שלושה מסלולי עבודה רוחנית וזוגית
עבודה שלמעלה מהדעת, עבודה שלמטה מהדעת ועבודה על-פי טעם ודעת. מה ההבדל בין המסלולים השונים ביחסים הזוגיים ובקשר עם הבורא
תחשבו על שלושה סוגי אימון, נניח סיבולת, כוח וגמישות. כל אימון מפעיל שרירים שונים ומפתח את הכושר הגופני באופן שונה.
בהקבלה, מלמד אדמו"ר הזקן, ישנם שלושה סוגי עבודה פנימית, שהם גם שלוש דרכים להתקרב אל הבורא. דרכים שהצעידה בהם היא באמצעות כוחות נפשיים שונים, כאשר כל אחד מהם משפיע על "הכושר" הנפשי-רוחני באופן שונה.
אמנם אפשר לדרג את עוצמת הקושי בכל אחד מהמסלולים, אולם האימון והעבודה בשלושתם נדרשים כדי שהאדם יהיה "בריא" ברוחו.
מהם המסלולים אליהם מתכוון אדמו"ר הזקן (הקצרים, בשלח)?
מסלול אחד הוא מסלול העבודה למטה מטעם ודעת. השני הוא מסלול עבודה על-פי טעם ודעת. מסלול האימון השלישי הוא עבודה שלמעלה מטעם מדעת.
מה ההבדל בין המסלולים?
למטה מטעם ודעת היא עבודה המתבססת על עיקשות. הדרך הקלה להבין במה מדובר היא על ידי ההקבלה לחיים הזוגיים. במסלול אימון זה בני הזוג אוחזים בהחלטה מודעת לדבוק זה בזה לא בגלל התבוננות, או החלטה נשגבת, אלא מתוך מסירות נפש. למה? ככה. כי כך הם בחרו.
בעבודה שלמטה מהדעת האדם מעורר בעיקר את מידת הנצח בנפש. זוהי מידה שאינה מסכימה לפשרות. בני הזוג אפילו אינם מטריחים את עצמם במענה לשאלות שיכולות לפגוע במחויבות ההדדית שלהם. הם מוכנים לעשות כל מה שנדרש מהם כדי להישאר יחד, קשורים זה בזה מבחינה רגשית.
מסלול עבודה על-פי הדעת הוא מסלול ההתבוננות. האדם מתבונן בגדולת הבורא, איך שהוא נמצא בכל העולמות, מחייה אותם, ואיך הוא ממלא ומכוון כל מאורע ומאורע בעולמו הפרטי. ההתבוננות, הלימוד, ההבנה וההטמעה מעוררים את הרגשות.
כוח הדעת הוא כוח ההתקשרות. במהותו הוא מבטא רצינות הנולדת מהבנה שכלית המעוררת שייכות וקשר. אם נחזור למשל הזוגי, בעבודה על-פי הדעת בני הזוג לומדים להתבונן באיכויות הייחודיות של כל אחד מהם, בערך של הקשר ובתרומה שלו לחייהם. ההתבוננות מחזקת את הקשר הרגשי. במסלול אימון זוגי זה יש אינספור דרגות ורבדים, אבל בכולם להבנה השכלית יש מקום והשפעה. אין כאן תנועה של עיקשות ללא טעם, אלא חיבור הנובע מתוך בחירה, התקשרות ורצינות.
מסלול העבודה השלישי הוא זה שלמעלה מהדעת. במסלול זה האדם מחפש אחר שליחותו. הוא מבקש את הרצון האחד, המשמעותי, הקשור בתכלית חייו. ביחס לרצון זה הוא מבטל את רצונותיו האחרים, הקטנים, המפורדים. זהו מסלול שלמעלה מהשכל מפני שהוא מתבסס על גילוי כוח הרצון. הרצון הוא כוח מקיף ועוצמתי, המשמש כחץ המכוון את כל כוחות הנפש. כך במשל, כשבני הזוג מגלים את הרצון שלהם בזוגיות עצמה ולא האחד מהשני, הם מבטלים רצונות קטנים, צדדיים ובעצם מתבטלים לאותו רצון אחד, הרצון של הקשר. מתוך הביטול הזה הם מכוונים את כל כוחות הנפש לטובת השקעה בקשר.
זה לעומת זה עשה אלוקים
כשם שישנם שלושה סוגי אימון נפשי, למולם ישנם שלושה סוגי מהמורות או קשיים שעלולים ליצור ריחוק בין האדם לבוראו, בין האדם לביתו ואפילו בין האדם לעצמו.
העיקשות שלמטה מטעם ודעת יכולה להתגלות לאדם כהתמודדות מול כוח חצוף, עמלק פנימי, שבלא טעם ודעת מבקש לגרור את האדם אחר נטיות פירוד בלתי רצויות.
כאלה היו העמלקים, מסביר אדמו"ר הזקן. הם רואים את כל הניסים שנעשו לישראל על הים, הם רואים שכל האומות נזהרים מלהתגרות בישראל, ובעיקשות בלתי מוסברת, ללא סיבה רציונלית, הם תוקפים אותם ברפידים.
על אותו משקל, מסביר הרבי מליובאוויטש, לפעמים האדם מגרה את היצר יותר ממה שהיצר רוצה בעצמו.
אפילו שהשכל שלו אומר לו שהוא עושה שטות. שהוא מזיק לעצמו ושיפסיק כבר – הוא לא עוצר.
אפילו כאשר היצר עצמו לא כל כך רוצה בכך, הוא לא מתרצה וממשיך.
לאחר מכן, כשממלא תאוותו, הוא חש ריקנות. אין לו רגש של שביעות רצון. להפך. הוא חש קבס. שכן אפילו היצר לא היה מרוצה מכך שלא שמעו לו.
וזה, כשהאדם מתעקש ל"הדליק" את עצמו ומסרב לשחרר, זה ויכבד לב פרעה, מסביר הרבי. זו גם התנגדות או עבודה שלמטה מטעם ודעת.
מהי פגיעה ואיום לבריאות הרוחנית על פי הדעת? הכוונה היא למצב שבו האדם ממלא את ראשו בהבלים, קשקושים, דעות קלוקלות או עושה רציונליזציה ואידיאולוגיה מהאינטרסים שלו. ההתבוננות יוצרת בו את התנועה ההפוכה – תנועה של ריחוק ופרוד.
וישנה גם עבודה של היצר למעלה מטעם ודעת. בחינה זו היא המשפיעה גם על ההתעוררות של מידת הנצח, שהיא למטה מהדעת. בהתנגדות שלמעלה מהדעת האדם מסביר לעצמו למה שליחותו היא הפרוד והריחוק ומדוע נגזר עליו, גזרת גורל, להלך בדרך שבה הוא מהלך. בהיבט הזוגי פירוד שלמעלה מטעם ודעת הוא סוג של מחשבה לפיה אחד מבני הזוג סבור שכאן הוא לא יכול לממש את שליחותו. המרחב הזוגי שבנה מהווה עבורו מכשול. וזאת מבלי להעמיק היטב בהשקפה הזו, שמחביאה מאחוריה את הרצון בפירוד שעורר בנפשו.
הקרבות
שלושת מסלולי האימון וכנגדם שלושת מסלולי הפרוד אינם שתי תמונות מראה נפרדות. הן חיות בתוך האדם והאדם צריך להגיב להן. כאשר אדם עובד על ההתבוננות שלו ובתוכו מתעוררת תודעת פרוד הנשענת על רצון עז, שליחות לא רצויה של ממש, שהיא למעלה מטעם ודעת – הסברים והתבוננות לא יועילו. ההתבוננות גם לא בהכרח תועיל מול התעוררות מידת הנצח, העיקשות, של הצדדים השליליים של האדם.
אם נחזור למשל שהוזכר בתחילה, אי אפשר לעמוד מול אדם שמתמחה בבעיטות רק עם יכולות אגרוף. חייבים להרחיב את מגוון הכלים לפני שעולים לקרב וללמוד גם לבעוט.
הכשל הזה הוא מה שקרה למשה בקרב מול העמלקים, מסביר אדמו"ר הזקן.
משה במהותו הוא בחינת דעת. הוא מעורר את ההתבוננות וההתקשרות. העמלקים השתמשו ב"כושר" אחר ובשרירים אחרים בקרב. הם התעקשו על הניצחון שהומשך על ידי תנועה שלמעלה מהדעת. לכן נזקק משה לתמיכת אהרון וחור, שמסמלים את התנועה שלמעלה מהדעת. לכן הוא הניף את ידיו. בכך הוא הצביע שהמאמץ הנדרש כרגע הוא במסלול שלמעלה מהדעת.
רק כך, הסביר משה בהרמת ידיו, מתוך גיבוש תודעת שליחות שמתבטאת במסירות נפש, עיקשות שלמטה מהדעת, ניתן לנצח את העמלקים שרוצים להחליש את האדם ולפגוע בקשר שלו עם בוראו.
שלושת המסלולים דורשים מהאדם אימון מגוון, מתמיד, על כל כוחות נפשו. על הכוחות שלמטה מהדעת, כוחות הדעת והכוחות שלמעלה מהדעת. הוא נדרש לאימונים האלה שכן בלעדיהם יתקשה להתמודד עם האתגרים הממתינים לו בחייו.
התפרסם במגזין נשמה, חודש אדר תשפ"א
שיעור שהועבר בנושא:
