לא רק תנורו של עכנאי – הכוח לקדש את הזמן

מה ההבדל בין שבת לחול? כמה דקות. מה ההבדל בין חמץ בפסח למופלטות במימונה? כמה שעות. מה ההבדל בין הצום בשביתת עשור לסעודה מפסקת?

העיקרון מובן. הזמן הוא אחד ההסתרים המשמעותיים על אור הבורא. הדיוק בזמן, המודעות לזמן, גילוי האור המיוחד של כל רגע ורגע, הוא אחד מעיקרי היהדות ויסוד בעבודת הבורא.

תארו לכם שהיינו חוגגים את חג הפסח יום אחד מוקדם יותר או יום אחד מאוחר יותר? לכאורה היינו מפקיעים את הערך הרוחני של חג הפסח. הפסח עתה לא היה חל ביום שבו באמת יצאו בני ישראל ממצרים.

ואם עברו ללוח של הלל נשיאה, למה ממשיכים לחוג את המועדים במשך יומיים. להסבר כנסו לרשימה "מדוע ראש השנה ארוך כל-כך"
ואם עברו ללוח של הלל נשיאה, למה ממשיכים לחוג את המועדים במשך יומיים. להסבר כנסו לרשימה “מדוע ראש השנה ארוך כל-כך”

הנחת היסוד של ביאורי ספרות הקבלה והחסידות היא שבכל שנה חוזרת הארה מיוחדת ובה המאפיינים של אותו חג, מועד או אפילו יום-הולדת. כשאנו חוגגים חג אנחנו לא רק מזכירים את התכנים הרלוונטים לו. אנחנו מעוררים מחדש את אותן השפעות ייחודיות לזמן או את התכונות הייחודיות של אותו הזמן. יום הולדת הוא ראש השנה שלנו לצמיחה רוחנית. בפסח אנחנו יוצאים לחירות פנימית. בראש חודש אב ממעטים בשמחה. משנכנס אדר מרבים. ביום הכיפורים נמחלים עוונותינו.

על כן מפתיעה כל-כך פסיקת הרמב”ם בסיכום הפרק השני בהלכות קידום החודש.

רקע קצר – “לחשב ולידע ולקבוע באיזה יום הוא תחילת כל חודש וחודש” הם מצוות עשה. כדי לקבוע מתי הוא ראש חודש היו מגיעים עדים לבית הדין הגדול. תפקיד העדים היה להעיד כי ראו את הלבנה מתחדשת. מקביעת ראש החודש נגזר גם הזמן שבו יחולו המועדים. בגלל החשיבות העצומה של הדיוק בקידוש החודש, הרמב”ם מפרט באריכות מיהם העדים הכשרים ועד כמה חשוב לברר היטב שעדותם מתקבלת. כשרבו המינים, אלה שניסו לתעתע ולהעיד עדות לא נכונה, עברו לקידוש החודש על-פי הלוח שהתקין הלל נשיאה.

ועכשיו ההפתעה.

“בית דין שקדשו את החודש – בין שוגגין, בין מוטעין, בין אנוסין – הרי זה מקודש, וחייבים הכל לתקן המועדות על יום שקידשו בו”.

כלומר גם אם בית דין יודע שהוא טועה או הוטעה בקידוש החודש, עדיין חייבים הכל ללכת אחר קידוש מוטעה זה. מדוע שלא יתקנו את השגגה או האונס?

“אף על פי שזה ידע שטעו (בית דין), חייב לסמוך עליהם, שאין הדבר מסור אלא להם. ומי שציוה לשמור המועדות, הוא ציוה לסמוך עליהם…”

על-פי הרמב”ם התשובה לשאלה טמונה במקור הכוח של בית הדין שבארץ ישראל. הם קיבלו את הסמכות לקבוע מתי יומשך האור המיוחד של כל ראש חודש וכל מועד לעולם. עם הסמכות מגיעים גם הכוחות. גם אם טעו כנראה האור המיוחד של אותו זמן יירד לעולם על-פי קביעתם. לכן צריך לתקן את המועדות על-פי היום שקבעו. מבחינתנו, כמה מאות שנים לאחר שהפסיקו לקדש את החודש על-פי עדות, הפסיקה הזאת מעידה על הכוח העצום שמעניק הבורא למאמיניו. הכוח לקדש את הזמן.0

Print Friendly

תבדקו גם

ממה מורכב ביטחון לאומי

ראיתי שבכנס מפקדים למען ביטחון ישראל דיבר אהוד ברק על משיחיות מזה ועל ביטחון לאומי …

תגובה אחת

  1. הראב’ע ר’ אברהם אבן עזרא, הידוע בדבקותו לפרשנות הפשט. מודה כי אין לנו אפשרות לקיים את מצוות התורה ללא פסיקת חז”ל. דוגמא לכך הוא מציג בפרשנותו לעניין הלוח העברי. (לדוגמא הפרוש הארוך לשמות י’ב,ב “החודש הזה לכם…”. במסגרת פרשנותו מלמד הראב”ע את קוראיו בארצות אירופה (להוציא ספרד) תשתית מדעית המקובלת בתקופתו בנושא האסטרונומיה. לפיכך תראו כי הפרושים הללו ארוכים מאד ואינם פשוטים.

    וכבר עשיתי עבודת גמר לתואר שני במחלקה לתנ”ך בבר אילן בנושא “הלוח העברי בפרשנותו של הראב”ע”, ניתן לראות בספריה המרכזית של אונ’ בר אילן.
    אגב
    בעולם הוא היום פופולרי מאד וכתביו נחקרים באוניברסיטאות ברחבי העולם, רק בישראל אינו מוערך מספיק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Powered by WishList Member - Membership Software