הלב והראש. הפרקטיקה של הנחת תפילין
הלב והראש.
בתפילין של יד עיקר המצווה הוא מעשה הקשירה. "וקשרתם לאות על ידך". בתפילין של ראש המצווה היא שיהיו מונחים על הראש, כך שבכל רגע שהתפילין על הראש, הריהו מקיים מצוות תפילין.
ומה ההבדל בין היד והראש, בין קשירה להנחה?
ההבדלים בין קשירה והנחה מצביעים על ההבדלים בין שתי מערכות של כוחות בנפש והיכולת שלנו ליצור ביניהם מזיגה רצויה.
תפילין של יד מניחים על הזרוע כנגד הלב, כנגד הממד הרגשי. ואין הלב של כל אדם ברשותו. לא כל אדם יכול לעורר בעצמו התעוררות ותשוקה לבורא ולעולמו. לפעמים הרגשות מתפתחים ללא שליטת האדם. לכך נועדה הקשירה, שהיא מעשה בפועל של הכוונת הרגשות כך שהאדם יוכל לעורר את רגשותיו, להיות בעל הבית על המציאות הרגשית שלו, וללמוד לעורר את עצמו בצורה בריאה ונכונה.
לעומת זאת, הראש הוא ברשותו של כל אדם. בראש, בשכל, יש לאדם את הבחירה להתבונן במה שיחפוץ. לכן די בהנחה עצמה. עצם ההנחה ולצדה המודעות לתפילין שעל הראש, היא מצווה תמידית והיא שתשפיע לבסוף גם על הממד הרגשי.
(וראו ואתחנן, וקשרתם לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך, הרבי, לקוטי שיחות חלק לט, עמ' 22)
