כיצד מתמודדים עם מצבי רוח משתנים | פסיכולוגיה בפרשה | מקץ
היה אירוע חיובי, שמח, נינוח, אך אחריו באה הנפילה. מרירות, עצבות, כעס. מניין נובע השינוי במצב הרוח וכיצד מונעים אותו.
השיחה תתקיים ביום שלישי 19:00.
מקורות
- בראשית מא, מקץ
וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל־הַיְאֹֽר׃
וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃
וְהִנֵּ֞ה שֶׁ֧בַע פָּר֣וֹת אֲחֵר֗וֹת עֹל֤וֹת אַחֲרֵיהֶן֙ מִן־הַיְאֹ֔ר רָע֥וֹת מַרְאֶ֖ה וְדַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר וַֽתַּעֲמֹ֛דְנָה אֵ֥צֶל הַפָּר֖וֹת עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃
וַתֹּאכַ֣לְנָה הַפָּר֗וֹת רָע֤וֹת הַמַּרְאֶה֙ וְדַקֹּ֣ת הַבָּשָׂ֔ר אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַפָּר֔וֹת יְפֹ֥ת הַמַּרְאֶ֖ה וְהַבְּרִיאֹ֑ת וַיִּיקַ֖ץ פַּרְעֹֽה׃
וַיִּישָׁ֕ן וַֽיַּחֲלֹ֖ם שֵׁנִ֑ית וְהִנֵּ֣ה ׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹל֛וֹת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד בְּרִיא֥וֹת וְטֹבֽוֹת׃
וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים דַּקּ֖וֹת וּשְׁדוּפֹ֣ת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽן׃
וַתִּבְלַ֙עְנָה֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקּ֔וֹת אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֔ים הַבְּרִיא֖וֹת וְהַמְּלֵא֑וֹת וַיִּיקַ֥ץ פַּרְעֹ֖ה וְהִנֵּ֥ה חֲלֽוֹם׃
וַיְהִ֤י בַבֹּ֙קֶר֙ וַתִּפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וַיִּשְׁלַ֗ח וַיִּקְרָ֛א אֶת־כָּל־חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם וְאֶת־כָּל־חֲכָמֶ֑יהָ וַיְסַפֵּ֨ר פַּרְעֹ֤ה לָהֶם֙ אֶת־חֲלֹמ֔וֹ וְאֵין־פּוֹתֵ֥ר אוֹתָ֖ם לְפַרְעֹֽה׃
2. שיחת הרבי מליובאוויטש, מקץ, טו, שיחה ראשונה
3. דגל מחנה אפרים
רבי משה חיים אפרים ("בעל הדגל") מסדילקוב (ה'תק"ב, 1742 לערך – י"ז באייר ה'תק"ס, 12 במאי 1800) היה נכדו של הבעל שם טוב (בעש"ט), מממשיכי דרכו ומסופריה הראשונים של החסידות.
והנה מן היאר עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר וכו' והנה מן היאור עולות שבע פרות רקות בשר ותאכלנה הפרות הרקות והרעות וכו' ולא נודע כי באו אל קרבנה וכו' והנה שבע שבלים עולות מלאות וטובות ושבע שבלים צנומת דקות שדופות קדים ותבלענה השבלי' הדקו' והרעות את הטובות וכו'
יש בכאן רמז נכון ע"פ הידוע שיש שבע מדות חסד וגבורה וכו' הנקראים שבע ימי הבנין
והנה יש במדות אלו בחי' רע ובחי' טוב
והם השבע שבילים שאדם צריך לעלות בהן בבחי' הטוב ע"פ התורה
והנה יש בזה מוסר השכל שלפעמי' אדם ממשיך עצמו ומחשבתו לעלות באות' המדות בבחי' הטוב ונגמר כך בדעתו ומחשבתו ואח"כ פתאום בא לו מחשבה אחרת היפוך מזה וממשיך עצמו לצד הרע וע"ז צריך להשגיח מאוד שהוא בכל הענינים ובכל המדות שמחשבתו האחרת דוחה המחשבה הראשונה לגמרי ממנו ונשכח ממנו לגמרי מחשבתו הראשונה כאלו לא היה כלל וזה י"ל שהזהירה כאן התורה מן היאר ע"ד דאיתא בתיקוני' דא אורייתא עולות שבע פרות היינו שבע ימי הבנין שאדם צריך לעלות בהן למעלה למעלה
וע"ש זה נקראים פרות לשון פרים ורבים שצריך שימשוך לצד הטוב שבהן ויתרבה תמיד הבחי' הטוב שבהם שיורגל בעובדא ובמילולא
וזהו ג"כ שבע שבלים היינו שבע שבילים מלאים וטובים הבחי' הטוב שבהם והנה מן היאר עולות שבע פרות רקות בשר היינו שיש ג"כ בחי' הרע באותן הז' מדות שהם ג"כ פרות היינו פרים ורבים שמרגיליו תמיד יותר ויותר לבחי' הרע ולפעמים ותאכלנה הפרות הרעות וכו' את הפרות הטובות ולא נודע כי באו אל קרבנה היינו שבא לו אח"כ מחשבה אחרת
וממשיך אותו לצד הרע ומרגילו בו עד שנדבק כ"כ ונטבע בו עד שנאכל ונשכח ממנו לגמרי אם היה לו מחשבה טובה לפעמים ואם יש בחי' טוב בעולם וזהו ג"כ ותבלענ' השבלים הדקות והרעות את הטובות וכו' כי חלום אחד הוא ומרמז על ענין אחד
וע"ז צריך מאוד להשגיח בעינא פקיחא וצריך להיות בזה איש נבון וחכם שיראה לאסור ולחבוש עצמו שיקיום מחשבתו הראשונה שמעורר אותו לטוב ולא יפול במחשבה אחרת שיכלה לגמרי מחשבתו הראשונה…
ע"ד הבא להורגך וכו' ואם שלא לפגע בו כי עכ"ז משיח ה' הוא ואסור לפגע בו
ע"כ תיכף כשבא לו המחשבה טובה הלזו שלא לפגע בו נשבע חי ה' אם אפגע בו כדי שלא יוכל לשנות ממחשבה זו למחשבה אחרת אף שהוא ג"כ נראה בדין התורה כנ"ל והוא הרמז מן היאור דא אורייתא עולות שבע פרות רעות בשר היינו הבחי' הרע ג"כ ע"פ התורה וצריך להבחין בזה איזה צד הטוב ולאסור ולחבוש עצמו בזה והוא שמרמז ויפקד פקידים ע"ד שיסתכל ויזכור במחשבתו הטובה בשבע היינו בשבועה כנ"ל כדי שלא יפול ממחשבתו הטובה והבן זה:
והנה שבע פרות אחרות ג׳ כי היצר הרע בא להחטיאו בשבעה המדות לאהוב חמדת ממון ושארי תענוגים ולירא את העונש ולהתפאר בעצמו ולנצח את שונאו ולהודות את עצמו ויהא מקושר בכל דבר הנ״ל ולהשתרר הוא בעצמו ותבלענה הפרות גו׳ כי גם כל המצוות שאדם עושה הוא נותן כח בקליפה רחמנא ליצלן וזהו ותבלענה כי הקליפה בולע רצה לומר את התורה והמצוות. ולא נודע כי באו אל קרבנה וגו׳ ולכן בעשות האדם תשובה זדונות נעשין זכיות היינו שהזכיות שעשה מוציא אותם מתחת יד הקליפה. ויקץ פרעה והנה חלום כשמקיץ אדם משינת הזמן והנה חלום לשון הדר חלים כנ״ל ומהאי טעמא קורין פרשה הנ״ל בחנוכה כי התורה הוא עצה כמו שאמר הכתוב (משלי ח׳, י״ד) לי עצה שמייעצת לאדם איך לעבוד את השם ולשוב אליו נשמט לכן אסור להשתמש לאורה כי לא יהיה לאדם שום פנייה בלתי להשם לבדו לא בשביל עולם הזה גם לא בשביל עולם הבא:
4. אדמו"ר הזקן, תורה אור, מקץ
ולכן נופל לבחינת מדות שהמדות הן נרגשות בנפשו שבע פרות הטובות כו' ומיד עולות אחריהן שבע פרות אחרות ותאכלנה כו' ולא נודע כי באו אל קרבנה פי' שנסתלק ונתעלם האור כ"כ עד שנדמה לו כאלו לא התפלל מעולם. משא"כ בבחי' יוסף שהוא מוסיף ומרבה תענוג ונח"ר לפניו ית' להיות מכון לשבתו ולהיות לו דירה בתחתונים ואז אין המדות נרגשות בנפשו כלל לא שבע פרות הטובות כו' ומכש"כ שאין רע יורד מלמעלה רק טוב גנוז בתוכו:
פרות הטובות שהם ז' מדות אהבה ויראה וכו' הטבעיי' שיהיה אחר התפלה מחמת זה בסור מרע ועשה טוב. אך אחר זה הנה שבע פרות אחרות כו'. ותאכלנה כו' ולא נודע כו'. שבערך זמן רב אחר התפלה יוכל להתעורר מדות ותאוות גשמיות ומשכחות לגמרי את מדות הטובות אהוי"ר כו' שבשעת התפלה
