פורסם

יום הולדת – ראש השנה הפרטי לצמיחה רוחנית – חדש חדש!

מתנה צנועה או מסיבה נוצצת? חשבון נפש או מפגש חברתי? נקודת מפנה או תאריך סתמי? מה המשמעות של יום ההולדת? אילו אפשרויות טמונות ביום זה? כיצד כדאי לחגוג את יום ההולדת בכדי למצות את הגלום בו? מהו הזמן, ואיך יום ההולדת משפיע על ניצולו?

להמשך קריאה

על זוגיות והתאמה

כיצד מוצאים בן או בת זוג? האם בני הזוג שאיתנו הם השותפים המתאימים לנו ביותר? האם הזוגיות היא תוצאה של בחירה חופשית או גזרה קבועה מראש? מה קורה בטקס החתונה? מה מבטאת החופה ומהי הטבעת? מה ניתן ללמוד על מעמד האשה מברית הנישואין? כיצד ייתכן הפער בין הכמיהה לזוגיות לבין הקשיים הכרוכים בחיים המשותפים? הספר "על זוגיות והתאמה" מתמודד עם שאלות אלה ואחרות, תוך פענוח סוד תורת השידוכים בין בני זוג. ככלל, נושא הזוגיות והאהבה הוא אולי המרכזי ביותר במחשבה היהודית. הזוגיות היא כסדנא לעידון המידות, לעבודה עצמית, להקשבה לזולת, לנכונות להקרבה. הזוגיות היא המבחן המרכזי ביותר בחיינו הבוגרים. על-פי תורת הקבלה והחסידות מציאת 'הנפש התאומה' וקיום מוצלח של מערכת זוגית הינם הכרחיים להשגת השלמות האנושית ולמימוש תכלית האדם.

להמשך קריאה

מזל

מהו מזל? למה אנו מתכוונים כשאנו אומרים ש'יש לו מזל'. מזל, לשון נוזל, הוא אפשרות להמשכת סיוע מהעליונים, למעלה מהעבודה העצמית. למעלה מהסדירות הטבעית הברורה לאדם. מזל הוא זכייה בדבר שאינו נובע במישרין מיגיעת האדם. המזל הוא מלשון "יזל מים מדליו"1, דבר הנוזל מלמעלה למטה. המזל הוא המזיל את ההמשכה …

להמשך קריאה

גבולות המחשבה הטובה – חלק ב'

ההתמוטטות הפיננסית במערב מרמזת על גבולות המחשבה הטובה, ואולי גם על קץ הנאיביות הצרכנית. הגבולות לכוח ההשפעה של המחשבה אינם טמונים בגיבוש ראייה ריאלית יותר, אלא דווקא בכוח האמונה. מומלץ להקדים ולקרוא את חשוב טוב ויהיה טוב.

להמשך קריאה

חשוב טוב ויהיה טוב

אתם עומדים בפתחה של הרצאה מול קהל מגוון. אחד, זה היושב ממש מולכם, אינו חדל מלחייך. חיוך רחב, נראה אולי ציני מעט. אולי מגחך. אחר, גופו רכון לפנים והוא מאזין בקשב רב. במי תעדיפו להתמקד? מחשבה חטופה אודות מי מהם תשרת את הרצאתכם? על הכוח האמיתי של המחשבה הטובה ומגבלותיה.

להמשך קריאה

ברשת

עמדו על הלינק על-מנת לקרוא את תיאורו. אתם מוזמנים להוסיף לינקים לאתרים רלוונטיים באמצעות מערכת התגובות. המערכת אינה אחראית או אינה בהכרח מזדהה עם האמור באתרים אליהם מובילים הלינקים השונים. אולם אם הם מובאים כאן, כנראה שיש בהם עניין או קשר לנושאים הנדונים ב'התבוננות'. א. מקורות מידע אוצר 770 מאגר …

להמשך קריאה

טרדות הפרנסה

מדוע עול הפרנסה מכביד כל-כך? מהיכן נובעות טרדות הפרנסה? האם יש להן תפקיד או תכלית? האם ניתן להתמודד עם הלחץ הכלכלי? מה המשמעות של להיות עשיר ומהו ניסיון של עוני? אילו תכונות נדרשות כדי להתעשר? כיצד ניתן להגביר את סיכויי ההצלחה בעבודה ובעסקים? האם קיימת סתירה בין כמיהה להתפתחות רוחנית לבין השתוקקות אנושית טבעית לרווחה חומרית? תורת הקבלה והחסידות מלמדת כי בשל מבנה הנפש המשותף לבני האדם, טרדות הפרנסה מעסיקות את כולנו. יתר על-כן, לשעבוד העבודה תפקיד חשוב לא רק בחיינו הגשמיים אלא גם ובעיקר בתהליך הבשלתנו הרוחנית. מכאן, הקשיים הכלכליים אינם חסרי משמעות. השגת הפרנסה וההתמודדות עם טרדותיה הן פרק בלתי נפרד מחיי האדם וממבנה העולם ובאמצעותן הוא אמור להגשים את תכלית חייו. בהתבסס על גישה זו, הספר מעניק לקוראים כלים להתמודד עם קשיי הפרנסה במישור המעשי ובה בעת מגלה לכל אחת ואחד כיצד עליהם ליצוק תוכן לחייהם במסגרת עמל יומם.

להמשך קריאה

העלם וגילוי – על הכמיהה לבית המקדש

זהו בהחלט נושא נפיץ, ולכן זקוק לעיון. ולו ראשוני וכללי בלבד. מדוע המאמינים כמהים כל-כך להשבת בית המקדש למקומו? מדוע צריך מקום מסוים, ספציפי, ובמקרה דנן, די בעייתי, כמשכן לבורא? האם זו לא סתירה לתפיסה החסידית שאין מקום הפנוי מהנוכחות האלוקית? פורסם במקור ב-6.8.08

להמשך קריאה

'וחד חרוב' – סוף עונת הגלגולים

החרוב מייצג סוג של משיחיות אקזיסטנציאליסטית. הוא מוציא פירותיו לאט, ודווקא ככזה החרוב קשור יותר מכל לתורת הגאולה היהודית מצד אחד, ומצד שני להדגשת התהליך, הדרך, על-פני התוצאה. בתקופת החרוב גם ייפסקו הגלגולים. גלגולי הנשמות. (וכנראה גם מעברי הדירות).

להמשך קריאה

עוברים דירה? בית חדש? מה המשמעות הפנימית?

בניית בית חדש ומעבר דירה הם אמנם מרגשים ומשמחים אך גם לא פחות מלחיצים ומעייפים. לכן אומרים חכמים כי 'כל העוסק בבנין מתמסכן'. מצד שני 'כל אדם שאין לו בית אינו אדם'. לבית תכונות מיוחדות שבהן תלויה שלמות האדם. מה הופך את הבית לגורם שבו תלויה שלמותנו?

להמשך קריאה

על המדור

על מנת להכיר את רעיונות הקבלה והחסידות יש צורך להבין, ולו באופן ראשוני, את המשמעות של סדרת מושגים החוזרים על עצמם בהיבטים שונים. סקירה כללית של מושגים אלה מאפשרת לייסד באמצעותם את בניין ההבנה החסידית. רוב המושגים בחסידות אינם זרים לעולמו של הפרט. הסיבה לכך נעוצה בייחודיות שיטת ההתבוננות שפיתחה …

להמשך קריאה

העולמות – אצילות, בריאה, יצירה ועשייה

פנימיות התורה מלמדת אודות מספר עולמות, כאשר ארבעה מהם רלוונטיים לאדם: אצילות, בריאה, יצירה ועשייה. שלושת העולמות התחתונים, בריאה יצירה ועשייה, מצויים במרחק ניכר מעולם האצילות, שאינו בר-השגה עבור האדם מן השורה. עולם האצילות הוא מלשון אצלו וסָמוך, כלומר סָמוך יותר לבורא. פרוש נוסף לעולם האצילות הוא לשון הצלה והפרשה, …

להמשך קריאה

מבנה השכל

השכל מורכב משלושה כוחות. הכח הראשון הוא כח המשכיל המכונה חכמה. השני הוא כח ההשגה הנקראבינה, ושלישי הוא כח ההתקשרות – הדעת. שלמה המלך אומר 'בחכמה יבנה בית, ובתבונה יתכונן, ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר'1. החכמה היא הקשר לאין סוף, מקור הגילוי המוליד רעיון במוחו של אדם. החכמה, הרעיון …

להמשך קריאה

שלוש דרגות בבורא

בהכללה, ישנן מספר דרגות בבחינת הבורא. ישנה מדרגה שבה הקב"ה 'ממלא כל עלמין', ממלא את כל העולמות. דרגה זו מציינת את מידת ההתלבשות האלוקית בעולמות. על האור האלוקי ברובד זה נאמר 'מה הנפש ממלאה את הגוף, כך הקדוש ברוך הוא ממלא את העולם'1. דרגה אחרת היא דרגת 'סובב כל עלמין', …

להמשך קריאה

מבנה הנפש

ספר התניא מלמד על שתי נפשות הפועלות באדם ומנהלות ביניהן מאבק מתמשך על השליטה בגוף האדם, מחשבותיו, דיבורו והתנהגותו בפועל. הנפשות משולות לשני מלכים הנלחמים זה בזה בניסיון לשלוט בעיר קטנה המדומה לגוף האדם1. על שתי הנפשות הקיימות באדם אנו למדים כבר משני תיאורי בריאת האדם המצויים בספר בראשית2. ככתוב בישעיה: 'אומר …

להמשך קריאה

על כעס, עצבים והתפרצויות

התקפי זעם בלתי נשלטים או סתם 'עצבים', גורמים נזק רב לנו ולסביבה. הכעס, וחוסר האונים שהוא מגלם, מצביעים על התעצמות הצד הבהמי שבנו. באופן טבעי, יש כאלה שהם בעלי 'פתיל קצר' יותר מאחרים. מה הוא הכעס – חלק א'. פורסם במקור ב-18.7.2008

להמשך קריאה

המשמעות הפנימית של הדיבור

מהי תקשורת ומהו דיבור? כיצד ניתן לכונן תקשורת מוצלחת? האם הבורא מדבר עם ברואיו? באיזה אופן ניתן להאזין לדיבורו של אלוקים? פנימיות התורה מלמדת על שני סוגי תקשורת שהאדם יכול לקיים עם סביבתו. הסוג הראשון מיוסד על טובות הנאה ותועלות. האדם מנהל מערכת פנקסנות, שבה הזולת נמדד לפי מידת האינטרס, הרגשי או החומרי, שהוא משרת. בתקשורת מהסוג השני, האדם מגמד מחשיבות צרכיו ונמנע מלהעמיד עצמו במרכז, כדי לזמן את הבורא כשותף ביחסיו עם הזולת. החיבור "המשמעות הפנימית של הדיבור" מעמיק בהכרת מנגנוני התקשורת בין בני-האדם, ורותם הכרות זו כדי לבחון כיצד ניתן להאזין לדיבור הבורא, המלווה את האדם במהלך חייו. בכח האזנה לדיבור האלוקי ללמד אותנו, המאזינים, איך ניתן לשתף את הקב"ה בקשר בין בני-האדם ובכך לפתח יחסים חברתיים במדרגה גבוהה יותר. חיבור זה, המהווה פרק יסודי בהבנת תורת הקבלה והחסידות, מצורף, במהדורה החדשה, המורחבת והמעודכנת, לספר 'יום הולדת'.

להמשך קריאה

עבודת הזכרון

במסגרת המוגבלות האנושית, מלאכת הזכרון מבטאת את הצד חסר הגבול שבחיינו. ללא הזכרון אנו מאבדים מערכם של אירועים וחוויות. הזיכרון הוא הכלי המסייע לנו להחדיר משמעות בכל פרט בחיינו ובחיי הסובבים אותנו. פורסם במקור ב-14.7.2008

להמשך קריאה

רצון הלב – להיות עצמי, חלק ג'

לקריאת חלק א', חלק ב' כיצד השגת העצמיות יכולה להיות תוצאה של רצון פנימי? היציאה מן המֵצר למרחב מומשלת ליציאת מצרים, המאורע ההיסטורי המכונן של העם היהודי. בכל דור ודור1 ובכל יום ויום2 האדם צריך לראות עצמו כמצוי ביציאת מצרים. על פי החסידות היציאה ממצרים גם היא אינה רק סיפור …

להמשך קריאה

בדרך אל העצמיות – להיות עצמי, חלק ב'

ברשימה הקודמת עסקנו במשמעות של להיות עצמי. כאן נתמקד במשא הפנימי להשגת העצמיות. ככל שעוסקים במלאכת הקילוף של הדברים החיצוניים, מגלים שהעצמיות היא דבר פנימי וחסר יותר. המחשבות הן לא עצמי, הן רק לבוש לנפש. כך גם המעשים והדיבור הם לא עצמי. גם השכל והרגשות, הכוחות הפנימיים של הנפש, שבהם מתלבשים …

להמשך קריאה

להיות עצמי – חלק א'

לבנות מרחב עצמי עצמי הוא לשון עצם. בניית מרחב עצמי היא במידה רבה התחברות למקור. אדם לעולם אינו יכול להיות עצמי מצדו הטבעי, מצד גופו הגשמי, הבהמי. עצם הוא יסוד שאינו משתנה כתוצאה מאינטרסים חולפים. החומרי הוא תמיד תועלתני, נתון להשפעות סביבתיות ותלוי בריבוי רצונות המתחלפים ומבלבלים את האדם. פעם …

להמשך קריאה

קבלה, חסידות וניו-אייג'

מה מבדיל בין תנועות ה'עידן החדש' להוראת הקבלה והחסידות בזמננו? האם הפופולאריות של הקבלה והחסידות נשענת על אותם מאפיינים תרבותיים, כלכליים ופוליטיים, התורמים גם לצמיחת תנועות ה'עידן החדש'? מתוך הרצאה שהתקיימה בפורום חוקרי ה'עידן החדש'.

להמשך קריאה

מהי התבוננות

במובן הרחב והפשוט ביותר, התבוננות היא שימוש בכוח השכל כדי להבין דבר מסוים. בהיבט הקבלי-חסידי, התבוננות היא הכלי העיקרי הנתון בידי האדם, שבאמצעותו הוא יכול לעורר את עצמו ולהשתנות. ישנן דרגות שונות של התבוננות, אולם בהכללה ההתבוננות נועדה ליצור השפעה של השכל על הרגשות. לדוגמא, אדם יכול להיות בקי בעניינים …

להמשך קריאה

סדר השתלשלות – ביקורת ספר

סדר השתלשלות מאת הרב יוסף אייבס, יריד הספרים תשס"ד – 2004 'נהרא נהרא ופשטיה', ענה הרבי מליובאוויטש כשהתבקש על-ידי אחד מצאצאי בעל הסולם, מחבר הביאור לספר הזוהר, לצאת בקול קורא ללימוד המוני בזוהר. עוד הדגיש הרבי כי הקבלה כבר נמצאת במאמרי החסידות. רוצה לומר, כמו שאין פשטי הנהר דומים, כך לכל זרם …

להמשך קריאה

ביקורת ספרים – 'השביעי' מאת ד"ר יצחק קראוס

סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים ספרו של הרב ד"ר יצחק קראוס, "השביעי", מתאר את קורות תנועת חב"ד תחת הנהגתו של הרבי מליובאוויטש, ומעמיק אודות המניע המשיחי כיסוד לאקטיביזם החב"די ולהצלחת התפשטות רעיונות החסידות בדור האחרון. כביטוי לכוח המשיחי נפרשים על-פני כמה מפרקי הספר תיאורים רחבים של מוסד השליחות …

להמשך קריאה

חלומות ומשמעותם

      מבוא: חלום שלא נפתר – כאגרת שלא נקראה הגמרא מספרת אודות אדריאנוס, קיסר רומי, אשר חפץ לדעת את שהוא עתיד לחלום בלילה. לשם כך פנה אל רבי יהושע, שחכמתו וידיעותיו נודעו למרחקים[1], וביקש שיתאר לו במה יחזה בשעה שיישן. רבי יהושע נמנע מלסרב לפניית הקיסר בתואנה שהוא …

להמשך קריאה