אין לך אדם שאין לו שעה

“אין לך אדם שאין לו שעה”
אם אין לך שעה לעצמך בכל יום. שעה להתבוננות, לחיבור פנימי, שעה “להתבודד עם קונו”*, אתה לא יכול להיקרא אדם. 
לא תיקרא אדם לא בגלל שמישהו רוצה לשפוט או להעליב אותך. אתה לא אדם בגלל שבלי שעה לחיבור עצמי אין סיכוי שתתפתח ותגלה את מה שאתה צריך להיות. 
השעה הזו בכל יום היא מזון לנפש. אנחנו זקוקים בכל יום לשעה שבה אנו עוצרים את המרוץ, את עומס המשימות, את כל הדברים שאנו חייבים לעשות ושואלים את עצמנו לאן, ואיך בנויה המציאות ומה התפקיד שלנו בתוכה.

שעה אינה בהכרח שישים דקות. שעה היא מלשון פנייה בנפש. כלומר אם אין לך פנייה בנפש שכיוונה פנימה, והיא תוצאה של אותה התבוננות, אזי אתה לא יכול להיקרא אדם.

(*אבות ד, ג; תניא, אגרת הקודש יב; רעיונות שהתגלגלו אתמול בלילה בהתוועדות אצל הרב וועכטר)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *