנפש , לא?

    1. שאלה מעולה. לא אין טיפול אחד לרבנים ופרופ' ואחר לסנדלרים. מבנה הנפש של שניהם דומה. אבל על-פי אדמו"ר הזקן יש טיפול שונה ליהודי וללא יהודי בסופו של דבר. הזיהוי של הבעיה בנפש תהיה שונה וכמוה גם המצב הרצוי אליו הוא ירצה להוביל את המטופל.
      מאבק הנפשות של בעל התניא הוא בין שתי זהויות שונות ולא בין שני כוחות או שני יצרים. ב"טיפול" של בעל התניא הוא ירצה להפוך את המטופלים שלו למשהו אחר לגמרי. להוליך אותם לדבקות אחרת ולא רק להתמודדות עם חוסר יציבות נפשית זמנית.

Back to top button
דילוג לתוכן