אקטואליה ומנהיגות

  • דמיינו אוטופיה ניו-אייג'ית – דתות כל העולם התאחדו?

    ג'ון לנון כבר ביקש שנדמיין עולם ללא גבולות ודתות. למה בעצם להתנגד לנישואי תערובת? האם יש בעיה עם נישואי צ'לסי קלינטון ומארק מזווינסקי?

  • 'זוגות מעורבים' – ביקורת סרט שלא ראיתי

    מה דעתכם על השם שבחר יורם שפר לסרט הדוקומנטרי שערך על זוגות דתיים וחילוניים? ובכלל על מורכבותה של זוגיות שכזו?

  • ר' נקש, אל תקנה את בית"ר ירושלים

    מה דעתכם על רכישת בית"ר ירושלים על ידי חסיד חב"ד מפלורידה? ובכלל על הקשר בין כדורגל ליהדות?

  • תפיסת הבורא בכדורגל והקשר לבלעם (בלק)

    השימוש התכוף במושג "א-לוהים" בסיקור המונדיאל לא בהכרח מעיד על זילות של הבורא או על אתאיזם. אך הוא בהחלט יכול ללמד אותנו על תפיסת האלוקות הרווחת בקרב השדרים והאוהדים.

  • בין שניאור חשין לשניאור זלמן

    כמעט ואין סיכוי למצוא, היום או לפני 40 שנה, הורים שאינם דתיים, יהיו מן האליטה או מפשוטי העם, המעניקים לבנם את השם שניאור. מישאל חשין קרא לבנו, שנהרג ביום שישי האחרון בתאונת פגע וברח מחרידה, שניאור. הוא קרא לו כך גם כחלק מגאוותו הגדולה על עצם היותו צאצא לשניאור זלמן מליאדי

  • מוסיקה, מסרים ומשמעות

    מה בין עיון לבין חוויה מוזיקלית. כיצד המוזיקה משפיעה עלינו ועד כמה בכוחה לשכנע במסרים.

  • דב אינדיג, הציונות הדתית והחברה החילונית

    'לכאורה חייו של המאמין, המשתמש ב'אופיום להמונים', קלים יותר, כיוון שאין לו ספקות ובעיות. אולם אין זה מדויק, כיוון שהאמונה השלמה מחייבת בנוסף על הגבלות ואיסורים מרובים (שהם הצד הקל שבעניין) גם מאמץ בלתי פוסק כדי להתעלות על החומריות שבאדם. על השגרתיות שבחייו...

  • כעס, ביקורתיות קורבנות וקנאה

    מה יכול היה להיות גרוע מהשואה?

    על פי השמועה, האדמו"ר מקלויזנבורג, שאיבד את 11 מילדיו בשואה, הפטיר פעם בשיחה על השואה כי יכול היה להיות גרוע יותר. בני שיחו כמובן תמהו, מה יכול היה להיות גרוע יותר מזוועות התקופה החשוכה ההיא. תשובתו הייתה יפה בעוצמתה המוסרית – 'גרוע יותר היה אם אנחנו היינו הרוצחים'. זה מכבר יצא לאקרנים הסרט "ממזרים חסרי כבוד", מבית היוצר של קוונטין טרנטינו. הסרט משכתב את ההיסטוריה מחדש, בצורה פרובוקטיבית למדי, וככל הנראה גם חולק על דברי האדמו"ר מקלויזנבורג. על פי אחד מקווי העלילה, קבוצת חיילים מצבא ארה"ב, רובם יהודים, יוצאת למסע הרג של חיילים נאצים. במסע, החיילים מפגינים מידה של הנאה מנקמה אכזרית כנגד חיילי האויב. כך למשל חברי הקבוצה אסורים בלקיחת שבויים ומחויבים להשיג לפחות 100 קרקפות של נאצים, כשמלאכת הקרקוף מצולמת היטב. בקטע אחד חייל אמריקאי יהודי הורג סמל נאצי במחבט בייסבול ומכריז כי זו אחת מצורות הבידור המועדפות. מפקד הקבוצה אף מפגין תענוג בהטבעת סימן הרייך השלישי על מצחם של חיילים נאצים הנותרים בחיים. אין ספק כי "ממזרים חסרי כבוד" הוא ראיה מכרעת לכך שהעם היהודי התגבר, בעיני עצמו ובעיני אומות העולם, על הדימוי הגלותי של אנשים חלשים, נמוכי קומה וארוכי חוטם, רכונים כל היום על לימודם או לחלופין עסוקים בסחר מכר ומרדף מתמיד להגדלת עושרם, כשהם חסרי אומץ…

  • ספרי התבוננות

    מבצעי שבוע הספר העברי ה'תש"ע 2010

  • פתח דבר

    מי הוא בורא עולם? היכן הוא שוכן? מה אנחנו יודעים אודותיו? עד כמה הוא מעורב בחיינו? האם ניתן להכירו בדרך כלשהי? כיצד ההכרות עמו משמעותית לחיינו? בחינת התפתחות האמונה האנושית מגלה קשת רחבה של התייחסויות לבורא. יש, למשל, הרואים בבורא כוח חיצוני, הנמצא אי שם בעולמות עליונים. לאחר שברא את העולם הוא הניח את השלטון בו לחוקי הטבע, מבלי שהוא נדרש להתערב במהלכם. אחרים מיחסים לבורא התערבות מדודה בעולם. הא-ל נדרש רק בזמנים מאוד מיוחדים ולדברים הגדולים בחיים. לעומתם יש האוחזים בהשקפה לפיה הבורא שוכן בתוך העולם, בטבע עצמו, ואין לו קיום או רצון מעבר לו. וישנם גם המשוכנעים כי האמונה היא רק תוצאה של חולשה אנושית, פרי מחשבה חברתית מתפתחת. היהדות מציגה הבנה שונה לגמרי של הבורא. ספר זה מנסח ביסודיות ובבהירות את תפיסת הבורא על-פי היהדות, תוך מתן מענה מקיף לסוגיות שהוצגו. האתגר להכיר את הבורא בהחלט נשמע יומרני וטומן בחובו לא מעט שטרות לפירעון. אולם האחריות הכבדה אינה רובצת על כתפיו של ספר זה. התמונה הרחבה של תפיסת הבורא הנפרשת כאן בפני הקורא נשענת על התניא, ספרו של רבי שניאור זלמן מליאדי, המתמודד בצורה שיטתית עם שאלות דומות בנוגע לא-ל וליחסים בינו לבין האדם. החלק השני בספר התניא, הנקרא שער היחוד והאמונה, הוא אחד החיבורים הנדירים במחשבה…

  • ספר VS בלוג

    מיכלים של דיו התרוקנו בניסיון לתאר את השפעת המדיה החדשה על הנייר המודפס. רבים הספידו את הספר הכתוב, בתצורה ובאורך בו הוא מוכר לנו. מעבר לעובדה שהרשת גונבת מאיתנו יותר ויותר זמן ודוחקת אותנו לסגנון חיים מסוים, רבים סבורים כי בעידן של 'אוטוסטרדת מידע', לקוראים אין סבלנות למסר ארוך ומעמיק. כל מה שאינו מנוסח בצורה תמצתית, ממוקדת ויותר מכל שימושית, סופו להיהפך ללא רלוונטי. מכאן עולה השאלה, מה הערך בחלק נכבד מהספרים הרואים אור אם אפשר לתמצת את הרעיון המרכזי העומד מאחוריהם לשני עמודים ולהעלותו כרשימה מעוצבת ברשת. היהדות כידוע, רואה בלימוד כלי האמור להוביל לידי מעשה ולכוון את הרגשות. אולם הלימוד והעמקה הם גם ערך העומד בפני עצמו. כלומר הספר, המשמש בדרך כלל כתוצר המזוקק והערוך ביותר של עבודה מחשבתית שיטתית, הוא כשלעצמו, עוד לפני בחינת התוכן המופיע בו, איננו מתודה נייטרלית, כי אם מתודה תקשורתית ערכית. על כן הספר, במשמעות היהודית, אינו רק אסופת של אזכורים, ציטוטים, משלים, סיפורים, הוכחות והפרכות, המגובשים יחדיו כדי לתמוך או לשלול רעיון מסוים. אלה כשלעצמם הם חלק ממסע עיוני שלם שעוברים יחדיו הכותב והקוראים. כך שהשורה האחרונה של הספר, עם כל חשיבותה, היא לא פחות יקרה וערכית מהפסקה השלישית בעמודים האמצעיים. ייתכן ובעתיד הספר, בין כקובץ מודפס ובין אם הוא נקרא על…

  • תגובות קוראים

    בסוף קיץ 2007, ערב ראש השנה ה'תשס"ח, יצאו ממכבש הדפוס הראשונים שבפרסומי ההוצאה. מאז הספרים עברו אלפי עיניים ובמערכת הצטברו תגובות רבות. החלטנו שהגיע הזמן לשתף את הקוראים באתר בתגובות וההתרשמויות מפרסומי ההוצאה. אתם, הקוראים, מוזמנים להמשיך ולהביע את דעתכם, גם באמצעות מערכת התגובות, ולתאר את החוויות שעברתם בעקבות ובמהלך הקריאה. הזמנה זו פותחת דלת עבורכם להשתתפות ישירה ועקיפה בעיצוב פעילות ההוצאה ופרסומיה בעתיד הקרוב. לקריאת תגובות קוראים מהאתר הישן. לתגובות נוספות על פרסומים בתקשורת (ניסינו להעלות את חלקן לכאן בהצלחה חלקית).

  • הופעות בתקשורת

    פרשת עקב – גובה העליה כעומק הירידה – פורסם בידיעות אחרונות, ט"ז אב

    למה הכוונה - והיה אם תשמעו - יחסים של שכר ועונש, או שיש גם פירוש אחר? פורסם בידיעות אחרונות - מוסף דעות

  • המלצה על ספר חדש – 'יום הולדת', אצל מרב אפק

    להאזנה: 31.7.09 102FM, עורכת התוכנית – מיקי יצחקי

  • התחדשות

    אתר חדש להוצאת התבוננות

  • יום הולדת – ראש השנה הפרטי לצמיחה רוחנית

    מתנה צנועה או מסיבה נוצצת? חשבון נפש או מפגש חברתי? נקודת מפנה או תאריך סתמי? מה המשמעות של יום ההולדת? אילו אפשרויות טמונות ביום זה? כיצד כדאי לחגוג את יום ההולדת בכדי למצות את הגלום בו? מהו הזמן, ואיך יום ההולדת משפיע על ניצולו?

  • מהי אהבה?

    אצל שירה פליקס, בתוכנית המקצוענים, קטע 3

  • יציאת מצרים הפרטית

    מהי יציאת מצרים עבורנו? אירוע היסטורי? מעשה סמלי או מעשה מכונן המתקיים כל העת?

  • הביקורות משבחות

    ריכוז ביקורות על ההוצאה, הספרים והמחבר באמצעי התקשורת השונים

  • ראיון אצל עליזה לביא, בתוכנית 'והרשות נתונה', ערוץ 10. התוכנית שודרה בל"ג בעומר ה'תשס"ט (2009).

    על ל"ג בעומר, זוגיות ועוד

  • סיון רהב וידידיה מאיר מדברים על הספר "על זוגיות והתאמה"

    בתוכניתם בגלי צה"ל. להאזנה: ובאתר COL

  • פרק ב: פרעה חוגג יום הולדת

    מי זה הפרעה שבי, ומדוע אם פרעה חוגג יום הולדת, גם אנחנו צריכים לקיים מנהג זה

  • המשמעות הפנימית של הדיבור

    מהי תקשורת ומהו דיבור? כיצד ניתן לכונן תקשורת מוצלחת? האם הבורא מדבר עם ברואיו? באיזה אופן ניתן להאזין לדיבורו של אלוקים? פנימיות התורה מלמדת על שני סוגי תקשורת שהאדם יכול לקיים עם סביבתו. הסוג הראשון מיוסד על טובות הנאה ותועלות. האדם מנהל מערכת פנקסנות, שבה הזולת נמדד לפי מידת האינטרס, הרגשי או החומרי, שהוא משרת. בתקשורת מהסוג השני, האדם מגמד מחשיבות צרכיו ונמנע מלהעמיד עצמו במרכז, כדי לזמן את הבורא כשותף ביחסיו עם הזולת. החיבור "המשמעות הפנימית של הדיבור" מעמיק בהכרת מנגנוני התקשורת בין בני-האדם, ורותם הכרות זו כדי לבחון כיצד ניתן להאזין לדיבור הבורא, המלווה את האדם במהלך חייו. בכח האזנה לדיבור האלוקי ללמד אותנו, המאזינים, איך ניתן לשתף את הקב"ה בקשר בין בני-האדם ובכך לפתח יחסים חברתיים במדרגה גבוהה יותר. חיבור זה, המהווה פרק יסודי בהבנת תורת הקבלה והחסידות, מצורף, במהדורה החדשה, המורחבת והמעודכנת, לספר 'יום הולדת'.

  • קבלה, חסידות וניו-אייג'

    מה מבדיל בין תנועות ה'עידן החדש' להוראת הקבלה והחסידות בזמננו? האם הפופולאריות של הקבלה והחסידות נשענת על אותם מאפיינים תרבותיים, כלכליים ופוליטיים, התורמים גם לצמיחת תנועות ה'עידן החדש'? מתוך הרצאה שהתקיימה בפורום חוקרי ה'עידן החדש'.

  • סדר השתלשלות – ביקורת ספר

    סדר השתלשלות מאת הרב יוסף אייבס, יריד הספרים תשס"ד – 2004 'נהרא נהרא ופשטיה', ענה הרבי מליובאוויטש כשהתבקש על-ידי אחד מצאצאי בעל הסולם, מחבר הביאור לספר הזוהר, לצאת בקול קורא ללימוד המוני בזוהר. עוד הדגיש הרבי כי הקבלה כבר נמצאת במאמרי החסידות. רוצה לומר, כמו שאין פשטי הנהר דומים, כך לכל זרם מנהגים ודרכים משלו. העובדה שהחסידות נשענת על אוצר הספרות הקבלית באופן מובהק אינה מחייבת עדיין לקרוא לעיון פופולארי בכתבים קבליים, במנותק מאופן ההצגה החסידי של הרעיונות הקבליים. שאלת השוני והזהות בין ספרות הקבלה לספרות החסידות עולה תדיר בהקשרים שונים. בדברים אלה של הרבי היא זוכה לביאור נוסף. היצירה החסידית כוללת בתוכה את עולם המושגים הקבלי. במידה רבה החסידות היא המימוש בפועל של המחשבה הקבלית. כאשר מנתקים את הקבלה מהחסידות נותרים עם מערכת טיפולוגית של ערכים שעשויה להיות חסרת השפעה ממשית על עבודתו העצמית של האדם. לימוד שכזה משול לספר מקיף ולמדני, שהעיקר חסר בו. העיקר הוא עבודת הביטול וגילוי הנוכחות האלוקית בעולם. אדם בהחלט יכול להיות בעל השכלה רחבה באוצרות המושגים הקבליים, אך אלה עלולים להוות רק כלי שרות ל'אני' שלו, ולא לביטולו מול העניינים בהם הוא עוסק. ארון הספרים היהודי עמוס ספרי פרשנות וביאור למאמרים, ספרים ורעיונות חסידיים. ספרו של הרב יוסף אייבס מהווה חריגה משמעותית מרוב הספרות החסידית…

  • ביקורת ספרים – 'השביעי' מאת ד"ר יצחק קראוס

    סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים ספרו של הרב ד"ר יצחק קראוס, "השביעי", מתאר את קורות תנועת חב"ד תחת הנהגתו של הרבי מליובאוויטש, ומעמיק אודות המניע המשיחי כיסוד לאקטיביזם החב"די ולהצלחת התפשטות רעיונות החסידות בדור האחרון. כביטוי לכוח המשיחי נפרשים על-פני כמה מפרקי הספר תיאורים רחבים של מוסד השליחות ומבצעי המצוות המרכזיים שמממשים חסידי חב"ד. על אקדמיה ועמדות מאחר והספר מהווה עיבוד לעבודת הדוקטורט שכתב ד"ר קראוס, ההתייחסות אליו כאן גם היא נכתבה מזווית יותר 'אקדמית'. אולם טרם התייחסות לכתוב, יש להעמיד לדיון סוגיה שעלתה דווקא בביקורות כנגד הספר. קראוס 'מואשם' בנקיטת גישה 'אמפטית' לכאורה כלפי החסידות והרבי מליובאוויטש. חמור מכך, מוטח כנגדו כי בכפל תאריו כראש המדרשה לנשים במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן וכחוקר אקדמי, הוא בעקיפין מעוות את זווית הראיה המחקרית-ביקורתית וצובע אותה בעמדותיו הדתיות1. במידה רבה הביקורת שהועלתה כנגד קראוס כמו תובעת מהמחקר האקדמי לחזור אחורה בזמן, לתקופת ראשית עידן ההשכלה. ביקורת זו נשענת בכמה מובנים על התפיסה המודרנית בדבר ההפרדה בין אמונה למדע, בין עובדות לדעות, בין תורת החוכמה לדת2. על-פי אותה ביקורת, אסור היה גם לניוטון המיסטיקן הנוצרי לבקש לרתום את המדע לטובת גילוי דבר הא-ל. ואכן המחשבה המודרנית לא אפשרה לראות את כתביו של ניוטון כקורפוס שלם. כתביו המדעיים הפכו פופולאריים והשפיעו על ההתפתחות המדעית ואילו אלו הדתיים…

  • חלומות ומשמעותם

          מבוא: חלום שלא נפתר – כאגרת שלא נקראה הגמרא מספרת אודות אדריאנוס, קיסר רומי, אשר חפץ לדעת את שהוא עתיד לחלום בלילה. לשם כך פנה אל רבי יהושע, שחכמתו וידיעותיו נודעו למרחקים[1], וביקש שיתאר לו במה יחזה בשעה שיישן. רבי יהושע נמנע מלסרב לפניית הקיסר בתואנה שהוא איננו נביא. בעוז רב גילה לשליט כי הוא עתיד לראות בחלומו את אויביו הפרסים התופסים ומשעבדים אותו כעבד הרועה חזירים[2]. דבריו של רבי יהושע אולי לא נשענו על נבואה, אך התלמוד מתיר לנו להניח כי הקיסר הפך והפך בדברי הרב החכם, עד שממילא מחשבות היום כיוונו את מחשבות הלילה, הן החלומות, וכתוצאה מכך חלם בשנתו על התרחשות הדומה לזאת שתוארה בפניו. הסיפור הקצר, שרבים כמוהו זרועים במסכת ברכות, מעורר סדרת שאלות, ובהן: מהם חלומות ומהי השינה? לשם מה נדרשת השינה? האם יש משמעות לחלומות? כיצד משפיעים מעשיי האדם על עיצוב החלומות? האם אופן פתרון החלום תורם לאפשרות מימושו במציאות? האם החלום כולל בתוכו מסר מעולמות עליונים או שהוא רק שיקוף מסוים של תהליכים, מודעים או מודחקים, אשר מתקיימים באדם בשעות ערותו? האם אנו מסוגלים לשלוט בחלומות? ואם כן, כיצד? שינה וחלומות הם נושאים המרתקים את המין האנושי מאז ומעולם, ובה בעת מתקבלים בהבנה כתחומים סתומים, שרב בהם הנסתר על הגלוי.…

  • פרק 3: מיסטיקה כרטוריקה משיחית

    מיסטיקה כרטוריקה משיחית, פרק 3: לקראת תיאוריה של רטוריקה משיחית

  • פרק 2: מיסטיקה כרטוריקה משיחית

    מיסטיקה כרטוריקה משיחית, פרק 2: על הצורך בחקר הרטוריקה של המיסטיקה

  • מבוא, עבודת דוקטורט – מיסטיקה כרטוריקה משיחית

    מבוא, עבודת דוקטורט, מיסטיקה כרטוריקה משיחית

  • תקציר עבודת דוקטורט – מיסטיקה כרטוריקה משיחית

    תקציר עבודת דוקטורט - מיסטיקה כרטוריקה משיחית

Back to top button
דילוג לתוכן