האם יש עיוות בתרבות הסטארט-אפ?

לפעמים זה מרגיש שיש משהו מעוות בתרבות הסטארט-אפ.

האדם בוחר במשהו שהוא לא באמת רוצה בו. כל מטרתו היא להיפטר מהמוצר שהוא מפתח, כך שמישהו ייקח את זה ממנו וייתן לו כסף במקומו. כלומר מה שהוא באמת רוצה זה את הכסף ולא את העשייה שלו.

העיוות מתחיל כבר ביוזמה. יושבים קבוצה של חברים שלא חושבים מהי נטיית לבם ומהי שליחות חייהם, אלא שוברים את הראש כיצד ייצרו משהו שאנשים אחרים ירצו לקנות מהם.

לכן זה לא מפתיע שעל כל אחד שמצליח ומדגמן את חלום האקזיט, יש מאות ואלפים שמבזבזים שנים ארוכות ויקרות, בתחומים שהם לא ממש רוצים ולא ממש קשורים אל האישיות שלהם, ומשלמים על כך מחיר משפחתי, זוגי ורגשי. ובהזדמנות הראשונה שנפתחת לפניהם הם מחפשים לעשות משהו אחר, את אותו משהו שהם באמת רוצים וצריכים לעשות.

מה ההבדל בין סטארט-אפ ליוזמה בריאה? כשיוזמה היא מתוך תחושת שליחות, רצון לגלות את הכוחות ולשנות את העולם, היזם לא מחפש את האקזיט. להפך, כשהדברים לא כל כך הולכים ומנגד כשהם מצליחים – הוא שם, כי זה מקומו וזו שליחותו, ושם מתגלית תשוקתו.

(פרופ' שעשוע למשל זו בדיוק הדוגמה ההפוכה לאקזיט. הוא לא מכר את מובילאי כדי להיפטר, אלא כדי להתפתח. והדבר ניכר בכך שהוא ממשיך להשקיע את עצמו באהבת חייו הקשורה בבינה מלאכותית)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אתכם גם:

Back to top button
דילוג לתוכן