למה הוא מתקשה להבין את הבעיה ומדוע הוא סובל מחוסר מנוחת הנפש
יש ביהדות את עניין השיתוף.
הכוונה היא שהאדם מאמין בבורא, אבל כקונספט, רעיון ואפילו מחויבות דתית וערכית. אבל בפועל, בחיי היום יום הוא משתף "ממוצע", ו"הממוצע" הזה מקבל את הכוח לשלוט בחייו.
"הממוצע" שהוא משתף יכול להיות הבוס שלו בעבודה או הממשלה שהוא לא רוצה או הפקח שנתן לו דוח.כלומר יש לו בורא, אבל מי שבאמת משפיע ומעצב את עולמו זה אותו "ממוצע".
"השיתוף" הזה יכול להיות הרסני וגרוע אפילו יותר מחוסר אמונה כלל, מהסיבה שהוא מוביל לטשטוש הדעות ובלבול המוחות.
הוא לוקח מהאדם את האחריות על חייו ועל מעשיו והופך את הבורא ליישות משנית, גבוהה ורחוקה מהחיים האמיתיים.
והבעיה היא שבגלל שהוא באמת מאמין ורק יש לו את עניין השיתוף, הוא מתקשה להבין מה הבעיה ולמה הוא סובל מחוסר ביטחון וחוסר מנוחת הנפש ולמה נפשו נשלטת על ידי אינספור ממוצעים למיניהם שמכתיבים לו את מצבו רוחו.
(וראו תורת מנחם תשי"ז, י"ט)
