כיצד מתעוררים משינה?

השגרה מתקרבת. השנה יש איזו חמיצות באוויר. תוכניות השתנו ולא בטוח שהצלחנו למלא בתשרי את הדליים בשמחה והתעוררות.

ובכל זאת, העיקר הוא לא להיכנע לשגרה. לא להיכנע לחמיצות. צריך להיות צעיר, מדגיש הרבי מליובאוויטש.

ומיהו צעיר?

צעיר הוא מי שלא נכנע לפסימיות, לא מתייאש, לא סוחב על כתפיו משקל מיותר, לא מתעייף כל כך מהר, ובעיקר לא מרשה לעצמו לישון וגם לא מרשה לאחרים שסביבו לישון.

ומיהו ישן תשאלו.

בזמן השינה הכוחות הפנימיים, השכל והרגשות אינם ניכרים. גם הרצון איננו ניכר.

לכן ישן הוא מי שלא מגלה את כוחותיו. מי שהמצב הוא תרוץ עבורו לשקוע מול החדשות ולא ליצור, לא ליזום, לא להשקיע בזוגיות שלו או במשפחה. לא ללמוד, לוותר לעצמו ובעיקר לא להשקיע בעבודה הפנימית שלו.

ישן הוא מי שמתעייף מראש מלאמץ את שכלו. ולכן הוא נמנע מלהתייגע כדי להבין ולהתפתח.

ישן הוא מי שלא מתרגש, לא מתלהב, לא מתעורר, לא מתחדש. הוא נכנע לרגשות הסוררים, הלא רצויים, כשבמקום לנהל אותם הם מנהלים אותו.

ישן הוא מי שהרצון שלו נולד וכבה מייד, כי הוא לא מאמין שיגשים אותו. ובמקרה שהוא ישן ממש עמוק הוא בכלל לא רוצה. אין לו רצון. רק תעזבו אותו כפי שהוא במקומו ותניחו לו לחיות בבינוניות אטומה.

כיצד מתעוררים?

האמת שאין דרך אחת. לפעמים זו הזוגיות, הילדים או המציאות שמכאיבה, ומחייבת התעוררות. פעמים רבות זה לימוד עקבי וסדור שחודר לאט לאט ומעיר את האדם משנתו. לפעמים זו שיחה שנוגעת או טפיחה של חבר. לעתים זו עוצמת ההתקשרות שמחייבת את ההשכמה.

אולם בכל המצבים הכי חשוב הוא להקדים ולעורר את הרצון.

הסיבה לכך היא ש"העיקר הוא הרצון". כשהרצון מתעורר אין דבר העומד בפניו. הוא כבר יעורר את שאר כוחות הנפש.

לכן מדגיש הרבי כי רצון הוא אותיות נוצר. כשיש רצון, הדברים נוצרים.

מדוע חשוב כל כך לעורר את כוח הרצון?

הרצון הוא החץ המכוון את כל כוחות הנפש. רצון הוא לשון מרוצה משום שהוא זה שמריץ את הכוחות הפנימיים לכיוון שהוא בוחר. הוא זה שיכול לכפות על השכל והרגשות לפעול בכיוון מסויים. כשאדם רוצה הוא יכול לשנות את מקומו ואת מעשיו. בלעדיו אי אפשר להתקדם, להתפתח ולגלות כוחות.

הרצון יוצר שייכות וקשר בין האדם לבין העולם שמחוצה לו. כשאני רוצה משהו אני מתקשר אליו. באופן הזה עבודת ראש השנה היא לעורר בבורא את הרצון הפנימי בנו. שירצה את העולם ויעניק לנו שנה חדשה מלאת טוב.

ללא רצון, הדבר אינו מתגלה בחיינו ואינו בעל חשיבות. לפני שמתעורר הרצון ישנו הבדלה בין האדם לבין הדבר. אם לאדם יש רצון בלימוד, נוצר קשר בינו לבין הלימוד עוד לפני שאפילו התחיל ללמוד. אם הוא אינו רוצה בכך, נוצרת הבדלה.

מדוע מתעורר הרצון? אחת הסיבות המרכזיות להתעוררות הרצון היא כוח התענוג או הארת התענוג בנפש. כשאדם חש את התענוג שבלימוד הוא ירצה בו. הוא יהיה מוכן להתאמץ, להשקיע, להקריב כדי להשיג עוד מאותה מתיקות. הוא לא ילמד כי הוא חייב או כדי להשביע את נקיפות המצפון שלו. הוא ילמד כי הוא ירצה. והוא ירצה כי הוא יגלה את המתיקות שבלימוד. טעם המתיקות ידחוף אותו לרצות להגיע לשיעור הקבוע. כך שהרצון המתעורר על ידי תענוג הוא הגורם לאדם לצאת מעצמו ולגלות את כוחותיו.

לכן אומרים חכמים שלעולם ילמד אדם במקום שלבו חפץ. המקום שלבו חפץ הוא המקום שהרצון שלו נמצא. וכשיש לאדם רצון גם היכולת השכלית שלו תתגלה בעוצמה גדולה יותר. הוא יהיה חד, יעמיק וירחיב את גבולות ההבנה שלו.

רצון חיצוני ורצון פנימי

נסכם. כדי להתעורר צריך להתחיל בלעורר את הרצון. אלא שעתה עלינו לשאול את עצמנו מה אנחנו רוצים.

השאלה מה אנו רוצים קשורה באבחנה בין רצון חיצוני לרצון פנימי. לכל דבר יש רצון חיצוני ורצון פנימי. הרצון להצליח, להרוויח כסף, לפתח את העסק, נקרא בשפת החסידות "חיצוניות הרצון". האדם רוצה בכסף, אבל העבודה היא אמצעי בלבד כדי להגיע אל הרווח שיבוא ממנה.

מדוע האדם רוצה בכסף ובכל האפשרויות שהוא פותח בפניו? מדוע האדם רוצה להרוויח יותר? מפני שהוא רוצה לקנות את צורכי נפשו. או בממד פנימי יותר, הוא רוצה לגלות את הכוחות הפנימיים שניתנו לו. ומדוע האדם רוצה למלא את צורכי נפשו? כי הוא רוצה לחיות. הוא רוצה לחיות יותר.

כשמישהו מגביר את זרימת החיות לחייו, הסביבה מייד מרגישה בכך. אנשים נמשכים אליו. הוא ממוקד, מעניין, מעניק אך לא מרצה. האדם הופך למוקד משיכה מפני שמתגלה בו מידה גדולה יותר של חיות הנפש.

מדוע האדם רוצה לחיות? על שאלה זו אין תשובה חיצונית לאדם. כלומר אין טעם שיכול להיות מובן רק דרך משקפי אינטרסים ותועלות. רצון זה הוא "פנימיות הרצון" והוא נובע מעצם נפשו של האדם. בעצם היותו מציאות הוא רוצה לחיות ולהתקיים.

ההבדלים

ההבדל בין חיצוניות הרצון לפנימיות הרצון הוא שבחיצוניות הרצון יכולים לחול שינויים מתמידים. פעם האדם רעב להצלחה ולהגדלת הרווחים, ובמצב אחר ובזמן אחר הוא מסתפק במצבו הכלכלי ומפנה את רצונותיו לאפיקים אחרים. אולם בפנימיות הרצון לא חלים שינויים. פנימיות הרצון מבטאת את עצם הנפש.

חיצוניות הרצון היא רצון בדבר מסוים שמאחוריו יש כוונה אחרת. חיצוניות הרצון היא רצון שתופס את האדם רק בחיצוניותו ונותן מקום לרצון אחר. לעומת זאת, פנימיות הרצון תופסת את האדם כולו בפנימיות ואינה נותנת מקום לרצון זר.

אלא שלעתים פנימיות הרצון מוסתרת תחת רצונות חיצוניים שלעתים הם מתחלפים ולעתים הם מבלבלים. יזם שפועל מתוך חיצוניות הרצון יכול להתעייף במהרה כאשר יעמוד מול נחשול אדיר של קשיים ומכשולים. הנחשול יהיה בלתי עביר מבחינתו. ההתמודדות עשויה לרפות את ידיו. כשהוא ימצא חלופות לרצון החיצוני, כמו הכנסה טובה יותר ממקום אחר, הוא ייטוש את יוזמתו ויימנע מגילוי פנימיות הרצון. אולם אם הוא מודע לפנימיות הרצון ומונע על ידו, הוא ישמור על בעֵרה פנימית וחיות ויבקש להגבירה כל העת. הקשיים לא ימנעו ממנו את הרצון להמשיך בדרכו.

תנועה של פנימיות הרצון משפיעה על כוחות הנפש הפנימיים, על השכל והרגשות. כאשר מתעורר הרצון הפנימי, האדם תופס בפנימיות שכלו את הדברים. הוא אינו זקוק להסברים מתווכים, למשלים וחידות. הוא תופס את הרעיון כפי שהוא.

בהיבט הרגשי, כשמתעוררות באדם פנימיות הרגשות הוא חש שייכות עמוקה ולא התלהבות רגעית הדורשת מאמץ רב כדי לשמרה. כאשר מתגלות באדם רק חיצוניות המידות, הוא לא מונח בדבר כל כולו. הוא כל רגע מזפזפ בשלט או בורח לסקירת הפיד שלו בפייסבוק. כאשר מתגלה פנימיות המידות, האדם רותם את רגשותיו לטובת מיקוד בדבר שהוא באמת רוצה. הוא אינו נותן לדברים שזרים לו להשתלט על זמנו וסדר יומו. אם ערך הזוגיות יקר בעיניו, הוא נמנע ממריבות מיותרות. בתחום ההורות, אם הוא מניח לנגד עיניו את מצבו הרגשי של בנו הוא לא ינזוף בו לשווא ויעשה הכול כדי להיחלץ ממריבות מיותרות. כשהוא לומד הוא לא יאפשר לכל הסחת דעת קלה להסיט אותו מתלמודו. הגילוי של פנימיות הרצון מונע בזבוז כוחות ופיזור הנפש בשל גילויי רצון קטנים וחולפים.

ברוח זו אפשר לפרש את דברי החכמים ש"אין לך דבר העומד בפני הרצון". הפירוש הפשוט הוא שאם אדם רוצה ממש דבר כלשהו, הוא יצליח להגשים את רצונו. בתורת החסידות האִמרה הזאת מובאת מזווית נוספת, על פיה "אין לך דבר העומד בפני הרצון" משמעו שאין דבר שימנע אותך מלרצות. כלומר אין דבר שימנע ממך מלגלות את הרצון הפנימי והעמוק, מלגלות את שלמות הרצון. כך שאם נרצה, אין דבר שימנע מאיתנו מלהתעורר.

פורסם בעלון נשמה.