האם אתם מאמינים שיש בורא לעולם? כוח עליון כלשהו? ישות עילאית נסתרת או אנרגיה קוסמית חובקת כל? אם התשובה היא חיובית, כנראה שאפשר לתייג אתכם בקבוצה אחת עם רוב אוכלוסיית העולם. סקרים הנערכים מעת לעת ובוחנים את מידת האמונה בעולם מוכיחים כי בני האדם, ברובם המכריע, סבורים שיש סוג של רשות עליונה או כוח בורא ליקום.
אבל מיהו אותו בורא בו אנו מאמינים ואליו אנו לעתים פונים? מה אנחנו יודעים אודותיו? היכן הוא קיים? מה הערך הגלום בקיומו? מה מידת המעורבות שלו בעולם? מה הקשר שלו איתנו, בני האדם, ועם הטבע? כיצד ניתן לגלותו? מדוע בכלל צריך להכירו? מה הוא רוצה מאיתנו? האם החיפוש אחריו אינו רק צורך אנושי פנימי או איזו מטלה חברתית שאנו נדחקים לעמוס על כתפינו?
ניחשתם נכון, 'להכיר את הבורא' הוא שמו של הספר החדש, שממש בימים אלה נשלמת כתיבתו. הספר בעצם מנסח ביסודיות ובבהירות את תפיסת הבורא על-פי היהדות, תוך מתן מענה מקיף לסוגיות שהוצגו.
אני מודע לכך שהאתגר נשמע יומרני ומציג הרבה שטרות שיש לפרוע. אולם התמונה המקיפה של תפיסת הבורא הנפרשת בספר איננה תוצאה של הגות עצמאית. היא נשענת על החלק השני בספר התניא, הנקרא שער היחוד והאמונה. חלק זה בתניא הוא אחד החיבורים הנדירים במחשבה היהודית, בזכות היותו גיבוש מלוטש וסדור של תפיסת האלוקות. משנה סדורה זו מבססת אמנם את תפיסת הבורא על יסודות תורת הקבלה והחסידות, אולם היא מתיימרת להיות רחבה הרבה יותר ומותאמת לא רק לכלל הזרמים ודפוסי המחשבה בעם היהודי, אלא גם לשאינם יהודים.
כתוצאה מתפיסה שאפתנית זו, הספר שעתיד לראות אור מורכב מארבעה שערים. השער הראשון בספר משרטט, בקווים כלליים, את מסגרת ההתייחסות הרחבה לבורא בחברה בת זמננו, ואת מערכת היחסים הדינמית בין רציונליזם ואמונה. השער השני מספר על דמותו של בעל התניא ועל מעמדו וערך כתביו במסגרת עולם המחשבה היהודי. השער השלישי משמש כמערכת פרשנית לשער היחוד והאמונה ולשיטת התניא בכלל.
לבסוף, הכרת הבורא לא נועדה להוות מסד תיאורטי של ידע. הספר אינו מציע עיון מופשט בבורא בלבד, כי אם גם ובעיקר בקשר שלנו עמו. "להכיר את הבורא" הוא חלק מ"סדרת עצות התניא" מפני שהעצה אולי הטובה ביותר שהאדם יכול לקבל במהלך חייו היא כיצד להכיר את בוראו. הכרות עם הבורא עשויה לסייע בידו לעצב את משמעות חייו ולהתמודד עם האתגרים השונים מולם הוא ניצב בעבודה, בלימודים, בזוגיות, בגידול הילדים, בהתמודדות עם אפרוריות השגרה. השער הרביעי והאחרון מסביר היגיון זה ומהדק את הקשר בין ההכרות עם הבורא לבין האדם עצמו.
מה שחסר כרגע לספר זה תמונה לכריכה. אם למישהו יש רעיון טוב לתמונה (ללא בעיות של זכויות יוצרים), והתמונה אכן תעטר את השער, קרדיט וספר מתנה מובטחים.
כיצד מוצאים בן או בת זוג? האם בני הזוג שאיתנו הם השותפים המתאימים לנו ביותר? האם הזוגיות היא תוצאה של בחירה חופשית או גזרה קבועה מראש? מה קורה בטקס החתונה? מה מבטאת החופה ומהי הטבעת? מה ניתן ללמוד על מעמד האשה מברית הנישואין? כיצד ייתכן הפער בין הכמיהה לזוגיות לבין הקשיים הכרוכים בחיים המשותפים? הספר "על זוגיות והתאמה" מתמודד עם שאלות אלה ואחרות, תוך פענוח סוד תורת השידוכים בין בני זוג. ככלל, נושא הזוגיות והאהבה הוא אולי המרכזי ביותר במחשבה היהודית. הזוגיות היא כסדנא לעידון המידות, לעבודה עצמית, להקשבה לזולת, לנכונות להקרבה. הזוגיות היא המבחן המרכזי ביותר בחיינו הבוגרים. על-פי תורת הקבלה והחסידות מציאת 'הנפש התאומה' וקיום מוצלח של מערכת זוגית הינם הכרחיים להשגת השלמות האנושית ולמימוש תכלית האדם.
להמשך קריאהמדוע עול הפרנסה מכביד כל-כך? מהיכן נובעות טרדות הפרנסה? האם יש להן תפקיד או תכלית? האם ניתן להתמודד עם הלחץ הכלכלי? מה המשמעות של להיות עשיר ומהו ניסיון של עוני? אילו תכונות נדרשות כדי להתעשר? כיצד ניתן להגביר את סיכויי ההצלחה בעבודה ובעסקים? האם קיימת סתירה בין כמיהה להתפתחות רוחנית לבין השתוקקות אנושית טבעית לרווחה חומרית? תורת הקבלה והחסידות מלמדת כי בשל מבנה הנפש המשותף לבני האדם, טרדות הפרנסה מעסיקות את כולנו. יתר על-כן, לשעבוד העבודה תפקיד חשוב לא רק בחיינו הגשמיים אלא גם ובעיקר בתהליך הבשלתנו הרוחנית. מכאן, הקשיים הכלכליים אינם חסרי משמעות. השגת הפרנסה וההתמודדות עם טרדותיה הן פרק בלתי נפרד מחיי האדם וממבנה העולם ובאמצעותן הוא אמור להגשים את תכלית חייו. בהתבסס על גישה זו, הספר מעניק לקוראים כלים להתמודד עם קשיי הפרנסה במישור המעשי ובה בעת מגלה לכל אחת ואחד כיצד עליהם ליצוק תוכן לחייהם במסגרת עמל יומם.
להמשך קריאה
