טכניקת ההשקטה (של המחשבות) – על פי האדמו"ר מפיאסצנה | הוספה ללימודי התבוננות
ההשקטה היא טכניקה שנועדה להפחית את הרעש והבלבולים ולאפשר את הגברת ההשראה.
מה כוללת הטכניקה הזו של האדמור מפיאסצנה וכיצד היא מתבצעת.
טכניקת ההשקטה (של המחשבות) – על פי האדמו”ר מפיאסצנה from התבוננות – ד"ר יחיאל הררי on Vimeo.
ובספוטיפיי:
מכתב שכתב אחד מתלמידי האדמו"ר קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה הי"ד.
מתוך 'דרך המלך' עמ' ת"נ- תנ"א; מכ"ק אדמו"ר זצללה"ה הי"ד
בשנת תרצ"ו או צ"ז בעת שהייתי בחברותא אחת עם ידידי האברך היקר כמר יששכר נחמן זאב הי"ד זכינו בעשי"ת להיקרא אל הקודש פנימה בזכותו של האברך הנ"ל כי כנראה היה אדמו"ר מאד מסכים לחברותנו, ובעת שהיה קורא אותו גם אני נקראתי. בפעם הראשונה שמעתי אז את הענין השקטה, אבל חבל על דאבדין שאיני זוכר כל הענין רק מה שאזכור הנני כותב למזכרת.
אדמו"ר זצללה"ה התחיל אז בהמאמר חז"ל (ברכות נז: ) חלום אחד משישים בנבואה. כנודע דרכו של האדמו"ר בספריו כי הישות של האדם הוא המתנגד להשראה ממרום, ואם דעתו ומחשבותיו ערים אז קשה שתשרה עליו השראה ממרום, ובעת שהאדם ישן ודעתו ומחשבותיו שוקטים אז דוקא כיוון שאין לו דעת לעצמו אפשר שתשרה עליו השראה ממרום, וזה העניין חלום אחד וכו'.
כנודע גם מאמרו של אדמו"ר על מה שיותר מתעוררים בתפילה מאשר בתורה כי בתורה משתמשים יותר עם האנוכיות היינו איך לערין, איך קלער (אני חושב, אני מברר), אבל בתפילה להיפך העיקר הוא הביטול בה. אבל בעת שהאיש ישן אז אי אפשר לו לרצות דבר מה כי הלוא ישן הוא, ובכן העיקר לבוא בהקיץ בעת שאפשר לו לרצות למצב של שינה, היינו בהשקטת מחשבותיו ורצונותיו השוטפים באדם לבלי קץ כי כך דרכה של המחשבה שמסתבכת זו בזו וקשה לו להאדם לפרוש מהן … ונתן בזה עצות ממשיות איך להשקיט מחשבותיו.
ודיבר אז שיתחיל האיש להביט על מחשבותיו שעה קלה לערך איזה רגעים היינו מה אני חושב, אז ירגיש לאט לאט שראשו מתרוקן ומחשבותיו עמדו משטפן הרגיל. ואז יתחיל לאמר פסוק אחד כגון ה' אלוקים אמת כדי לקשר עכשיו ראשו החלל משאר מחשבות למחשבה אחת של קדושה, ואחר כך כבר יכול הוא לבקש צרכיו באיזה מידה שהוא צריך להתתקן בחיזוק אמונה או אהבה ויראה.
וזכיתי לשמוע אז ממנו אופן השקטה בחיזוק אמונה. ואמר בלשונו הקדוש אני מאמין באמונה שלמה שהבורא הוא הנמצא היחידי בעולם ואין שום מציאות זולתו, וכל העולם וכל אשר בו, הם רק הארת אור ה'. וכך שינן איזה פעמים אבל לא שיאמר זאת בחוזקה כי כל העניין הוא רק להשקיט מחשבותיו ובאמירת בתוקף יכול הוא רק לעורר את האנוכיות שלו רק אדרבה באופן קל מאד.
גם זכיתי לשמוע בעניין אהבה וזה היה לשונו (מתורגם מיידיש) רציתי מאד להיות קרוב להשם יתברך, הייתי מאד רוצה להרגיש התקרבות להבורא הגדול.
ואמר אז שיכולים זאת ההשקטה לשמש לכל תיקוני המידות גרועות אבל לא באופן שלילי רק באופן חיובי באופן היפך המידה רעה, כגון מי שנלקה במידת העצלנות לא ידבר בעניין הרחקת העצלות רק בעניין קניית הזריזות. והסביר זאת בזה שרואים בחוש אצל תינוק שבאם בוכה ואומרים לו שלא יבכה כל מה שמוסיפים לדבר לו הוא יותר בוכה.
גם אפשר להשתמש להשקטה בהבטה על שעון על המחוג הקטן שכמעט אינו זז משך איזה זמן, כי גם זה משקיט רצוניו ומחשבותיו, לאחר השקטה שזה צריך להביא לאיזה מין השראה ממרום ציוה לאמר הפסוק הורני ה' דרכיך בניגונו המיוחד של אדמו"ר. כמה נעים ונורא היה אז המחזה אשר זכיתי לראות ולשמוע בזכות חברי ידידי הנ"ל, ומאד הפליג אדמו"ר אז בענין הזה ואמר כי בטוח לו שיועיל הרבה. ודיבר כגון לענין אמונה לאחר ההשתמשות איזה שבועות בהשקטה אז כשיאמר זה א-לי ואנוהו יהי' בחינת מראין באצבע כמו שאיתא כל זה במדרש. בפעם הראשונה לא זכינו לעמוד על תחילת דעתו של אדמו"ר זצללה"ה ואחר איזה משך זמן זיכנו השם שנית לשמוע מפי קדשו הדברים בתוספת ביאור ומאוד הזהיר לנו לעשות זה הענין.
***
כתר שם טוב, חלק ראשון, כד
<מהבעש"ט> שמעתי ממורי בשם רבינו סעדי' גאון כי עיקר בריאת האדם בעולם הזה לשבר מדות רעות <הטבעיות שלו> [שלו, טבעית], ובזה מעלה [וכו'.] <מדריגה הנק' טבעך, בעולם העליון שנק' עולם לשון העלם ונסתר>.ד
וזהו שאמרו רז"ל רשעים בחייהם קרויים מתים כלומר שחייהם נמשכים ממקום המות והטומאה (וכן מ"ש לא המתים יהללו כו' אינו כלועג לרש ח"ו אלא הכוונה על הרשעים שבחייהם קרויים מתים שמבלבלים אותם במחשבות זרות בעודם ברשעם ואינם חפיצים בתשובה כנודע). (תניא פרק ז)
וזה שנאמר <לך לך מארצך> וממולדתך, דהיינו הטבעי שנולדה עמו, יראה לשבר אותה כנ"ל. ומבית אביך, כי אביך נק' חכמה, אבא, ובית אביך הוא בינה, עולם המחשבה, והכוונה שיראה לתקן המחשבות הרעות [ע"ד שביאר מורי זלה"ה וכתבתי מזה במ"א], וזה שנאמר ומבית אביך, שידע לברר מה שנפלו המחשבות מן בית אביך, שיחזור להעלותן, ועי"ז תזכה אל הארץ העליונה אשר אראך, <שאודיע טבעך בעולם>.
