רשימות קריאה

רשימות המתפרסמות בבלוג. לא כולל קצרים.

  • זה מתקרב. בשבת. היו קשובים

    ארבעים יום לפני ראש השנה, יום הולדת האדם הראשון, יוצאת בת קול ומכריזה מי תהיה זוגתו. כ' אב הוא בספרי הקבלה תאריך המפריד בין כל מה שעברנו מתחילת השנה, לבין ההכנות לשנה החדשה, ומצביע על הזדמנות מיוחדת במינה להקשיב למשהו.

  • מהי אהבה

    על הקושי להגדיר מהי אהבה והחשיבות שבלימוד אודות האהבה.

  • 'זוגות מעורבים' – ביקורת סרט שלא ראיתי

    מה דעתכם על השם שבחר יורם שפר לסרט הדוקומנטרי שערך על זוגות דתיים וחילוניים? ובכלל על מורכבותה של זוגיות שכזו?

  • השמחה של החורבן

    ישראל מתדרדרת כלכלית, האבטלה גואה, מפעלים קורסים, הקבינט מתכנס לטכס עצה. אחד היועצים קם ומכריז, חברים כדאי לאמץ את המודל הגרמני והמודל היפני. נכריז מלחמה על ארה"ב. עם התבוסה והכיבוש האמריקאי, יגיע גם הסיוע לצמיחה מהירה. כמה שנים נוספות יידרשו ולבסוף נהפוך לכלכלה חזקה...

  • 'לא פחות ממהפכה קופרניקאית' – על תרומת האר"י ליהדות

    האר"י פעל בצפת סך הכל שנתיים והסתלק מהעולם בגיל 38. כיצד ניתן להעריך את תרומתו למחשבת היהדות.

  • ר' נקש, אל תקנה את בית"ר ירושלים

    מה דעתכם על רכישת בית"ר ירושלים על ידי חסיד חב"ד מפלורידה? ובכלל על הקשר בין כדורגל ליהדות?

  • גוף ונפש לאחר המוות: חיבוט הקבר וכף הקלע

    מה המשמעות של המושגים הקבליים הנפוצים "חיבוט הקבר" ו"כף הקלע", ואיך משמעות זאת רלוונטית לאדם.

  • תפיסת הבורא בכדורגל והקשר לבלעם (בלק)

    השימוש התכוף במושג "א-לוהים" בסיקור המונדיאל לא בהכרח מעיד על זילות של הבורא או על אתאיזם. אך הוא בהחלט יכול ללמד אותנו על תפיסת האלוקות הרווחת בקרב השדרים והאוהדים.

  • בין שניאור חשין לשניאור זלמן

    כמעט ואין סיכוי למצוא, היום או לפני 40 שנה, הורים שאינם דתיים, יהיו מן האליטה או מפשוטי העם, המעניקים לבנם את השם שניאור. מישאל חשין קרא לבנו, שנהרג ביום שישי האחרון בתאונת פגע וברח מחרידה, שניאור. הוא קרא לו כך גם כחלק מגאוותו הגדולה על עצם היותו צאצא לשניאור זלמן מליאדי

  • על נחש ונחושת: איך מתמודדים עם רוע (חוקת)

    האתגר של הפילוסוף, על-פי ויטגנשטיין, הוא להראות לזבוב הלכוד בתוך בקבוק את הדרך למעלה. הזבוב מנסה לשווא להיחלץ. נחבט למטה ולצדדים, ולא מצליח להשתחרר. התפקיד של 'הפילוסוף הטוב' הוא לעזור לנו להפסיק להיתקל בקירות. עליו לסייע לנו לשאת עינינו מעלה ולגלות את הדרך אל הפתרון הגלום במצבי קושי ומשבר. מהי המשמעות של אותה הסתכלות מעלה?

  • על פשר המשיכה לדמותו ותורתו של הרבי מליובאוויטש

    רשימה לג' תמוז

  • מוסיקה, מסרים ומשמעות

    מה בין עיון לבין חוויה מוזיקלית. כיצד המוזיקה משפיעה עלינו ועד כמה בכוחה לשכנע במסרים.

  • יהודים נגד ישראל – על חטא המרגלים אז והיום (שלח)

    הם שייכים לעלית של האומה היהודית. חלקם פרופסורים נודעים בארץ ובחו"ל, אחרים סופרים, עיתונאים ואינטלקטואלים, רובם משכילים. חלקם משמרים זהות יהודית. יש מהם אף המכונסים באוהלה של תורה. המשותף להם, מבעד לשלל הטיעונים והאינטרסים שהם מציגים או מסתירים, הוא התנגדות עמוקה ושורשית לקיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל.

  • דב אינדיג, הציונות הדתית והחברה החילונית

    'לכאורה חייו של המאמין, המשתמש ב'אופיום להמונים', קלים יותר, כיוון שאין לו ספקות ובעיות. אולם אין זה מדויק, כיוון שהאמונה השלמה מחייבת בנוסף על הגבלות ואיסורים מרובים (שהם הצד הקל שבעניין) גם מאמץ בלתי פוסק כדי להתעלות על החומריות שבאדם. על השגרתיות שבחייו...

  • הרב שטיינזלץ והגדרתו כאינטלקטואל

    לרגל סיום פרוייקט ביאור התלמוד הבבלי, פרסם עיתון ידיעות אחרונות ראיון של העיתונאי יאיר לפיד עם הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). בראיון ובכותרתו מכנה העיתון את הרב שטיינזלץ כאינטלקטואל וכאחד מבכירי הוגי הדעות בעולם. אינטלקטואל ואדם דתי הכבוד הגדול כלפי הרב שטיינזלץ וחשיבות מפעל חייו, אינם מונעים מהקריאה בכתבה והכינויים שהודבקו לרב להישמע תמוהים במידת מה. בקריאת הכתבה עולה התחושה כאילו מחויבותו התורנית של הרב שטיינזלץ מופרדת מכושרו האינטלקטואלי. לכאורה הרב הוא אינטלקטואל ללא קשר, או יותר נכון למרות היותו אדם מאמין. היותו הוגה דעות איננה תוצאה של הישענותו על רבותיו או מה שהוא מאמין כדבר אלוקים חיים, אלא היא משהו אחר, תכונה שניתנה למישהו אחד בדור, ורק במקרה אותו מישהו הוא גם חסיד. מהלך שכזה נפוץ בתפיסה המודרניסטית, המקפידה על חלוקה ברורה בין דת למדע ובין חברה לדת. מכאן, קריאת הכתבה מעלה שתי שאלות יסוד. השאלה הראשונה, שלא תטופל ברשימה זו, היא מה המעמד של לימודי פנימיות התורה במסגרת עולם המדעים. רציונליסטים מובהקים ידחו את הקשר בין גופי הידע הנזכרים. אחרים רואים את המטאפיסיקה של הדת כתפארת המדעים וכפסגה הגבוהה ביותר אליה יכול השכל האנושי להעפיל. השאלה השנייה היא מהו הוגה דעות? מיהו אינטלקטואל? מדוע רב אחד, בעל ידע נרחב בתורת הנגלה והנסתר נקרא תלמיד חכם, גדול בתורה, 'עוקר…

  • סוד חיבור ההפכים

    המיוחד בתורת החסידות הוא שלעתים, לא נדירות יש לומר, נתקלים בפיסת מידע מסוימת שהופכת על ראשה את כל מה שחשבתם שאתם יודעים או הערכתם עד כה. לימוד תורת החסידות מאופיין במידה רבה של מהפכנות מתמדת. הוא תובע נכונות לשנות בכל רגע ורגע את זווית הראיה ולקבל כעובדה כי מה שלמדת עד כה מתאים רק לשלב מסוים ובהיבט אחד וצר. על מנת להתקדם יש להסתכן ולאבד את הביטחון שבידיעה. רק כך מושגת תמונת עולם חדשה, מעודכנת ומעמיקה יותר. אפשר לדמות את הלימוד בחלקו לעמידה על ראש הר, ממנו ניתן להשקיף על יער עבות המשתרע במרחבי עמק רחב ידיים. התמונה הנפרשת מלמעלה היא לכאורה חדה וברורה. אולם ככל שמתקדמים בלימוד נדרשים לרדת לתוך היער, שם התמונה הופכת סבוכה. מדי פעם מטפסים לגבעה אחרת, ממנה נשקפת צורה שונה של הדברים, המציגה באור שונה את מה שנראה מראש ההר. כך הזמן החולף, החוויות האישיות, והגילוי של מרחבים חדשים מאתגרים את ההבנות הראשוניות. זה יהיה אולי מוזר, אבל מאפיין זה של לימוד מדגיש את אחד המסרים המשמעותיים ביותר העולים מחג השבועות, זמן מתן תורה. מהי תורה? חג השבועות עמוס מסרים פנימיים שחלקם עולים מתוך מה שנדמה כסתירות. כך למשל ניתן לשאול מה היה החידוש הגדול שבמתן תורה, מדוע נזקקו לפירוטכניקה כה רבה, ברקים, קולות אש…

  • מה יכול היה להיות גרוע מהשואה?

    על פי השמועה, האדמו"ר מקלויזנבורג, שאיבד את 11 מילדיו בשואה, הפטיר פעם בשיחה על השואה כי יכול היה להיות גרוע יותר. בני שיחו כמובן תמהו, מה יכול היה להיות גרוע יותר מזוועות התקופה החשוכה ההיא. תשובתו הייתה יפה בעוצמתה המוסרית – 'גרוע יותר היה אם אנחנו היינו הרוצחים'. זה מכבר יצא לאקרנים הסרט "ממזרים חסרי כבוד", מבית היוצר של קוונטין טרנטינו. הסרט משכתב את ההיסטוריה מחדש, בצורה פרובוקטיבית למדי, וככל הנראה גם חולק על דברי האדמו"ר מקלויזנבורג. על פי אחד מקווי העלילה, קבוצת חיילים מצבא ארה"ב, רובם יהודים, יוצאת למסע הרג של חיילים נאצים. במסע, החיילים מפגינים מידה של הנאה מנקמה אכזרית כנגד חיילי האויב. כך למשל חברי הקבוצה אסורים בלקיחת שבויים ומחויבים להשיג לפחות 100 קרקפות של נאצים, כשמלאכת הקרקוף מצולמת היטב. בקטע אחד חייל אמריקאי יהודי הורג סמל נאצי במחבט בייסבול ומכריז כי זו אחת מצורות הבידור המועדפות. מפקד הקבוצה אף מפגין תענוג בהטבעת סימן הרייך השלישי על מצחם של חיילים נאצים הנותרים בחיים. אין ספק כי "ממזרים חסרי כבוד" הוא ראיה מכרעת לכך שהעם היהודי התגבר, בעיני עצמו ובעיני אומות העולם, על הדימוי הגלותי של אנשים חלשים, נמוכי קומה וארוכי חוטם, רכונים כל היום על לימודם או לחלופין עסוקים בסחר מכר ומרדף מתמיד להגדלת עושרם, כשהם חסרי אומץ…

  • רשב"י ועוד היבט של אש

    אש ורשב"י נזכרים יחד בכמה וכמה מקומות הן בהקשר חיובי והן בהקשר שלילי. בל"ג בעומר נהוג להדליק אבוקות גדולות או מדורות לציון האור הגדול שמתמלא ביום פטירתו. מנגד, למשל, מפורסמת אמירתו כי 'נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חבירו'[1]. על ההיבטים החיוביים והשליליים של האש כשורפת את המציאות החיצונית מצד אחד ומצד שני כמגלה את המציאות הפנימית, ניתן ללמוד מניתוח הסיפור הבא. רשב"י נידון למיתה בצו רומאי מיוחד. מתוך חשש שהצו יקוים, ברח יחד עם בנו אלעזר למערה בצפון ארץ ישראל, ביישוב פקיעין. במערה שהו 12 שנים רצופות, מנותקים מהווי העולם וניזונים מעץ חרובים, מניב פרות, שצמח ליד המערה וממעיין שפרץ בפתחה[2]. במערה מסרו האב ובנו את עצמם לחיי עיון טוטליים. מתואר שמאחר ואפילו בגדים להחלפה לא היו להם, והם רצו לשמור את מחלפותיהם שעליהם לזמן התפילה, חפר כל אחד מהם בור באדמה, פשט את בגדיו, וכיסה עצמו בעפר, עד לצווארו, וכך עסקו בלימוד תורה. בזמן התפילה היו מנערים עצמם מעפר ולובשים את בגדיהם, ולאחר התפילה מסירים אותם שוב שלא יתבלו. על-פי המסורת, במערה הגיע רשב"י להישגים רוחניים נשגבים, ובה התגלו לו עיקרי סודות פנימיות התורה המופיעים בספר הזהר. כעבור 12 שנים התבשרו רשב"י ובנו על מותו של קיסר רומי. באותה תקופה, כאשר מת הקיסר,…

  • ספירת העומר והספירות

    מהן הספירות? מה הקשר שלהן לפסח שני ולספירת העומר?

  • ספרי התבוננות

    מבצעי שבוע הספר העברי ה'תש"ע 2010

  • על תשובה, מועד ב' ופסח שני

    מה גורם לאנשים לחזור בתשובה? מן הסתם לשאלה זו תשובות רבות. חום אנושי, השתייכות לקהילה, התעוררות כוח האמונה, משבר פנימי או חיצוני, גילוי רצון לשימור מורשת אבות וכן הלאה. יותר מאלה, נדמה לי שהסיבה הנפוצה ביותר היא שהתשובה מגלמת את הצורך בעדכון המערכת הפרשנית למציאות ולחוויות הבסיסיות שאנו חווים במהלך חיינו. לכל אדם יש משקפיים, מסוג מסוים, דרכם הוא מתבונן במציאות. ולא רק מתבונן אלא גם מפרש ומפענח אותה. מרקסיסט רואה את העולם כמאבק מתמיד בין מעמדות. הפמיניסט מאמין, או לרוב מאמינה, שההיסטוריה האנושית היא ההיסטוריה של המאבק בין המינים. הביולוג עשוי לראות בכל דבר חי רצף ייחודי של גנים. המציאות האמיתית שהוא רואה כשהוא מביט בבני אדם היא הגנים שהם נושאים. על-פי אותו ניתוח מציאות הוא מעבד את תפיסתו כלפי החיים. הכימאי, לעומת הביולוג יתפוס את העולם כאסופה של תרכובות מולקולאריות, ועל-פיהן הוא ינתח את מראה עיניו. הפיזיקאי, בשונה מעמיתיו, יתבונן במתרחש סביבו כמאבק מתמיד בין כוחות, וקטורים פיזיקאליים בעלי כיוון. באמור אינני מתכוון לחלק מהתיאוריות הרווחות לגבי הבניית המציאות, אלא לזווית הראייה של המציאות שבאמצעותה יוצקים תוכן ומשמעות לחיים. המרקסיסט והפמיניסטית, הביולוג, הכימאי והפיזיקאי, כולם שותים קפה בבוקר וקוראים לו קפה ולא רצף של גנים או תרכובת מולקולארית או פרי קולוניאליזם וניצול מעמדי. המחשבה היהודית, כמערכת של ידע…

  • פתח דבר

    מי הוא בורא עולם? היכן הוא שוכן? מה אנחנו יודעים אודותיו? עד כמה הוא מעורב בחיינו? האם ניתן להכירו בדרך כלשהי? כיצד ההכרות עמו משמעותית לחיינו? בחינת התפתחות האמונה האנושית מגלה קשת רחבה של התייחסויות לבורא. יש, למשל, הרואים בבורא כוח חיצוני, הנמצא אי שם בעולמות עליונים. לאחר שברא את העולם הוא הניח את השלטון בו לחוקי הטבע, מבלי שהוא נדרש להתערב במהלכם. אחרים מיחסים לבורא התערבות מדודה בעולם. הא-ל נדרש רק בזמנים מאוד מיוחדים ולדברים הגדולים בחיים. לעומתם יש האוחזים בהשקפה לפיה הבורא שוכן בתוך העולם, בטבע עצמו, ואין לו קיום או רצון מעבר לו. וישנם גם המשוכנעים כי האמונה היא רק תוצאה של חולשה אנושית, פרי מחשבה חברתית מתפתחת. היהדות מציגה הבנה שונה לגמרי של הבורא. ספר זה מנסח ביסודיות ובבהירות את תפיסת הבורא על-פי היהדות, תוך מתן מענה מקיף לסוגיות שהוצגו. האתגר להכיר את הבורא בהחלט נשמע יומרני וטומן בחובו לא מעט שטרות לפירעון. אולם האחריות הכבדה אינה רובצת על כתפיו של ספר זה. התמונה הרחבה של תפיסת הבורא הנפרשת כאן בפני הקורא נשענת על התניא, ספרו של רבי שניאור זלמן מליאדי, המתמודד בצורה שיטתית עם שאלות דומות בנוגע לא-ל וליחסים בינו לבין האדם. החלק השני בספר התניא, הנקרא שער היחוד והאמונה, הוא אחד החיבורים הנדירים במחשבה…

  • ספר VS בלוג

    מיכלים של דיו התרוקנו בניסיון לתאר את השפעת המדיה החדשה על הנייר המודפס. רבים הספידו את הספר הכתוב, בתצורה ובאורך בו הוא מוכר לנו. מעבר לעובדה שהרשת גונבת מאיתנו יותר ויותר זמן ודוחקת אותנו לסגנון חיים מסוים, רבים סבורים כי בעידן של 'אוטוסטרדת מידע', לקוראים אין סבלנות למסר ארוך ומעמיק. כל מה שאינו מנוסח בצורה תמצתית, ממוקדת ויותר מכל שימושית, סופו להיהפך ללא רלוונטי. מכאן עולה השאלה, מה הערך בחלק נכבד מהספרים הרואים אור אם אפשר לתמצת את הרעיון המרכזי העומד מאחוריהם לשני עמודים ולהעלותו כרשימה מעוצבת ברשת. היהדות כידוע, רואה בלימוד כלי האמור להוביל לידי מעשה ולכוון את הרגשות. אולם הלימוד והעמקה הם גם ערך העומד בפני עצמו. כלומר הספר, המשמש בדרך כלל כתוצר המזוקק והערוך ביותר של עבודה מחשבתית שיטתית, הוא כשלעצמו, עוד לפני בחינת התוכן המופיע בו, איננו מתודה נייטרלית, כי אם מתודה תקשורתית ערכית. על כן הספר, במשמעות היהודית, אינו רק אסופת של אזכורים, ציטוטים, משלים, סיפורים, הוכחות והפרכות, המגובשים יחדיו כדי לתמוך או לשלול רעיון מסוים. אלה כשלעצמם הם חלק ממסע עיוני שלם שעוברים יחדיו הכותב והקוראים. כך שהשורה האחרונה של הספר, עם כל חשיבותה, היא לא פחות יקרה וערכית מהפסקה השלישית בעמודים האמצעיים. ייתכן ובעתיד הספר, בין כקובץ מודפס ובין אם הוא נקרא על…

  • מה זאת אהבה? הגרסה היהודית

    כתבה על הספר זוגיות והתאמה, שהופיעה ב-YNET

  • גידול זקן – בעד ונגד, חודש אלול וי"ג מידות הרחמים

    אחד הדיונים המרכזיים אצלנו בבית בשנתיים האחרונות הוא סביב נושא הזקן. מה הערך של הזקן, ואיך הוא קשור להארת י"ג מידות הרחמים בחודש אלול.

  • צחוק ויהדות

    האם הצחוק הוא חלק אינטגרלי מעולם המחשבה היהודי או משא גלותי מצטבר? מדוע אנו צוחקים ומה הצחוק מבטא? רשימה על צחוק, וכמובן גם על המופע של ג'קי לוי – 'צחוק עשה לי אלוקים'..

  • תגובות קוראים

    בסוף קיץ 2007, ערב ראש השנה ה'תשס"ח, יצאו ממכבש הדפוס הראשונים שבפרסומי ההוצאה. מאז הספרים עברו אלפי עיניים ובמערכת הצטברו תגובות רבות. החלטנו שהגיע הזמן לשתף את הקוראים באתר בתגובות וההתרשמויות מפרסומי ההוצאה. אתם, הקוראים, מוזמנים להמשיך ולהביע את דעתכם, גם באמצעות מערכת התגובות, ולתאר את החוויות שעברתם בעקבות ובמהלך הקריאה. הזמנה זו פותחת דלת עבורכם להשתתפות ישירה ועקיפה בעיצוב פעילות ההוצאה ופרסומיה בעתיד הקרוב. לקריאת תגובות קוראים מהאתר הישן. לתגובות נוספות על פרסומים בתקשורת (ניסינו להעלות את חלקן לכאן בהצלחה חלקית).

  • על חברה, זוגיות, שוויוניות והתעלמות מפגמים

    היבטים נוספים של ט"ו באב הם: החשיבות של התעלמות מפגמים חיצוניים, הערך בטשטוש אי שוויון חיצוני והמעלה ביכולת לסלוח ולהחליף את הנטייה לשיפוטיות, בעבודה עצמית, אישית, שמטרתה ללמוד לתת.

  • כלי לבן שאולים

    הגיע ט"ו באב. שמלה לבנה תתאים לערב. לקנות בגד חדש זה לא בא בחשבון. בדעתך עולות שתי חברות, שניתן לשאול מהן שמלה. החברה האחת היא יותר אמידה וראית אצלה פעם אחת שמלה לבנה מדהימה. את בטוחה שתיראי בה נפלא, אבל את קצת נבוכה לטלפן ולשאול. החברה האחרת, גרה ממש בשכנות אליך. המצב הכלכלי שלה הרבה פחות טוב משלך. ובכל זאת יש לה בארון לפחות שתי שמלות לבנות שאת עשויה להיראות בהן לא רע. מה גם שבעבר עזרת לה בכמה עניינים, ואת בטוחה שהיא תשמח לנצל את ההזדמנות להחזיר לך טובה תחת טובה. באיזו אפשרות כדאי לבחור?

  • התענוג שבצום

    הרשימה הקודמת, על ההתעלות הרוחנית שבצום, עסקה בכך שהצום לא נועד רק לצער אותנו, כי אם לעזור לנו להתרומם, ולו זמנית, מבחינה רוחנית. בהתרוממות זו, הנרכשת על ידי דחיקת הצד הגופני שבאדם, גנוז תענוג מסוים.

  • ההתעלות הרוחנית שבצום

    מדוע אנו צמים? הדעה הרווחת היא כי הצום נועד לצער אותנו. פנימיות התורה מורה כי הצום הוא אחד הכלים החשובים להתעלות רוחנית, להכנה נפשית ולהתקרבות לזולת.

  • 'הרוצה להחכים ידרים' – על בית המקדש, חכמה ונופש באילת

    איך ייתכן שדווקא הדרום החם מזמין אפשרויות להחכים? בנוסף - ראיון קצר להאזנה.

  • התחדשות

    אתר חדש להוצאת התבוננות

  • יום הולדת – ראש השנה הפרטי לצמיחה רוחנית

    מתנה צנועה או מסיבה נוצצת? חשבון נפש או מפגש חברתי? נקודת מפנה או תאריך סתמי? מה המשמעות של יום ההולדת? אילו אפשרויות טמונות ביום זה? כיצד כדאי לחגוג את יום ההולדת בכדי למצות את הגלום בו? מהו הזמן, ואיך יום ההולדת משפיע על ניצולו?

  • בתיה מלמד, לאשה, מדור 'כיוון הרוח', ביקורת הספר 'על זוגיות והתאמה'

    'גם אחרון החילונים יוכל למצוא כאן תובנות רוחניות וכלים מעשיים...'

  • הכוח להשפיע

    חג מתן תורה מגלה לנו את כוחנו להשפיע על המציאות.

  • עצבות וחרדות

    למרות שהעצבות והחרדות הן מצב נפשי נפוץ בחברה המודרנית, היהדות אינה מקבלת את הנטייה לעצבות וקובעת כי מי שמוטרד ונופל לידי עצבות ודאגות, הוא כמי שעובד עבודה זרה.

  • ללמוד לתת

    מדוע מצוות הצדקה היא בעלת ערך רב יותר לנותן מאשר למקבל

  • על זוגיות והתאמה

    כיצד מוצאים בן או בת זוג? האם בני הזוג שאיתנו הם השותפים המתאימים לנו ביותר? האם הזוגיות היא תוצאה של בחירה חופשית או גזרה קבועה מראש?

  • מזל

    מהו מזל? למה אנו מתכוונים כשאנו אומרים ש'יש לו מזל'. מזל, לשון נוזל, הוא אפשרות להמשכת סיוע מהעליונים, למעלה מהעבודה העצמית. למעלה מהסדירות הטבעית הברורה לאדם. מזל הוא זכייה בדבר שאינו נובע במישרין מיגיעת האדם. המזל הוא מלשון "יזל מים מדליו"1, דבר הנוזל מלמעלה למטה. המזל הוא המזיל את ההמשכה מלמעלה. עצם הנשמה, החלק בנשמה במדרגה גבוהה וקדושה שאינו מתלבש בגוף, נקרא מזל. חיות הנפש המתפשטת בגוף היא רק הארה וזיו של הנשמה. למרות שעצם הנשמה אינו מוגדר בתוך הגוף כי אם רק חופף לו, בכל זאת יש לו השפעה מסוימת על הגוף, הנוזלת מהמקום הגבוה בו שורה חלק הנשמה לחלק הנפש המחיה את הגוף2. לכן מזל הוא על דרך מציאה. כפי שכשאירוע יוצא דופן מתקיים, כך שלמרות שבדרך שסטטיסטית הוא אולי אפשרי, נוצרת התחושה של זכייה בסיוע חיצוני כלשהו. בספר דניאל מסופר על חזון שראה דניאל על-ידי מלאך. האנשים שהיו ליד דניאל בזמן שראה את החזון, נתקפו חרדה גדולה וברחו להתחבא, למרות שלא ראו את המראה3.הגמרא שואלת מדוע נבהלו האנשים שהיו לצד דניאל אם לא ראו דבר, ועונה כי 'אף על גב דאיהו לא חזי, מזלייהו חזי', למרות שהם לא ראו, מזלם ראה4. המזל הוא כאמור החלק הגבוה בנשמה. וכך המזל גרם להשפעת חרדה ופחד למרות שהנפש המלובשת בעולם התחתון לא…

Back to top button
דילוג לתוכן