צמאה – אמנים שרים את ניגוני בעל התניא

הדיסק הזה יצא לפני ראש השנה בתזמון מדויק. צימאון אמתי בוקע ממעמקי הנשמה, ולכן אי אפשר להרוות אותו רק בלימוד. צימאון אמתי הנשמה מביעה בניגון ובתפילה. וזה מה שעושה הדיסק הזה. 5241_big

צמאה יגביה אתכם טפח מעל הקרקע בכל מסע החגים. הוא יעזור לכם לעורר את הצימאון וגם להביע אותו. הבעה שהיא מידה של רוויה.

מדובר בהפקת ענק של ידידי נאור כרמי. ביוזמת ודחיפת ר' משה שילת.

עשרה ניגונים מיוחסים לבעל התניא. כולם מרגשים. כולם מרוממים.

עשרה אמנים נרתמו למשימה:

רמי קליינשטיין l אביתר בנאי l אהוד בנאי l יונתן רזאל l ברי סחרוף l ישי ריבו l דניאל זמיר l חיליק פרנק וסימפונט רעננה l נריה מויאל l דוד ד'אור

כל אחד מהם מבצע ניגון אחר.

כל הביצועים מדהימים ומלוטשים במקצועיות. לדיסק מצורף ספרון המכיל פרטים ביוגרפים אודות בעל התניא ותיאור משמעות הניגונים.

  1. רמי קליינשטיין הופך את אלי אתה ואודך לתודה קרובה, אמיתית. בקולו המוכר הוא קורא לומר תודה על הבריאה, על החיים, על הטוב. תודה בלי צורך להוכיח את עצמי. הבורא בניגונו כבר לא מרוחק ומנוכר. הוא קרוב וזמין, ודווקא על-ידי כך הופך מרומם.
  2. הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, באחת מדרשותיו המונמנטליות, הזהיר, לאחר השואה ועם קום המדינה, שמא נחמיץ את דפיקת הדוד, נחמיץ מלראות את נסי הבורא, בתירוצים וטיעונים שונים. ואולי כך עולה מדבריו, כבר החמצנו את דפיקת הדוד. אביתר בנאי מנגן את "קול דודי דופק – פתחי לי אחותי רעייתי, יונתי, תמתי". בניגונו הוא יוצר תחושה שלמרות התירוצים אנחנו לא באמת יכולים לפספס את דפיקת הדוד. הניגון מעיר את האהובה, אותנו, לחפש, לבחון לבדוק, היכן הוא הדוד בחיינו.

וזו לא רק תחושה שעולה מן הניגון. עורכי הפרויקט הביאו בספרון קטע מהרבי מלובביץ' המבהיר שתפקיד האהובה הוא רק לפתוח משהו, לפחות כחודו של מחט, לשנות במעט את זווית הראיה על החיים. והקדוש ברוך הוא מבטיח שכאשר אנחנו נפתח לפחות כחודו של מחט – "אזי אפתח לכם כפתחו של אולם, פתח גדול מאוד שיהיה פתוח תמיד, ללא הפסק כלל."

  1. יונתן רזאל כותב בעצמו על הכיסופים לקב"ה

"כאייל תערוג על אפיקי מים, כן נפשי תערוג אליך אלוקים"

"תמיד חשבתי שפירושו של "תערוג הוא תתגעגע.

אבל מסתבר שמשמעות המלה היא קול הגעיה שמשמיע האייל.

כמו שאריה שואג וסוס צוהל, האייל עורג.

רש"י מפרש את הפסוק בתהילים ומסביר מה כל כך מיוחד בעריגה הזאת: "אמרו רבותינו האיילה הזאת "חסידה" שבחיות היא, וכשהחיות צמאות למים הן מתכנסות אליה שתתלה עיניה למרום. ומה היא עושה? חופרת גומה ומכנסת קרניה לתוכה וגועה. והקב"ה מרחם עליה והתעום מעלה לה מים".

כשאין מים אז האייל צועק אל ה' ובזכות זה יש לכולם מים…"

וכך, בתחינה, מסיים רזאל: "הלוואי ונזכה להיות קצת כמו אותו אייל, בלי שום חוכמות, פשוט עורג, נושא עיניו השמימה, צועק ושר: אבא! אנחנו צמאים!"

  1. לא מזמן שמעתי על סיפור מרגש במיוחד. על בחורה צעירה, אם צעירה שחלתה במחלה. בתוך השבת היא עלתה לדבר במסגרת כינוס גדול, וסיפרה על אודות קשייה והתמודדויותיה. בקהל היו עשרות נשים. אחת מהן, בלחש, תוך כדי הדברים, החלה לשיר את דברי הנביא בלחן של בעל התניא – "והריקותי לכם ברכה עד בלי די, עד שיבלו שפתותיכם מלומר די". אט אט כל קהל הנשים נעמד והצטרף לשירה.

זה מה שאנחנו רוצים, וזה מה שישי ריבו נותן לנו להרגיש. שמגיע לנו. שנזכה לברכה עד בלי די. עד שיבלו שפתותינו.

גם כאן צורף בספרון קטע מהרבי מלובביץ' ובו מסר אחד. כשרוצים ברכה עד בלי די "צריכים להתנהג באופן של "עד בלי די". למעלה מהגבלות, בלי לעשות חשבון למה מתאים לי, מה מנומס ומה מכבד אותי.

  1. דמיינו את היהודים העלובים לפני מאתיים שנה במרחבי רוסיה הלבנה. חסרי זכויות, בדרך כלל עניים, תלויים במצב רוחו של הפריץ. והנה להם ניגון ממריץ, מקפיץ, מתוק.

נריה מויאל, בעל האנרגיות הבלתי נגמרות, מקפיץ בניגון שמחה – "ניע זשוריטצי כלאפצי"

ובתרגום חופשי המובא בספר הדיסק – "לא לדאוג חבריה, מה יהא עלינו, עוד נשוב אל הפונדק, נרווה שם צמאוננו."

הפונדק יכול להיות בית השיכר, אבל בעל התניא מתכוון לפונדק האמונה, המקום שבו אתה מוגן על-ידי הצמאון לבורא. המקום שבו החסיד מגיע אל הרבי שלו ללגום ממעיין של מתיקות ואינסופיות.

השארתי לכם לבד להרגיש את אבינו מלכנו של אהוד בנאי, בני היכלא של ברי סחרוף, ניגון שלוש תנועות של דניאל זמיר וניגון ארבע בבות, שעוד לא נפגשתי במי שלא בכה לפחות פעם אחת בשעה שנוגן, בביצועו של חיליק פרנק והסימפונט רעננה.

לא ייצא לכם מהפלייליסט.


שמחת תורה בסמוך לכותל

מוזמנים לשאוב דליים של שמחה בבית הארחה הנושק לקבר דוד, בתוך מבנה עתיק בן כ-1200 שנה, מסביב אווירת קדושת בת אלפי שנים.

בתוכנית – תפילות בכותל, הקפות עם הרבה לחיים ושמחה והרצאות שלי, בעיקר על זוגיות: מיהם בני הזוג המתאימים לנו ביותר וכיצד נדע שמצאנו אותם.

למה זוגיות? כי זה הקונספט שקבעו המארגנים, אבל גם כי חגי תשרי מקבילים לסדר כינון הזוגיות. אלול הוא חודש החיזורים. ראש השנה הוא ההסכמה, ההכנה, ההתרגשות והיראה לקראת החופה. עשרת ימי התשובה הם חלק מכינון מערכת רגשית בין בני הזוג. יום הכיפורים הוא החופה עצמה ותפילת נעילה היא כחדר היחוד. חג סוכות הוא שמחת החתונה, כאשר ארבעת המינים הם קישוטי הכלה. ולבסוף חג שמחת תורה הוא היחוד הגמור ללא קישוטי כלה.

אני כאמור אהיה בשמחת תורה, אולם שבטבע שכרו את המקום לכל תקופת החג. בחג הראשון יהיה שם הרב מיכי יוספי ועוד הרבה הופעות ומרצים במהלך חול המועד. כדאי.

הרשמה בטלפון: 050-2320100; 0503359955, מבית שבטבע.

שנה טובה וגמר חתימה טובה לכולם!

Print Friendly

תבדקו גם

מה גובר בעולם, הטוב או הרע?

החכם אלראזי: מציאות הרע בעולם מרובה ממציאות הטוב. "וכאשר תשווה את מנוחתו של האדם והנאתו …

תגובה אחת

  1. Does your site translate to English?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *