אל תפספסו

תפילה היא שיחה


אחת המשמעויות של תפילה היא שיחה. כמו ישפוך שיחו או “ויצא יצחק לשוח בשדה”, ופירש רש”י, שיחה היא לשון תפילה. 
מדוע נקראת התפילה שיחה?

סיבה ראשונה היא כי שיחה היא דיבור בלחש, בחשאי והסתר. הרחק מאוזני הסביבה האדם חושף את צפונות לבו לפני בוראו. בלחש הוא צועק לפניו מתוך קירות ליבו, כך מסביר האר”י (פרי עץ חיים, שער סוכות פרק ב). לכן האדם משוחח בתפילה ולא מדבר בה.

סיבה אחרת שמציע אדמו”ר הזקן היא ששיחה היא מלשון שחיה. בתפילה האדם כמו שוחה ממקום אחד למשנהו. הוא נכנס למים ושט בהם. הוא עובר מתפיסת חיים אחת לאחרת. שחיה כאן היא במובן של הסחה והזזה. התפילה בהיבט הזה היא תנועה של שינוי. האדם נכנס אליה באופן מסוים, לפעמים אפילו אטום וטרוד, ותפקידה להזיז אותו, לעוררו לשחות אל מקום אחר לחלוטין.

והאמת שיש קשר בין שני הפירושים. על ידי שהאדם שופך שיחו, מגלה את מרירות נפשו על מקומו, הוא מתקדם לידי כך שיהיה נעתק ונבדל ממדותיו הטבעיות, מרגשותיו הרעים, אלה המסתירים לו את המציאות המיטיבה במלוא הדרה. כך הוא שוחה בתפילתו. מתחיל במקום אחד ויוצא מהשיחה במקום אחר לחלוטין.

(וראו אדמו”ר הזקן, לקוטי תורה, חוקת)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *