לפעמים האדם מגרה את היצר יותר ממה שהיצר רוצה בעצמו

לפעמים האדם מגרה את היצר יותר ממה שהיצר רוצה בעצמו.

אפילו שהשכל שלו אומר לו שהוא עושה שטות. שהוא מזיק לעצמו ושיפסיק כבר – הוא לא עוצר.

אפילו כאשר היצר עצמו לא כל כך רוצה בכך, הוא לא מתרצה וממשיך.

לאחר מכן, כשממלא תאוותו, הוא חש ריקנות. אין לו רגש של שביעות רצון. להפך. הוא חש קבס. שכן אפילו היצר לא היה מרוצה מכך שלא שמעו לו.

וזה, כשהאדם מתעקש ל"הדליק" את עצמו ומסרב לשחרר, זה ויכבד לב פרעה.

(וראו תורת מנחם כב, עמ' 44)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אתכם גם:

Back to top button
דילוג לתוכן