השנה חייבים להשתנות. רשמים מהתוועדות סליחות

חצות. בקבוק המשקה שעל השולחן ריק. כמוהו גם צלחות הכיבוד. הקהל פוצח מדי פעם בשירה אדירה. תבוא. הזמין אותי חבר במוצאי שבת. קפסולה של אור חדש עומדת לרדת לעולם, וזה לא מובן מאליו. צריך להתכונן.

"קולע" כותב הצייר ר' יחיאל אופנר, הוא גלגול שמבצע החסיד ברגע של התעלות והתבטלות הגשמיות. הגלגול יכול להתבצע באמצע התוועדות, על שולחן עמוס שאריות מזון, בעוד החסיד לבוש בבגד יפה וכובע חדש. פעם הגיע הנשיא שז"ר לראות את ציוריו של הצייר הנודע ר' זלמן קלינמן ז"ל. ואמר-בציורים שלך ההתועדויות נראות אחרת מההתועדיות שבהן השתתפתי, ענה לו הצייר החסידי "בציורים זה מה שקורה אחרי שאתה הולך" - מתוך אתרו של יחיאר אופנר. לחיצה על התמונה תוביל לאתר.
“קולע” כותב הצייר ר’ יחיאל אופנר, הוא גלגול שמבצע החסיד ברגע של התעלות והתבטלות הגשמיות. הגלגול יכול להתבצע באמצע התוועדות, על שולחן עמוס שאריות מזון, בעוד החסיד לבוש בבגד יפה וכובע חדש.
פעם הגיע הנשיא שז”ר לראות את ציוריו של הצייר הנודע ר’ זלמן קלינמן ז”ל.
הוא פנה אל הצייר-בציורים שלך ההתועדויות נראות אחרת מההתועדיות שבהן השתתפתי,
ענה לו הצייר “בציורים זה מה שקורה אחרי שאתה הולך” – מתוך אתרו של יחיאר אופנר. לחיצה על התמונה תוביל לאתר.

המשפיע, הרב וועכטר, אינו שבע רצון. הוא לא רוצה שגם הקהל ירגיש שבע רצון. הוא רוצה תוצאות.

האדם חייב להיות בתנועה. להשתנות. לצאת מעצמו. בניגוד לגישה הרווחת בתיאוריות סוציולוגיות העוסקות בחיברות מבוגרים, השינוי והשיפור הפנימי הם משימת חיים.

יש אנשים שעשרים, שלושים שנה, וכלום. הם אוחזים באותה מידת כעס, אותן חרדות, אותה גאווה. אותה שיפוטיות. שינוי עבורם זה סימן לחולשה. הם סבורים שהם מגנים על עצמם בציניות. בבדיחות ישנות. בהתפרצויות. אבל הם טועים. אם בשנת תשע”ד נשארנו כמו בשנת תשע”ג – זה סימן שבזבזנו שנה. בזבוז שנה הוא בזבוז חיים. שנת תשע”ה חייבת להיות שונה לגמרי.

מה המטרה של הסליחות? לשרטט תוכנית פעולה כזו שבשנה הבאה יהיה סיכוי שנשתנה, שנשתפר.

איך משתנים?

אם בתחום העסקי צריך לגבש תוכנית פעולה עם מטרות ויעדים להשגה, על אחת כמה וכמה צריך לעשות זאת בתחום הרוחני.

העצה הראשונה והחשובה ביותר היא עשה לך רב או חבר אמיתי או קבוצת תמיכה.

כשרוצים לעשות דיאטה מצטרפים לקבוצת תמיכה. אפשר גם לעבור ניתוח לקיצור קיבה. בשביל מה צריך את הניתוח אם כבר החלטנו שאנחנו רוצים לרזות? מדוע אי אפשר לסמוך על ההחלטה שלנו? הסיבה לכך היא שכשההחלטה ניצבת מול חיי היומיום, מול ארוחות מפנקות, קינוחים, מאפיות מזמינות, אז, לבד, במחשכים, קשה להתגבר. בלי עזרה, בלי ישות חיצונית כלשהי, אנחנו עלולים למעוד. אנחנו צריכים את הטבעת שתעזור לנו ליישם את ההחלטה הטובה שקיבלנו.

אם במובן החיצוני, הפיזי, אנחנו מתקשים לעמוד בהחלטות שלנו בלי דחיפה וסיוע, על אחת כמה במובן הרוחני. יש שיגידו שההתאגדות החברתית היא כדי להתמודד עם סכנות מבחוץ. בני אדם יכלו לחיות כ’פרא מאושר’, לבדם, אם לא היו להם אתגרים חיצוניים. פתאום סערה, איום חיצוני, פגעי טבע וצריך לצרף כוחות. לבד אי אפשר להקים סכר, לגרש חיות בר או לדחות אויבים. בחסידות מטרת ההתאגדות היא הפוכה. החברות נועדה כדי לעזור לאדם לעמוד מול האתגרים הפנימיים.

מה העצה? תתפסו חבר, רב, משפיע, בן משפחה, ותכתבו לו על בסיס שבועי מה עשיתם, כיצד התקדמתם, מה למדתם. לא נעים לשלוח דף ריק. החלטה טובה לא מספיקה. צריך תוכנית פעולה לביצוע. חייבים למצוא תחבולות כדי להשתפר. ההתעוררות כשלעצמה אין בה די. אם אין מי שיחלץ אותנו מהבור, גם אין סיכוי שנצא ממנו.

איך יודעים שמישהו לא השתנה? שואל אחד המשתתפים.

זה פשוט. פשוט יודעים. אנשים מגלים את עצמם בדיבור. הם מספרים וקל להתרשם. מי שצומח, משתפר, מיד מזהים בו את המגמה.

תענוג בתפילה

המשפיע שוקע בניגון. משתתף אחר רוצה למנוע ממנו את השקיעה. הוא שואל מה קורה אם התפילה משעממת. אצל רבים התפילה היא עול. הם עייפים. הטקסטים ארוכים, המחשבות נודדות.

התשובה היא שאם לא מוצאים את ה”אני” בתוך התפילה, אם לא מוצאים בה תענוג, קשה להתמודד עם אתגר התפילה. מה עושים? קודם כל להפסיק לנסות לתפוס את  כל התפילה. להתחיל מקטע אחד בלבד. קטע אחד ובו להתרכז. ובכלל את כל התפילה כדאי להתפלל מתוך סידור המבאר את פירוש המילים. כך שאפשר יהיה להבין את מה שקוראים ולכוון. התפילה צריכה לעלות ממקום של לימוד והכרה.

הכלל הזה נכון כמעט לכל מפגש שלנו בחיים. תענוג מניע עבורנו את הרצון. ללא התענוג לא נעשה דבר. צריך לעזור לתענוג להתעורר. תענוג לא יכול להיות דבר תמידי. הוא זקוק להתחדשות.

התחדשות זו מילת המפתח.

הרצינות וחשבון הנפש מתערבבים עם שמחה, ריקודים ושתייה מתוך אמונה שהשנה הבאה באמת תהיה טובה. גם מצד המאמצים שלנו וגם מצד הקב"ה. עוד ציור של ר' אופנר המתאר התוועדות חסידית
הרצינות וחשבון הנפש מתערבבים עם שמחה, ריקודים ושתייה מתוך אמונה שהשנה הבאה באמת תהיה טובה. גם מצד המאמצים שלנו וגם מצד הקב”ה. עוד ציור של ר’ אופנר המתאר התוועדות חסידית

“העולם” מזועזע. המשפיע אומר שעדיף לא להתרכז בכל התפילה, אלא לקחת קטע אחד ולהתמקד בו. הקהל גם מתקשה להתמודד עם הרעיון שכדאי שהתפילה תעשה מסידור עם פירוש המילים. זוהי תפילה ולא שעת לימוד. מי שרוצה שילמד לפני התפילה.

הרב וועכטר מתעקש ומסביר. לפחות בקטע אחד צריך להתרכז. המשפיע מאתגר את השומעים ומנסה להבין מהי התפילה עבורם. תאמינו לי, תנסו להתפלל עם פירוש המילים, ותראו שתגיעו לגבהים אחרים לגמרי – הוא חותם.

חצות וחצי. עוד כמה דקות מתחילים בסליחות. הלבבות נפתחו. עוד ניגון. יש אווירה של תוקף. השנה משתפרים. משתנים. ריקודי שמחה מתערבבים עם עגמומיות מהורהרת, עם ידיעת האפסות. לסליחות צריכים להגיע  קצת מתנדנדים. מי שמתבונן פנימה מכיר במצבו האמיתי. הוא יודע כמה עבודה פנימית עומדת לפניו. וכאן זו עיקר העבודה בחיים.
***
חזרתי הביתה באמצע הלילה. במקום לישון לקחתי דף ועט וערכתי שתי טבלאות.

בחלק המאונך בטבלה האחת כתבתי: שיפוטיות וביקורת; דאגות; כעס; גאווה

בטבלה השנייה כתבתי: ויתור, פרגון ועזרה, שמחה, חיות

בשורה המאוזנת רשמתי את שמי. מי מבני המשפחה שירצה להצטרף לניסיון מוזמן. בכל פעם שאני כועס אני מסמן בדף, שהוצמד למקרר. אם קשה לי, הילדים יכולים לסמן במקומי. בוא נראה כיצד הנייר יתמלא בעוד שבוע. אז יהיה לי קנה מידה מדיד כדי לראות אם השתפרתי.

זהו הגיע המאני טיים. עכשיו הזמן לבקש לשנה הבאה. לבקש רוחניות, מצב נפשי, עוצמות פנימיות. וכמובן לבקש גם הצלחה גשמית, בריאות, פרנסה טובה, ילדים שמחים, אהבה וזוגיות פורחת.

אולם מי שמבקש צריך לדעת גם לתת. צריך שבטבלה השנייה יהיו יותר סימני וי מאשר בראשונה.

אחלו לי בהצלחה.

שנה טובה ומתוקה לכולם.

 

Print Friendly, PDF & Email

תבדקו גם

כללי היסוד הנפשיים-רוחניים לכל חוויה, אירוע וחג

בדיוק כפי שיש כללי עשה ואל תעשה מבחינה התנהגותית, כך לכל ארוע יש כללי עשה ואל תעשה נפשיים-רוחניים. כללים שחובה לאמץ כדי שהחוויה לא תהיה סתמית אלא בעלת ערך אמיתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Powered by WishList Member - Membership Software