קצרים

מתאבנים קצרים ושאלות מהלימוד היומי (רמב”ם, חסידות, פרשת השבוע, גמרא ועוד). המרוממים את הנפש ומעוררים מחשבה. חלק מהקצרים מתפרסמים גם בפייסבוק.

סתם לפעמים אנחנו לא סובלים מישהו. למה?

הוא לא עשה לכם שום רע. לא פגע, לא קלקל, לא נגע בדבר או בחצי דבר ששייך לכם. יכול להיות שאתם אפילו לא חלוקים איתו בדעות. ובכל זאת אתם לא סובלים אותו. לא יכולים לדמיין את עצמכם משתפים איתו פעולה. מה שהוא יאמר, אתם תאמרו להפך. לא בגלל ששכלכם מחייב …

להמשך קריאה

השכל הוא סוכן המכירות של הרגשות

השכל פועל כמו סוכן מכירות. כשהוא מעיד על המעלות, על הטוב והיפה שבדבר מסוים, הוא מעורר בנו רגשות חיוביים, רגשות של תשוקה ואהבה לאותו הדבר עליו הוא מעיד. כשהוא מצביע על החסרונות והליקויים, הוא מעורר רגשות של ריחוק ורתיעה. השכל לא ממציא את הרגשות. לכל רגש יש שורש בפני עצמו. …

להמשך קריאה

בריש הורמנותא דמלכא – אני רוצה עוד לפני שאני רוצה

“בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה” (מאמר הפותח בספר הזהר, בראשית, טו, א) עוד לפני שמתגלה הרצון של האדם בדבר מסוים, לפני שהוא מבטא אותו בצורה מלאה, לפני שהוא ממש חושב עליו ודוחף את כוחותיו כדי להגשימו, הוא נותן לו רשות להתקיים. הסדר הזה בהתגלות כוחות הנפש עובד לחיוב …

להמשך קריאה

תחיית המתים בנפש

אדם יכול לחיות, לפתח קריירה, להתפרנס, להתחתן, להביא ילדים ואפילו להצליח בכל מעשה ידיו, ובכל זאת להיחשב כמת. דרגת מת היא דרגה שבה האדם מתפקד, אבל לא מעורר רגשות חיוביים. הוא לא מתרגש, לא מתפעל, מתעייף במהירות ונוטה לחישובים תועלתניים בכל צעד שלו ושל הסובבים אותו. מבחוץ הוא חי. בקושי. …

להמשך קריאה

העונג הגבוה ביותר

אפשר להתענג על ארוחה דשנה, ריחו של בושם משכר, הרפייה של הגוף או אפילו מעשה מוצלח שלנו. השלמנו בניית נדנדה, סיימנו להרכיב את הכיור, נטענו עץ. אפשר להתענג גם על רגש מתרונן. איזו שמחת בוקר שלא צריכה תנאים והסברים. רגליים קלילות מרקדות באמצע היום ומזמינות מבטים תמהים (מעניין שכשאנו עצובים …

להמשך קריאה

המסר חשוב ביותר לאדם

ראשי החסידות חזרו על כך שוב ושוב וגם אנחנו צריכים להגיד זאת שוב ושוב עד שתשתנה התפיסה. האדם צריך שיהיה לו טוב בחייו. שיהיה מאושר בהם. הבורא לא מחפש להעניש את האדם, לא לפגוע בו ולא להטיל עליו ייסורים או קושי. ההפך הגמור הוא הנכון. הבורא הוא תכלית הטוב, הרוצה …

להמשך קריאה

כשיש מאבק פנימי זה יכול להעיד שאנו בעליה

‘רוח האדם עולה ורוח הבהמה יורדת’  האם זה אומר שכשאנחנו מזדככים, ממוקדים, מתנהגים כראוי והכי חשוב נהנים מרגשות רצויים, אנחנו בעלייה, ואילו כשאנו נופלים, טועים, מפספסים, נשלטים על ידי רצונות ודחפים, אנחנו בירידה? אז זהו שלא בהכרח. “כאשר רוח האדם נלחם עם רוח הבהמה, בהכרח שיתאבקו ויתקרבו יחד.” המאבק מעורר …

להמשך קריאה

הכל קר, מנוכר סתמי וחסר טעם? מה עושים?

מפתח הרגשות. הנה לפעמים אין שום התפעלות הלב. הכל קר, מנוכר סתמי וחסר טעם. הסיבה לכך היא שבין השכל ללב ישנו שער, מעין סכר, שמונע מהמים לעבור, כדי שהרגשות לא יוצפו. מעת לעת צריך לפתוח את השער מעט מעט כך שייצא סילון קטן ויעורר את הרגשות. שיעורר את החיות וההתלהבות …

להמשך קריאה

דיבור מנמיך

לפעמים מדברים מבלי לשים לב. סתם דברים שליליים או נמוכים. למרות שזהו רק דיבור. דבר חיצוני. אמרנו וזהו נגמר. הדיבור מושך את המדבר אל מקום נמוך, אל הציניות, הזלזול וחוסר האמונה. ולבסוף מרוב שהדיבור מזלזל בהכל הוא גם מוליד חוסר אמונה של המדבר בעצמו. וכך בלשון הרמב”ם היומי: “בתחילה מרבים …

להמשך קריאה

מה גובר בעולם, הטוב או הרע?

החכם אלראזי: מציאות הרע בעולם מרובה ממציאות הטוב. “וכאשר תשווה את מנוחתו של האדם והנאתו בשעה שהוא נח אל הייסורים, המכאובים הקשים, המומים, הנכויות, הצרות, היגונות והאסונות הפוקדים את האדם (בזמן חיותו), תמצא שמציאותו של האדם היא פורענות ורעה גדולה המוטלים עליו.”  הרמב”ם: אלו דברים חמורים, שבודה אלראזי מלבו. הם …

להמשך קריאה

חשיבות המודעות הרגשית

אתם נכנסים לבנק; בדרך לעבודה; יושבים ללמוד; עוסקים בעבודות הבית; מבלים עם המשפחה או יוצאים לחופשה – בכל זמן ובכל מקום שאנחנו נמצאים כדאי להיות מודעים לרגשות המתעוררים בנו, אומר הבעל שם טוב. “גם יחשוב כשיושב ללמוד, או אפילו בדברי חולין, אזי יחשוב באיזה ענין הוא מדבר, אם באהבה או …

להמשך קריאה

מזל טוב – יום לידת הנשמות

שביעי של פסח הוא גם יום לידת הנשמות, מציין האר”י. מה זה אומר? יש יום הולדת לגוף ויש יום הולדת לנשמה. יש יום הולדת פרטי ויש יום הולדת כללי. ראש השנה הוא יום ההולדת הכללי, שבו נולד, נברא, האדם הראשון. שביעי של פסח הוא יום לידת הנשמה, שהייתה בעיבור במשך …

להמשך קריאה

מדוע אנו מכוונים “מתיר אסורים”

יש מאסר של הגוף ויש מאסר של הנשמה. אחד המאסרים הנפשיים הקשים הוא מצב שבו השכל שלם, האדם מבין, פעיל ומתבונן. אולם הרגשות שלו לא מתעוררים. הוא קר, לא מתפעל, מאובן. הוא לא מרגיש את הזולת, את זוגתו, את ילדיו, שלא לדבר על הקשר עם הבורא, ולכן רחוק מהם בנפשו. …

להמשך קריאה

תזונה והלכה: זה לא רק מה אוכלים – אלא גם איך וכמה

בתזונה בריאה ורוחנית המה אוכלים לא מנותק מאיך וכמה. האם יכול להיות שהרמב"ם אומר שאם אתם אוכלים סטייקים, בהכשר הבד"צ, ביום הכיפורים, אבל הרבה, אחרי שקצתם במזונכם, ובאכילה גסה, אתם פטורים בדיוק כמי שאוכל אוכל שאינו ראוי למאכל. ואם יש סיכוי שהוא כן מתכוון לכך, מה יכול להיות ההיגיון.

להמשך קריאה

תשובה אצל הרמב”ם ותשובה בחסידות

מה בין התשובה אצל הרמב”ם לתשובה בחסידות? הרמב”ם מתאר את מהלך התשובה בשלבים. צריך לעזוב את החטא, ולגמור בלבו שלא יעשהו עוד לעולם, וצריך להתודות בשפתיו. ומדרכי התשובה שיצעק ויתחנן ויתרחק מהחטא וגולה ממקומו שגלות מכפרת, מפני שגורמת לו להיכנע ולהיות ענו ושפל רוח. התשובה על-פי החסידות מזמינה בעיקרה את …

להמשך קריאה

רחוק מפלורליזם

מסתבר שהרמב”ם היה רחוק מלהיות פלורליסט או ליברל. בייחוד כשהדברים מגיעים להלכות עבודה זרה והליכה בחוקות הגויים. ובפינה היומית: השואל את המתים (מעלה באוב) או המנבא עתידות בכישוף (ידעוני) – אם הם מתנבאים מול עדים – חייבים כרת ונסקלים. והקוראים בקפה? בכוכבים?

להמשך קריאה

מה מחריב את העולם?

הרמב”ם היומי. מה מחריב את העולם? רכלן. זה שטוען דברים, והולך מזה לזה ואומר ‘כך וכך אמר פלוני’. אבל יש עון גדול מזה והוא לשון הרע. כולם מכירים את שלוש העברות שבגינן נפרעין מן האדם: עבודה זרה, וגילוי עריות, ושפיכות דמים. הרמב”ם מזכיר שלשון הרע הוא כנגד כולם.

להמשך קריאה
Powered by WishList Member - Membership Software