מה אני רוצה באמת? התבוננות המשך תער”ב – תורת הנפש שיחה 1

כיצד אני יכול להכיר את עצמי ולהבין אחרים ?

מדוע צריך לברר מהם הרצונות הקטנים שלי בנפש? כיצד אני יודע מהו הרצון הכללי שלי? מדוע הרצון משפיע על היחסים שלי עם הסביבה וכיצד הוא משפיע בצורה מודעת ובצורה לא מודעת?


מקורות לשיחה:

  1. התניא מכוון להכרת הכוחות הפנימיים בעוד המשך תער”ב מתחיל מהכוחות המקיפים. (תניא – לקוטי אמרים, פרק ג)

והנה כל בחינה ומדרגה משלש אלו: נפש רוח ונשמה, כלולה מעשר בחינות כנגד עשר ספירות עליונות שנשתלשלו מהן הנחלקות לשתים שהן שלש אמות ושבע כפולות פירוש חכמה בינה ודעת ושבעת ימי הבנין חסד גבורה תפארת כו’ וכך בנפש האדם שנחלקת לשתים שכל ומדות. השכל כולל חכמה בינה ודעת. והמדות הן אהבת ה’ ופחדו ויראתו ולפארו כו’ וחב”ד נקראו אמות ומקור למדות כי המדות הן תולדות חב”ד:

  1. המשך תער”ב, מאמר א: המאמר הראשון נפתח בסדרת שאלות הקשורות לשאלה מהו כתר ואיזה כתרים יש על ראש האדם.

בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע ירדו מה”ש וקשרו להם שני כתרים א’ כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע (מסכת שבת עמ’ פח)

גם צריך להבין מה שנתינת הכתרים הוא ע”י המלאכים…,

והנה במשנה דאבות אי’ ג’ כתרים הן כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות וכתר שם טוב עולה על גביהן הרי שיש ג’ כתרים וכאן או’ שקשרו להם רק ב’ כתרים כו’…

2. ולהבין כל זה צ”ל (צריך להבין) תחלה ענין בחי’ (בחינת)הכתר בכלל מהו.

דהנה אי’ (איתא – כתוב) בפרד”ס שעה”כ (שער הערכים) ערך כתר וז”ל (וזה לשונו)

3. את תחילת ההסבר למהו כתר הוא מביא מהרמ”ק, רבי משה קורדוברו, שער הערכים. אפשר אולי להשתמש בהסבר הקבלי כדי להבין כיצד לגלות את הרצון הכללי והראשוני שלי:

  • יש שפי’ מל’ (שפירשו מלשון) המתנה כמו כתר לי זעיר, והכוונה אל תחשוב במקום הזה כלל אמנם המתן עד שיתפשט ואז תוכל להבין

כן פי’ הגאונים (ובזה ג”כ פי’ כתר ל’ שתיקה דהיינו המתן לי ודום מלהגיד דבר, וענין השתיקה בזה הוא לפי שזהו למעלה מהידיעה והשגה וע”ד מ”ש בס”י בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר כו’. אמנם ממ”ש המתן עד שיתפשט כו’ מובן דמ”מ ה”ז התחלת דבר שיהי’ מזה התפשטות וגילוי, והיינו דכתר הוא ל’ המתנה, ובהמתנה יש ב’ ענינים והוא העיכוב מלעיין ולחשוב בו, וגם ענין התקוה והו”ע התקוה אל ההתפשטות והגילוי כו’, וע”ש בפרש”י כתר ל’ הוחל שהוא ענין התקוה וכמו דום לה’ והתחולל לו כו’).

– ויש שפי’ כתר כמשמעו (היינו כתר ועטרה), והטעם כמו שהכתר ראש לכל לבושי הגוף כן מדה זו ראש לכל האצילות 

3.      – ויש שפי’ כתר מל’ מכתיר את הצדיק, והכוונה ל’ סיבוב

4. עתה המאמר מתחיל להסביר מהו הכתר ולמה חשוב להתחיל את הבנת האדם והבנת העולם בו:

והענין הוא דהנה ידוע דבחי’ הכתר בכלל הוא בחי’ הרצון ובכללות יותר הוא בחי’ הרצון הפשוט שבאוא”ס לפני הצמצום וכמ”ש בע”ח כשעלה ברצונו הפשוט להאציל ולברוא כו’, דכ”ז הוא בבחי’ כתר בכל מדרי’ ומדרי’ שכולל בעצמו כל מה שעלה בבחי’ רצון זה…

וזהו שהכתר בכ”מ הוא בבחי’ ממוצע וכמו כתר דאצי’ הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים כו’, וכן בכל מדרי’ הנ”ל הכתר הוא הממוצע (וכ”ה גם בעולמות אבי”ע דמל’ דאצי’ שנעשה כתר לברי’ ה”ז ממוצע בין אצי’ לברי’ וכן מברי’ ליצי’ כו’),

5. הכל כלול בכתר:

וכל זה הוא בבחינת כתר בכל מדריגה ומדריגה שכולל בעצמו כל מה שעלה בבחינת רצון זה וכשנתהווה מה שנעלם וכלול בהרצון ובה בבחינת גילוי הרי הוא בבחינת סובב ומקיף לכל מה שנתהווה.

6. מהכתר הכללי משתלשלים כל הכתרים האחרים:

וכן הוא גם ברצון הפשוט שלפני הצמצום שגם כן כולל בתחלה הכל ואחר כך סובב ומקיף שזהו בחינת העיגול הגדול שלפני הקו שסובב ומקיף כל ההשתלשלות שמהקו וכו’ וכל העיגולים שרשן הוא מהעיגול הגדול כנודע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Powered by WishList Member - Membership Software