יום חמישי , אוקטובר 18 2018

“כשיש להאדם לב, אין שייך אצלו מקום כלל, כי אדרבא הוא מקומו של עולם”

“כשיש להאדם לב, אין שייך אצלו מקום כלל, כי אדרבא הוא מקומו של עולם” (רבי נחמן לקוטי מוהר”ן תנינא נו)
יש שתי בחינות ללב. חיצוניות הלב ופנימיות הלב. חיצוניות הלב היא היכולת לעורר רגשות על ידי התבוננות. פנימיות הלב היא הנקודה הפנימית, שבה האדם מגלה שיש בו חלק מהאינסוף.*
כשהאדם יש לו לב, כשהוא מצליח להתחבר לנקודת פנימיות לבבו, אזי המקום אינו מסתיר עבורו. אדרבא הוא מגלה שהכל חלק מהאינסוף. הוא כאן, הוא שם, בכל מקום שהוא נמצא “אין ראוי לו לומר שמקום זה אין טוב לפניו”. על כך כותב הרבי הריי”צ שאף שאחד הולך מזרחה ואחד הולך מערבה, המקום לא רק שאינו מפריד ביניהם אלא אף מחבר.
*
מחממים מנועים. מחר כבר אצל רבי נחמן. רביעי אצל הבעש”ט. שבת אצל אדמו”ר הזקן. כל ביקור, כל מסע הוא המשך של שיחה שלרגע לא מפסיקה לרגש.
שנחזור אנשים בעלי לב.
(ראו בעל התניא, אגרת הקודש ד; אגרות הרבי הריי”צ כרך יד, ה’קנ.

תבדקו גם:

אהבתם פעם באמת?

אהבתם פעם באמת? אהבתם פעם כל כך עד שדעתכם לא הייתה פנויה וכל רצונכם היה באותה אהבה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Powered by WishList Member - Membership Software