⇐ מה בתפריט?

• להתמודד עם רגשות לא רצויים – כדוגמת: חרדות, סטרס, בדידות, עצבות, כעסים, מרירות, עומס ואטימות.
• לטפח את הזוגיות, לחזק את האהבה ולהתגבר על משברים.
• לדחות מחשבות מבלבלות וליצור בהירות לגבי השליחות שלנו.
• לחזק את הביטחון ולגלות נקודה עצמית פנימית, בלתי מותנית ולא מרצה.
• לעודד חשיבה יצירתית כדרך חיים, באמצעות הסרת חסמים בנפש.
• לרפא ולהצמיח יחסי הורים-ילדים בכל גיל בתוך כך לעזור לילדינו לגלות את כוחותיהם הפנימיים ולחזק את האמון שלהם בעצמם.
• להכיר לעומק את שפת הקבלה והחסידות, עולם המושגים וההיגיון הפנימי שלה.

הודעה חשובה: לימודי התבוננות התקיימו במשך למעלה משנתיים בימי שלישי בזום. באחרונה החלטנו להפסיק את הלימוד במתכונת שהתקיימה ובמקום זאת לקיים חטיבות של קורסים וסדנאות, שאליהם יהיה ניתן להירשם. את כל המידע על הקורסים והסדנאות לייב תמצאו בלינק הזה.
מנויים יכולים להמשיך וליהנות מהשיעורים הסגורים הקיימים באתר ולקבל הטבה מיוחדת בקורסים וסדנאות.

עדכוני תוכן ופעילות נשלחים במייל אחת לשבוע-שבועיים (מלאו פרטים בתיבה מטה). סרטונים, הודעות ולינק לזום לפני שיעורים פתוחים נשלחים בקבוצות הוואטספ (פעם או פעמיים בשבוע לערך). מומלץ במיוחד להצטרף אליהן.

⇐ מתי מתקיימים השיעורים?

לימודי התבוננות – מתקיימים באופן קבוע ימי שלישי, 21:15. חלקם סגורים למנויים (בעיקר סדרות) וחלקם פתוחים. שיעורים פתוחים מתעדכנים בקבוצות הוואטספ.

כדי להצטרף לשיעורים הסגורים או כדי לצפות בסדרות ובשיעורים הסגורים כשהם עולים לאתר יש לרכוש מנוי להתבוננות.

פסיכולוגיה בפרשה | גוף ונפש (בזום, פתוח) וסדרות ושיעורים פתוחים נוספים מתקיימים בימים משתנים (בדרך כלל במוצ"ש או בראשון). עדכונים בקבוצות הוואטספ (קבוצות שקטות).

תניא מזווית נשית עם ענת (פתוח לנשים) – יום שלישי 20:00.

הצטרפו!

⇐ כיצד לימודי התבוננות יכולים לטפל בכמה תחומים?

שיטת התבוננות נשענת על הכרה מעמיקה של מבנה וכוחות הנפש על-פי תורת הנפש היהודית. על בסיס ההכרה המעמיקה הזו היא דולה תובנות, עצות, טכניקות יישומיות ומסלולי עבודה פנימיים המתפרשים על כל המרחבים בחיינו ובהם בריאות הנפש והגוף, זוגיות, הורות וחינוך, אימוץ דרכי חשיבה יצירתיים בחיים בכלל ובעולם התעסוקתי בפרט ועוד ועוד.

לימודי התבוננות בנויים כך שאנו לומדים את העולם הנפשי, הרגשי והשכלי לעומק. את מסקנות הלימוד אנו מתרגלים על תחומים שונים בחיינו. העולם הפנימי של האדם הוא אחד. ברגע שלומדים את יסודותיו אפשר ליישם את העקרונות במגוון תחומי חיים במהירות וביעילות. זאת ועוד, שינוי בתחום אחד בחיים ישפיע על תחומים אחרים. למשל ייתכן שהאדם יעבוד על החרדות שלו, ועבודתו זו תשפיע על יחסיו הזוגיים ועל תפקודו כהורה. הוא יפסיק לייצא לילדיו את חרדותיו, וכמובן שעבודה זו גם תשפיע על הצלחתו בעבודה ומימוש הפוטנציאל שלו. כלומר שינוי פנימי יניב תוצאות בתחומים אחרים מבלי לעבוד עליהם במישרין.  

⇐ למי מיועד הלימוד?

• למי שרוצה לצמוח, לפרוץ גבולות, להתגבר על רגשות לא רצויים ולחיות את החיים במלואם.
• למטפלים שרוצים להרחיב את ארגז הכלים העומד לרשותם, לרכוש לעצמם כלי נוסף ובתוך כך להעמיק את הידע שלהם בתחום תורת הנפש היהודית.
• למי שמתמודד עם אתגר אישי או משפחתי כלשהו ומעוניין לבנות תוכנית עבודה אישית משמעותית מתוך הבנה מעמיקה של מבנה הנפש והתהליכים הנפשיים.
• לכל אדם המעוניין להכיר עקרונות משמעותיים בתורת הנפש היהודית והמקורות מתוכם היא צומחת.

נציין שהשיעורים בנויים כך שכל שיעור עומד בפני עצמו ואינו דורש ידע מוקדם. כך שכל אחד ואחת יכולים להצטרף לכל שיעור בכל עת. יחד עם זאת כל השיעורים יחד מעניקים תמונה מלאה של מבנה הנפש ושל מגוון הכלים להתמודדויות רגשיות, זוגיות, משפחתיות ותעסוקתיות.

יחד עם זאת גם מי שהוא בעל ידע בתורת הנפש היהודית ימצא ערך מוסף בלימוד. הלימוד מוסבר בשפה פשוטה וקולחת ובה בעת חודר לעומק ההבנה של תורת הנפש היהודית ומציע מקורות והיבטים ייחודיים לצד כלים מעשיים. בפועל לומדים איתנו עשרות תלמידים שלמדו במגוון מסגרות מקצועיות ואחרות.

⇐ אודות ד"ר יחיאל הררי

ד”ר הררי חיבר עשרה ספרים בתחום תורת הנפש היהודית שנמכרו בעשרות אלפי עותקים. בשנים האחרונות הוא לימד בעשרות רבות של ערים בארץ ובעולם, הרצה בפני מגוון רחב של קהלים וארגונים, העביר סדנאות והשתלמויות באינספור כנסים ומתראיין תדיר באמצעי התקשורת השונים.

לקריאה נוספת על ד”ר הררי | ד"ר הררי בתקשורת

⇐ מה כבר למדנו ומה בתכנון הקרוב?

כל השיעורים שהועברו עד כה במסגרת לימודי התבוננות

כעס, בדידות, אטימות רגשית, התמודדות עם קשיים, אהבה, אינטימיות, דימוי עצמי, התמכרויות ועוד ועוד (ראו בלינק).
אבל אל דאגה כמעט לכל אחד מהנושאים נחזור עם עוד היבטים ועוד עצות וכלים להתמודדות ושינוי.

נושאי הלימוד קרובים

מה נלמד בחודש הקרוב? זהו לינק ללוח הנושאים הקרוב. אם כי תמיד יכולים להיות שינויים ותוספות.

קצרים מתוך הלימוד השבועי

רוצים להתרשם מתופינים מתוך הלימוד? מוזמנים לצפות בלינק בעשרות קצרים מתוך השיעורים.

והנה גם כמה לפניכם (דפדפו)

⇐ אפשר הרחבה על אודות הנושאים בהם נעסוק?

בוודאי, הנה חלק מהנושאים:

⇐ מעט מהתגובות הרבות ללימוד:

(דפדפו:)

The post לימודי התבוננות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

נכון שקופצת לנו תמונה של נפנופי ידיים וצעקות, אבל בדרך כלל אדם שטובע שוקע בשקט. הוא מצוי באפיסת כוחות.

כדי להציל אותו צריך למשוך אותו קודם מראשו. "כשמוציאים קומה שלימה מבור השבי והגלות, גואלים תחילה את הראש, ובמילא כל האברים הקשורים בו ונמשכים אחריו יגאלו גם כן."*

כך, גם הדבר הראשון אותו צריך להציל בזמן של חושך, טרדות, ייאוש ואי ודאות הוא הראש. צריך קודם לגאול את ההשקפה על החיים. המאמץ הוא לשנות זווית ראיה, לחשוב אחרת, להכיר את הפוטנציאל של החיים.

כשההשקפה בריאה, אופטימית, פנימית, ממוקדת, תגיע גם הגאולה לשאר האיברים. ההתנהגות תשתנה, ההרגשה תשתפר, הרגשות הטובים יתעוררו ובדרך כלל גם המציאות החיצונית והגופנית תבטא גם היא את שיפור.

(וראו מכתב הרבי ו' תמוז התשי"ד)

The post כיצד מצילים אדם טובע? appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

הבעיה היא בעודף, במה שצריך להסיר: ישות, קצת גאווה ואפילו גסות רוח שמתחפשת.

(וראו לוח היום יום)

The post לפעמים זה לא החיסרון – הבעיה היא בעודף appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

זה לא הרוע שבעולם מייסר אותך. זה הרוע שאתה רואה הוא שמייסר אותך.

ומה עושים? זה פשוט. לא תקפיד לראות כל הזמן את הרע – לא תתייסר.

אבל איך אפשר שלא לראות את הרע, את הפגמים, הטעויות, ההתנהגות הלא רצויה? הרי לא לראות את הרע יכול להפוך אותך לאטום וכהה חושים.

זה החלק "המוצלח" בחטא אדם הראשון – שמאז החטא אין רע בעולם שלא מעורב בו טוב ואין טוב שלא מעורב בו רע. כלומר בכל מקום שיש רע, במשמעות של ניתוק וחיסרון, אפשר למצוא טוב, ואפילו מעט טוב, אפילו נקודה טובה.

מכאן, על כל אדם מונחת משימה אקטיבית. לחפש את הטוב ולא את הרע. אם תחפש את הרע בבן הזוג – בוודאי שתמצא, ובוודאי שתתייסר. אם תחפש את הטוב – זכית בטוב.

לא מסכים? בבקשה, תיסרך רעתך.

ומה על תיקון עולם, ותיקון חברתי והשיש המלוכלך? מה הבעיה, תתקן. תפעל, תעשה. בשביל לתקן לא צריך לחזור ולהדגיש את הרע.

(ירמיה ב, יט)

The post זה לא הרוע שבעולם מייסר אותך. זה הרוע שאתה רואה הוא שמייסר אותך appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

נושאים שיילמדו בקרוב:

קפדנות – מעלות, חסרונות וכיצד מתמודדים

נר של חושך – כיצד מתגברים על חושך

חיזוק תודעת הביטחון

מתי לעשות שינוי

כיצד מתחדשים

הנדסת תודעה

לדעת להגיד לא

הכוח להשפיע ולהנהיג את עצמי ואחרים – גילוי מידת המלכות

כיצד להתמיד בשיטת התזונה שבחרנו

קשה עורף – כיצד מתמודדים עם עיקשות ללא טעם

לב נשבר – התרופה לאטימות

אטימות רגשית ואטימות תודעתית – הגדרות ודרכי התמודדות

רצוא ושוב – תנועה של עליה ותנועה של ירידה

ההשפעה של תפיסת המוות על החיים

הכוח הפסיכולוגי של תודעת אין

הרגלים – מה תפקידם וכיצד נפטרים מהרגלים לא רצויים

The post קורס – תורת האישיות | לימודי התבוננות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

הם משוכנעים שצריך לעמוד בטענות תמידיות, להצביע תדיר על הקשיים ולהציג תנועה של מרירות וחוסר סיפוק על כל צעד וענין. שכן כך צריך להיות – לעולם לא מסופקים.

ולמה כך הם משוכנעים? בדרך כלל קו המחשבה העומד בייסוד התנועה הזאת הוא שאם הם יציגו שביעות רצון, הדבר עלול להתפרש כאילו הם מסתפקים במה שיש להם. לעומת זאת אם יציגו חוסר שביעות רצון, יהיה ברור שהם מצפים שהמצב יהיה טוב יותר.

לעתים הם בכלל רוצים להניע את הסובבים אותם על ידי חוסר שביעות רצון. כאילו החמיצות שלהם תגרום לאחרים לנוע כרצונם. מזווית נוספת, הם לפעמים חוששים שמצבם הטוב ייפסק או יילקח מהם אם לא יביעו חוסר שביעות רצון.

מובן שהתנועה הזאת הפוכה לגישה הרצויה.

גישה על פיה על כל נשימה ונשימה צריך להלל, לשבח ולשמוח, כך שכל הנשמה תהלל י-ה.

ועוד, דווקא חיזוק הביטחון, תוספת השמחה, גירוש המרה השחורה והעצבות מוסיפים מרץ וחיות, מניעים טוב יותר לפעולה, משפרים את המצב וממילא מסייעים בשיפור הפרנסה והיחסים.

(וראו אגרות קודש חי"א, ג'תשו)

The post מכירים אנשים שכל הזמן מתלוננים, לא שבעי רצון ומלאי טענות תמיד? appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

הפוך בדיוק! עיקר התעסקותו של הקב"ה היא להרבות שמחות בישראל.

וגם כשכבר חס ושלום האדם עובר ייסורים, אין מדובר בעונש בתור נקמה, אלא לטובת האדם, כלשון בעל התניא, כמשל מלך גדול ונורא הרוחץ בכבודו ובעצמו את בנו יחידו מרוב אהבתו.

המסקנה הברורה מכך היא שאין שום מקום לחרדות בקשר האישי שלי עם הקב"ה. וכשם שאין לקטרג על עצמנו אין גם לקטרג על אף אדם החושב הפוך מאיתנו, ובוודאי שאין מקום לדיבור בסגנון הפחדות ואיומים. דיבור שכזה הוא הפוך לכבודו ומהותו של הקב"ה ולכבודן של ישראל.

(הרבי מליובאוויטש מזועזע מדיבור שלילי והפחדות בזמן מלחמת המפרץ, ש"פ ויחי התשנ"א.)

The post להיזהר מלהפחיד ולעורר חרדות appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

וצריך האדם להבין בשכלו שכל זה בגלל שהיצר, הצד האחר, משמיע את קולו, מקנא בו, שלא יצמח ויבוא למדרגה גבוהה יותר. ולכן הוא מקטרג בו ומחליש אותו.

ועל כן עליו להיות חכם בדעתו ולגבור על הקולות המחלישים. ומשיעשה כן יגרום באותו שעה דבר גדול למעלה…

(וראו הבעל-שם-טוב, צוות הריב"ש, א, מב)

The post לפעמים סתם ככה באמצע השבוע מתגברת עליו הכבדות, העייפות והחולשה appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

אפילו שהשכל שלו אומר לו שהוא עושה שטות. שהוא מזיק לעצמו ושיפסיק כבר – הוא לא עוצר.

אפילו כאשר היצר עצמו לא כל כך רוצה בכך, הוא לא מתרצה וממשיך.

לאחר מכן, כשממלא תאוותו, הוא חש ריקנות. אין לו רגש של שביעות רצון. להפך. הוא חש קבס. שכן אפילו היצר לא היה מרוצה מכך שלא שמעו לו.

וזה, כשהאדם מתעקש ל"הדליק" את עצמו ומסרב לשחרר, זה ויכבד לב פרעה.

(וראו תורת מנחם כב, עמ' 44)

The post לפעמים האדם מגרה את היצר יותר ממה שהיצר רוצה בעצמו appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

The post שמחה היא כלפי חוץ. גילה היא בפנימיות הלב appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

הייאוש הוא פעמים רבות תירוץ לא לעשות. לא לשנות. הוא מגלם חוסר אמונה בעצמי ובכך שהדברים תלויים בי. ולכן, "אין לך גיבור יותר ממי שמנצח את תולעת היאוש המכלה את הנפש ומאבדת את הדעת."

רוצים הוכחה כמה היאוש נורא? תחשבו על חינוך הילדים. תחשבו על ילדים מיואשים מעצמם ומעתידם.בחודש אב, ת"ש, אוגוסט 1940, חודשים בודדים לאחר שחולץ בדרך ניסית מציפורני הנאצים ונחת בחופי ארצות הברית, כותב הרבי הריי"צ מכתב מלא השראה לאדם שפנה אליו בנימה של ייאוש.מהמכתב עולה שבכל מצב צריך להיזהר "באלפי סייגים" מלצייר לילדים עתיד שחור או לעורר בהם תחושה של חוסר אונים. תסריטים שחורים הם קטסטרופה בפני עצמם. ראיית שחורות, שרטוט תסריטים שחורים ומאיסת החיים, בין שלפנינו אתגר קטן בין שגדול, הם אסורים בהחלט. "מה יהיה עכשיו", "איך נסתדר", "למה לא בחרנו אחרת", הם ביטויים המעוררים ייאוש ולא מסלקים אותו. כאשר הכול נראה כגוש אחד גדול של ריקנות ו"דמיונות ריקים", החיים חסרים את עצם החיים. חיים שראוי לחיות ולהתרגש מהם. הייאוש עלול לגרור לחוסר חשק או לרפות את הידיים בנכונות להשקיע ולהתפתח. מחשבות שחורות עלולות להפיל את הילד והאדם לידי הפקרות וקלות דעת. הוא לא יוכל לשאת בתוכו את הריקנות והשיממון ולכן ייטה למעשים קיצוניים שלכאורה יכניסו תוכן בחיים. במקרים מסוימים הילד עשוי לקבל רושם כאילו הוא עצמו אינו ראוי או שהמצב אבוד ולכן הוא יכול להמשיך לעשות ככל העולה על רוחו. ואולם על המטרה להיות הפוכה: לעודד את ההרגשה של הילד שהוא מסוגל להתגבר על הקשיים העומדים בפניו ולעולם לא להעביר את התחושה שהדרכים חסומות והכול אבוד.

גם במצבים קשים, מציע הרבי הריי"צ, במקום להתמסר לאנחות, נהי ובכי על מר הגורל, שאין בהם כל ערך, יש לעודד מעשים בפועל ולאמץ אווירה של אמונה, תקווה וביטחון, שהם "סמי המרפא הממתיקים את רעל ארס הייאוש". כלומר תמיד עדיף לחפש פעולה אחת קרובה שאפשר לבצע, מאשר להלין על דלתות חסומות או על מה שלא בוצע.

מחר בלימודי התבוננות (זום 21:30) נעסוק ביאוש המכרסם – כיצד נחלצים וכיצד נמנעים ממנו. מוזמנים להצטרף.בסרטון – תחרות חתירה מול שוהם בטיול ללא יאוש…

The post אין לך גיבור יותר ממי שמנצח את תולעת היאוש appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

אבל מה כן – החזרה המהירה והבריאה הזו תלויה בנו. גם המחיר שנשלם תלוי בנו. מה צריך לעשות? לא להכניס חרדות ופחדים שמפרקים את הבית ומדרדרים את המצב הרגשי. להימנע מתחזיות שחורות משחור. להאמין שהטוב לפנינו ולא הרע. לתמוך במי שצריך. לנטוש את הגישה הנפסדת של אדם לאדם זאב ולזכור שכתמיד, יש לנו עבודה פנימית לעשות. והיא, היא המהות העיקרית של הקיום שלנו כאן.
יש לי חברים לא מעטים שעוסקים בתיירות ובביגוד ושנפגעו קשות בתקופה האחרונה (איזה פסח זה אמור היה להיות! עם אבשלום קור, יהורם גאון, שולי רנד, יצחק מאיר, חיליק פראנק, יהושע לימוני ועוד ועוד). אני מבין אותם היטב וחש את הכאב. הכאב גדול עוד יותר לנוכח הרשימה הבלתי נתפסת של גדולי החסידות ששילמו בחייהם (שישמרו לנו על ר' יואל כהן!). ועדיין זה הזמן לאומץ, אמונה, ביטחון וכן, בהחלט, שמחת המועד.

The post היציאה מהמשבר הכלכלי והחזרה לשגרה תהיה מהירה ממה שאנחנו חושבים. למה אני בטוח בכך? appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

לכן כל כך חשוב להילחם על שתי המחשבות הללו. להקפיד עליהן. שיהיו גבוהות, חיוביות, שמחות, אוהבות, מלאות רוח עם כמה שפחות ישות ועיסוק בעצמי. מותר ואפילו רצוי שיהיה בהן לב נשבר. לב שאינו נמשך אחר דמיונות, הטעיות או רצונות זרים. לב שמגלה את נקודת האמת שבתוכו.
שתי המחשבות הללו הן שעת כושר שצריך לנצל אצלנו ואצל ילדינו. "וכשעושה כך אזי ממשיך עליו ועל נפשו תוספת כוח".

וראו אדמו"ר האמצעי, קונטרס פוקח עוורים.

The post שתי מחשבות הן הכי חשובות ביום. המחשבה הראשונה וזאת האחרונה appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

(וראו דרך מצותיך, איסור שנאת ישראת ומצות אהבת ישראל)

The post שתי מצות הן. האחת שלא לשנוא את אחיך בלבבך. והשנייה מצוות עשה – לאהוב appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

The post שלוש עצות זריזות להפחתת המתח appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

ומדוע חשוב לדעת זאת כבר כעת?
אולי על-מנת שנבין את המנגנון של רגשות האשם וההלקאה העצמית. אלה לא נועדו כדי שנאכל את עצמנו מבפנים, נצטער על טעויות ונשתוקק לעתיד מושלם, נטול רוע קשיים והתמודדויות. 
הרגשות הללו מתגלים בנו לעתים כדי שנכיר את שורשם החיובי. הם נועדו כדי שנעריך את העולם הזה ואת התנועה שלנו בו כאנשים לא מושלמים, טועים, פוגעים ומרגיזים, אבל כאלה שיכולים לבחור, לפעול ולתקן. 
לכך, שם בגן עדן המושלם, אנחנו עוד עלולים להתגעגע.

(ראו לוח היום יום, היום)

The post להפוך את רגשות האשם למנוע appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

(עצת הרב צייטלין שכדאי לאמץ בפתחו של שבוע חדש. "בפרדס הקבלה", עמ' 186-187. 
ובכלל בין אם אתם תלמידים מובהקים של תורת הסוד ובין אם אין לכם מושג מה גוף הידע הזה מכיל, אבל מעניין אתכם לדעת – הספר הזה הוא בשבילכם. אחד הספרים הטובים ביותר שתמצאו על השקפת הזהר ותורת האר"י)

The post המחשבה עושה בלי משים את פעולתה. היא נרשמת באוויר, נישאת על גליו ובאה לתוך לבו של אחר appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

(וראו מכתב הרבי מליובביץ' לבחור צעיר, י' מר חשון תשט"ז)

The post "מחשבת אור" appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

The post מדוע ממשיכים לדבר על שמחה? appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.

ומה ההבדל בין היד והראש, בין קשירה להנחה?
ההבדלים בין קשירה והנחה מצביעים על ההבדלים בין שתי מערכות של כוחות בנפש והיכולת שלנו ליצור ביניהם מזיגה רצויה.
תפילין של יד מניחים על הזרוע כנגד הלב, כנגד הממד הרגשי. ואין הלב של כל אדם ברשותו. לא כל אדם יכול לעורר בעצמו התעוררות ותשוקה לבורא ולעולמו. לפעמים הרגשות מתפתחים ללא שליטת האדם. לכך נועדה הקשירה, שהיא מעשה בפועל של הכוונת הרגשות כך שהאדם יוכל לעורר את רגשותיו, להיות בעל הבית על המציאות הרגשית שלו, וללמוד לעורר את עצמו בצורה בריאה ונכונה.
לעומת זאת, הראש הוא ברשותו של כל אדם. בראש, בשכל, יש לאדם את הבחירה להתבונן במה שיחפוץ. לכן די בהנחה עצמה. עצם ההנחה ולצדה המודעות לתפילין שעל הראש, היא מצווה תמידית והיא שתשפיע לבסוף גם על הממד הרגשי.
(וראו ואתחנן, וקשרתם לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך, הרבי, לקוטי שיחות חלק לט, עמ' 22)

The post הלב והראש. הפרקטיקה של הנחת תפילין appeared first on התבוננות - ד"ר יחיאל הררי.