לפתח תודעת חירות | פסיכולוגיה בפרשה – פסח

אדם יכול להיות חופשי בגופו ועדיין לחוש שעבוד. שעבוד למרוץ, ליצרים, לקריירה, לעבודות הבית, לריצוי אחרים. ואולי האדם כלל אינו יכול להשיג חירות מלאה. הוא רק יכול לבחור למה להשתעבד?

מהי תודעת חירות וכיצד היא יכולה לשנות את חיינו.

מקורות ללימוד

מקורות

ספר החינוך מצוה טז: …כי הוא יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו ועל כן אנו אומרים לעולם בברכותינו ובתפילותינו: 'זכר ליציאת מצרים'.

פתיחת עשרת הדברות: אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים –

אבן עזרא: שאלני רבי יהודה הלוי מנוחתו כבוד: למה הזכיר אנכי ה' אשר הוצאתיך מארץ מצרים ולא אמר שעשיתי שמים וארץ

מדוע לא נאמר – אשר בראתי שמים וארץ – פלא גדול הרבה יותר מיציאת מצרים?

הרד"ק: לפני הזמן שיצאו ישראל ממצרים, היה תשרי החודש הראשון, כי בתשרי נברא העולם. ומשיצאו בני ישראל ממצרים – ניסן הוא ראש לחודשים ותשרי שביעי לו".

1. זמן חירותנו:

הגדה של פסח, קדש ז׳

וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשוֹן, אֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה זְמַן חֵרוּתֵנוּ, מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

הגדה של פסח: בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שנאמר: 'והגדת לבנך ביום ההוא לאמור, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים'. לא את אבותינו בלבד גאל הקב"ה, אלא אף אותנו גאל עמהם שנאמר: 'ואותנו הוציא משם'.  

רמב"ם חמץ ומצה ז, ו: חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים … לפיכך כשסועד בלילה הזה צריך לאכול ולשתות והוא מיסב דרך חירות. וכל אחד ואחד, בין אנשים בין נשים, חייב לשתות ארבע כוסות של יין.

והנה, אחד הענינים העיקריים דשעבוד מצרים הוא – "עבודת פרך".

הפירוש דעבודת פרך הוא – כדאיתא בגמרא "שהיו מחליפין . . מלאכת נשים לאנשים", "וזו היא קשה שלא היו רגילין בכך".

וגם הענין דעבודת פרך – צריכים להחליף שתהי' ברוחניות, היינו, שהעבודה בתורה ומצוות צריכה להיות יותר מרגילותו.

וכשם שבעבודת פרך בגשמיות הנה מלאכת נשים קלה ממלאכת אנשים, שהרי "איש דרכו לכבוש ואין אשה דרכה לכבוש", ומ"מ, כיון שלא רגילין בה, הרי זו עבודת פרך – כך גם ברוחניות, העבודה עצמה יכולה להיות דבר קטן ("אַ קלייניקייט"), אבל כיון שבשבילה צריך לשנות את רגילותו, הרי זה תחליף לעבודת פרך בגשמיות.

מהר"ל גבורות ה' פרק סא: יש מקשים מה הועילה לנו היציאה והרי אנו משועבדים בשאר מלכויות? … ודברי הבאי הם כי כאשר יצאו ישראל ממצרים קיבלו הטוב בעצם, עד שהיו ראויים בעצמם להיות בני חורין מצד עצם מעלתם.

(ו) לָכֵן, אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אֲנִי ה'! וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם, וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. (ז) וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם.  — ספר שמות, פרק ו', פסוקים ו'-ז'

מניין לארבעה כוסות? רבי יוחנן בשם ר' בנייה: כנגד ארבע גאולות… והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי. רבי יהושע בן לוי אמר: כנגד ארבעה כוסות של פרעה… רבי לוי אמר: כנגד ארבעה מלכיות. ורבנן אמרי: כנגד ד' כוסות של פורענות שהקב"ה עתיד להשקות את אומות העולם… וכנגדן עתיד הקב"ה להשקות את ישראל ארבעה כוסות של נחמות… — תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק י', הלכה א'

המספר שלוש רומז למשפיע – המספר 4 למקבל השפע

שבת ק״ד א: פרשת תצוה

גִּימֶ״ל דָּלֶ״ת — גְּמוֹל דַּלִּים. מַאי טַעְמָא פְּשׁוּטָה כַּרְעֵיהּ דְּגִימֶ״ל לְגַבֵּי דָּלֶ״ת — שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל גּוֹמֵל חֲסָדִים לָרוּץ אַחַר דַּלִּים.

שמות פרק כח
א וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת-אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת-בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ-לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן. ב וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

השל"ה תרומה:

ועשית בגדי קודש לאהרן אהיך לכבוד ולתפארת. דהנה נודע די"ב חדשי השנה ששה חדשים בימי החורף וששה חדשים בימי הקיץ הם נגד י"ב מזלות אשר יש ברקיע ובכל חודש משמש מזל אחד והי"ב מזלות הם כנגד הששה מדות הקדושים בסוד אור ישר ואור חוזר הם י"ב. ואלו הששה מדות הם. האחד, הוא אהבה שיש לאדם את הבורא לעבדו מחמת אהבה להשפיע לו תענוג. והב', יראה שיש לאדם ]לירא[ מפני הבורא לעבור על מצותיו ולהמרות רצונו. הג', הוא התפארת אשר האדם צריך לראות שהבורא יתברך יתפאר עמו כמו שכתוב (ישעיה מט, ג) ישראל אשר בך אתפאר. והד' והה"א, הוא האמונה שיש לאדם להבורא ברוך הוא והם תרי מדות אף שהוא אחת והכל נכלל באמונה. והמדה הר, הוא התקשרות מה שאדם מקשר את עצמו בהבורא. והם נגד י"ב שבטי י"ה י"ב אבני החושן וחודש אדר הוא נגד יוסף וממנו יצאו ב' שבטים אפרים ומנשה לכך חודש אדר מעובר. ויש לפעמים שני חדשים אדר ולכן אדר מזל דגים שהוא בחינת יוסף דכתיב (בראשית מח, טז) וידגו לרוב בקרב הארץ. וידוע דזרעו של יוסף נמשל לדג מה דגים שבים מכוסים כך זרעו של יוסף בן פרת יוסף בן פרת עלי עין (שם מט, כב) ודג בצירוף אתוון בהיפך הוא גד הוא מלשון מז"ל על דרך גד גדי וסנוק לא (שבת סז:) דבחודש אדר נתרומם מזל ישראל וכמו ביוסף דהוא ב' שבטים אפרים ומנשה דמנשה רומז על הצרות ישראל על דרך כי נשני אלהים (בראשית מא, נב) ואפרים רומז על הטובות על דרך כי הפרני אלהים, כך בחודש אדר דהוא נגד יוסף היה תחלה בחודש הזה צרה גדולה אשר גזר המלך והמן דהוא מבחינת מנשה, אבל אחר כך נהפך הכל מיגון לשמחה מאפילה לאור גדול מבחינת אפרים. ולזה מרמז הצירוף דג דהדל"ת קודם לגימ"ל דדל"ת מורה על ישראל כשהם בצרה חס ושלום שהם בבחינת דל"ת אבל ג' דהוא בחינת עושר על דרך דאמרו חכמינו ז"ל (שבת קד.) ג"ד גמול דלים מתחלה היה התגברות הד' ואחר כך בא ממשלת הג' ונתהפך הכל מצרה לרצה ולהיהודים היתה אורה ושמחה. לכך הצירוף ד"ג אף שבהיפך אתוון הוא ג"ד גומל דלים דבאמת אצל ישראל השם יתברך אף שמכה אותם בורא להם רפואות תחילה לכך אצל אחשורוש הקדים השם יתברך רפואה אסתר ומרדכי כמו שיתבאר במגילה לכך גם הצירוף של ג"ד ניחא דהרפואה הוא קודם למכה לכך הגמ"ל הוא קודם לדל"ת:

משנה אבות ב׳:ח׳

אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתָּ.

סדר מגיד, הגדה של פסח: הא לחמא עניא דאכלו אבהתנא בארעא דמצרים, כל דכפין ייתי ויכול כל דצריך ייתי ויפסח, השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל, השתא עבדין לשנה הבאה בני חורין.

4. ליקוטי שיחות יז /85: כאשר מתיישבים לשולחן הסדר, הבן אינו מבין מדוע גאולת מצרים לא הייתה נצחית ואחריה החלה גלות קשה ש'בכל דור קמים עלינו לכלותנו'? הוא אינו מבין מדוע לאחר שיצאו ממצרים ברכוש גדול, ישנה עניות כזו עד שאורחים עניים אין להם לקנות צרכי החג? ובהמשך נקרא על הבן הרשע שלא רוצה לצאת ממצרים? על כך מתחילים בקטע של 'הא לחמא עניא', כי את הלחם הזה אכלו אבותינו במצרים והם למעשה לא נגאלו לגמרי משם. שכן הגאולה רק פתחה את הצינור, ומאז מוטלת עלינו המשימה להתקדם ולהיות בני חורין, 'השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל'.