פסיכולוגיה בפרשה

שלושה מסלולי אימון; שלוש זירות לחימה | פסיכולוגיה בפרשה | בשלח

תחשבו על שלושה סוגי אימון, נניח סיבולת, כוח וגמישות. כל אימון מפעיל שרירים שונים ומפתח את הכושר הגופני באופן שונה. בהקבלה, מלמד אדמו"ר הזקן, ישנם שלושה סוגי עבודה פנימית שמתבצעים באמצעות כוחות נפשיים שונים וכל אחד מהם משפיע על "הכושר" הנפשי באופן שונה. הכושר הזה נדרש לטובת ניצחון במאבקים הפנימיים השונים.

להצטרפות ועדכון על השיעורים הבאים.

מקורות

שמות י"ז  (ח'- י"ג) :

"וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם׃

וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בְּחַר־לָ֣נוּ אֲנָשִׁ֔ים וְצֵ֖א הִלָּחֵ֣ם בַּעֲמָלֵ֑ק מָחָ֗ר אָנֹכִ֤י נִצָּב֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַגִּבְעָ֔ה וּמַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדִֽי׃

וַיַּ֣עַשׂ יְהוֹשֻׁ֗עַ כַּאֲשֶׁ֤ר אָֽמַר־לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּעֲמָלֵ֑ק וּמֹשֶׁה֙ אַהֲרֹ֣ן וְח֔וּר עָל֖וּ רֹ֥אשׁ הַגִּבְעָֽה׃

וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ים מֹשֶׁ֛ה יָד֖וֹ וְגָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל וְכַאֲשֶׁ֥ר יָנִ֛יחַ יָד֖וֹ וְגָבַ֥ר עֲמָלֵֽק׃

וִידֵ֤י מֹשֶׁה֙ כְּבֵדִ֔ים וַיִּקְחוּ־אֶ֛בֶן וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו וַיֵּ֣שֶׁב עָלֶ֑יהָ וְאַהֲרֹ֨ן וְח֜וּר תָּֽמְכ֣וּ בְיָדָ֗יו מִזֶּ֤ה אֶחָד֙ וּמִזֶּ֣ה אֶחָ֔ד וַיְהִ֥י יָדָ֛יו אֱמוּנָ֖ה עַד־בֹּ֥א הַשָּֽׁמֶשׁ׃

וַיַּחֲלֹ֧שׁ יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־עֲמָלֵ֥ק וְאֶת־עַמּ֖וֹ לְפִי־חָֽרֶב׃"

למה בא עמלק? בעיית חוסר האמונה

רש"י , על שמות י"ז:ח':א'
"ויבא עמלק וגו'. סמך פרשה זו למקרא זה, לומר תמיד אני ביניכם ומזומן לכל צרכיכם, ואתם אומרים (פסוק ז') היש ה' בקרבנו אם אין, חייכם שהכלב בא ונושך אתכם ואתם צועקים אלי ותדעון היכן אני. משל לאדם שהרכיב בנו על כתפו ויצא לדרך, היה אותו הבן רואה חפץ ואומר, אבא טול חפץ זה ותן לי, והוא נותן לו, וכן שניה וכן שלישית, פגעו באדם אחד, אמר לו אותו הבן ראית את אבא. אמר לו אביו אינך יודע היכן אני, השליכו מעליו ובא הכלב ונשכו."

לא נס, זריקת עידוד

מדרש אגדה, שמות, י"ז: י"א
"והיה כאשר ירים משה ידו וגו'. כי ידיו של משה נוצחות מלחמה, או משברות מלחמה, אלא כל זמן שישראל עושין רצונו של מקום נוצחין, ואם לאו אינם נוצחין:"

עין יעקב, ראש השנה ג׳:ד׳
"כה מִשְׁנָה. (שמות יז) 'וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל' וְגוֹ'. וְכִי יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה? אֶלָּא לוֹמַר לְךָ: בִּזְמַן שֶׁמִּסְתַּכְּלִין יִשְׁרָאֵל כְּלַפֵּי מַעְלָה, וּמְשַׁעְבְּדִין לִבָּן לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הָיוּ מִתְגַּבְּרִין. וְאִם לָאו, הָיוּ נוֹפְלִין. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: (במדבר כא) "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף" וְגוֹ'. וְכִי נָחָשׁ מֵמִית אוֹ מְחַיֶּה? אֶלָּא, בִּזְמַן שֶׁיִשְׁרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה, וּמְשַׁעְבְּדִין לִבָּן לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הָיוּ מִתְרַפְּאִין וְאִם לָאו, הָיוּ נִמּוֹקִין"

מחקים את משה בהלל

הכתב והקבלה  (ר' יעקב צבי מקלנבורג)  שמות י"ז: י"א  
"…והיתה א"כ הרמת ידיו של משה הוראה לבנ"י שיסתכלו כלפי מעלה וישעבדו לבם לשמים, ולזה היה עומד על הגבעה כדי שיוכלו לראותו כל ישראל, וכאשר ראו הרמת ידיו גם המה הסתכלו וכוונו לבם, ולא כן כאשר הניח ידו…"

תבקשו על עצמכם לא על שינוי המציאות

חתם סופר, על התורה, בשלח פ״ב

"…ובכל זאת הדברים אינם מובנים וי"ל הנה במלחמת יהושפט כתיב והי' בצאת לפני החלוץ אמר הודו לה' כי טוב כל"ח ופי' הקדמונים מיד בצאתו למלחמה טרם שנצח כבר אמר הודו לה' כי בטוח הי' בניצוח ובזה ההודיה נצח המלחמה בלא תפלה ע"ד רוממת אל בגרונם ובזה הרוממת וההודי' חרב פיפיות בידם לעשות נקמה בגוים וע"כ קשה וכי מרע"ה לא היה כיהושפט שהיה צריך תפלה להחליש עמלק ולא בטח שבודאי יצליח והי' לו להודות ולא להתפלל".

אך י"ל הטעם שישראל לא היו זכאים שהרי ברפידים היו ששם רפו ידיהם מתורה ומנסים את ה' ומריבים עמו ע"כ לא הי' בטוח בלי תפלה ואומר אני שלא התפלל כלל על מפלת עמלק אלא על ישראל שיתן ה' בלבבם לשוב אל ה'

ע"ד והכן לבבם אליך אז ממילא ינוצח עמלק ברוממת אל בלי תפלה, ולבא אל המכוון בעה"י אקדים מ"ש בס' החרדים הביאו של"ה בשער האותיות אות ק' דף ע"ז ע"א דלהתפלל ולבקש רחמים צריך שיגבי' ידיו כעבד המקבל פרס מרבו ובשעת שבחות והודיות יניח ידו זע"ז על לבו כעבדא קמי' מרי' ושכ"כ הר"ר אברהם בנו של הרמב"ם ז"ל ושכן נכון על פי קבלה עיי"ש ואומר אני כאשר ירים משה ידו להתפלל על ישראל ע"ד והכן לבבם אליך אז נשמע תפלתו והיו משעבדים לבם לשמים וגבר ישראל וכשראה משה כי גבר ישראל חשב כי הוכן לבם אל ה' ומעתה הניח ידו רוצה לומר הניח ידיו זע"ז לעשו' כהודיה לה' כי לעולם חסדו ויפול עמלק ע"י שירות ותשבחות אך מיד חזרו בעו"ה ולא שעבדו לבם לאביהם שבשמים ולא הועילו שירות ותשבחות של מרע"ה ע"כ וגבר עמלק עד שחזר והרים ידיו בתפלה וק"ל:"

התפילות מרימות את הידיים

מלבי"ם, על שמות י"ז: י"א

"והיה כאשר ירים משה ידו. ר"ל בעת צרפו ישראל תפלתם עם תפלת משה והאמינו בה' ובמשה עבדו עד שע"י זכותם היה יכול להרים את ידו וכחו למעלה, אז גבר ישראל, אבל כאשר יניח ידו כי גברו החטאים ואנשי אמונה מעמו אז גבר עמלק, וכמ"ש חז"ל וכי ידיו של משה עושות מלחמה וכו', אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה וכו':"

מבלבל את המזלות

ילקוט שמעוני על נ"ך, תקס"ד

"כתיב והיה כאשר ירים משה ידו. ר' יהושע אומר כשפן גדול היה עמלק, ומה היה עושה היה מעמדי בני אדם ביום גינוסיא שלו לומר (ה) לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו, מה עשה משה, ערבב את המזלות הה"ד שמש ירח עמד זבולה, וכתיב רום ידיהו נשא:"

האדם הוא עולם קטן

קדושת לוי, שמות, דרוש לפורים א

"זכור את אשר כו' ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים (דברים כה, יז-יח). נראה, דהנה לא זו בלבד דזרע ישראל הם מצווים על מחיית עמלק דהוא זרע עשו אלא דכל איש מישראל צריך למחות חלק רע המכונה בשם עמלק אשר טמון בלבו דכל זמן דזרע עמלק נמצא בעולם אז כיון דאדם גם כן הוא עולם קטן אז יש מציאות לעמלק לכח הרע בכל אדם אשר מתעורר בכל פעם להחטיא את האדם ועל זה בא הזכירות בתורה. והנה כח של זרע ישראל אינו אלא בפה הקול קול יעקב, בתורה ותפלה כשאדם יש לו כח זה ובוער תמיד לבו להשם יתברך אז אין שום רע יוכל לשלוט בו. אך כשאדם יניח כח זה אז מיד ויסעו מרפידים, שרפו ידיהם. מיד ויבא עמלק, מיד שורה הרע עמו. אך כשאדם תופס על כל פנים מדת היראה להיות ירא מפניו יתברך מלעבור על מצותיו על כל פנים אינו בא לידי חטא. וזהו שכתוב ואתה עיף ויגע, שאין בך כח זרע ישראל שרפו ידיהם מעבודת השם. ולא ירא אלהים. ועל ידי זה תזכור מאד שלא יכשילך כח עמלק. וזהו שכתוב מחה תמחה מלבבך שורש הרע ולכפות אותו תחת הטוב. וזהו שכתוב (שמות יז, יא) והיה כאשר ירים משה את ידו, רצה לומר כוחו המכונה בשם יד כשאדם מרים זה הכח אז וגבר ישראל. אבל כאשר יניח מזה הכח אז חס ושלום וגבר כו':"

שלושה מסלולי עבודה פנימית

אדמו"ר הזקן, הקצרים, בשלח.

"והיה כאשר ירים משה ידו. להבין הענין הנה בעבודת ה' נמצא ג' מדרגות זה למעלה מזה.

הא' נקרא בשם למטה מטעם ודעת ונמשך מבחינת למעלה מהדעת והוא לעבוד את ה' בעקשות, בלי טעם ודעת כלל ולקיים כל מה שאפשר לקיים מכל המצוות עשה ושלא לעבור על אשר לא תעשינה אף במסירות נפש ממש.

הבחינה הב' היא על-פי הדעת וההתבוננות בגדולת אינסוף ב"ה איך שהוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיא כלא חשיבי ממילא תתלהט נפשו לייקר תפארת גדולתו עד כלות הנפש ממש.

ויש בזה בחינות ומדריגות רבות כי יש מתפעל כו' והנה הוא על ידי הדעת.

הבחינה הג' הוא עבודה שלמעלה מהדעת באצילות ממש כמו אדם הראשון קודם חטאו שעבודתו הייתה בבחינת אצילות ממש בביטול במציאות כידוע ליודעים. והנה זה לעומת זה עשה אלוקים

וכתיב ראשית גויים עמלק – בחינת קליפה עמלק היא חוצפה בלא טעם ודעת שמגביה עצמה כנשר מה שכתוב אם תגביה כנשר וגו' וכמו שכתוב חוצפא מלכותא בלא תגא

ולכן אף אחר שראה כל הנסים שנעשו לישראל ועל הים עד שכל האומות היו יראים להלחם בישראל אף על פי כן הוא יצא להלחם בישראל אף שהוא נגד הדעת והוא למטה מהדעת, רק בעקשות מזה לעומת זה נגד הבחירה הא' שזכרנו ונמשך גם כן מבחינת למעלה מהדעת דקליפה ר"ל. ובזה יובן מה שכתוב הפיל פור הוא הגורל שהגורל הוא למעלה מהדעת שאין בו שום טעם ודעת כלל ולע"ז היה גם כן בבית המקדש ביום הכיפורים גורל על ב השעירים והבן.

ולכן כתיב ווידי משה כבדים. שמשה הוא בחינת הדעת, ולא היה יכול להלחם עמו שנמשך מלמעלה מהדעת ולכן אהרון וחור תמכו בידיו שאהרון הוא כהנא רבא שהוא למעלה מהדעת וחור הוא גם כן מחי"ת הגדול שבחור כרפס שהוא עלמא דחירות והוא גם כן למעלה מהדעת, וגם מפלת המן לא היה רק על ידי מרדכי ואסתר שמרדכי הוא מירא דכיא, מבחינת מור שהוא למעלה מהדעת והוא בחינת עמוד שמגן עדן התחתון לגן עדן העליון כמו שכתוב ובזה הנערה באה אל המלך והיינו על ידי מרדכי כמארז"ל וכנודע מגוהרקא דרבי חייא, ואסתר לא ביקשה דבר כי אם אשר יאמר הגי הוא מקור ושורש הדיבור שהוא גם כן למעלה מן הדעת כנודע. ולהיות כי בפעם הראשון לא נכלה לגמרי לכן בכל דור ודור מלחמה לה' בעמלק על ידי התגלות בחינת למעלה מן הדעת ובפרט ביום הפורים."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אתכם גם:

Back to top button