קצרים
"שישיב עצמו אל לבבו"
ישנו אב הרחמן וישנו אב הרחמים. אב הרחמן מרחם בהתאם למה שמתחייב מהשכל. כמו אדם המרחם על חברו ומפייסו לאחר שציערו פעם ופעמיים. כלומר השכל מחייבו לרחם.
אב הרחמים הוא גילוי רחמים גדולים ללא שיעור. רחמים המתעוררים למרות שחזרתי על טעויותיי שוב ושוב, אינספור פעמים, האב עדיין מרחם וסולח.
כיצד מעוררים רחמים רבים?
תנאי ראשון לכך הוא שהאדם ישיב את עצמו אל לבבו ויידע את שורשו שהיה מתחילה. השורש ממנו הוא התרחק. שכן אם אינו יודע את שורשו, כיצד יחזור אל מקומו הראשון? מבלי לשוב אל לבבו הוא דומה לאדם שתעה בדרך, וגם אם הוא כבר מבין שתעה, הוא אינו יודע להיכן וכיצד לחזור.
כשאב הרחמים רואה שהאדם משיב עצמו אל לבבו, אל פנימיותו, או אז הוא מגלה את רחמיו הרבים.
(אדמו"ר הזקן, לקוטי תורה, דרושים לר"ה, סג)
