לימודי התבוננות - שיעורים

הסוד הוא לרצות יותר

אהבה? כסף? קריירה? ואולי משהו עמוק ומשמעותי יותר? בשיחה נצלול יחד לטקסטים מארון הספרים היהודי במטרה להבין מה אני רוצה מעצמי ומהמעגלים בהם אני לוקח חלק, מדוע בירור הרצון הפנימי הוא תנאי למימוש הפוטנציאל וכיצד מבצעים את הברור הזה.

השיעור נערך במסגרת תוכנית "מדפדפים" של מיזם "זמן חיבור".

הרצון מניע

  • הרצון הוא כוח עצמי שמטה את הנפש לכל אשר ירצה בו, בין אם שיהיה דבר השכלה או שיהיה ענין של מידות… (הריי"צ, ספר המאמרים תש"ג, עמ' 12)

הרצון יוצר שייכות וקשר

  • והיינו שעל-ידי התעוררות הרצון כביכול נעשים בבחינת שייכות אל הדבר שנתעורר בו כו'… דקודם שנתעורר באיזה רצון לאיזה דבר הרי הוא מובדל ממנו לגמרי ואין לו שייכות כלל לזה וכאשר נתעורר ברצון על זה הרי הוא בבחינת שייכות כו'. וכנודע דרצון הוא לשון מרוצה והוא עניין ההטיה וההמשכה שנמשך לאיזה דבר כו' (הרש"ב, המשך תער"ב, חלק ראשון, חה"ש, תער"ב, ב)

הרצון פועל על כוחות הנפש בלא שהיית זמן

  • אבל הרצון אינו כח פנימי כי אם כח עצמי דהיינו התגלות הנפש, כי אינו בא בהתלבשות בעצמו ובפעולתו, ועל כן הוא פועל בכל האיברים והכחות בשוה ובלי שום שהיית זמן כו'. (שם)

רצונות שווא

  • "הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, וְאָמַר, יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא….הָיָה בָא בַדֶּרֶךְ וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר, וְאָמַר יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֵלּוּ בְּנֵי בֵיתִי, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא:" (משנה ברכות ט׳, ג׳)

כיצד פועל הרצון

  • בהתלבשות הנפש בגוף האברים הרי הוא בבחינת כלי והכחות מתגלים בהם וע"כ הם מושלים ושולטים עליהם להנהיגם כו', ולכן שליטה וממשלה זאת דהכחות על האברים אינו בדרך הכרח שהכחות מכריחים אותם כי אם מה שפועלים בהם ע"י התלבשות והתגלות שלהם כו'. ויובן זאת בהתלבשות הכחות זב"ז כמו כח השכל כשמתלבש בכח התנועה ומנהיגו במלאכת הציור וכה"ג הרי אין זה בדרך הכרח כי אם מה שפועל בו להיות כפי חיוב השכל כו'.

ואין זה כמו פעולת הרצון שפועל בכל הכחות והאברים שזהו בדרך הכרח להיותו כח נעלה בעצם לכן

בהתגלות כח הרצון ה"ה מכריח התגלות הכחות כו', וכן בהאברים שנשמעים לרצונו הוא שמתבטלים ממילא לפני הרצון כו'.

וכמו מה שהמוח שליט על הלב הרי אין זה שליטה בדרך הכרח כי אם שפועל חלישות בהטבע שבלב ומזככו כו', וכמו שכתוב בספר של בינוניים הטעם מפני שהלב מקבל חיות מהמוח על כן המוח שליט כו', והיינו ע"י שהלב הוא כלי אל המוח ע"כ המוח שליט על הלב בבחינת אור פנימי כו', וכן הוא שליטת הכחות בהאברים כו'. (המשך תער"ב, חלק ראשון, ה)

  • אם הרצון מסתלק לא נותר דבר

ולמעלה שכל ההתהוות הוא מהרצון וכמ"ש כל אשר חפץ ה' עשה, הנה אם הי' הרצון מסתלק ח"ו הי' אין ואפס לגמרי כו', דבסילוק האורות פנימיים הגם שנעשה העלם מ"מ נשאר קצת כו'… משא"כ הרצון אם הי' מסתלק ח"ו הי' הכל מתבטל לגמרי כו'. וזהו דבר"ה שאז חוזר הכל לקדמותו וצריכים להמשיך רצון חדש למלוכה ולבריאת והתהוות העולמות כו', הנה ידוע שהסילוק הוא רק בפנימיות ולא בחיצוני', שאם הי' הסילוק גם בחיצוניות היה הכל אין ואפס ח"ו. (שם)

תכלית האדם

  • "… מה שחקרו חכמים ראשונים ואחרונים לדעת סיבת בריאת העולמות לאיזה סיבה הייתה; ונמנו וגמרו וגזרו אומר כי סיבת הדבר היה לפי שהנה הוא יתברך מוכרח שיהיה שלם בכל פעולותיו וכוחותיו ובכל שמותיו… ואם לא היה מוציא פעולותיו וכוחותיו לידי פועל ומעשה לא היה כביכול נקרא שלם לא בפעולותיו ולא בשמותיו…"

(עץ חיים, א, א, ד. היכל א מן שבעה היכלות, והוא היכל אדם קדמון).

מתי לפרוש

  • "מי שאין לו מלאכה לעשות מה יעשה? אם יש לו חצר חרבה או שדה חרבה ילך ויתעסק בה שנאמר ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך… ר׳ טרפון אומר אין אדם מת אלא מתוך הבטלה." (אבות דרבי נתן יא)

אינטרסים מפריעים

  • לֹֽא־תַכִּ֨ירוּ פָנִ֜ים בַּמִּשְׁפָּ֗ט כַּקָּטֹ֤ן כַּגָּדֹל֙ תִּשְׁמָע֔וּן לֹ֤א תָג֙וּרוּ֙ מִפְּנֵי־אִ֔ישׁ כִּ֥י הַמִּשְׁפָּ֖ט לֵאלֹהִ֣ים ה֑וּא וְהַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יִקְשֶׁ֣ה מִכֶּ֔ם תַּקְרִב֥וּן אֵלַ֖י וּשְׁמַעְתִּֽיו (דברים א, יז)
  • והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי. <פירש הבעש"ט>… [דשמעתי ממורי] בשם הרמב"ן, שצוה לבנו, אם יסתפק לך באיזה דבר [מצוה] איך לעשותו כשיש בו דרכים לצדד לכאן ולכאן, או שיש לך ספק אם הוא מצוה או לאו ואם יש לעשותו או למנוע ממנו, <והדבר שיש לאדם הנאה ממנו יכוין למצוא ראי' להתיר האסור, ע"כ> אז תראה קודם כל לסלק מעסק דבר זה הנאת עצמך או כבודך, ואח"כ תראה לצדד לכאן ולכאן, אז השי"ת יודיעך האמת ותלך לבטח. . .

ובזה יובן והדבר אשר יקשה מכם, [ר"ל הדבר אשר יקשה] שאינכם יודעים איך לעשותו או למנוע [כלל, אם הוא מצוה או לאו], הספק נולד מכם, שיש בו הנאתכם, [כמו לך לכם להנאתכם], <ע"כ תסלקו מדבר זה> [משא"כ אם תסלקו מהדבר] הנאתכם [וכבודכם] ותקרבון אלי, [שהוא יותר פנימי מן לי] והכוונה שיהי' [רק] לשם שמים בלי שום פניה והנאה, אז ושמעתיו, <אתן לו הבנה> איך יתנהג, וק"ל. (הבעל שם טוב, כתר שם טוב, חלק ראשון, ו)

  • "אין מושיבין לעיבור השנה לא מלך, ולא כוהן גדול: מלך מפני חילותיו ומלחמותיו, שמא דעתו נוטה בשבילן לעבר או שלא לעבר; וכוהן גדול מפני הצינה, שמא לא תהיה דעתו נוטה לעבר, כדי שלא יבוא תשרי בימי הקור, והוא טובל ביום הכיפורים חמש טבילות." (הרמב"ם, משנה תורה, הלכות קידוש החודש פרק ד, יא.)

הרצון הפנימי – גילוי השליחות לא מתוך חסך אלא מתוך שלמות

  • הוּא הָיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִרְצוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ". (משנה אבות ב, ד)
  • וזהו ענין משארז"ל עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו פי' רצונו הוא בחי' רצון העליון…

וכידוע שבחינת וענין הרצון למעלה אינו כמו באדם שרוצה דבר מצד שחסר לו הדבר ולכך נולד רצונו ע"פ השכל. שהטעם והשכל יחייב איך שצריך לאותו דבר ולכך יומשך הרצון אליו.

משאין כן למעלה שהוא ית' שלימותא דכולא ואין לך דבר שחוץ ממנו וכלום חסר כו'. ולכן בחי' הרצון שלו ית' הוא למעלה מהשכל ואינו מושג כלל… פי' שכמו שרצונו הוא הגבה למעלה מבחי' הטעם והחכמה ונקרא רצון העליון. כך יפעל ויעשה הוא ית' להיות רצונך גם כן בבחינה זו והוא מה שיאיר בך מבחי' אהבה רבה הבאה מלמעלה שהיא בחינת אהבת בכל מאדך בלי גבול שלמעלה מבחי' האהבה הנמשך ע"פ השכל לפום מאי דמשער הנ"ל (עמ"ש סד"ה אני ישנה ולבי ער בענין ואני אפתח לך כפתחו של אולם. (אדמו"ר הזקן, ליקוטי תורה, שיר השירים, כה ד)

  • אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּתְּחִלָּה אוֹמֵר: ״ה׳ שְׂפָתַי תִּפְתָּח״, וּלְבַסּוֹף הוּא אוֹמֵר: ״יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי״ (ברכות ד, ב)
דרגו את הפוסט!
[כללי: 0 ממוצע: 0]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אתכם גם:

Back to top button