מה מחבר ביניכם? על ברור הרצון | גוף ונפש 2

הכוח הראשון שמחבר בין בני זוג ובין הנפש לגוף הוא כוח הרצון. מה מאפיין את הרצון, מהו בירור הרצון וכיצד הרצון משפיע על כל הפעולות.

לימוד בהמשך תער"ב. מאמר א

מקורות

ולהבין כ"ז צ"ל תחלה ענין בחי' הכתר בכלל מהו.

והענין הוא דהנה ידוע דבחי' הכתר בכלל הוא בחי' הרצון

וכמו כתר דאצי' הוא בחי' הרצון להאציל עולם האצי' כו'.

וכן כתר דברי' הוא הרצון לברוא עולם הברי' כו', והן בחי' הכתרים הפרטים כו', ובחי' א"ק נק' כתר לגבי כללות ההשתל' שממנו ולמטה וכמ"ש המ"ח דא"ק הוא בחי' אריך דד' עולמות אבי"ע כו', ועז"א בזהר כד סליק ברעותי' למברי עלמא דהיינו בחי' רצון ומחה"ק דא"ק וכמ"ש בע"ח. ובכללות יותר הוא בחי' הרצון הפשוט שבאוא"ס לפני הצמצום וכמ"ש בע"ח כשעלה ברצונו הפשוט להאציל ולברוא כו',

• הרצון מקיף את כל הכוחות וכל ההווייה וכל הפרטים

דכ"ז הוא בבחי' כתר בכל מדרי' ומדרי' שכולל בעצמו כל

מה שעלה בבחי' רצון זה וכשנתהווה מה שנעלם וכלול בהרצון ובא בבחי' גילוי ה"ה בבחי' סובב ומקיף לכל מה שנתהווה כו', וכמו כתר דאצי' כולל כל הע"ס דאצי' וכשנאצל האצי' הרי בחי' הכתר סובב ומקיף את האצי' וכידוע דעיגולי אריך סובבים עד בחי' מל' דאצי' כו', וכן בחי' א"ק הוא בחי' אור כללי שכולל הכל קודם שנתהוו ואחר שנתהוו העולמות ה"ה בבחי' סובב ומקיף עליהם דעיגולי א"ק מגיעים עד תחתית העשי' כו',

• ישנו רצון פשוט לכל דבר לפני הצמצום, לפני הגילוי

 וכ"ה גם ברצון הפשוט שלפני הצמצום שג"כ כולל בתחלה הכל ואח"כ סובב ומקיף שזהו בחי' העיגול הגדול שלפני הקו שסובב ומקיף כל ההשתל' שמהקו כו' וכל העיגולים שרשן הוא מהעיגול הגדול כו' כנודע.

• הכתר הוא הממוצע בין המאציל לנאצלים הנפש לגוף

וזהו שהכתר בכ"מ הוא בבחי' ממוצע וכמו כתר דאצי' הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים כו', וכן בכל מדרי' הנ"ל הכתר הוא הממוצע (וכ"ה גם בעולמות אבי"ע דמל' דאצי' שנעשה כתר לברי' ה"ז ממוצע בין אצי' לברי' וכן מברי' ליצי' כו'),

• מה התפקיד של הממוצע? הממוצע יוצר שייכות

והיינו שע"י התעוררות הרצון כבי' נעשים בבחי' שייכות אל הדבר שנתעורר בו כו'. וכמו עד"מ באדם למטה דקודם שנתעורר באיזה רצון לאיזה דבר ה"ה מובדל ממנו לגמרי ואין לו שייכות כלל לזה וכאשר נתעורר ברצון ע"ז ה"ה בבחי' שייכות כו'.

• איך פועלת השייכות? על ידי הפניית והטיית כל הכוחות

וכנודע דרצון הוא ל' מרוצה והו"ע ההטי' וההמשכה שנמשך לאיזה דבר כו',

• לפני השייכות לפני הרצון יש הבדלה – העלם עצמו

וקודם שנתעורר באיזה רצון ה"ה בבחי' הבדלה בכלל היינו בבחי' עלי' והעלם בעצמו ביותר שהרי אין לו שום התגלות בזה כו',

• הרצון הוא תחילת היציאה מההעלם עצמו.

והרצון הוא ההטי' היינו היציאה וההתגלות לדבר שחוץ לעצמו כו'. ובדוגמא כזאת יובן למעלה כבי' דקודם התעוררות הרצון על העולמות הרי האוא"ס בבחי' הבדלה לגמרי מן העולמות שאינו בבחי' שייכות כלל אל העולמות ואדרבה בבחי' העלם לגמרי בעצמותו שאינו בבחי' גילוי כלל בעצם (גם לא בבחי' גילוי לעצמו כבי' להיות שגם הגילוי לעצמו הוא בבחי' שייכות לאיזה דבר כו', שהרי גם ההתעוררות והגילוי לעצמו ה"ה באיזה דבר א"כ ה"ז בבחי' שייכות להדבר רק שהוא לעצמו עדיין כו', וקודם ההתעוררות הוא שאינו בבחי' גילוי כלל כ"א אדרבה בבחי' העלם בעצמו לא בבחי' גילוי כלל כו'. והנה יכול להיות גילוים לעצמו שאינם בבחי' שייכות לדבר הזולת כו', וכמו בתענוג שמתענג בהעצם

שלו כו', אבל אין זה ענין הגילוי באמת, אדרבה הוא בבחי' עלי' ורוממות יותר בהעצמות כו'. וע"כ תענוג כזה הוא דוקא במי שמרומם בעצם ובזמן תכלית

ג

הרוממות שלו וכמו המלך בתכלית הרוממות שלו שמתענג בתענוג פשוט ועצמי לא מאיזה דבר כ"א בעצם רוממות עצמו כו', דבהתענוג הוא מתרומם יותר בהעצמות שלו בבחי' הבדלה ביותר כו'. ובדוגמא כזו יש ברצון שהוא מרוצה והיינו לא שרוצה באיזה דבר כ"א מה שהוא מרוצה כו' שזהו בחי' גילוי לעצמו ולא בבחי' שייכות לאיזה דבר כו', אך אין בזה התעוררות עדיין (רק יכול להיות בבחי' סיבה לאיזה התעוררות כו'),

אבל כאשר מתעורר באיזה רצון אפי' רק לעצמו ה"ז בבחי' שייכות להדבר כו', וקודם שנתעורר הוא שאינו בבחי' גילוי כלל גם לא לעצמו כו').

וכאשר עלה ברצונו ית' ה"ז בחי' המשכה וגילוי אל כללות ההשתל' בכלל או אל איזה עולם בפרט כו', והגם דבחי' הרצון הוא למעלה עדיין מהתהוות כו', וכמו בעליית הרצון דאוא"ס שלפני הצמצום הרי בכדי שיהי' התהוות העולמות הוצרך להיות הצמצום תחלה שהוא בחי' סילוק האור כו', וכן במדרי' שלאחר הצמצום שיש כמה צמצומים וכמו צמצום א"ק וצמצום הדיקנא כו'. מ"מ ה"ז בבחי' ממוצע שנעשה האור בגדר שייכות אל העולמות שמזה יתהוו העולמות כו'.